מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס)

לפי הרפואה המקובלת

“מחלת הנשיקה” היא מחלה ויראלית רגילה שיכולה לגרום לעייפות וחולשה במשך שבועות ואף חודשים. המחלה חולפת מעצמה ללא טיפול.

הסימפטומים העיקריים הם: חום גבוה, כאב גרון חזק, נפיחות בבלוטות הלימפה ובשקדים, חולשה ועייפות. בערך ב-50% מהמקרים יש הגדלה של הטחול.במקרים רבים מייחסים למחלה זו סימפטומים נוספים.

הסיבה למחלה היא הידבקות בנגיף אפשטיין-בר (EBV).

לפי הרפואה החדשה

ההתייחסות של הרפואה החדשה בכל מקרה ומקרה מבוססת על החוקים הביולוגיים שמצאה הרפואה החדשה, על הסימפטומים מהם סובל המטופל, על תשאול המטופל וכן על ממצאים של בדיקות רפואיות במידה ויש כאלה.

לפי החוק הביולוגי הרביעי, אם מעורבים במחלת הנשיקה וירוסים, הם מופיעים רק בשלב הריפוי, כדי לעזור בתהליך הריפוי.

אין הוכחה מדעית לטענה שהוירוס EBV הוא הגורם למחלה.

הרפואה המקובלת לא מודעת עדיין לקיומם של שני שלבים בכל מחלה (ראה לכל מחלה יש שני שלבים עיקריים או ריענון בנושאים בסיסיים – חלק א’) ואם היא מגלה וירוס אצל החולה היא מתייחסת לוירוס זה כמחולל המחלה, גם כאשר הוירוס מופיע רק בשלב הריפוי.

הוירוס EBV נחשב כנפוץ מאד בעולם ורוב מוחלט של בני האדם “נדבקים” בו בשלב כלשהו בחייהם (בארה”ב כ-95% מהתושבים), אך זה לא הוכח בצורה מדעית טהורה.

הערת עדכון מה-31.5.2023:
לפי התגליות של הוירולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה ושל חוקרים אחרים בעולם, לא הצליחו למעשה עד היום להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומו בגוף האדם של אף אחד מאותם וירוסים שנחשבים כמחוללי מחלות, כולל הוירוס SARS-COV-2 שנחשב כמחולל “מגפת הקורונה”.
הסברים על כך יש במאמרים האלה:
וירולוגיה: מדע, או פסאודו מדע?
ד”ר לנקה ומיתוס הוירוסים
ד”ר לנקה – הישג משפטי בעל משמעות היסטורית
קורונה – היכן האמת?

חום גבוה מופיע רק בשלב הריפוי כדי לעזור ולהאיץ את תהליכי הריפוי.אם החום הוא מעל 39.5 מעלות צלזיוס, זה מצביע על כך שההמחלה מתבטאת ברקמות הקשורות לשכבת הנבט אקטודרם. אם החום הוא בין 38.3 ל-39.5 זה יכול להיות קשור למזודרם או לאקטודרם או לשני סוגי השכבות האלה.

מערכת הלימפה קשורה למזודרם. לפי הרפואה החדשה המיקרובים שמעורבים בתהליכי מחלה ברקמות הקשורות למזודרם הם חיידקים ולא וירוסים.

חולשה ועייפות הם סימפטומים אופייניים לשלב הריפוי במרבית המחלות (השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית).ככל שהקונפליקט שגרם למחלה היה יותר חזק ויותר ממושך, כך גם תהליך הריפוי עם הסימפטומים שלו יהיה יותר ממושך והסימפטומים יורגשו בצורה חזקה יותר.

הגורמים למחלות העלולות להיות מאובחנות ע”י הרפואה המקובלת כמונונוקלאוזיס:

1. נפיחות של בלוטת לימפה בצדי הצוואר.

   
   לפי הרפואה החדשה בלוטות לימפה מתנפחות במצבים הבאים:
   א. שלב ריפוי מקונפליקט בעוצמה בינונית של יע”ע (ירידת ערך עצמי).
   כאשר זה בצוואר, הגורם הוא יע”ע אינטלקטואלית.
   אחרי משבר הריפוי הנפיחות יורדת ונעלמת לקראת השלמת תהליך הריפוי.
   ב. גודש בבלוטה בגלל ניקוז של כמויות גדולות של חומרי פסולת המגיעים ממקום קרוב שנמצא בתהליך ריפוי.
   אם במקביל לנפיחות בבלוטה יש גם כאב גרון או דלקת בגרון, זה מצביע על כך שאותו ילד או מבוגר נמצא גם בשלב הריפוי מקונפליקט של: “לא רוצה לבלוע את הדבר הזה” (פיזית או פיגורטיבית).
   אם הבעיה היא רק בלימפה, חום הגוף צפוי להיות בשלב הריפוי בין 38.3 ל-39.5 מעלות.
    

2. נפיחות בצדי הצוואר כתוצאה מציסטה בצינורות הלוע.

   
   ציסטה כזאת מתפתחת בשלב הריפוי מקונפליקט של פחד חזיתי או קונפליקט של חוסר-אונים.
   הרופאים מאבחנים לעתים מצב כזה כמונונוקלאוזיס או כלימפומה נון-הודג’קין (לפי הרפואה החדשה האבחונים הנ”ל שגויים).
   אחרי משבר הריפוי הנפיחות יורדת והיא נעלמת לקראת השלמת תהליך הריפוי.
   צינורות הלוע הם שריד אבולוציוני שכיום אין לו תפקיד ממשי בגוף ולכן אין כמעט התייחסות אליהם ברפואה המקובלת, אך הם עדיין מגיבים לקונפליקטים הנ”ל.
   מלבד ביופסיה, יש שתי דרכים עיקריות לדעת אם הנפיחות בצוואר קשורה לבלוטת לימפה או לציסטה בצינורות הלוע:
   א. צילום CT של המוח ומציאת מיקומו של ה-HH (המעגלים שמופיעים במוח בהתאם לסוג הקונפליקט). לשם כך צריך מפענח מיומן שמכיר את הרפואה החדשה.
   ב. כאשר הבעיה היא בלימפה, יש עליה ברמת הלימפוציטים בדם. זה לא קורה כאשר הבעיה היא בצינורות הלוע.צינורות הלוע קשורים לאקטודרם, ולכן אם שם הבעיה, חום הגוף יכול לעלות מעל 39.5 מעלות.

טחול מוגדל

הגדלת הטחול מופיעה רק בחלק מהמקרים המאובחנים כמונונוקלאוזיס (לפי ויקיפדיה מדובר על כ-50% מהמקרים).

לפי הרפואה החדשה הטחול מתנפח יותר מהרגיל תמיד בחצי הראשון של שלב הריפוי מקונפליקט שפוגע בטחול (טחול מוגדל). הגדלה חריגה של הטחול קורית כאשר יש את “הסינדרום” (הסינדרום), כלומר מצב בו הטחול נמצא בשלב הריפוי ובמקביל יש קונפליקט לא פתור המשפיע על צינוריות האיסוף בכליה וגורם לאצירת נוזלים בגוף.

שקדים מוגדלים

השקדים קשורים לשכבת הנבט אנדודרם ולפי הרפואה החדשה הם אינם קשורים כלל למערכת הלימפה.
נפיחות בשקדים קורית בשלב הפעיל של הקונפליקט ובחצי הראשון של שלב הריפוי.

כאשר הבעיה היא בשקד הימני הקונפליקט הוא:אי יכולת לבלוע משהו (פיזי או לא פיזי). האדם רוצה את ה”משהו” הזה, אך נאלץ לוותר עליו.

כאשר הבעיה היא בשקד השמאלי הקונפליקט הוא: לא מצליח להיפטר ממשהו שרוצה להיפטר ממנו.

כאשר הבעיה היא בשקד השלישי הקונפליקט יכול להיות אחד משני הקונפליקטים הנ”ל.

לסיכום

מבחינת הרפואה החדשה, מחלת הנשיקה לא נוצרת בגלל וירוס אלא כתוצאה מקונפליקטים. הסימפטומים האופייניים שמיוחסים למחלה הם ברובם המוחלט סימפטומים של שלב הריפוי. אם אכן מעורב במחלה וירוס EBV, הוא מופיע רק בשלב הריפוי כדי לעזור בתהליך.
כל סימפטום נוסף שמיוחס ע”י הרפואה המקובלת למחלה זו הוא לפי הרפואה החדשה ביטוי לקונפליקט נוסף שחווה אותו אדם.

פורסם לראשונה ב-26.5.2017
עידן סער

  …………………………………………………………………………………………..

הערה: כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.