מעטפת המיאלין (עצבים)
התפתחות ותפקוד
מעטפת המיאלין מהווה מעין שכבת בידוד סביב עצבים, כולל עצבים במוח, בחוט השדרה ובגוף.
כל תא עצב (נוירון) מורכב מגוף תא עם גרעין (המכיל DNA) ודנדריטים (קצות עצבים) הבולטים החוצה מגוף התא כדי לקלוט אותות מתאי עצב אחרים. האקסון הוא שלוחה מוארכת הנבדלת מהדנדריטים בכך שהיא נושאת דחפים עצביים הרחק מתאי עצב, לעיתים למרחק ניכר. האקסונים הארוכים יותר מכוסים במעטפת המיאלין. תפקידו של מעטה המיאלין הוא להאיץ את ההולכה החשמלית לאורך תאי העצב. מעטפת המיאלין העוטפת נוירונים מוטוריים מסייעת בהולכת דחפים עצביים לשרירים; נוירונים חושיים מתקשרים גירויים חושיים כגון מגע. לכן נוירונים עם מיאלין נמצאים בדרך כלל בעצבים ההיקפיים.
מקורו של המיאלין הוא בתאי שוואן (Schwann), שהם תאי גְלִיָה מתמחים. תאי הגְלִיָה (הנקראים גם נוירוגלִיָה) מספקים תמיכה והגנה לתאי עצב במוח ובחוט השדרה (מערכת העצבים המרכזית). תאי שוואן, לעומת זאת, נמצאים במערכת העצבים ההיקפית (עצבים שמחוץ למוח), שם הם יוצרים את מעטפת המיאלין סביב האקסונים של תאי העצב. בבני אדם, המיאלינציה מתחילה בשבוע הארבעה עשר להתפתחות העובר. כמו תאיה הגליה, המיאלין מורכב ברובו מרקמת חיבור. ומקורו בשכבת הנבט מזודרם החדש.
תוכן עניינים
קישור ברמת המוח
מעטפת המיאלין היא יוצאת דופן בכך שהיא נשלטת מהמוחון (צרבלום), ולא מליבת קליפת המוח (מדולה), בשונה מהמקובל ברקמות שמקורן במזודרם החדש
מעטפת מיאלין בצד ימין של הגוף נשלטת מהצד השמאלי של המוחון; מעטפת מיאלין בצד שמאל של הגוף נשלטת מהצד הימני. יש הצלבה בין המוח לגוף.
הערה: מעטפת המיאלין נשלטת מאותו ממסר במוח כמו שכבת הדרמיס של העור (ראו גם בלוטות העפעפיים).
קונפליקט ביולוגי
הקונפליקט הביולוגי הקשור למעטפת המיאלין הוא קונפליקט נגיעה המתבטא כחוסר רצון של אדם שיגעו בו, כי המגע נחווה ככואב, לא נעים או לא רצוי (השוולקונפליקט פרידההקשור לעור החיצוני). עצם הפחד של אדם מהמגע הלא רצוי (פחד מהתעללות פיזית או מינית) יכול לכשעצמו לעורר את הקונפליקט. מעטפת המיאלין מגיבה גם לקונפליקט כאב עקב כאב חריף בעקבות פציעה, נפילה או מכה. כל כאב חמור, כמו למשל כאבים בעצמות יכול גם הוא להפעיל את התוכנית הביולוגית המיוחדת.
התנהלות התב”מ
שלב פעיל
עם קרות הקונפליקט מתחיל שגשוג תאים במעטפת המיאלין אשר מביא לעיבוי מקומי שלה ויוצר נוירופיברומה, המתבטאת כגוש מתחת או על העור (בדומהלמלנומה, נוירופיברומה היא צורה ארכאית של הגנה על ידי עיבוי המעטפת). גודל הגוש(ים) נקבע על ידי עוצמת הקונפליקט. המטרה הביולוגית של שגשוג התאים היא לחסום את העברת הגירויים החושיים ההיקפיים אל המוח. הרקמה המעובה סופגת את המגע או הכאב הלא רצויים. תסמין עיקרי הוא ירידה או אובדן מלא של הרגישות למגע באזור הפגוע (ראו גם תת-רגישות המערבת אתהאפידרמיסאו את מעטפת העצם – הפריאוסטאום).
הערה: למרות שמיאלין ונוירוגליה הן רקמות קשורות, הן מגיבות בצורה שונה במהלך התב”מ. נוירופיברומה (המכונה גם "גליומה היקפית") משגשגת וגדלה במהלך השלב הפעיל של הקונפליקט (בדומה לכל הרקמות הנשלטות מהמוחון) ואילו שגשוג תאי הגליה (נוירוגליה) קורה במהלך שלב התיקון (PCL-B) כחלק מהשיקום והאיחוי של הממסר המוחי (ראו "גידול במוח").
המראה של נוירופיברומה מתחת לעור (נוירופיברומה תת עורית) דומה לזה של ליפומה המערבת את רקמת השומן. כאשר הן ממוקמות מיד מתחת לעור, נוירופיברומות ניתנות להזזה בקלות.
(מקור: אתר learninggnm.com)
נוירופיברומות מרובות מתחת או על העור (נוירופיברומה עורית) נקראות נוירופיברומטוזיס סוג 1 (NF1) או מחלת פון רקלינגהאוזן. כתמי הקפה-או-לטה (כתמים בצבע קפה על העור) המסווגים כתסמינים של NF1 קשורים, על פי הרפואה החדשה, דוקא לשכבת האפידרמיס בעור ולא למעטפת העצבים. העובדה שהכתמים הכהים נצפים אצל מרבית האנשים עם NF1 היא עדות לכך ששתי התוכניות הביולוגיות הרלוונטיות (קונפליקט פרידה וקונפליקט נגיעה) פועלות לעתים קרובות במקביל.
(מקור: אתר learninggnm.com)
שלב תיקון
עם פתרון הקונפליקט הרגישות ברקמה חוזרת לנורמה, אך הנוירופיברומה נשארת ואינה מפורקת (כמקובל ברקמות הנובעות מהמזודרם החדש).
הערות והיבטים מיוחדים:
- השפעת הקונפליקט במעטפת המיאלין בצד ימין או שמאל של הגוף נקבעת על פי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).