שרירי האישון

התפתחות ותפקוד

האישון הוא החור העגול השחור במרכז הקשתית. האפלה שלו נובעת מהעדר השתקפות של אור מתוך העין. האישונים מורכבים משני שרירים המווסתים את כמות האור הנכנסת לעין. כשהשריר המרחיב מתכווץ הוא מגדיל את האישונים ומאפשר לאור רב יותר לעבור לתוך העיניים; כששריר הסוגר האישוני (ספינקטר-שריר היקפי) מתכווץ, הוא מצמצם את האישונים כך שפחות אור נכנס ומגיע לרשתית.

באור בהיר שריר הסוגר מתכווץ בעוד שריר המרחיב משתחרר, דבר המקטין את קוטר האישון. באור עמום שריר הסוגר מתרפה בזמן ששריר המרחיב מתכווץ, ומגדיל את פתח האישון. השריר המרחיב נשלט על ידי עצבים סימפתטיים, ולכן האישונים הופכים גדולים בעת מתח (סימפתיקוטוניה) או במהלך עוררות מינית. הסוגר האישוני נשלט על ידי עצבים פארא-סימפתטיים דבר המביא להקטנת האישונים בעת הרפיה (וגוטוניה). 

תוכן עניינים

שרירי אישון העין

במונחים אבולוציוניים, שרירי האישון שייכים לשקע העין הבראשיתי שהתפתח מתאי מעי (ראו גם שרירים ריסניים וגוף ריסני). בדומה לשרירי המעיים המניעים "נתח של מזון" לאורך תעלת המעיים בתנועה פריסטלטית, שרירי האישונים מתכווצים ומתרחבים בתגובה ל"נתח של אור". השרירים המרחיבים ומצרים את האישונים הם שרירים חלקים ממקור אנדודרם והם נשלטים מהמוח התיכון

שכבת נבטאנדודרם

רמת המוח

בדומה לשרירים חלקים אחרים בגוף, גם שרירי האישון נשלטים מהמוח התיכון, הממוקם בחלק החיצוני ביותר בקצהו העליון של גזע המוח.

המוח התיכון - הבקרה של השרירים החלקים בגוף

קונפליקט ביולוגי

קונפליקט ספציפי: על פי תפקידם, שרירי האישון קשורים לקונפליקט נתח הקשור לאור – מילולית או סמלית.

השריר המרחיב של האישון הימני מגיב לקונפליקט של "אין מספיק אור כדי לתפוס נתח". זה יכול להתייחס לכל מידע חשוב (על לוח או מסך), לאזהרות ("שים לב איפה אתה דורך!"), שלטים (תמרורים) או אדם שהתעלמו ממנו בגלל מחסור באור. 
השריר המרחיב 
של  האישון השמאלי קשור ל"אין מספיק אור כדי לסלק נתח", למשל, אם אדם לא מצליח למנוע מצב מסוכן (תאונה, התקפה) משום שהיה חשוך מדי (השוו למצוקה הקשורה לחושך ארוך פתאומי בבלוטת האצטרובל). במובן הסמלי, הקונפליקט יכול לקרות אם אדם מאבד באופן בלתי צפוי את"אור הזרקורים" או מוצג "באור לא נכון".

השריר הסוגר של האישון הימני מגיב לקונפליקט של "יותר מדי אור מכדי לתפוס נתח" (נתח ויזואלי בעל חשיבות), נניח, משום שאדם התעוור מהשמש או מאור בהיר כגון אורות גבוהים (של רכב), זרקורים, פנס חיפוש, פנס בעיניים (משטרתי) או מהבזק של מכשיר ריתוך. 
ה
שריר הסוגר של  האישון השמאלי מגיב ל"יותר מדי אור מכדי לסלק נתח", למשל, אם אדם אינו מסוגל למנוע מצב מסוכן משום שהיה בהיר או מסנוור מדי. במובן הסמלי, הקונפליקט יכול להיות מופעל כאשר "אור הזרקורים" המכוון על מישהו, "מוציא לאור" משהו לא נעים או מביך.

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של נתח (משהו, דבר, morsel) הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מגזע המוח, שמקורם בשכבת הנבט אנדודרם.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל

מצוקה עקב "יותר מידי אור" גורמת לכיווץ מתמשך של שריר הסוגָר של האישון. המטרה הביולוגית של הכיווץ המוגבר היא להקטין את האישון כך שפחות אור ייכנס לעין. התכווצות ממושכת או מוגזמת של האישון נקראת מיוזה (Myosis)

יותר מידי אור - מיוזה)
(מקור: אתר learninggnm.com)

המצוקה של "אין מספיק אור" גורמת למתח יתר מתמשך של השריר המרחיב. המטרה הביולוגית של מתח השרירים המוגבר היא להרחיב את האישון כך שיותר אור יוכל לעבור דרך העין. התרחבות אישון ממושכת או מוגזמת (mydriasis), גורמת לרגישות יתר לאור (השוו לרגישות לאור עקב קרנית חרוטית).

יותר מידי אור
(מקור: אתר learninggnm.com)

הגדלה של האישון הימני, כפי שניתן לראות בתמונה זו, מגלה כי האדם נמצא בשלב פעיל של קונפליקט "אין מספיק אור כדי לתפוס נתח".

צד ימין - אין מספיק אור
(מקור: אתר learninggnm.com)

שלב תיקון

מתח השרירים משתקם וחוזר לקדמותו. משבר התיקון (אפילפטי) מתבטא כעוויתות אישונים (השוו לרפרוף של העדשה וריצוד עיניים הקשורים לשרירים החוץ-עיניים).

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן