שריר המשוורת (אוזן תיכונה)

התפתחות ותפקוד של שריר המשוורת: האוזן התיכונה מכילה את שלוש עצמות השמע הזעירות (פטיש, סדן ומשוורת) הנושאות את הצליל המגיע מהאוזן החיצונית אל האוזן הפנימית. לשריר המשוורת, המחובר לעצם המשוורת, יש תפקיד בהפחתת העברת הקול. בנסיבות רגילות, שריר המשוורת רפוי ומאפשר לצלילים מהסביבה החיצונית להיתפס בבהירות. עם זאת, כאשר רעש עז ופתאומי מגיע לאוזן, השריר מתכווץ במהירות ומפחית את יכולת התנועה של עצם המשוורת, דבר המשכך ומפחית את עוצמת הצליל ומגן על האוזן הפנימית מפני נזק. שריר המשוורת הוא שריר משורטט משכבת הנבט מזודרם חדש, וכמו כל השרירים המשורטטים, הוא נשלט מהמדולה של קליפת המוח ומקליפת המוח המוטורית

שריר המשוורת ועצמות השמע באוזן התיכונה

הערה: במהלך השינה, האורגניזם נמצא במצב טבעי של מנוחה (וגוטוניה), למעט החושים, כגון שמיעה, אשר דוקא ערניים יותר על מנת להיות לזהות באופן מידי סכנות פוטנציאליות. לפיכך, בווגוטוניה שריר המשוורת נותר רפוי, דבר המאפשר לזהות את הרעש הקטן ביותר בסביבה. זו אחת הסיבות לכך שבמהלך ההריון, החל מהחודש הרביעי, האישה ההריונית נמצאת במצב מתמשך של מנוחה (וגוטוניה).

קישור ברמת המוח: לשריר המשוורת יש שני מרכזי בקרה בקליפת המוח. הפונקציה הטרופית של השריר, האחראית על תזונת הרקמה, נשלטת מהמדולה של קליפת המוח; התכווצות השריר נשלטת מקליפת המוח המוטורית (חלק מקליפת המוח). שריר המשוורת באוזן ימין נשלט מהצד השמאלי של קליפת המוח; שריר המשוורת באוזן שמאל נשלט מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.

ממסרי שריר המשוורת בקליפת המוח

הקונפליקט הביולוגי הקשור לשריר המשוורת הוא, בהתאמה לתפקידו, קונפליקט רעש הנגרם  על ידי רעשים בלתי נסבלים כגון חבטות חזקות, פיצוצים, הדף חזק, יריות, סירנות רועמות, מוזיקה ברמות דציבלים גבוהות מאוד, זעקה חדה, צעקה נוקבת וכדומה.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל: מתחיל אובדן תאים (נמק) של רקמת שריר משוורת (נשלט מהמדולה של קליפת המוח) ובמקביל יש שיתוק גובר של שריר המשוורת בהתאמה לעוצמת הקונפליקט (השיתוק נשלט מקליפת המוח המוטורית). שיתוק השריר הגורם לרגישות יתר לרעש (היפראקוסיס) עם ירידה בסבילות. בעוד שצלילים נורמליים נתפסים כחזקים מאוד (ראו גם רגישות לרעש  עם שיתוק של הפנים)

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של ירידת ערך עצמי (יע”ע – עקב תחושה של כישלון לעשות, לבצע, ברמת האורגניזם או האיבר/רקמה. לרוב באופן לא מודע) הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהמדולה של קליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט מזודרם-חדש.

שלב תיקון: במהלך שלב התיקון, שריר המשוורת משתקם עםי שגשוג תאים. השיתוק ורגישות היתר לרעש נמשכים  לתוך המחצית הראשונה של שלב התיקון (PCL-A).

משבר התיקון מתבטא בעוויתות שריר המשוורת (התקף אפילפטי מקומי) היוצר תחושת פרפור כואבת באוזן. תפקוד שריר המשוורת חוזר לנורמה במחצית השניה של שלב התיקון (PCL-B).

מטרה ביולוגית: בכל האיברים הנובעים מהמזודרם החדש, כולל שריר המשוורת, המטרה הביולוגית מגיעה לביטוי בסוף שלב התיקון. לאחר השלמת תהליך הריפוי, האיבר או הרקמה חזקים יותר מבעבר, מה שמאפשר לאורגניזם היות מוכן טוב יותר לקונפליקט נוסף מאותו סוג.

הערות והיבטים מיוחדים

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן