אוזן חיצונית ותעלת השמע
התפתחות ותפקוד האוזן החיצונית ותעלת השמע: תעלת השמע משתרעת מהאוזן החיצונית לעור התוף. האוזן החיצונית מורכבת מסחוס המכוסה בעור. תפקידה העיקרי של האוזן החיצונית הוא ללכוד צליל מהסביבה החיצונית ולשאת אותו דרך תעלת השמיעה אל האוזן התיכונה, שם הגל האקוסטי הופך לתנודות המגיעות לאוזן הפנימית. האוזן החיצונית ותעלת האוזן עטופות בעור משכבת אפידרמיס, העשוי רקמת אפיתל קשקשי שמקורו באקטודרם ולכן נשלט מקליפת המוח.
שכבת נבט: אקטודרם
קישור ברמת המוח: העור (אפידרמיס) של האוזן החיצונית ותעלת השמיעה נשלט מקליפת המוח החושית (חלק של קליפת המוח). האוזן החיצונית ותעלת האוזן של אוזן ימין נשלטות מהצד השמאלי של קליפת המוח; האוזן החיצונית ותעלת השמע השמאלית נשלטות מהצד הימני. לפיכך, יש הצלבה בין המוח לאיבר.
תבנית רגישות עור חיצוני מביאה לתת-רגישות ואלחוש הרקמה בשלב הפעיל.
הקונפליקט הביולוגי הקשור לאוזן החיצונית ולתעלת השמע הוא "קונפליקט פרידה" הקשור לאוזן. הקונפליקט נחווה כאובדן מגע בעור האוזן החיצונית, כולל תנוך האוזן, או אי רצון להרגיש מגע באוזן או באיזור האוזן (ליקוק או נשיקה של האוזן, בדיקת אוזניים לא נעימה, מכשיר שמיעה באוזן, מניפולציה או ניתוח בתעלת השמע). הרצון להיפטר ממשהו שנכנס לאוזן, למשל מים, יכול גם הוא לעורר את הקונפליקט.
בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.
התנהלות התב”מ:
שלב פעיל: עם קרות הקונפליקט מתחיל כיוב ואובדן תאים בעור של האוזן החיצונית ו/או בתעלת האוזן. אם הקונפליקט ממושך או קורה בעוצמה גבוהה, העור נעשה יבש, מתקלף ומקושקש; במהלך השלב הפעיל התחושה בעור האוזן מופחתת (ראו תבנית רגישות לעיל) והוא יכול להרגיש מאולחש (רדום), מסיבה זו הכיוב בעור אינו מביא לכאבים.
השלב הפעיל יכול גם להביא לאובדן זמני של זיכרון קצר טווח, המתבטא בשיכחת פריטים ופרטים, חוסר ריכוז וקושי בהתארגנות.
מטרה ביולוגית: הרחבת המעבר בתעלת השמע על ידי כיוב התאים יכולה לשרת את המטרה של שיפור קליטת קול. אובדן הזיכרון לטווח קצר, כמו גם הכיוב עצמו, יכול, במונחים ביולוגיים, לשרת את המטרה של הִפָּרדוּת שלמה יותר, המערבת בנוסף לשיכחה גם סילוק תאי העור "שהשתתפו במגע" ממנו נפרדים.
שעוות האוזן
שכבת הדרמיס בעור הנמצאת מתחת לעור החיצוני (האפידרמיס) בתעלת האוזן, מכילה בלוטות חֶלֶב המייצרות את שעוות האוזן.
"קונפליקט לכלוך" עקב "תחושה של לכלוך" באוזן (לדוגמה עקב שמיעת מילים "מלוכלכות") או "קונפליקט התקפה" (עקב מילים מעליבות, למשל, בטלפון) מובילים לייצור עודף של שעוות האוזן בשלב הפעיל של הקונפליקט
שכבת נבט: מזודרם ישן
שלב התיקון והריפוי: במהלך שלב התיקון האזור המכויב משתקם על ידי שגשוג של תאים חדשים. תסמיני הריפוי האופייניים הם גרד באוזניים. אם תהליך הריפוי אינטנסיבי יותר, יכולה להיות פריחה בעור עם דלקת ואדמומיות הנקראת דלקת אוזן חיצונית (Otitis Externa). תהליך הריפוי בתעלת האוזן עשוי להיות מלווה בפליטת נוזל צלול (אוזן שחיינים). נפיחות גדולה, המכונה כולסטאטומה (cholesteatoma), עלולה לגרום לחסימה בתעלת השמיעה וכתוצאה מכך לקשיי שמיעה עד להשלמת תהליך הריפוי.
הערות והיבטים מיוחדים:
- השפעת הקונפליקט באוזן חיצונית ובתעלת השמע הימניתן או השמאלית נקבעת על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם נקשר לאמא-ילד או שותף-סביבה).