מעטפת המוח (meninges)
שלושה קרומים דקים (המנינגים) עוטפים את המוח ואת חוט השדרה, ותפקידם העיקרי הוא להגן על מערכת העצבים המרכזית. קרומים אלו הם שמביאים לכאבי הראש האופיניים בעת הריפוי של ממסרי איברים במוח.
עם זאת, בקרומים אלו כמו בכל המוח כולו, לא יכולים להתפתח גידולים. אבחון של גידול בקרום המוח או במוח עצמו הוא בהכרח שגוי מאחר והוא קורה תמיד רק במהלך ריפוי, ומבוסס על פרשנות פתלוגית פוגענית של ממצאי בדיקות דימות.
תוכן עניינים
התפתחות ותפקוד:
קרומי המוח הם שלושת הקרומים הדקים העוטפים את המוח ואת חוט השדרה. תפקידם העיקרי של קרומי המוח הוא להגן על מערכת העצבים המרכזית. קרומי המוח מורכבים מהקרום העדין (pia mater) שהוא הקרום הפנימי במוח אשר נוגע בחומר המוח ועוקב מקרוב אחר קווי המתאר והקפלים (gyri ו-sulci) שלו, הקרום העכבישי (Arachnoid mater) והקרום הקשה (dura mater) החיצוני ביותר. החלל בין הקרום העדין לעכבישי (חלל תת עכבישי) מלא בנוזל מוחי-שדרתי (ראומקלעת הדמים). פני השטח החיצוניים של עצמות הגולגולת מכוסים על ידי מעטפת העצם (periosteum) והעור (דרמיסואפידרמיס). הקרום העדין רצופה בכלי דם רבים המזינים את המוח. הקרום הקשה מורכב מרקמה סיבית צפופה עם שכבת עצבים פריאוסטאלית (בדומה לעצבים הרגישים של מעטפת עצם) הקרובה לפני השטח הפנימיים של הגולגולת. מקורם של הקרום הקשה, העכבישי והעדין הוא במזודרם החדש והם נשלטים מליבת קליפת המוח. העצבים הפריאוסטיאליים המכסים את המעטפת העצבית של הקרום הקשה נשלטים מקליפת המוח הקדם-מוטורית; מרכז הבקרה שלהם ממוקם קרוב לממסרי המוח שלצינורות הלועוצינורותבלוטת התריסבקדמת קליפת המוח.
דלקת קרום המוח (מנינגיטיס)
הרפואה הרגילה טוענת כי דלקות בקרומי המוח הן תוצאה של "זיהומים" בווירוסים, חיידקים או פטריות הנודדים לכאורה דרך זרם הדם למוח ולחוט השדרה. כל טענה כזו מוטלת בספק רב מכיווןשמחסום הדם-מוחהמפריד בין הדם של הגוף לנוזל השדרה מאפשר רק למים, לחומרים מסיסים בשומנים ולמולקולות (גלוקוז וחומצות אמינו) להיכנס לתוך מוח. דבר זה שולל לחלוטין את האפשרות לכניסתם של חיידקים (שמועברים לכאורה לבני אדם על ידי קרציות "נגועות") ומובילים לדלקת של קרומי המוח והמוח עצמו (ראו גם דלקת קרום המוח הקשורהלמחלת ליים). יתר על כן, הנוזל השדרתי הממלא את החלל התת עכבישי מבודד היטב את קרומי המוח ממערכת הדם. משמעות הדבר היא שחיידקים אינם מסוגלים בשום פנים ואופן להגיע לקרומי המוח דרך זרם הדם. לכן, התאוריה על פיה נקבע כי דלקת קרום המוח חיידקית היא "מדבקת מאוד" היא חסרת בסיס.
הערה: בלוטות בתוך המוח כמו בלוטת יותרת המוח, בלוטת האצטרובל ומקלעת הדמים מקבלות אספקת דם ישירות מעורקי המוח (שאינם מוגנים במחסום דם-מוח). דבר זה מאפשר לחיידקי שחפת לסייע בריפוי בבלוטות אלו.
הדרך היחידה שבה חיידקים יכולים למצוא את דרכם למערכת העצבים המרכזית היא כאשר חוט השדרה מנוקב (עקב פציעה, או לצורך ביופסיה רפואית, לדוגמה). במהלך הניקוב, מחט חלולה מוחדרת לחלל התת עכבישי כדי לאסוף נוזל מוחי-שדרתי. ברפואה של היום, ניקור מותני, המכונה התחברות שדרתית (ברז שידרתי), הוא הליך אבחון נפוץ כדי לאשר או לשלול דלקת של קרום המוח העלול, בתוך כך, להביא לחדירת מיקרובים אל מערכת העצבים והמוח.
דלקת קרום המוח לפי הרפואה החדשה
דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) מתרחשת:
- כאשר בצקת במוח(אופיינית לחלק הראשון של שלב התיקון PCL-A) לוחצת על הקרום העדין (קרום המוח הפנימי), היא גורמת לנפיחות להתחכך בקרומי המוח, דבר המוביל להתפתחות של דלקת. הדבר קורה בכל בצקת המתפתחת בקליפת המוח,למשל, בממסר המוח של צינורות בלוטת התריס,צינורות הלוע, רירית הסימפונות, רירית הגרון(בחלק הקדמי של קליפת המוח), בקליפת המוח החזותית(רשתית, גוף זגוגיי הנמצאים מאחור) או באזור המעבר בין גזע המוח לבין המוח הקטן (הזווית הסרבלו-פונטינית השולטת באוזן התיכונה).
- כאשרבצקת המתפתחת בעצמות הגולגולת עצמן (בשלב ריפוי של קונפליקט יע”ע אינטלקטואלי)לוחצת על הקרום הקשה (הקרום החיצוני במוח). דלקת קרום המוח אינה מתרחשת כאשר הבצקת ממוקמת על פני השטח החיצוניים של עצם הגולגולת.
בחצי השני של שלב התיקון (PCL-B), לאחר שהבצקת במוח סולקה, תאי גליה מתרבים באתר כדי להשלים את תהליך הריפוי. ברפואה הקונבנציונלית, ריבוי תאים זה מאובחן לעתים קרובות כמנינגיומה, הנחשבת ל"גידול במוח" הנובע מתאי מנינגותל (אפיתל של המניניגים) בקרומי המוח.
כתלות במיקום הבצקת, הסימנים והתסמינים של דלקת קרום המוח נעים ביןתסמינים דמויי שפעתודלקת ריאות, לנוקשות צוואר, שיתוק שרירים,התקפים אפילפטיים או פריחות בעור. כאבי הראש הקשים נגרמים על ידי נפיחות הבצקת במוח, כמו גם על ידי הדלקת (השוו עם כאבי ראש במהלך כל תוכנית ביולוגית מיוחדת וכאבי מיגרנות). הדלקת מלווה בדרך כלל בחום גבוה. אם יש גםאגירת מיםפתאומית עקב שלב פעיל של קונפליקט נטישה או קיום (הסינדרום), בצקת המוח גדלה במהירות ותסמיני דלקת קרום המוח מתרחשים תוך מספר ימים.
דלקת קרום המוח משפיעה לרוב על ילדים מתחת לגיל חמש, במיוחד תינוקות מתחת לגיל שנה. נזק מוחי הקשור לדלקת קרום המוח אינו נגרם ככל הנראה על ידי הבצקת במוח (הנתפסת בטעות כנפיחות של קרומי המוח) אלא על ידי חיסונים המכילים רעלנים עצביים כגון פורמלדהיד, אלומיניום פוספט או תימרוסל, העוקפים את מחסום הדם-מוח ומביאים כתוצאה מכך הפרעות נוירולוגיות חמורות, ללא התרחשות של קונפליקט (DHS)!
אם קורה שמספר שלבי ריפוי מתרחשים באותו זמן, הנפיחות במוח יכולה להיות גדולה במיוחד ולהוביל לדלקת במוח, המכונה אנצפליטיס. כמו דלקת קרום המוח, גם כאן אין לדבר שום קשר ל"זיהום". אנצפליטיס עלולה להתפתח גם לאחר פציעה של המוח או ניתוח מוח. נפיחות באזור עמוד השדרה (ראו אוסטאוסרקומה) יכולה להפעיל לחץ על קרומי המוח של חוט השדרה המוביל לדלקת בשם מיאליטיס (myelitis). בנפיחות גדולה עלולים להגרם סיבוכים חמורים.