עדות מאת H.
28 לספטמבר 2010
“אין לי יותר כאבי ברכיים”
ב-20 שנה האחרונות היו לי בעיות בברכיים. סבלתי ברציפות מכאב רב. מסיבה זו ביקרתי אצל אורטופד ב-1994. מה שאני מבין רק כיום הוא שהיה לי מזל רב בזמנו, כאשר האורטופד הסביר לי שהסחוס בברכיים שלי נשחק לחלוטין; ובמילים אחרות – ניזוק. הרופא אישר שלעולם לא ניתן יהיה לתקן את הנזק, אפילו ע”י הרופא המיומן ביותר, ושלא מומלץ לעשות כל ניתוח שהוא. ריפוי לא יהיה אפשרי אף פעם – רק הקלה זמנית, אם בכלל.
ב-20 באפריל 2010 יצא לי לקרוא עדות באתר שלכם לגבי ברכיים ולמדתי שנראה שבעיות ברכיים קשורות לקונפליקט של ביצועים פיזיים, למשל בספורט. בתחילה לא ראיתי כל קשר שמתייחס לברכיים שלי, מאחר ומטבעי אינני חובב ספורט.
יום לאחר מכן “נפל לי האסימון”: לפני כ-20 שנה, כשבני היה בן 11 או 12, אני לא זוכר את הזמן המדוייק, שיחקנו בדמינגטון. הוא היה טוב מאד והייתי צריך להתאמץ מאד כדי לנצחו, במשחק שנמשך יותר משעה. לאחר המשחק הייתי צריך להתאמץ מאד כדי להסתיר את תשישותי, ובסוף, כשהלכנו לארוחת הערב, אמר לי השובב הקטן: “בפעם הבאה, איש זקן, אני אנצח אותך!”
זה היה באופן ברור הגורם למשבר הספורט שלי, כי היחידים שיכולתי לנצח מאז היו ילדים קטנים והם היו עכשיו יותר טובים ממני.
כאשר הבנת מצב זה שקעה בתוכי לבסוף, היתה החרפה של פי 10 בכאבים שלי. עברתי מספר לילות קשים והרגשתי באופן כללי חלש וקודח.
היום זה ה-27 באפריל 2010. יש תחושה חדשה לחלוטין של הליכה. כעת אני מרגיש כאילו הברכיים שלי חבושות קלות, כך, שאו ששלב הריפוי עדיין נמשך ומתקדם או שזוהי ההרגשה אותה אמורות להרגיש ברכיים בריאות.
תודה לך, ד”ר האמר.
הערה של ד”ר מרקולין:
הקונפליקט של ירידת ערך עצמי התבטא אצל מר H בשתי הברכיים. זה אומר שכאשר הוא חווה את הקונפליקט, הוא התייחס לבנו גם כבן וגם כשותף או יריב שיש לקחת אותו ברצינות.
קישור למאמר באנגלית: “I have no more pain in my knees”