כלי הלימפה וקשריות הלימפה

התפתחות ותפקוד כלי הלימפה ובלוטות הלימפה: מערכת הלימפה מורכבת מכלי לימפה ומקשריות לימפה (הנקראות לעיתים גם ‘בלוטות לימפה’). תפקיד מערכת הלימפה לנקז  ולנקות נוזלים מהמרחב הבין-תאי.

כלי הלימפה מסתעפים בכל רקמות הגוף, בדומה לכלי הדם. כאשר הדם עובר דרך הנימים, חלק מנוזל הדם (סרום) המכיל חומרים מטבוליים ומזינים שונים יוצא מדפנות הנימים אל החלל שבין תאי הרקמה. הנוזל הבין-תאי מזין את הרקמה וקולט פסולת מטבולית הנפלטת מתאי הרקמה. נוזל זה מחלחל בחזרה אל נימי הלימפה ומוזרם דרך צינורות הלימפה בחזרה אל הווריד הראשי.

בדומה לתנועה הפריסטלטית  של שרירי המעיים המניעים מזון לאורך תעלת המעי, דופן צינורות הלימפה העטופות בשרירים חלקים, ושסתומים חד כיווניים בתוך כלי הלימפה, דוחפים את הנוזל ומונעים את חזרתו לאחור, ובכך מזרימים את נוזלי הלימפה אל מערכת הדם.

קשריות הלימפה הן מעין התרחבויות של צנרת הלימפה הנמצאות בכל רחבי הגוף. הקשריות הבנויות כמבוך, מסננות את הפסולת התאית מנוזל הלימפה. לימפוציטים הם תאים לבנים יחודיים המיוצרים במח העצם אך מתיישבים בהמשך בקשריות הלימפה. (בניגוד לאמונה המקובלת, לימפוציטים אינם "נלחמים בחיידקים וזיהומים" אלא עוזרים בפינוי פסולת מטבולית מנוזל הלימפה).

כלי הלימפה מקורם בשכבת הנבט מזודרם החדש ולכן הם נשלטים מהמדולה של קליפת המוח.

הערה: בתפיסה המקובלת, מערכת הלימפה מכילה גם את הטחול ואת השקדים (ראו בתמונה). אמנם הטחול דומה במבנהו ותפקודו לקשריות הלימפה, ונחשב על כן כ"קשרית לימפה מתמחה". עם זאת, הן תפקודו של הטחול והן הקונפליקט שמשפיע עליו, קשורים שניהם לדם דוקא. הטחול אינו קשור למערכת הלימפה ואינו חלק תפקודי בה. באופן דומה, גם השקדים, הנמצאים באחורי הלוע, נובעים משכבת נבט שונה, מגיבים לקונפליקט שונה ואין להם תפקיד ברור כחלק ממערכת הלמפה.

צינורות וקשריות הלימפה - מערכת הניקוז של המרחב הבין-תאי

 רמת המוח: במדולה של קליפת המוח, כלי הלימפה ובלוטות הלימפה של הצד הימני של הגוף נשלטים מהצד השמאלי של המוח; כלי הלימפה ובלוטות הלימפה של הצד השמאלי נשלטים מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.  

השרירים החלקים של כלי הלימפה נשלטים מהמוח התיכון.

הערה: העצמות, שרירי השלד, כלי הלימפה ובלוטות הלימפה, כלי הדם, רקמת החיבור ורקמת השומן  חולקים כולם את אותם ממסרים מוחיים ולכן מגיבים כולם לאותו קונפליקט ביולוגי של ירידת ערך עצמי. ממסרי הבקרה ממוקמים בצורה מסודרת מכף רגל ועד ראש. כל ממסר כזה שולט על כל סוגי רקמות החיבור של האיבר הספציפי, בכל איבר בנפרד.

מרכזי השליטה של מערכת הלימפה (ורקמות אחרות) במדולה של קליפת המוח

קונפליקט ביולוגי: הקונפליקט הקשור לכלי הלימפה ובלוטות הלימפה הוא קונפליקט ירידת ערך עצמי בעוצמה בינונית (יע"ע בינונית). הקונפליקטים המקומיים של יע"ע זהים לאלה של העצמות והמפרקים.

להלן הקונפליקטים הנקשרים לקבוצות הקשריות העיקריות:

  • קשריות לימפה צוואריות (Cervical nodes) מגיבות לקונפליקט יע"ע אינטלקטואלי
  • קשריות לימפה בבתי השחי (Axillary nodes) מגיבות לקונפליקט יע"ע הקשור ליחסים
  • קשריותהבטן הממוקמות בבטן התחתונה מגיבות לקונפליקטים של יע"ע הקשורים לאזור הבטן, הנגרמים, למשל, על ידי אבחנה של סרטן באיזור הבטן(סרטן הקיבה, סרטן המעי הגס, סרטן הכבד, סרטן הלבלב)
  • קשריות מפשעתיות (Inguinal nodes) הממוקמות במפשעה ובעיקול הירך, מגיבות  לקונפליקט של "לא מסוגל לסבול את המצב הזה" או לקונפליקט יע"ע על רקע מיני.
  • קשריות הברכיים (Popliteal Nodes) מגיבות לקונפליקט יע"ע על רקע של ביצועים פיזיים
הקונפליקטים של הקשריות במדולה של קליפת המוח

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של ירידת ערך עצמי (יע"ע – עקב תחושה של כישלון לעשות, לבצע, ברמת האורגניזם או האיבר/רקמה. לרוב באופן לא מודע) הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהמדולה של קליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט מזודרם-חדש.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל: עם קרות הקונפליקט מתחיל נמק (אובדן תאים) בכלי הלימפה או בבלוטת הלימפה הקשורים לקונפליקט, הנמשך כל זמן שלא נמצא פתרון לקונפליקט.

שלב התיקון (ריפוי): במהלך החלק הראשון של שלב התיקון (PCL-A) אובדן הרקמה מתחדש באמצעות שגשוג תאים, עם נפיחות עקב בצקת  (הצטברות נוזלים) באזור. אם יש אצירת נוזלים בגוף, עקב קונפליקט נטישה/קיומי בצנוריות איסוף בכליות, הנפיחות עולה באופן משמעותי.  חיידקים (אם לא חוסלו עקב שימוש עודף באנטיביוטיקה), מסייעים לתהליך הריפוי. תוצרי הלוואי של החיידקים מסולקים על ידי לימפוציטים ותאי דם לבנים אחרים (זאת בניגוד לתיאוריית מערכת החיסון הטוענת כי לימפוציטים "נלחמים בזיהומים"). במקרה כזה הריפוי עשוי להיות מלווה בדלקת.

אם הקונפליקט משפיע על קשרית לימפה, הרפואה הרגילה מאבחנת את שגשוג התאים כסרטן, המכונה לימפומה ע"ש הודג’קין  (השוו ללימפומה שאינה הודג’קין הקשורה לצינורות הלוע). בהתבסס על חמשת החוקים הביולוגיים, לא ניתן להתייחס לתאים החדשים, כאל "תאים סרטניים" מכיוון שהגידול בתאים הוא, למעשה, תהליך של שיקום רקמה. "גידול ע"ש הודג’קין" נמצא לעתים קרובות בקרבת גידול שהוסר בניתוח, וה"השגשוג החדש" מתפרש אז באופן שגוי כ"גרורות". למען האמת, התפתחות זו של לימפומה נובעת במקרה כזה מפתרון של קונפליקט יע"ע, שהתחיל עקב אבחון "סרטן" או עקב הניתוח להסרתו, למשל, בהמשך לניתוח להסרה של "סרטן המעי הגס" או סרטן השד.

הערה: כאמור, רקמת הלימפה מכילה לימפוציטים. במקרה של לימפומה, ספירת הלימפוציטים בבדיקות הדם תהייה גבוהה (השוו עם לוקמיה לימפוציטית שבה ספירת הלימפובלסטים עולה – ללא נפיחות בבלוטות הלימפה).

לימפומה בבית השחי מגלה כי האדם פתר קונפליקט יע"ע הקשור למערכת יחסים. עבור  אדם ימני, הנפיחות  בצד ימין (בתמונה) מגלה כי הקונפליקט קשור לשותף/ה

נשים מפתחות לימפומה בקשריות בבית השחי כאשר, למשל, קונפליקט של דאגה בקן מלווה בתחושת יע"ע הקשורה לאשמה ("נכשלתי כאמא", "נכשלתי כבת זוג"). אבחנה של סרטן השד ודימוי של שד קטוע יכולים לעורר קונפליקט יע"ע המערב את בלוטות בית-השחי הקרובות לשד הפגוע. זו הסיבה מדוע לימפומה היא אחד מסוגי ה"סרטן" השכיחים ביותר בעקבות סרטן השד. בניגוד לטענה המקובלת, אין לזה שום קשר ל"גרורות".

לימפומה בבית שחי ימין
מקור: אתר learninggnm.com

קשרית לימפה מוגדלת באזור הצוואר מצביעה על שלב תיקון של קונפליקט יע"ע אינטלקטואלי (השוו עם  לימפומה וליפומה שאינן הודג’קין). עבור  אדם ימני, הנפיחות בצד שמאל מעידה על קונפליקט הקשור לאמו או לילדיו.

קשרית לימפה נפוחה בשמאל הצוואר
מקור: אתר learninggnm.com

קשרית לימפה נפוחה בצוואר עשויה להיות מאובחנת גם כמונונוקלאוזיס  או מחלת פייפר (השוו עם מונונוקלאוזיס הקשור לצינורות הלוע).  כאב גרון המלווה את המצב מצביע על קונפליקט נוסף של "לא רוצה לבלוע נתח" (ראו דלקת גרון). ברפואה הקונבנציונלית יש אמונה כי "מונונוקלאוזיס" נגרם בשל "זיהום" על ידי "וירוס אפשטיין בר" המועבר דרך רוק (ומכאן, השם "מחלת הנשיקה"). אין הוכחות מדעיות לטענה כזו.  

לאחר משבר התיקון, במהלך – PCL-B, הנפיחות שוככת, בתנאי שאין הישנות של הקונפליקט

הערה: בהתחשב בתפקוד של מערכת הלימפה כמערכת ניקוז, בלוטות הלימפה מתנפחות – גם מבלי שיהיה שגשוג תאים – במהלך תהליך ריפוי המייצר כמויות גדולות של פסולת מטבולית ונוזל בין-תאי. לדוגמה בריפוי מפציעות או ניתוחים כגון כריתת שד. נוזל הלימפה מסרטן שד שמתרפא מוזרם לבלוטות הלימפה של בית השחי. בלוטות הלימפה במפשעה מתנפחות כאשר יש ריפוי באזור איברי המין או ברגליים. בלוטות הלימפה בצוואר תהיינה נפוחות ורכות למגע כאשר יש דלקת שקדים, דלקת בלוע, או מורסה בשן. ברפואה הקונבנציונלית, "בלוטה נפוחה" נחשבת "שפירה" וסימן ל"זיהום", ואילו נפיחות של בלוטת לימפה הנגרמת על ידי חלוקת תאים מתפרשת כסרטן "ממאיר". ברפואה הרגילה ישנה גם אמונה שגויה כי מערכת הלימפה משמשת תווך למעבר של תאים סרטניים היוצרים בהמשך "גרורות סרטניות"

לימְפְאֶדֶמָה (lymphedema) מתפתחת כאשר כלי לימפה עובר בעצמו ריפוי, למשל, באחת הזרועות, הרגליים או הברכיים. הצטברות נוזלים ברקמה הבין-תאית גורמת לנוזל הלימפה להצטבר ברקמה ומביאה לנפיחות גדולה. אם נוזל הלימפה דולף לתוך כלי דם, זה לעתים קרובות מאובחן בטעות כ"פקקת"  (השוו עם בצקת היקפית הקשורה לוורידים  ברגליים, לעצמות הרגליים, או לשריר הלב).

הנפיחות תעלה במידה ניכרת אם יש אצירת מים עקב הסינדרום, כפי שניתן לראות בתמונה. אם אדם זה הוא שמאלי, הלימאפדמה ברגל שמאל קשורה לשותף.

צורה קיצונית של לימפדמה נקראת מחלת הפיל (פיילת, אלפנטיאזיס). נאמר כי מחלה זו נגרמת על ידי תולעת טפילית "שאספה אותה מיתושים והעבירה אותה הלאה באמצעות נשיכת קורבן חדש". 

נפיחות ברגל אחת (פיילת)
מקור: אתר learninggnm.com

בתמונה זו נראות שלוש נשים מהאיטי עם נפיחות לימפתית, – הניכרת רק ברגל אחת – הקשורה לקונפליקט ביצועים פיזיים של "לא להיות מסוגל לרוץ" (מספיק מהר). בהאיטי רבים באוכלוסיה סובלים כיום ממצב זה, שהיה נדיר שם טרם רעידת האדמה ב-2010!

אדם שצריך לרוץ ולברוח, יתחיל את הריצה ברגל החזקה שלו. לפיכך, האישה היושבת בצד ימין היא שמאלית ושתי האחרות ימניות.

פיילת בהאיטי לאחר רעידת האדמה
מקור: אתר learninggnm.com

נפיחות בצוואר יכולה להיגרם גם מהתנפחות צינורות הלוע בשלב התיקון של קונפליקט פחד חזיתי או קונפליקט חוסר אונים. רפידת צינורות הלוע (אקטודרם) מגיבה לפי תבנית רגישות רירית הוושט, עם כאב עקב כיוב ברפידת הצינורות בשלב הפעיל. ונפיחות בשלב התיקון. אבחנה מבדלת יכולה להעשות בעזרת סריקת CT של המוח. בנוסף, שלב התיקון בצינורות הלוע אינו מביא לעלייה בספירת הלימפוציטים (בניגוד ללימפומה).

צינורות הלוע כמעט שאינם זוכים להתיחסות ברפואה הרגילה, ונפיחות בהם עלולה להוביל לאבחונים שגויים הנוגעים ללימפה, כמו לימפומה שאינה הודג’קין (non-Hodgkin’s lymphoma), מחלת הנשיקה (mononucleosis) ואחרות. אם הנפיחות מאותרת באיזור נמוך יותר בבית החזה, הדבר יכול להוביל לאבחון האבסורדי של "סרטן ריאות של תאים קטנים" (small cell lung cancer).

ממסר צינור לוע שמאל עם הצטברות תאי גלייה בשלב תיקון B
מקור: אתר learninggnm.com
נפיחות בצינורית הלוע השמאלית
מקור: אתר learninggnm.com

הערות והיבטים מיוחדים

  • השפעת הקונפליקט על כלי לימפה בצד ימין או שמאל של הגוף נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).
  • קונפליקט יע”ע מקומי הוא כזה המשפיע מקומית על כלי הלימפה (או רקמות אחרות) באיבר ש”כשל” או בקרבתו. ללא קשר לכללי הצדיות ותוכן הקונפליקט.
  • ברקמת המזודרם החדשהמטרה הביולוגית מגיעה לביטוי רק בסוף התב”מ. הרקמה שהושפעה נעשית חזקה יותר מאשר היתה, ומוכנה טוב יותר לקונפליקט נוסף מסוג דומה. 

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן