תת-רירית הפה והלוע

הפה והלוע הם מספר חללים מחוברים בהם מתחיל מסע המזון בתוך הגוף. מרבית הרקמה הפנימית של הפה והלוע מכילה שתי שכבות. תת-הרירית היא שכבה מרקמה בלוטית (תאי אדנו) והיא מכוסה כולה (למעט השקדים) ברירית דקה המספקת לפה את יכולת חישה. מאמר זה עוסק בקונפליקט ובתב"מ של  תת-הרירית.

תוכן עניינים

התפתחות ותפקוד

הפה הוא הפתח של תעלת העיכול והמקום בו מתחיל העיכול (תכונת הפרשה) והספיגה (תכונת ספיגה) של המזון. הלשון היא איבר עזר עיכולי המסייע בלעיסה ובבליעה. בלעיסה המזון נשבר לחתיכות קטנות. רוק המיוצר בבלוטות הרוק מרטיב את המזון כדי להקל על הבליעה. בלוטות הרוק ממוקמות במספר חלקים של הפה. בלוטות הרוק הגדולות ביותר הן בלוטות הפרוטיד בקדמת האוזניים, בלוטות התת-לשוניות מתחת ללשון, ובלוטות תת-הלסת מתחת ללסת התחתונה. הלוע מחבר את חללי הפה והאף עם קנה הנשימה והגרון.  לוע האף, הממוקם בחלק האחורי של האף, משתרע אל המשטח העליון של החך היוצר את גג הפה; הלוע הפומינמצא בחלק האחורי של הפה. משני צידי הלוע נמצאיםהשקדים. מהלוע מסתעפת הוושט שתפקידה להוביל מזון מהפה לקיבה. תת-הרירית של הפה והלוע (כולל השפתיים, החניכיים, החיך, הלשון, בלוטות הרוק, השקדים והגרון) מורכבת מאפיתל גלילי של המעי, שמקורו באנדודרם ולכן נשלט מגזע המוח.

שכבת נבט: אנדודרם

הפה, הלוע והגרון. חתך צד עם צבעי שכבות הנבט

רמת המוח

בגזע המוח, לאיברי הפה והלוע יש שני ממסרי שליטה הממוקמים בצורה מסודרת בתוך צורת הטבעת של ממסרי גזע המוח השולטים באיברי תעלת העיכול.החצי הימני של הפה והלוע נשלט מהצד הימני של גזע המוח, הצד השמאלי של הפה והלוע נשלט מהצד השמאלי של גזע המוח. לפיכך, אין הצלבה בין המוח לאיבר.

הערה: בלוטות הדמעות, צינורות האוזן, בלוטת התריס, בלוטות יותרת התריס, יותרת המוח, בלוטת האצטרובל ומקלעת הדמים, נשלטות כולן מאותם שני ממסרים בגזע מוח.

mouth pharynx brain stem relays
ממסרי הפה והלוע בגזע המוח

קונפליקט ביולוגי 

הקונפליקט הביולוגי הכללי הקשור  לתת-רירית של הפה והלוע, כולל השפתיים, החניכיים, החיך, הלשון, בלוטות הרוק, השקדים והגרון הוא  "קונפליקט נתח" (השוו לקונפליקט נתח הקשור לקיבה, תריסריון, בלוטת הלבלב, המעי הדק, המעי הגס ובלוטת התריס).

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של נתח (משהו, דבר כלשהו. בלעז: Morsel conflict) הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מגזע המוח, שמקורם בשכבת הנבט אנדודרם.

החצי הימני של הפה והלוע:

בהתבסס על התפקוד המקורי  של הוושט הקדומה, החצי הימני של הפה והלוע נקשר ל"נתח (מזון) נכנס" ולקונפליקט של "לא להיות מסוגל לתפוס נתח" (בעזרת הפה, השפתיים, החניכיים, חיך, לשון, בלוטות רוק) או  "חוסר יכולת לבלוע נתח" (בעזרת השקדים, הלוע והגרון).

בהתאמה, תסמינים הקשורים לנתח נכנס יתבטאו בחצי הימני של הפה והלוע

 

mouth with in-out arrows
הפה והלוע - נתח נכנס ונתח יוצא

ילודים ותינוקות חווים את הקונפליקט נתח נכנס במונחים אמיתיים כאשר הם לא יכולים לקבל את "נתח החלב", לדוגמה מפני שהאם אינה מסוגלת להניק או אינה מאכילה את תינוקה בזמן. קשישים בבתי אבות וחולים בבתי חולים סובלים מהקונפליקט כאשר אינם מסוגלים לאכול בגלל כאבים; גם חולי סרטן שאינם מסוגלים לאכול כתוצאה מטיפולי כימו עלולים לסבול ממנו. הצורך להימנע מאכילת של המזון האהוב עליכם (למשל, עקב שיטת תזונה או דיאטה מגבילה) יכול גם הוא לגרום לקונפליקט.

בצורה סמלית, הנתח שאדם אינו מסוגל "לתפוס" מתייחס למשהו שהוא ציפה לו או ציפה "לתפוס" ו"לבלוע", ובאופן בלתי צפוי אינו מסוגל או אינו מורשה לעשות זאת (ראו גם קונפליקט ביולוגי הקשור לשליש התחתון של הוושט). "נתח" סימלי כזה יכול להיות עסקה, חוזה, עסק, עבודה, תפקיד, קידום, "נתח של כסף" בצורה של הלוואה, רווח, מתנה או ירושה (בית, דירה); אצל ילדים זה יכול להיות " נתח צעצוע " או "נתח ציון טוב". הקונפליקט עשוי גם להיות קשור לאדם שאסור "לתפוס" או "להשיג" או למערכת יחסים שאדם לא מסוגל או אסור לו "לצרוך".

החצי הימני של לוע-האף מתייחס ל "נתח של ריח" שאדם אינו מסוגל לתפוס (להריח), למשל, ריח של אדם אהוב שעזב.

החצי השמאלי של הפה והלוע:

במקור, לפני הפיצול של הוושט הקדומה, הקונפליקט הביולוגי שנקשר לחלק הסופי של המעי היה "לא להיות מסוגל ליצר מספיק ריר לשינוע נתח הצואה", זאת מאחר והריר שיוצר בוושט הקדומה שימש גם להחלקת הצואה כדי להקל על פליטתה. ממסרי הפיקוד במוח עדיין "זוכרים" את התפקוד הקדום הזה, והקונפליקט הנקשר כיום לחצי השמאלי של הפה והלוע מתייחס ל"נתח (מזון) יוצא"  ול"חוסר יכולת לסלק נתח (לירוק אותו)"

בהתאמה, תסמינים הקשורים לנתח יוצא יתבטאו בחצי השמאלי של הפה והלוע

mouth with in-out arrows

קונפליקט נתח יוצא מתייחס, למשל, למזון או תרופות שרוצים "להקיא". נתח לא רצוי עשוי להיות קשור להתחייבות או הבטחה שאדם רוצה לבטל או הסכם שהוא רוצה להפסיק לקיים. עובד חדש, דייר חדש או שותף לדירה, אח חדש או אורח מעצבן עלולים להיתפס כ"נתח" שאדם רוצה להיפטר ממנו. בספורט, זה יכול להיות קשור חוסר היכולת להעביר את הכדור (כדורגל) או דסקית (הוקי קרח). "נתח יוצא" יכול להיות גם מילה או מילים שאסור או לא ניתן "לירוק", למשל, התנצלות, הודאה, תחינה או תלונה. מין אוראלי לא רצוי או כפוי עלול אף הוא לעורר את הקונפליקט.

החצי השמאלי של לוע-האף מתייחס ל"נתח של ריח" שאדם אינו מסוגל להיפטר ממנו, למשל, ריח של יריב או של מתחרה.

התנהלות התב”מ

שלב פעיל

החל מרגע קרות הקונפליקט (DHS), במהלך השלב הפעיל שלו, תאים משגשגים בתת-רירית הפה או הלוע בהתאם לעוצמת הקונפליקט. המטרה הביולוגית של התאים הנוספים היא להפריש יותר ריר כדי לעזור בעיכול וספיגה (חצי ימני של הפה והלוע) או להקל על סילוקו (חצי שמאלי). הריור מגורה על ידי מערכת העצבים האוטונומית. זו הסיבה שהפרשת הרוק עולה עם הרחה של מזון. בשפה העברית, הביטויים "מזיל ריר" או "מרייר על …" מעידים על השתוקקות למשהו או מישהו שאדם רוצה מאוד להשיג.

התמשכות הקונפליקט (שלב פעיל) מביאה לשגשוג תאים ולגידול שטוח (סוג סופג) בתת-רירית הפה. בחיך, בבלוטות הרוק, בשקדים, בלוע ובגרון הגידול יכול גם להיות בצורת כרובית (סוג מפריש). אם תאי הפפילות בלשון המכילים את בלוטות הטעם מושפעים מהקונפליקט, התאים הנוספים שמשגשגים מספקים חוש טעם משופר העוזר לנתח את ה"נתח" (ראו תכונה חושית. השוו גם לרגישות-יתר של חוש הטעם הקשורה לשליש האחורי של הלשון).

גידול גדול יאובחן בדרך כלל כסרטן הפה (השוו ל"סרטן הפה" הקשור לרירית הפה) או כ"גידול בלוטתי" אם הוא מערב את בלוטות הרוק.

עישון ושימוש באלכוהול נתפסים כגורמי סיכון לסרטן בפה, כולל סרטן הלשון. עם זאת, זהו קישור מפוקפק משום שלא כל מי שמעשן או שותה מפתח סרטן בפה ולא כל חולי "סרטן הפה" שותים או מעשנים. מנגד, אם המנעות מ"נתח הסיגריה" או "נתח האלכוהול" גורמת למצוקה, למשל עקב התנזרות, גמילה, או פחד לחלות בסרטן הפה או הלשון, יביא הדבר לקונפליקט נתח חדש ולהפעלת תוכנית ביולוגית המיוחדת.

בסריקת CT זו, השלב הפעיל  של "קונפליקט הנתח" מוצג כפוקוס האמר (HH) עם תצורת טבעת חדה. כאן, בחציו הימני של גזע המוח, בממסר המוחי של התת-הרירית של הצד הימני של הפה (ראו את דיאגרמת ממסרי גזע המוח). המראה כי הקונפליקט "לא מסוגל לתפוס נתח" עדיין פעיל.

CT Brain active phase mouth pharynx
שלב פעיל בממסר הפה והלוע בגזע המוח

אדנואיד בחלל הלוע-האפי (שקד שלישי) הוא תוצאה  של קונפליקט תלוי, כאשר קונפליקט "נתח של ריח" אינו נפתר לאורך זמן (השוו עם פוליפים בגתות האף). אם השקדים מושפעים, זה גורם להיפרטרופיה של השקדים, או שקדים מוגדלים. מכיוון שהשקדים ולוע-האף נשלטים מאותו ממסר במוח, פוליפים באף ושקדים מוגדלים מתרחשים לעתים קרובות יחד.

שלב תיקון

לאחר פתרון הקונפליקט (CL) הגידול מפורק בשליטת המוח בעזרת פטריות או מיקובקטריה כגון חיידקי שחפת, אשר מסירים את התאים שאינם נחוצים עוד.

בפה, שלב התיקון מציג פצעים מוגלתיים בחלק הפנימי של השפתיים או הלחיים, על החיך או הלשון ובכל אזורי הפה, פצעים אלו הם חלק מהריפוי של הרקמה במיקום בו היה הגידול בשלב הפעיל (פצע כזה מאובחן לעיתים כ’אפטה’ כיבית הקשורה לרירית הפה, עקב הדימיון במופע, אך מקורו בתת-הרירית). פצעים אלה נראים ככתמים לבנים עגולים או סגלגלים עם גבול מודלק. הם יכולים להיות כואבים למדי. על החניכיים שלב התיקון מתבטא ככיס מלא מוגלה הנקרא "מורסה דנטלית" או מורסת חניכיים. ההפרשות השחפתיות מהמורסה גורמות לריח רע מהפה.

אפטה בצד ימין של הפה (כאן בחלק הפנימי של השפה התחתונה) מעידה על כך שהקונפליקט של "לא להיות מסוגל לתפוס נתח" נפתר וכי הריפוי בעיצומו.

פצע מוגלתי (לא אפטה) בפה

אם המיקרובים הדרושים אינם זמינים לפירוק הגידול עם פתרון הקונפליקט, התאים הנוספים נשארים. בסופו של דבר הגידול נעטף ברקמת חיבור ונשאר כגוש במקום. ברפואה הרגילה גוש עטוף כזה מאובחן בדרך כלל כפוליפ בפה או כ"סרטן שפיר". פוליפ בחניכיים עלול להגיע לצוואר השן.

קנדידה או פטרת הפה, הנראית כמוגלה דמוית שמנת, מתרחשת כאשר פטריות הן המסייעות בתהליך התיקון. תינוקות בדרך כלל מפתחים פטרת פה כאשר הם סובלים מהמצוקה של לא לקבל את "נתח החלב".

mouth pharynx Candida fungi
פטרת (קנדידה) בלוע ובפה
(מקור: אתר learninggnm.com)

דלקת שקדים מעידה כי הקונפליקט הקשור נפתר (התמונה מראה דלקת של השקדים השמאליים, עקב קנפליקט של "לא להיות מסוגל לסלק נתח"). כאשר מוגלה, המיוצרת במהלך תהליך הריפוי (דלקת שקדים מוגלתית), משוחררת לתוך הפה, הדבר מביא לנשימה מסריחה. כאן אנו מוצאים גם מורסות שקדים.

פטריות בשקדים או קנדידה בשקדים מציינת נוכחות  של פטריות (השוו עם "דלקת גרון" ומעורבות של חיידקי סטרפטוקוקוס).

Mouth Tonsillitis
דלקת בשקד שמאל
(מקור: אתר learninggnm.com)

אדנואידים או פוליפים שהתפתחו במהלך השלב הפעיל בלוע האף,  מוסרים בשלב התיקון בעזרת פטריות או חיידקי שחפת, בתנאי שהם זמינים. הפרשות האף מורכבות מהפרשת שחפתיות מסריחה. מורסה באף עם נפיחות כואבת המכילה מוגלה מתפתחת גם בשלב התיקון.

 

מה שמכונה מחלת סעיף ע"ש זנקר הוא כיס במפלס התחתון של הלוע (ממש מעל סוגר הוושט העליון) המתפתח כתוצאה מתיקון תלוי. בגלל התהליך בחוזר ונשנה של הסרת תאים על ידי חיידקים, תת-הרירית בדופן הלוע הופכת דקה והחלק החלש ביותר של דופן הלוע מתנפח החוצה ויוצר הסתעפות (השוו למחלת סעיף במעי הגס). התסמין השכיח ביותר של הסעיף ע"ש זנקר הוא קושי לבלוע מזון.

Zenker diverticulum pharynx מחלת סעיף זנקר
מחלת סעיף ע"ש זנקר (דיברטיקולה)

בבלוטות הרוק, תהליך תיקון חוזר ונשנה (תיקון תלוי) מוביל במשך הזמן לאובדן מוחלט של תאים מייצרי רוק בבלוטה, וכתוצאה מכך ליובש קבוע בפה, או  מה שנקרא  תסמונת סיוגרן או סיקה  (ראו גם יובש בפה הקשור לצינורות בלוטת הרוק וסיוגרן הקשור   ליובש בעיניים).  דלקת בבלוטות הרוק, למשל, בבלוטות הפרוטיד גורמת פרוטיטיס, הידועה גם בשם חזרת (ראו גם חזרת הקשורה לצינורות בלוטת הרוק).

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן