רירית האף
הרירית המכסה את החללים בחלקו הפנימי של האף היא זו המכילה את תאי החישה שמאפשרים הרחה, והיא זו שפגיעה בה בשלב הפעיל של קונפליקט מביאה להצטננות ולנזלת בשלב התיקון. דף זה מתאר את הקונפליקט ואת התוכנית הביולוגית ברירית האף.
תוכן עניינים
התפתחות ותפקוד רירית האף
רירית האף מרפדת את חלל האף הפנימי, אשר מחולק למעבר ימני ושמאלי המתחברים לגתות האף (סינוסים פרנזאליים) דרך פתחים קטנים, ומתחברים מאחור האף אל חלל הלוע-האפיומשם דרך הלוע אל בית הקול וקנה הנשימה.
רירית האף מכילה תאים קולטי ריח המעבירים אותות אל עצב ההרחה (Olfactory nerve) ודרכו אל המוח. מבין חמשת החושים (ראייה, ריח, טעם, מגע, שמיעה) חוש הריח הוא העתיק ביותר. אצל בני אדם, זהו החוש החזק ביותר בלידה, והוא קשור במידה רבה לחוש הטעם. הרירית מכילה בלוטות זעירות מיצרות ריר, והיא מנקה את האוויר הנכנס דרך האף ומלחלחת אותו לפני כניסתו לריאות. רירית האף עשויה אפיתל קשקשי, מקורה באקטודרם ולכן היא נשלטת מקליפת המוח.
הערה: שלא כמו חלל הפה והלוע, בחללי האף אין תת-רירית אנדודרמית. עם זאת, רקמת האפיתל ברירית האף מכילה את בלוטות האף, שהן תאי אנדודרם המייצרים ריר באף (ראו גם גתות האף).
קישור ברמת המוח
רירית האף נשלטת מקליפת המוח הסנסורית (חלק מקליפת המוח). הרירית של חלל האף הימני נשלטת מהצד השמאלי של קליפת המוח ורירית חלל האף השמאלי נשלטת מצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.
תבנית רגישות: עור חיצוני (תת-רגישות ואלחוש הרקמה בשלב הפעיל)
בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.
קונפליקט ביולוגי
בהתאם לתפקידה, הקונפליקט הביולוגי הקשור לרירית האף הוא קונפליקט ריח (ראו גם גתות האףוקונפליקט "נתח של ריח"הקשורלחלל הלוע האפי). עבור בעלי חיים, הקונפליקט עלול להתעורר מריח של טורף מתקרב או ריח של אדים רעילים. עבור בני אדם, הקונפליקט הוא לרוב סמלי ומתורגם ל"להריח צרה" או איום פוטנציאלי אחר, למשל, "להריח" מתחרה או יריב בעבודה, בבית הספר, בבית או במערכת יחסים. רירית האף מגיבה גם לקונפליקט סירחון, הנחווה במונחים אמיתיים בגלל ריח מסריח או לא נעים, אך גם בגלל "ריח של סכנה", כאשר ריח מסוים נתפס כקשור לסכנה כלשהי. מסיבה זו, חשיפהלעשן סיגריותיכולה לעורר קונפליקט סירחון (סכנה) עבור מי שמאמין כי עישון פסיבי גורםלסרטןריאות. בהשלכה, קונפליקט סירחון מתייחס גם למצב שנתפס כ"זה מסריח!", עסק מסריח" או "נמאס לי מזה!" ועשוי להתייחס גם לאדם הנתפס כמעצבן (סירחון של מישהו שהוא "מטרד" או "מזיק"). זהו סוג של "קונפליקט פרידה" הקשור לרצון להפרד מהריח של הדבר או האדם שגורם לתחושת "הסירחון".
התנהלות התב”מ
שלב פעיל
עם קרות הקונפליקט מתחיל אובדן תאים עקב כיובברירית האף שעוצמתו בהתאם לעוצמת השלב הפעיל ומשכו. המטרה הביולוגית של אובדן התאים היא להרחיב את מעברי האוויר הנשאף לאף כדי לשפר את היכולת להריח את הסכנה (בטבע, הרחת הטורף או סכנות פוטנציאליות אחרות חיונית להישרדות).
תסמינים: יובש באף עקב אובדן של תאים מייצרי ריר באף. למרות שהכיבים הם פצעים ברקמה, הם אינם מדממים במהלך השלב הפעיל, אך הם יוצרים קרום ברירית האף אם השלב הפעיל מתמשך לאורך זמן (קונפליקט תלוי). צמרמורות ותחושת קור בגוף (בעיקר בקצות הגפיים) יתכנו בכל מהלך השלב הפעיל ("השלב הקר"), בהתאם לעוצמתו, והם קורים שוב גם במהלך משבר התיקון.
הערה: חללי האף הימני או השמאלי ישפעו בהתאם לכללי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם הקונפליקט קשור לאם/ילד או בן זוג). "קונפליקט סירחון" כללי ישפיע על שני הצדדים של האף.
שלב תיקון
שלב התיקון של רירית האף מציג הצטננות טיפוסית. עוצמת התסמינים נקבעת על פי עוצמת השלב הפעיל ומשך הקונפליקט. במהלך החלק הראשון של שלב התיקון (PCL-A) האזור המכוייב מתרפא עם שגשוג של תאים. תסמיני התיקון הם אף סתום הנגרם עקב נפיחות רירית האף, חוש טעם וריח מופחת (השוו עם תתרנות (anosmia) הקשורה לעצבי הריח), הפרשה רבה של ריר מביאה לנזלת העוזרת לסלק מהאף את שרידי תהליך התיקון, כאבי ראש נגרמים בשל בצקת במוח המצטברת במהלך התיקון של ממסרי רירית האף בקליפת המוח. הגוף מתחמם ביחס לשלב הפעיל ובמקרים מסויימים יתכן גם חום קדחתי שיכול להיות גבוה. כמקובל, שלב התיקון מלווה בעייפות רבה מכיוון שמערכת העצבים האוטונומית נכנסת למצב שלמנוחה וריפוי (וגוטוניה).
משבר התיקון קורה באמצע שלב התיקון מביא לסטרס חזק ומטרתו סילוק נוזלי הבצקת מהגוף ומהמוח. הוא מתאפיין בהתעטשויות ולעיתים מביא לדימום מהאף. צמרמורות וחזרה של לתחושת קור בקצוות הגוף הם תסמין אופייני נוסף של משבר התיקון.
הערה: כל משברי התיקון הנשלטים מהחלקים הסנסוריים של קליפת המוח מביאים לרמה משתנה של הפרעות במחזור הדם, סחרחורת, ניתוק הכרה רגעי (העדרות) ועד אובדן הכרה מלא. בנוסף תיתכן ירידה חדה ברמת הסוכר בדם עקב שימוש מוגבר בגלוקוז בתאי המוח (השוו עם היפוגליקמיה הקשורה לתאי אלפא ובטא בלבלב).
מצבים נלווים
כאשר ישכאב גרוןביחד עם ההצטננות או לפניה, הדבר מצביע על כך שקונפליקטהסירחוןהתרחש יחד עם קונפליקט של "אי-רצון לבלוע" את המצב ה"מסריח" או לקבל אותו.
שיעולהקשור לסמפונות אולגרון, חושף כי האדם חווה בנוסף גם קנפליקט שלפחד טריטוריאליאוקונפליקט פחד-בהלה. שילוב קונפליקטים כזה קורה בצורה אופיינית עקב מצוקה בלתי צפויה בעבודה, בבית הספר או בבית, אשר אותו האדם נכשל "להריח" אותה מראש ולהתכונן לה. ברגע שהצרוף הקונפליקטים נפתר, תסמיני התיקון של כל הקונפליקטים מתחילים בבת אחת או ברצף מהיר ומביאים לתסמינים הן בגרון/סמפונות והן באף.
אם למספר אנשים בקבוצה יש הצטננות בו זמנית, אנו יכולים להסיק כי כל אלו בקבוצה שנפגעו, תפסו מצב מאיים מסוים שקרה לקבוצה כקונפליקט (בעיות במעון או בגן, ציונים גרועים לכל התלמידים, מורה לא הוגן בכיתה, ויכוחים המערבים כמה בני משפחה, בעיות במקום העבודה) ועכשיו אותם חברים בקבוצה נכנסו לשלב תיקון ביחד. קונפליקט "זה מסריח!" כזה מביא במשותף להצטננות של אנשים רבים בחצי הכדור הצפוני בתחילת עונת החורף – אך הוא קורה רק אצל אלו ש"שונאים חורף" ותופסים אותו במודע או שלא, כסכנה. באביב, אותם תסמינים בדיוק מכונים "שפעת עונתית".
הרפואה הקונבנציונלית טוענת כי הצטננות או שפעת (ראו גםוירוס שפעת) נגרמות על ידי וירוסים. עם זאת, עד עצם היום הזה, הראיות לקיומם שלוירוסים לכאורהאלה מעולם לא סופקו ברמה מחקרית ראויה. יתר על כן, כל התסמינים של הצטננות ושפעת הם תסמיני שלב ריפוי, עובדה המטילה ספק רב בטענה העיקשת אך בלתי מבוססת, כי הם "מדבקים".
תסמיני הצטננות חוזרים או כרוניים מתרחשים כאשר קונפליקט ריח/סירחון מופעל מחדש שוב ושוב עקב מפגש עםטריגר מהקונפליקט המקורי, אשר יכול להיות ריח מסוים (מזון, בושם, פרח, דשא, עשן סיגריות), טעם כלשהו (חלב, אגוזים, תבלין), קשקשים של חיית מחמד, אבקה, עובש, רוח, גשם וכן הלאה.
ברפואה הקונבנציונלית מצב זה מתפרש בדרך כלל כ"אלרגיה". אנשים עם אלרגיות לאבקנים לדוגמה, עלולים להיות למעשה "אלרגיים" לתסמיני ההצטננות ("זה מסריח!") עצמם, או ל"איום" שמשתמע מבואה של עוד "עונת אלרגיה", וכתוצאה מכך להגיב עם תסמיני הצטננות חדשים (שיאובחנו כעת כ"נזלת אלרגית") מדי שנה בשנה.
אם הגודש באף מלווה גם בעיניים דומעות (עקב דלקת הלחמית), אזי ה"אלרגיה" תאובחן כ"קדחת השחת". במונחי הרפואה החדשה, שילוב התסמינים מצביע על כך ששלב התיקון של קונפליקט ריח או סירחון ושלב תיקון של קונפליקט פרידה חזותית ("אני לא רוצה לראות את זה"!) רצים כעת במקביל.