נושא הזיכרון האנושי הוא אחד הנושאים המרתקים והלא ממש מובנים למדע ולרפואה.
מאמר זה מביא את ההסבר של הרפואה החדשה.
ההסבר של הרפואה החדשה לירידה בזיכרון
אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הביולוגית המופעלת כתוצאה מקונפליקטים של פרידה הוא ירידה זמנית בזיכרון לטווח קצר.
המטרה של הטבע בתהליך זה היא כנראה להקהות את כאב פרידה כך, שיכולת התפקוד של אותו אדם (או בעל חיים) לא תיפגע בצורה קשה מדי בגלל הטראומה של הפרידה.
כאשר מושלם תהליך הריפוי אצל אדם שחווה קונפליקט של פרידה, הזיכרון חוזר לקדמותו.
קונפליקט של פרידה קורה בד”כ באחד או יותר מהמצבים הבאים:
- פרידה כואבת
- אובדן פתאומי של מגע שאהבנו
- פחד מפרידה
- רצון עז להיפרד ממישהו (או להיפטר מהמגע הלא רצוי שלו)
ככל שהקונפליקט יותר חזק ויותר ממושך, כך הפגיעה בזיכרון תהיה יותר משמעותית.
כאשר אדם חווה קונפליקט אחד של פרידה, שאינו חזק או ממושך במיוחד, ומתגבר עליו, הפגיעה בזיכרון היא מזערית. הפגיעה לא תהיה משמעותית גם כאשר אנחנו חווים מספר קונפליקטים של פרידה, שאינם חזקים או ממושכים במיוחד ושהחלמנו מהם.
כאשר הקונפליקט הוא קונפליקט של פרידה קשה, ההשפעה היא חזקה יותר, ובשלב הפעיל של הקונפליקט יתכן אובדן זמני של כלל הזיכרון.
הערה: פרידה קשה יכולה להיחוות גם כפרידה אכזרית, ברוטלית, לא אנושית.
הבעיה מחריפה כאשר אנחנו חווים שוב ושוב טריגרים שמעוררים כל פעם מחדש את השפעותיו של קונפליקט הפרידה המקורי, או שאנחנו חווים הרבה קונפליקטים שונים של פרידה.
הבעיה של אובדן הזיכרון נעשית קשה עוד יותר במקרה של קונסטלציות של קונפליקטים של פרידה. קונסטלציה כזאת היא מצב בו יש שני קונפליקטים של פרידה בשלב הפעיל, כאשר קונפליקט אחד פגע באונה הימנית של המוח והשני באונה השמאלית.
כדי לצאת מהקונסטלציה יש הכרח לפתור לפחות אחד משני הקונפליקטים.
הבעיה נעשית חריפה עוד יותר, כאשר הקונסטלציה היא של שני קונפליקטים של פרידה קשה.
הפגיעה המשמעותית ביותר במוח קורית באותם מקרים בהם נפתר מדי פעם אחד הקונפליקטים, אך מופעל מייד שוב, בגלל טריגרים. זהו תהליך בו האדם יוצא ממצב הקונסטלציה, אך נכנס אליה שוב ושוב בגלל טריגרים.
מצבים חוזרים ונשנים אלה גורמים להצטלקויות בתאי המוח הרלוונטיים ופגיעה בלתי הפיכה בתפקודם.
תהליך זה הוא הגורם לדמנציה.
כדי לעצור את אובדן הזיכרון לגמרי או כמעט לגמרי, יש צורך לפתור כל קונפליקט של פרידה שעדיין לא נפתר ולמצוא כל דרך אפשרית שתעזור לנו לא להיות מושפעים מטריגרים, אשר עלולים לעורר מחדש השפעות של קונפליקט פרידה ישן.
בקישור שכאן ניתן לראות מה קורה במוח אצל חולי דמנציה:
The Oldest Old – Living Beyond 90 Part 2
הקישור הנ”ל הוא לחלק השני של כתבה אשר שודרה במסגרת התוכנית “60 דקות” של רשת CBS ומציגה מחקר מעניין על אנשים שעברו את גיל 90.
למי שלא רוצה או לא יכול לצפות בכל התוכנית, מומלץ להתחיל בדקה 3:57 או בדקה 5:57.
מה שהתגלה במיקרוסקופ היה חדש מבחינת החוקרים והם לא ידעו להסבירו.
לפי התגליות של הרפואה החדשה, כפי שהוסבר למעלה, מה שרואים בתמונות בקישור הנ”ל (שמופיעות בדקה 6:17), זוהי כנראה תוצאה של קונפליקטים (או קונסטלציות) חוזרים ונשנים של פרידה, שבחלקם הם כנראה קונפליקטים של פרידות קשות.
החוקר מסביר, שמה שרואים בתמונות המוח הוא תוצאה של אלפי מיני סטרוקס (מיני שבצים מוחיים).
בהבנה של הרפואה החדשה אלה הם אלפי מיני משברי ריפוי.
את החלק הראשון של הכתבה ב-CBS ניתן לראות בקישור הזה:
The Oldest Old – Living Beyond 90 Part 1
הכתוב כאן מבטא את הבנותי לגבי גורם ספציפי זה, מתוך לימוד של נושאים אזוטריים בו אני עוסק כבר יותר מ-30 שנה.
חומר זה אינו קשור לרפואה החדשה, אך ניתן לראות קשר ביניהם, ובסוף המאמר אפרט את הקשר כפי שאני מבין אותו.
הסבר שאינו מהרפואה החדשה לגבי הגורמים לירידה בזיכרון:
פגיעה בזיכרון יכולה להיגרם במצבים חוזרים ונשנים בהם אנחנו מנסים להעביר מסרים כלשהם, מילוליים או לא מילוליים, ומרגישים שהאדם השני לא מקבל את מה שאנחנו אומרים ולמעשה מחזיר זאת חזרה אלינו בצורה מילולית ו/או בדרכים לא מילוליות. דרכים לא מילוליות יכולות להתבטא בצורה אנרגטית ברבדים שונים, כגון ברמה המנטלית, ברמה הרגשית, בשפת הגוף ועוד.
כדי להבין טוב יותר את המכניקה של זה, חשוב לדעת עוד דבר, שלמדע אין עדיין את הכלים לגלותו או למדוד אותו:
למעשה הזיכרון אינו אגור במוח!
המוח משמש בהקשר זה כמחשב ומעבד הדואג מצד אחד לתייק את הזכרונות ומצד שני לשלוף את הזכרונות ולהביאם למודעות שלנו בהתאם לצורך.
ה”דיסק” או “הספריה” שבה אגורים קבצי הזיכרון של אדם מסויים נמצאים בקליפת האורה (ההילה) של האדם!
במושגים המודרניים ניתן להגיד שקבצי הזיכרון שלנו אגורים ב”ענן”. וההבנה המוצגת כאן אומרת שה”ענן” של כל אדם נמצא בקליפת האורה שלו.
פגיעה בתאי המוח הקשורים לזיכרון היא למעשה פגיעה ביכולתו של המוח לחבר בין המודעות שלנו לבין קבצי הזכרונות שלנו.
כאשר אנחנו חווים מצב בו אדם אחר (או מספר אנשים) דוחה שוב ושוב את המסרים שאנחנו מנסים להעביר לו, מתקבל במערכותינו הפנימיות (בין אם זה במוח או במערכות נוספות) מעין מסר שמשמעותו היא: הימנע מהתחברות לאותם “קבצים”, מאחר שהניסיון להעבירם הלאה ודחייתם ע”י אחרים גורם לך לדברים שליליים אשר יכולים להזיק לך, כגון תסכול, אכזבה, חוסר אמון (באחרים או בעצמך), ירידה בהערכה העצמית, פגיעה בפתיחות הטבעית שלך לרעיונות חדשים ועוד.
אותם מסרים שאנחנו מנסים להעביר למישהו אחר והם נדחים על ידו יכולים להיות ידע, רגשות, רעיונות, תובנות, סיפורים מהעבר, חוויות שחווינו וכו’.
דחיית המסרים לא חייבת להיות בצורה מילולית.
מי לא חווה מצב בו האדם השני מהנהן בראשו מתוך נימוס, אך אנרגטית ברור לנו שהוא לא מקבל את הדברים, לא מסכים אתנו (ואולי אפילו מתנגד לנו), ומחזירם חזרה אלינו?
האנשים שסובלים הכי קשה מירידה בזיכרון הם כנראה אלה שחיים עם מישהו שלא מקשיב להם ולא מקבל אותם.
ניסיון להבין את ההסבר הנ”ל דרך נקודת המבט של הרפואה החדשה
יתכן שיש קשר מסויים בין ההסבר הנ”ל להסבר של הרפואה החדשה ואנסה להראות קשר זה כך:
דחיית המסרים שלנו ע”י אדם אחר עשויה להתפרש בתת המודע שלנו כקונפליקט של פרידה.
אנחנו מנסים ליצור קשר – ודוחים אתנו.
אנחנו מנסים להתקרב – והשני מתרחק (גם אם לא פיזית).
אנחנו רוצים לחלוק עם הזולת חווייה עוצמתית שחווינו – והוא לא מסוגל להכיל זאת ומחזיר את הדברים אלינו, לפעמים בתוספת של קצת רעל אנרגטי.
אנחנו רוצים לספר על תובנה או תגלית שבעיננו היא מדהימה – ומקבלים בחזרה לגלוג.
וכן הלאה.
אם כבר קיים אצלנו דפוס ישן שקשור לקונפליקט של פרידה, אזי, כל מצב כזה, בו אנחנו מרגישים את דחיית המסרים שלנו, עלול להוות טריגר שמעורר מחדש את התוכנית הביולוגית שקשורה לקונפליקט של פרידה.
וכפי שהוסבר בחלק הראשון של המאמר, קונפליקטים חוזרים ונשנים של פרידה, הם הגורם העיקרי לירידה בזיכרון.
מה ניתן לעשות עם תובנות אלה?
- לפחות לגבי אותם אנשים שחשובים לנו: ללמוד להקשיב להם ולקבל אותם.
זה נכון במיוחד כלפי ילדים, שהם פתוחים ומלאי רעיונות וחוויות. - להיות פתוח לרעיונות חדשים ותובנות חדשות. לא לפסול דברים על הסף בגלל דעות קדומות שיש לנו.
- למצוא את האנשים המתאימים שרוצים, מוכנים ויכולים להקשיב לנו ולקבל אותנו.
- ללמוד כיצד להעביר את המסרים שלנו בצורה כזאת שהאדם השני יוכל לקבלם.
לדבר בגובה העיניים. לדבר בשפה שהשני מבין.
ועוד ועוד…
פורסם לראשונה ב-3.4.2016
עידן סער
…………………………………………………………………………………………..
הערה: כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.