גידולים במוח

פורסם לראשונה ב-10.1.2016

יותר ויותר אנשים פונים אלינו לטיפול בעקבות גילוי גידולים במוח, וזה מבליט את הבעיה העיקרית ברפואה המקובלת בתחום הסרטן בכלל וסרטן במוח בפרט:

מצד אחד – התקדמות עצומה ביכולת הגילוי של גידולים בזכות ההתפתחות הטכנולוגית.

מצד שני – חוסר התקדמות משווע בהבנת מהותה של המחלה ובנכונות לקבל גישות חדשות.

מהם גידולים במוח

מרבית הגידולים במוח הם גידולים מסוג גליומות ובהם נתמקד במאמר זה. אלה הם גידולים של תאי גליה, שהם תאים של רקמת החיבור המיוחדת של מערכת העצבים המרכזית ויש להם תפקיד בתמיכה ובהזנה של הנוירונים (תאי העצב).

תאי גליה הם קטנים יחסית ומספרם במוח גדול פי 50 לערך ממספר הנוירונים. הם מהווים כ-40% מהנפח הכולל של המוח וחוט השדרה.

בניגוד לנוירונים, תאי הגליה מסוגלים להתחלק וליצור תאים חדשים. הנוירונים לא יכולים להתחלק, ולכן לא יתכנו גידולים של נוירונים, למרות שידוע כיום שישנם אזורים ספציפיים במוח בהם יכולים להתפתח נוירונים חדשים מתאי גזע.

לפי הרפואה המקובלת, כ-50% מהגידולים במוח הם “גרורות” של תאים סרטניים שהגיעו מגידולים במקומות אחרים בגוף.

הרפואה המקובלת לא יודעת עדיין מה גורם להתפתחותם של גידולים במוח.

להלן שמות הסוגים העיקריים של גידולים במוח מסוג גליומות:

אסטרוציטומה (ASTROCYTOMA).

גליובלסטומה היא אחד מתת הסוגים הנפוצים של אסטרוציטומה.

אוליגודנדרוגליומה (OLIGODENDROGLIOMA).

אפנדימומה (EPENDYMOMA)

גידולים במוח לפי הרפואה החדשה

לפי הרפואה החדשה, כל קונפליקט שהוא מספיק חזק בעוצמתו, מפעיל תוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות, שתפקידה לעזור לאדם להתמודד עם הקונפליקט, או לגרום  לגוף להיות יותר מוכן בעתיד להתמודד עם קונפליקט דומה.

הקונפליקט פוגע בו-זמנית ב-3 רבדים:

• הפסייכי (הרובד האנרגטי, הרגשי). אין עדיין כלים מדעיים לבדוק רובד זה.
• המוח.
• האיבר או הרקמה בגוף בהם מופיעים הסימפטומים של המחלה

הפגיעה במוח תהיה תמיד באותו מרכז במוח השולט על האיבר או הרקמה שבהם יופיעו סימני המחלה.

סוג הקונפליקט/טראומה הוא זה שקובע היכן תהיה הפגיעה במוח ואיזו מחלה תתפתח.

את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT (לא MRI), ומה שרואים הוא צורה של נקודה עם מעגלים קונצנטריים סביבה. צורה זו נקראת ברפואה החדשה HH ומי שלמד לפענח צילומי CT של המוח לפי התגליות של הרפואה החדשה יכול לדעת לפי מיקום ה-HH במוח את סוג הקונפליקט ולפי מאפיינים אחרים של ה-HH (כגון צבע, חדות, גודל) ניתן להעריך את עוצמת הקונפליקט וכן את השלב בו נמצאת המחלה.

עכשיו מגיע הקטע העיקרי של ההסבר לגבי גידולים מסוג גליומה במוח:

כפי שהפגיעה של הקונפליקט קורית בו זמנית בשלושת הרבדים, גם תהליך הריפוי קורה במקביל ובצורה מסונכרנת בשלושת הרבדים.

ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך הריפוי, ותהליך זה כולל גם את ריפוי אותו אזור במוח בו הופיע ה-HH.

בחצי הראשון של שלב הריפוי, המוח צריך סביבה נוזלית, והוא יוצר בצורה מכוונת בצקת באותו אזור בו הופיע ה-HH. ככל שהקונפליקט היה יותר חזק ו/או ממושך, כך יהיה ה-HH יותר גדול וגם הבצקת תהיה יותר גדולה.

כל תהליך הריפוי מתבצע תחת השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הפאראסימפתטית.

כאשר המוח מזהה שהוא לא צריך יותר את הבצקת, הוא יוצר סיגנל חזק של מערכת העצבים הסימפתטית. זה גורם לכיווץ מהיר של כלי הדם ודחיקת הבצקת אל מחוץ למוח.

תופעה זו נקראת “משבר הריפוי”.

כל ההתקפים המוכרים לנו הם למעשה סימפטומים של משברי ריפוי. זה כולל התקפי לב, התקפים אפיליפטיים, אובדן הכרה, התקפי אסטמה וכו’.לאחר משבר הריפוי מתחיל החצי השני של שלב הריפוי, וכדי להשלים את תהליך הריפוי במוח (היכן שהופיע ה-HH), זקוק המוח לכמות גדולה מהרגיל של תאי גליה. כאשר המוח מזהה שאין יותר צורך בכמות החריגה של תאי גליה, הוא דואג לפזרם ולהחזיר את המצב לקדמותו, למעט אולי צלקת קטנה.

הריכוז החריג הזה של תאי גליה שמצטברים באזור ה-HH לאחר משבר הריפוי, בחצי השני של שלב הריפוי, מאובחן ע”י הרופאים כגידול במוח, לפעמים כשפיר ולפעמים כגידול סרטני ממאיר.

תמצית ההבדלים בהתייחסות

הרפואה המקובלת מתייחסת לסרטן במוח כמו שהיא מתייחסת לכל סרטן אחר:

תקלה של הטבע, תאים שיצאו משליטה ובקרה, יכולים להתרבות ללא הגבלה, יכולים לנדוד בכלי הדם והלימפה ולגדל גרורות במקומות אחרים בגוף ללא כל סיבה, ובסוף להרוג אותנו.

הרפואה החדשה רואה בגידולים במוח חלק אורגני והכרחי להשלמת תהליך הריפוי הטבעי של אותו אזור במוח בו הופיע ה-HH. התהליך כולו נעשה בפיקוח ובקרה מלאים של המוח, וזוהי לא תקלה של הטבע.

מעניין לציין, שגידולים סרטניים רגילים גדלים מהמרכז כלפי חוץ. לטענתו של ד”ר האמר, הגליומות גדלות מהחוץ כלפי המרכז.

מה קורה במציאות?

כאשר אדם חווה סימפטומים חשודים, משתדלים הרופאים לעשות לו בהקדם האפשרי צילום CT של המוח או בדיקת MRI של המוח.

סימנים חשודים יכולים להיות התקף אפילפטי, אובדן הכרה, כאבי ראש חזקים במיוחד, הפרעות שונות בראיה, בלבול ועוד.

גם במקרים של גילוי סרטן כלשהו בגוף, זמן מה לאחר הגילוי עשויים הרופאים לעשות גם בדיקת הדמיה למוח, כדי לבדוק אם יש גם “גרורות” למוח.

ברגע שהם מוצאים גידול במוח שמוגדר כממאיר, הם ימליצו לאדם להתחיל בטיפול רפואי בהקדם האפשרי. אם הגידול במוח הוא כזה שניתן לנתחו, יעשו זאת הרופאים מהר ככל האפשר. אם אין אפשרות לנתח, הם ימליצו על כימו והקרנות (כל עוד לא נכנסו לשימוש טיפולים מתקדמים יותר שנמצאים כיום בפיתוח).

ברגע שמנתחים גידול כזה, נגרם למוח למעשה נזק נוסף והוא יעשה הכל כדי לרפא את האזור שנותח. במקרים רבים (במיוחד בגידולים מסוג GBM – גליובלסטומה מולטי-פורמה), בבדיקת מוח נוספת שעושים כשבועיים-שלושה אחרי הניתוח, מגלים שהגידול התפשט בהרבה, והמצב רק הוחרף.

מכיוון שלמרבית בני האדם אין עדיין את הידע של הרפואה החדשה, מרביתם הולכים ללא עוררין עם המלצות הרופאים, ועוד לפני שהם מספיקים ללמוד קצת את הנושא ולחפש אפשרויות טיפול נוספות, הם מוצאים את עצמם מנותחים ו/או מטופלים בכימו והקרנות.

בפועל, כנראה שמרבית האנשים אשר מגיעים לטיפולים משלימים או אלטרנטיביים בגלל גידולים במוח, מגיעים למטפלים כבר אחרי שנגרם למוחם נזק נוסף ע”י הרופאים.

מה אנחנו כמטפלים יכולים לעשות?

כל עוד אין לנו הסמכה של MD, אין לנו סמכות חוקית להגיד למטופל להימנע מטיפול רפואי כלשהו, או להתוות לו טיפולים רפואיים. אך כן יש לנו את הזכות ואף החובה להגיד לו מה אנחנו חושבים על מצבו ומה אנחנו ממליצים לו.(מבחינה זו מצבם של הרופאים יותר גרוע, כי הם מחוייבים לטפל בחולה לפי פרוטוקולים שמוכתבים להם מלמעלה).

כדבר ראשון חשוב שהמטופל יבין שגידול במוח ביסודו ובטבעו הוא חלק מתהליך ריפוי מקונפליקט כלשהו, ועובדת הופעתו של הגידול מראה שאותו אדם עבר את משבר הריפוי והוא נמצא כבר לקראת סוף תהליך הריפוי הטבעי.

לאחר מכן חשוב מאד לגלות מה היה הקונפליקט שגרם לגידול.

אם ברור שהקונפליקט נפתר ולא היו טריגרים שגרמו לנסיגה בתהליך הריפוי, הדבר העיקרי שאותו מטופל צריך להיות מודע אליו הוא כיצד להימנע או לא להיות מושפע מטריגרים שעלולים להפריע לגוף להשלים את תהליך הריפוי.

אם גילינו שהמטופל חווה טריגרים או קונפליקטים חדשים, גם כאן ישנן שתי אפשרויות עיקריות:

1. הקונפליקט החדש (או הטריגר) לא פתור עדיין.
   במקרה כזה העדיפות הראשונה היא לעזור למטופל לפתור את הקונפליקט/ים.
    
2. הקונפליקט (או הטריגר) כבר נפתר, והוא נמצא שוב בשלב הריפוי.
   במקרה כזה צריך לעזור למטופל להבין מהם הדברים שעלולים להוות טריגרים נוספים למחלתו וכיצד להימנע מהם, וכיצד לנטרל או למזער השפעות חוזרות. זוהי בד”כ העבודה היותר קשה בתהליך הטיפולי לאורך זמן, כי היא מחייבת במקרים רבים לעשות שינויים בחיים, שינוי בהרגלים, שינוי בדפוסי חשיבה ועוד.

דבר נוסף: חשוב להכין את המטופל לאפשרות שהוא יחווה שוב משבר ריפוי בתהליך הריפוי. הכנה כזו עשויה להיות ההבדל בין פחד ובהלה כתוצאה מהסיפטומים של משבר הריפוי לבין ההבנה של “איזה יופי, עברתי את הקטע הקשה בתהליך הריפוי”!

מומלץ לקרוא את המאמרים בקישורים האלה:

בעברית: גידולים במוח – הבנות ותגליות מפתיעות לפי הרפואה החדשה

באנגלית: Reading The Brain

…………………………………………………………………………………………..

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.