שבלול האוזן (אוזן פנימית)

התפתחות ותפקוד שבלול האוזן (cochlea): 

השבלול הוא חלל בצורת ספירלה באוזן הפנימית. זהו איבר החישה האמיתי של השמיעה. השבלול קולט את גלי הקול המועברים מהאוזן החיצונית, דרך עצמות השמע שבאוזן התיכונה, המרטיטות את החלון האובאלי שבדופן האוזן הפנימית. האוזן הפנימית מלאה בנוזל, הקולט את הרטט ומניע שערות זעירות בתוך השבלול. תנועת השערות מומרת לדחפים חשמליים המועברים למוח דרך עצב השמיעה לצורך פרשנות. עצב השמיעה ושיווי המשקל (vestibulocochlear nerve) מחולק לענף שיווי המשקל, העוסק באיזון ותנועה, ולענף האחראי על עצבוב השמיעה, המתחבר אל השבלול. רקמת השבלול מקורה בשכבת נבט אקטודרם ולכן היא נשלטת מקליפת המוח.

תוכן עניינים

השבלול ואיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית

רמת המוח:

השבלול נשלט ממסרים בתחתיתה של קליפת המוח הפוסט-סנסורית (חלק מקליפת המוח). השבלול באוזן ימין נשלט מצד שמאל של קליפת המוח; השבלול באוזן שמאל נשלט מצד ימין. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.

הערה: השבלול חולק את ממסרי שליטה עם איבר שיווי המשקל.

ממסרי האוזן הפנימית ואיבר שיווי המשקל בקליפת המוח

קונפליקט ביולוגי – לא רוצה לשמוע

הקונפליקט הביולוגי הקשור לשבלול של האוזן הפנימית הוא קונפליקט שמיעה שנחווה כ"אני לא רוצה לשמוע את זה!". רעשים מטרידים כמו נביחות כלבים, ילד צורח, רעשי בנייה (פטיש אויר, מסור שרשרת, גנרטורים), רעשים של התנועה (משאיות רועשות, סירנות מאמבולנסים, כבאיות או מכוניות משטרה), שכנים רועשים, מכסחת דשא, מוזיקה רועשת או מעצבנת, קול מנדנד של אדם, או משהו מעצבן שנאמר ("אני לא מאמין למה שעכשיו שמעתי!") הם דוגמאות למה שעשוי לעורר את הקונפליקט. לעתים קרובות, קונפליקטי שמיעה מתרחשים תוך שיחה בטלפון. מוזיקאים וחובבי מוזיקה עם אוזניים רגישות מאוד יכולים לסבול מקונפליקט שמיעה במהלך הופעה מוזיקלית גרועה. עבור אדם רגיש לרעש, הרעש הקטן ביותר עלול לגרום למצוקה הקשורה לאוזן.

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל – טינטון וקולות רפאים

עם קרות הקונפליקט מתחיל השלב הפעיל, המביא לירידת ברמת התפקוד של הענף השמיעתי של עצב השמיעה ושיווי המשקל, דבר הגורם לשמיעה של צלילי רפאים (קולות שאין להם מקור קול חיצוני), באוזן אחת או בשתיהן. מצב זה נקרא טינטון (השוו עם רגישות יתר לצלילים הנגרמת על ידי קונפליקט רעש, הקשור לשריר המשוורת).

הערה: השבלול (באוזן הפנימית) שייך לקבוצת של איברים המגיבים לקונפליקט לא עם שגשוג או אובדן תאים, אלא עם הגברת תפקוד (ראו פריוסטאום ותלמוס) או הפחתת תפקוד (ראו גם עצבי חוש הריח, הרשתית והגוף הזגוגי בעיניים, תאי איי לנגרהנס (תאי אלפא ובטא בלבלב). 

קולות הצלצול, הזמזום, הזמזום, השריקה, התקתוק, ההקשה, הלחישה, השאגה וכדומה, הם באותו תדר של הצליל שנחווה כסכנה והביא לקונפליקט השמיעה.בהתאם לעוצמת הקונפליקט, הצלילים או הרעשים יכולים להיות קלים ולהישמע רק בחדר שקט או להיות חזקים במיוחד ולגרום לקשיים בשמיעת צלילים חיצוניים אמיתיים (השוו עם אובדן של השמיעה בשלב התיקון). אדם עשוי גם לשמוע צלילים או רעשים שלמים כגון רעש מנוע, צלצול טלפון, מנגינה ("טינטון מוזיקה"), או משפט או מילה החוזרים על עצמם ("טינטון דיבור"). אם הטינטון נמשך כל הזמן, הדבר מצביע על כך שהקונפליקט עדין לא נפתר.

המטרה הביולוגית

המטרה של הטינטון היא להוות אות אזהרה האומר "שים לב! בפעם האחרונה ששמעת את זה, היית בסכנה.". דבר זה מסביר את מגוון הצלילים הנשמעים על ידי אנשים שונים הסובלים מטינטון.

ההיבט הטריטוריאלי/מיני בתב”מ של האוזן הפנימית

ממסרי המוח של האוזן הפנימית ממוקמים ממש מתחת לממסרי השליטה של העורקים הכליליים ושל הוורידים הכליליים/רירית צוואר הרחם, שהם חלק מה אונה הרקתית. ממסרים אלו מושפעים מקונפליקט אובדן טריטוריאלי זכרי ומקונפליקט מיני נקבי, בהתאמה. עקב כך, לקונפליקט השמיעה יכול להיות גם היבט טריטוריאלי או מיני (קול של "טורף" או של יריב בטריטוריה, קולות של אנשים מתווכחים בבית, קולו של מתעלל מינית, שמיעת ההורים מקיימים יחסי מין, שמיעה שבן/בת הזוג של האדם בוגד, שמיעת דיבורים "מתחת לחגורה" וכדומה). אותו הדבר נכון לגבי איבר שיווי המשקל. השאלה אם חווית הקונפליקט תהיה זכרית או נקבית, נקבעת על פי כללי הצדיות והמצב ההורמונלי של האדם.

קרבת ממסרי האוזן הפנימית לממסרי האונה הרקתית משפיעה על אופי הקונפליקט

המשמעות היא שאצל אדם שחווה קונפליקט שמיעה בלבד, האוזן שתושפע תיקבע על פי כללי הצדיות ותוכן הקונפליקט, בעוד שאצל זה שחווה קונפליקט שמיעה בעל היבט מיני/טריטוריאלי האוזן שתושפע תיקבע על פי כללי הצדיות והמאזן ההורמונלי. לכן, בעת אבחון הקונפליקט הגנרי שהשפיע על האדם, יש להקפיד להתייחס אל כללי הצדיות (מינית/טריטוריאלית או אם-ילד/שותף) המתאימים לחווית הקונפליקט הספציפית שלו. במידה ויש ספק, מומלץ לחפש את הקונפליקט על פי שתי האפשרויות.

קולות רפאים (“שמיעת קולות”):

כאשר יש לאדם שני קונפליקטי-שמיעה פעילים הקשורים לצליל או לרעש, הוא יפתח טינטון כפול של צליל/רעש, שישפיע על שתי האוזניים. אם, לעומת זאת, אחד משני הקונפליקטים או שניהם נגרמו על ידי קול או דיבור של אנשים, הדבר מוביל לשמיעת מילים ודיבור ללא מקור חיצוני (דיבור רפאים). ברפואה החדשה  מערך של שני קונפליקטים אלו נקרא קונסטלציית שמיעה.

בעוד שהרפואה הרגילה רואה בשמיעת קולות הפרעה נפשית ("סכיזופרניה פרנואידית"). מבחינת הרפואה החדשה, שמיעת קולות רפאים היא למעשה טינטון כפול, עם ההבדל שבמקום לשמוע צליל או רעש אחד או יותר, אדם שומע דיבור רפאים אחד או יותר. דיבורי הרפאים הללו תואמים את אלה שנשמעו כאשר התרחש קונפליקט השמיעה המקורי. קונפליקטי שמיעה טראומטיים עלולים לגרום לאשליות שמיעה חמורות.

תסמונת דאון (פיגור שכלי)

ד"ר האמר עשה במחקרו כמה וכמה תגליות פורצות דרך. אחת המרתקות שבהן היא תגלית הקשורה לתסמונת דאון (Down Syndrome) הנחשבת כמביאה לפיגור שכלי. האמר גילה כי התסמונת היא אינה נגרמת, כפי שנהוג להניח, על ידי טריזומיה 21 (כרומוזום שלישי המחובר לזוג הגנים ה -21) או על ידי פסיפס (כשתאים מסוימים נושאים טריזומיה 21, ולאחרים יש את המספר הרגיל של כרומוזומים) אלא בגלל קונפליקטים ביולוגיים שחווה העובר, ובמקרה של "תסמונת דאון", התסמינים קורים עקב קונפליקט שמיעה כפול שהתרחש במהלך שלושת החודשים הראשונים להריון (ראו מאמר GNM "הבנת מחלות גנטיות" וכיצד ילדה בת ארבע התגברה על תסמונת דאון באמצעות הרפואה החדשה).

הערה: ניתן לקבוע טריזומיה עוד לפני ההתעברות, מכיוון שהיא קיימת כבר בביצית או בזרע. עם זאת, המחקר מראה כי ישנם ילדים שיש להם טריזומיה 21 ללא התסמינים והתכונות האופייניות של תסמונת דאון, דבר המעורר ספק אם שינוי זה בתאי הנבט הוא שאכן מביא לתסמונת.

Anna 15
אנה בגיל ארבע לפני (למעלה משמאל) ואחרי (למעלה מימין) טיפול GNM, .ובת 15 (למטה). החלמה מלאה מ"תסמונת דאון"
(באדיבות LearningGMM.com)

שלב התיקון – ליקוי/אובדן שמיעה

במהלך חלקו הראשון של שלב התיקון (PCL-A) הולכֶת עוצמת הקול של הטינטון פוחתת. עם זאת, הנפיחות הנוצרת עקב הבצקת (הצטברות נוזלים) באוזן הפנימית גורמת, באופן זמני, ללקוי שמיעה חלקי (חרשות לתדר של צליל הטינטון בלבד) ועד אובדן שמיעה מלא באוזן הפגועה (השוו עם לקות שמיעה הקשורה לאוזן התיכונה). לאחר שהבצקת מסולקת במהלך משבר התיקון, יכולת השמיעה חוזרת אט אט לקדמותה, ובלבד שאין הישנות של הקונפליקטים ותיקון תלוי. טריגרים המפעילים מחדש קונפליקט שמיעה יכולים להיות גם ריח (ריח של אדם או דבר שהקשר לקונפליקט) או טריגר חזותי (המקום בו נשמע הרעש שגרם לקונפליקט). עם תיקון תלוי מתמשך, הרקמה באוזן הפנימית נשחקת והולכת, ומובילה בטווח הארוך לחירשות. זו הסיבה שחשוב לזהות ולפתור את הקונפליקט המקורי בהקדם האפשרי.

בדיקת CT זו מראה טבעת בצקתית (בצקת היקפית ומוקדית) ב"ממסר השמיעה "בצד שמאל של קליפת המוח (חצים אדומים), דבר המלמד על ליקוי שמיעה באוזן ימין הנמצא בחציו הראשון של שלב התיקון (PCL-A). אם האדם הוא ימני, הקונפליקט היה קשור לשותף/סביבה (אך לא לאמו או ילדיו)

החץ הצהוב מצביע על בצקת במרכז הבקרה של המעי הגס הרוחבי (בגזע המוח), עקב קונפליקט של "נתח בלתי ניתן לעיכול" (כעת בשלב תיקון) שקרה ככול הנראה יחד עם קונפליקט השמיעה.

בצקת מתפתחת בממסר האוזן הפנימית הימנית, בראשית שלב התיקון

הערות והיבטים מיוחדים

  • קשיי שמיעה מעוררים לעתים קרובות קונפליקטים של ירידת ערך עצמי בגלל "חוסר היכולת לשמוע היטב". קונפליקט זה משפיע על עצמות השמע הקטנות  באוזן התיכונה, מה שעלול לגרום לאובדן שמיעה קבוע (ראו טרשת האוזן). שימוש במכשיר שמיעה בזמן שהאוזן הפנימית בשלב תיקון יכול, על כן, למנוע קונפליקט נוסף זה)
עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן