פורסם לראשונה ב-21.12.2018
טיפ זה הוא סוג של תרגיל חשיבתי, שמטרתו היא לבדוק אם באמת יתכן שתא סרטני כלשהו יתנתק מהגידול המקורי שלו וייצור גידול חדש (“גרורה”) במקום אחר בגוף, ברקמה שונה מהרקמה שבה התפתח הגידול המקורי.
זהו לא ניסוי מדעי, אלא תהליך מנטלי, שמאפשר להציג מזוית ראיה נוספת את השאלות והתהיות שמתעוררות בהקשר לתפיסה המקובלת לגבי גרורות סרטניות.
גרורות סרטניות
המונח “גרורות סרטניות” יוצר בדמיוננו תמונה של גידול מרושע שהצליח לגדול בגופנו במטרה להשמידנו, וכדי להצליח במטרתו הוא שולח שלוחות, כמו זרועות תמנון, אשר מתארכות דרך צינורות הדם או הלימפה, נעצרות במקומות שונים בגוף ומגדלות גידולים מרושעים נוספים שמצטרפים למלחמה נגד גופנו.
אך המציאות היא אחרת.
הגישה הרפואית המקובלת לגבי גרורות אומרת בערך כך:
תא סרטני יכול להתנתק מהגידול המקורי שלו, לזרום בזרם הדם או הלימפה, להתיישב במקום כלשהו בגוף, להתרבות וליצור גידול חדש. הגידול החדש שנוצר מתא כזה נקרא גרורה.
למרות שגדולי המומחים בעולם הרפואה והביולוגיה תומכים באופן מלא בתיאוריה זו, ולמרות שכיום זו כבר לא נחשבת תיאוריה אלא כמשהו מוכח, יש בתפיסה זו מספר בעיות, שחלקן פורטו במאמר על גרורות.
המאמר הנוכחי מנסה לבחון את הנושא בדרך קצת יותר מוחשית: ניסיון לעקוב אחרי מסלולו האפשרי (או בלתי אפשרי) של תא סרטני אשר לפי הרפואה המקובלת יוצר גרורות. לשם הדגמה בחרתי מסלול אחד שנחשב נפוץ למדי:
מסע בעקבות תא סרטני מצינורות החלב בשד לחוליות עמוד השדרה
לצורך הסיפור נקרא לתא הסרטני שלנו קנסי.
קנסי היה שותף ליצירתו של גידול מסוג קרצינומה שהתפתח בצינורות החלב בשד שמאל, מרקמה של תאי אפיתל קשקשיים הקשורה לשכבת הנבט אקטודרם ונשלטת ע”י מרכז במוח שנמצא בקורטקס הסנסורי.
בשלב מסויים, מסיבה לא ברורה, הוא מתנתק מהגידול ומצליח להיכנס לנים הלימפה הקרוב. יחד עם זרם הלימפה הוא זורם לצינורות הלימפה הגדולים יותר, עובר בדרך לפחות קשר לימפטי אחד ומצליח לחמוק מ”עיניהם” הבולשות של תאי מערכת החיסון אשר לא מבחינים בו.
הוא ממשיך עם זרם הלימפה ומגיע לצינור הלימפה הגדול שבחזה וממנו זורם אל תוך הוריד התת-בריחי.
עכשיו, כשהוא נע עם הדם הורידי העני בחמצן ועשיר ב-CO2, הוא מגיע בסופו של דבר, לאחר מסע מפרך, אל העליה הימנית של הלב, יורד לחדר הלב הימני ומשם נדחף לכיוון הריאה. בתוך הריאה הוא נדחק בהדרגה דרך צינורת הדם שהולכים ונעשים צרים יותר ויותר, עד שלבסוף הוא מגיע דרך אחד הנימים לאחת מנאדיות הריאה. כאן הוא עומד בפני אחד המכשולים הקשים של המסע, אולי הקשה ביותר: איך להצליח לעבור עם זרם הדם אל נימי הורידים שמקבלים מנאדיות הריאה חמצן שהגיע זה עתה מהאויר.
הרופאים טוענים שהוא הצליח!
והוא ממשיך בתוך נים עם זרם הדם העשיר בחמצן, אל צינורות דם ההולכים ומתרחבים, מגיע לוריד הריאה ודרכו נכנס אל העליה השמאלית של הלב. משם הוא יורד אל החדר השמאלי של הלב ונדחף בכוח רב דרך אבי העורקים אל אחד העורקים. הוא מתגלגל באופן אקראי דרך עורקים שהולכים ונעשים צרים יותר ויותר, ובסוף, דרך אחד הנימים הוא מגיע לעמוד השדרה הגבי.
כאן מגיע קנסי לתחנתו הסופית. הוא מצליח איכשהו להיצמד לאחת החוליות ואמור להתחיל לעשות את מה שהוא מתוכנת לעשות – ליצור רקמה גידולית חדשה.
אבל, כאן קורה משהו לא מובן:
הרופאים שגילו את הגידול בשד, עושים עכשיו בדיקות לגילוי גרורות, ומגלים שאכן יש גרורה באחת החוליות בעמוד השדרה. אך במקום שיהיה שם גידול, הם מגלים שהתא הסרטני ש”התנחל” על החוליה והתחיל ליצור גרורה, גורם למעשה לאובדן של תאים בעצם החוליה. הם כותבים בדו”ח – יש גרורות לעצמות עם “נגעים ליתיים”.
המשמעות המילולית של “נגע ליתי” ברקמת העצם היא, שיש ברקמת העצם מקום בו מתרחש או התרחש תהליך סרטני שמתבטא באובדן של תאים.
המשמעות מבחינת ההבנה של הרופאים היא שהתפתחה בעצם גרורה של תאים סרטניים שגורמים, לפחות באופן זמני, לפירוק של תאי עצם ולא לגידול סרטני.
תהיות
- איך זה שאותו תא סרטני מהשד, שזורם בזרם הלימפה או הדם, מצליח להתנחל דוקא בחוליה בעמוד השדרה ולא לפני-כן בלימפה או ברקמה אחרת?
(ההסבר המקובל כיום ברפואה הוא, שהתא הסרטני מפתח גרורות רק ברקמות בהן התאים מפתחים רצפטורים המתאימים לאותו סוג של תא סרטני. אין לרפואה עדיין הסבר מדוע יש תאים בריאים שמפתחים רצפטורים כאלה לתאי סרטן הזמן מסויים ויש שלא).
- אם תא כזה יכול ליצור באופן אקראי גידול סרטני חדש (גרורה) בכל מקום בגוף, האם הוא יכול ליצור גרורות גם בגופו של אדם אחר?
אם כן – מדוע כשלוקחים מאנשים תרומות דם לא בודקים הימצאות של תאים סרטניים בדם כמו שבודקים הימצאות הוירוס HIV?
אם לא – מה מונע מתאים כאלה ליצור גרורות בגופו של אדם אחר?
אם אכן קיים בגוף הנתרם מנגנון שמונע היווצרות גרורות מתאים סרטניים שהיו בדמו של התורם, הבנת מנגנון זה היתה יכולה לעזור במציאת דרכים למנוע היווצרות גרורות אצל כל חולה סרטן.
- כדי שתא סרטני שהתנתק מהגידול המקורי שלו ויגיע למקום מרוחק אחר בגוף, הוא חייב לזרום בדם הורידי ולהגיע ללב דרך הריאות. האם יש אפשרות טכנית לתא כזה לעבור עם הדם דרך הריאות?
(לפי הרפואה המקובלת התא הסרטני יכול לעבור שם כמו שעוברים תאי הדם).
- כיצד יתכן שתא אפיתל קשקשי סרטני מצינורות החלב בשד, שקשור לשכבת הנבט אקטודרם, יצליח ליצור גרורה ברקמת עצם, שקשורה לשכבת הנבט מזודרם?
ועוד יותר מזה: כיצד יתכן שתא כזה יגרום לאובדן של תאים ברקמת העצם במקום לגידול של תאים? ובחלק מהמקרים הוא גרום בכל זאת לגידול ולא לאובדן תאים?
(ההסבר המקובל ברפואה המקובלת הוא שתאי סרטן יכולים להשתנות ולהתאים את עצמם לכל שכבת נבט.
בחיפושי אחרי תשובות לשאלה זו, קיבלתי תשובות סותרות מאנשי מקצוע. לפחות שניים שאינם קשורים לרפואה החדשה ואני מעריך מאד את הידע המקצועי שלהם, אחד מהם ביולוג ואחד רופא, אמרו בצורה נחרצת שמבחינה ביולוגית, תהליך היווצרות הגרורות כפי שהוא מתואר ע”י הרפואה המקובלת, הוא בלתי אפשרי).
- מה גורם לכך שבחלק מהמקרים בהם נוצרים בעצמות “נגעים ליתיים” האדם מצליח להתרפא ללא התערבות רפואית ו”הנגעים הליתיים” נעלמים, בחלק אחר של המקרים הנגעים הליתיים גדלים ויכולים להגיע למצב של שברים ספונטניים בעצם, ובחלק אחר של המקרים יהפכו הנגעים הליתיים לגידול של העצם?
- לאור העובדה שלא ניתן לעקוב אחרי מסעו של תא סרטני מהשד אל עמוד השדרה, כיצד ניתן לדעת בוודאות, שהגרורה בחוליה בעמוד השדרה אכן נוצרה ע”י תא שהגיע מצינורות החלב בשד?
מה אומרת הרפואה החדשה
לפי הרפואה החדשה, כל התיאוריה של הגרורות שמקובלת כיום ברפואה ובציבור הרחב, שגויה מיסודה.
גידולים סרטניים, הם לא תקלה של הטבע, אלא ביטוי לתוכניות ביולוגיות שהופעלו כתוצאה מקונפליקטים, ומטרתן המקורית היא לעזור לאדם להתמודד עם הקונפליקט ולהישרד.
כל גידול חדש במקום אחר בגוף נגרם כתוצאה מקונפליקט חדש.
סוג הגידול ומיקומו בגוף תלוי בסוג הקונפליקט. הצדיות של האדם (האם הוא ימני או שמאלי) קובעת באיזה צד של הגוף יופיע הגידול (או אובדן תאים) בכל אותם קונפליקטים שלא קשורים לגזע המוח.
הרפואה החדשה טוענת בצורה חד משמעית, שמבחינה ביולוגית לא ייתכן שתא סרטני השייך לשכבת נבט מסויימת יוכל ליצור גידול חדש ברקמה ששייכת לשכבת נבט אחרת.לכן לא יתכן שתאים מגידול סרטני בצינורות החלב בשד השייכים לשכבת הנבט אקטודרם, ייצרו גרורה ברקמת עצם השייכת לשכבת הנבט מזודרם, או שייצרו גרורה ברירית המעי הגס ששייכת לשכבת הנבט אנדודרם.
לפי הרפואה המקובלת, התאים הסרטניים מפתחים מנגנונים שונים שמאפשרים להם להישרד, תוך כדי ניצול לטובתם של הרקמות שסביבם, בלי להתחשב עד כמה זה יכול לפגוע בגוף.
לפי הרפואה החדשה, המנגנונים שמאפשרים לתאים הסרטניים לגדול ולהתפשט הם חלק מהתוכנית הביולוגית והם נשלטים ומבוקרים ע”י המוח, לצורך השגת המטרה שלשמה הופעלה התוכנית הביולוגית. כלומר, זה לא בהכרח שהתאים הסרטניים מצליחים ברב חוכמתם להערים על הגוף, אלא שבמרבית המקרים, הגוף עצמו הוא זה שמאפשר לתאים הסרטניים לעשות את פעולתם.
מדוע מתים מסרטן?
כמעט תמיד בדיונים או שיחות על שיטות לריפוי סרטן עולה השאלה המתבקשת:
“אז איך בכל זאת כל-כך הרבה אנשים מתים מהסרטן?”
לפי התגליות וההבנות של הרפואה החדשה וגם לפי מקורות נוספים שלא קשורים לרפואה החדשה, כולל מהניסיון הטיפולי שלנו, במרבית המקרים חולי סרטן לא מתים מהגידול הסרטני עצמו אלא משילוב של הדברים הבאים או חלקם:
- קונפליקטים חזקים לא פתורים, שנמשכים לאורך זמן. הסטרס שהולך עם קונפליקטים אלה פוגע במערכת העיכול, באיכות השינה ובתפקודים נוספים וגורם בחלק מהמקרים להתפתחות מצב שנקרא קצ’קסיה.
- הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות שגורמים בכל מקרה לנזקים לרקמות הגוף.
- ניתוחים, שיכולים לגרום לקונפליקטים חדשים.
- התפתחות של קונפליקטים חדשים כתוצאה מהפחדים והחרדות שהאדם חווה בגלל חוסר ידע והבנה של המחלה.
- החרפת הסימפטומים כתוצאה מהתפתחות “הסינדרום” כתוצאה מקונפליקט נוסף שפוגע בצינוריות האיסוף הבכליות.
- תופעות הקשורות ל”משבר הריפוי” שעלולות לגרום לפחדים חדשים, סימפטומים חדשים, לפעמים לנזקים חדשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
- לחצים כלכליים.
- בלבול ותחושה של חוסר וודאות לגבי דרך הטיפול שכדאי לבחור בה.
- מקרים בהם האדם לא יכול לפתור את הקונפליקטים, למרות שהוא יודע ומבין מה גרם לסרטן אצלו.
- כאבים חזקים שעלולים לגרום לקונפליקטים חדשים.
- תרופות שונות ומשככי כאבים חזקים (במיוחד ) שפוגעים מאד ביכולת ההחלמה הטבעית של הגוף.
- היעדר תמיכה מספקת מצד האנשים הקרובים לחולה.
- אובדן אמון במערכת הרפואית.
- אובדן אמון של האדם בעצמו (ו/או באלוהיו).
- חוסר רצון להמשיך לחיות.
ועוד.
המציאות מוכיחה שלאדם יש באופן טבעי יכולות ריפוי מופלאות.
כדי לאפשר ליכולות אלה לבוא לידי ביטוי, חשוב מאד שלחולה יהיו הדברים הבאים:
- ידע מתאים.
- הבנות נכונות של גורמי המחלה ושל תהליכי התוכנית הביולוגית של מחלתו, כולל הבנת משמעותם של הסימפטומים השונים.
- רצון לחיות.
- אופטימיות ואמונה חזקה שהוא יכול להחלים.
- תמיכה אמיתית של האנשים הקרובים לו.
- מודעות וקשב פנימי. להיות מחובר ככל אפשר לעצמו, למי שהוא באמת.
- נכונות לעשות שינויים בחיים, כדי לצאת מאותם דפוסים שאיפשרו למחלה להתפתח מלכתחילה. בהתאם לצורך זה יכול לכלול גם שינויים בתזונה, שימוש בתוספי תזונה ספציפיים, תהליכים של התפתחות אישית ורוחנית ועוד.
………………………………………………………………………………………………………….
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.