קונפליקט ירידת ערך עצמי יכול להתבטא כיע”ע כללית הפוגעת ברקמות בכלל השלד, או כיע”ע מקומית בה הפגיעה מתרחשת בחלק מסוים של השלד.
- קונפליקט יע”ע כללי הוא כזה הנוגע לאדם כמכלול. הקונפליקט נחווה, למשל, עקב השפלה (האשמות, נזיפות, הערות גנאי), התעללות (פיזית, מינית, מילולית), כישלון (בעבודה, בבית הספר, בספורט, במערכת יחסים, כהורה או כבן זוג), ביצועים ירודים (אינטלקטואליים, אמנותיים, אתלטיים), או תחושות של בושה ואשמה. גם אובדן מעמד, אובדן מקום עבודה, פרישה, מחלה או פציעה (“אני מחוץ לתפקיד”), הזדקנות (“אני לא טוב כמו פעם”, “אני מזדקן וחסר תועלת”) או אובדן של מישהו אשר גרם לאדם להרגיש מוערך ונחוץ, הם תרחישי קונפליקט אפשריים. האופן שבו אנו תופסים את עצמנו או מדברים אל עצמנו (“אני כישלון”, “לעולם לא אצליח”, “זה משהו שאני לא יכול/ה לעשות”) יוצרים נטייה מנטלית לקונפליקטים כלליים של יע”ע. מטבע הדברים, ילדים וקשישים פגיעים יותר לקונפליקט זה.
- קונפליקט יע”ע מקומי (ראו קונפליקטים לפי איבר, להלן) מתייחס לחלק או מקום מסוים של הגוף. ביצועים אמנותיים או אתלטיים ירודים, למשל, מקושרים לידיים או לרגליים. קונפליקט יע”ע הנובע מאבחנה של סרטן (סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית, סרטן השד), תחזית רפואית שלילית (“לא תוכל ללכת שוב!”), כריתת איבר (שד), או כאב מקומי מתמשך יכולים להביא לקונפליקט בעצם או במפרק הקרובים ביותר. לשם השוואה, קונפליקט יע”ע מתון ישפיע על בלוטות הלימפה או השרירים הקרובים ביותר.
עוצמתו של קונפליקט יע”ע היא הקובעת אילו סוגים של רקמות חיבור ושלד תושפענה מהקונפליקט:
- יע”ע קלה – כלי הדם ההיקפיים, רקמות חיבור, גידים, רצועות, רקמת שומן , רקמת סחוס.
- יע”ע בינונית – מערכת הלימפה, השרירים.
- יע”ע חזקה – עצמות – כולל מערך יצור הדם בעצמות (אנמיה, לוקמיה), מפרקים.