רשתית העין

התפתחות ותפקוד

הרשתית היא שכבה של עצבים רגישים לאור, המרפדת את החלק הפנימי האחורי של העין. הרשתית מכילה עצבים הנקראים קנים ומדוכים, הקולטים אור וצבעים מהעדשה וממירים אותם לדחפים הנשלחים דרך עצב הראייה לקליפת המוח הוויזואלית בחלקו האחורי של המוח. המקולה (macula), הממוקמת בסמוך לחלק המרכזי של הרשתית, אחראית על הראייה המרכזית. בתוך המקולה המרכזית שוכנת הפוביאה, שהיא שקע קטן המאפשר את חדות הראייה הגבוהה ביותר. הרשתית מקורה באקטודרם והיא נשלטת מקליפת המוח הוויזואלית.

שכבת נבט: אקטודרם

רשתית העין
שדות הראיה:

שדות הראייה של כל עין מחולקים לשדה ימין ושמאל, הנקראים השדות הרקתיים (קרוב לעצם הרקה) ושדות האף (קרוב לאף). באופן דומה, הרשתית של כל עין מחולקת לשני חצאים: הרשתית הרקתית ורשתית האף. החצאים הימניים של הרשתית של שתי העיניים (חיצים כתומים) מקבלים תמונות בעיקר משדה הראייה השמאלי (90% משמאל, 10% מימין) ואילו החצאים השמאליים של הרשתית (חצים כחולים) מקבלים תמונות בעיקר משדה הראייה הימני (90% מימין, 10% משמאל). אם ניקח בחשבון את שבירת האור על ידי הקרנית והעדשה, התמונה המוקרנת על הרשתית למעשה הפוכה. לכן, מה שנמצא בשדה הראייה הרקתי של שתי העיניים נראה למעשה על ידי רשתית האף ומה שנמצא בשדה הראייה של האף נראה על ידי הרשתית הרקתית (ראו גם גוף זגוגי). 

הערה: כאשר העיניים עדיין היו ממוקמות בצד, שדות הראייה לא היו חופפים. שדות הראייה המשותפים של שתי העיניים התפתחו לאחר שהעיניים עברו לחזית הראש.

שדות הראיה וחלקי הרשתית הצופים אליהם
המסלול של עצב הראייה

התמונה החזותית, הנוצרת על ידי קולטני אור ברשתית, מועברת מהעיניים דרך עצב הראייה. הענפים הימניים והשמאליים של עצב הראייה מתחברים מאחורי העיניים, ממש מול בלוטת יותרת המוח, ויוצרים מבנה מוצלב הנקרא תצלובת הראיה (optic chiasma). בתוך תצלובת הראיה, סיבי העצב האפי של כל רשתית מצטלבים, אך סיבי העצב הרקתי אינם מצטלבים, מכיוון שהם כבר ממוקמים כדי לראות את הצד ההופכי של התמונה (ראו שדות הראיה). לאחר תצלובת הראיה, סיבי העצבים ממשיכים בדרכם לאורך דרכי הראייה. רוב סיבי העצב נכנסים לתלמוס. משם העצבים ממשיכים לקליפת המוח הוויזואלית בחלק האחורי של המוח.

העצבים של חצאי הרשתית הימנית, המקבלים תמונות משדה הראייה השמאלי מתחברים לצד ימין של קליפת המוח הוויזואלית; העצבים של חצאי הרשתית השמאלית, המקבלים תמונות משדה הראייה הימני, הולכים לצד שמאל.

מסלול העצב האופטי והתפצלותו החלקית בתצלובת הראיה

הצטלבות עצבי הראייה בתצלובת נדרשת כדי שהתמונות המוקרנות על הרשתית יגיעו לשני צידי קליפת המוח הוויזואלית, בה התמונות ההפרדות הנתפסות על ידי כל עין מעובדות לתמונה אחת, המייצגת את התמונה כפי שנראתה במקור.

הערה: עצב הראייה הגיח מתוך הממסרים המוחיים שעצבבו בעבר את שקע העין הקדום (כיום דמית העין).

קישור ברמת המוח:

הרשתית נשלטת מקליפת המוח הוויזואלית. החצי הימני של הרשתית בשתי העיניים נשלט מהצד הימני של קליפת המוח הוויזואלית; החצי השמאלי של הרשתית בשתי העיניים נשלט מהצד השמאלי. לפיכך, אין הצלבה בין המוח לאיבר.

ממסרי הרשתית בקליפת המוח הוויזואלית

הערות:

  • במרבית המקרים פגיעת הקונפליקט בממסר הרשתית תביא לתסמינים בשני חצאי הרשתית הצופים לאותו צד. עם זאת, אם הקונפליקט פוגע בצד הימני ביותר של ממסר רשתית ימין, השפעתו תורגש רק בעין ימין ולא בשתי העיניים. בדומה, אם הוא פוגע בצד השמאלי ביותר של ממסר שמאל, השפעתו תורגש רק ברשתית עין שמאל.
  • ממסרי השליטה של הרשתית נמצאים ליד ממסרי השליטה של הגוף הזגוגי.
הקונפליקט: 

הקונפליקט הביולוגי הקשור לרשתית מתייחס לפחד (מדבר, ממשהו) שמאיים מהעורף, ושלא ניתן להתנער ממנו (השוו לפחד מטורף הקשור לגוף הזגוגי), למשל, הפחד לאבד אדם אהוב או בית, הפחד מעונש, התעללות, אבטלה (חובות, עוני), פחד מרדיפה (דתית, אתנית, פוליטית), או הפחד מסרטן (בדיקות רפואיות, בדיקות מעקב). ילדים סובלים מהקונפליקט כשהם עדים לאלימות במשפחה.

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל

ירידת תפקוד ברשתית עקב אובדן תאים רגישי אור

המטרה הביולוגית היא להפוך את מה שמעורר את הפחד לבלתי נראה באופן זמני (בדומה לאופן בו ילדים החשים פחד מכסים את עיניהם כדי לא לראות את הדבר שגורם לפחד).

אובדן תאי קָנים, האחראים על ראייה ברמות תאורה נמוכות, גורם ל"עיוורון לילה" (nyctalopia) עם קשיים בראייה באור עמום או בחושך.

קונפליקט בעוצמה גבוהה מוביל למחשך עין (scotoma) שזו ירידה בראייה באזור מוגדר של שדה הראייה כתוצאה מהתפרקות תאי רשתית (השוו לסקוטומה מנצנצת). עם זאת, בקונפליקט מתון ייתכן שלא ניתן להבחין בראייה המופחתת, מכיוון שחצאי הרשתית האחרים מפצים על אובדן הראייה.

שלב תיקון

שלב התיקון מביא לשיקום התפקוד של התאים רגישי האור ברשתית. במחצית הראשונה של שלב התיקון (PCL-A) נוצרת בצקת בין דמית העין לבין האזור הפגוע של הרשתית. 

משבר התיקון (אפילפטואידי) מביא לניקוז הבצקת ע"י פולס סימפתטי, אשר יכול להתבטא כהבזקי אור (photopsia). ההבזקים יכולים להראות כהתפרצויות קצרותאו לקרות ללא הרף עד שהרשתית תתוקן.

"סקוטומה מנצנצת" (scintillating scotoma) מציגה ניצוצות חזותיים, אורות מהבהבים, קווי זיג-זג מנצנצים או דפוסים צבעוניים בשדה הראייה. ארועים חוזרים קורים כאשר הקונפליקט המקורי חוזר ומופעל עקב מפגש עם טריגרים (רשמים שנקלטו במוח במהלך הקונפליקט המקורי של "פחד מהעורף" או בהמשך לו). משך ההתקף נקבע בהתאם לעוצמת משבר התיקוןההילות החזותיות מקדימות לעתים קרובות התקף של כאב ראש עם מיגרנה. עם זאת, לא כל אדם עם מיגרנה חווה התקפי כאלו, ולעתים קרובות ההילות מופיעות ללא כאב של מיגרנות. לפיכך, עלינו לשקול שילוב של שני אירועי משבר תיקון אפילפטואידי הקורים באותו זמן.

קונפליקטים חוזרים ונשנים מובילים להצטברות של רקמת צלקת והתקשות (יבלת) ברשתית. אם ההתקשות מתרחשת בצד הרשתית, גלגל העין מתארך וגורם לקוצר ראייה (myopia – ראו גם שריר ריסני חלק וקרנית), ואילו התקשות בחלק הגבי דוחסת את גלגל העין וגורמת רוחק ראייה (hyperopia – ראו גם עדשה ושריר ריסני משורטט) בשתי העיניים. בשלב זה המצב הוא בלתי הפיך.

סקוטומה מנצנצת - ריצודים בשדה הראיה
(באדיבות Learning GNM.com)
מופע נוסף של הבהובים בשדה הראיה
(By: Mikael Häggström, Own work)

שתי סריקות ה-CT מראות מוקד האמר (בשכבות שונות של המוח) בממסר הרשתית הימנית, השולט בחצאי הרשתית הימניים בשתי העיניים (הצופים לשדה הראיה השמאלי). התמונה משמאל מציגה את השלב הפעיל של הקונפליקט (גבול חד של הטבעת); את התמונה מימין מראה את שלב התיקון (גבול הטבעת בצקתי). עבור אדם ימני, קונפליקט ה"פחד מהעורף" קשור לאמו או לילדיו; עבור אדם שמאלי הקונפליקט קשור לבן זוג (ראו הערה לגבי כללי הצדיות להלן). 

קונפליקט פחד מהעורף בשלב תיקון
(באדיבות Learning GNM.com)
שלב פעיל של קונפליקט פחד מהעורף ברשתית
(באדיבות Learning GNM.com)

בצקת גדולה בין שכבת דמית העין לבין הרשתית (בדרך כלל בגלל אצירת מים בגוף עקב הסינדרום) מזיזה את הרשתית ממקומה הרגיל. דבר זה מאובחן בדרך כלל כהתנתקות רשתית (או הפרדות רשתית. שני המונחים שגויים, שכן הרשתית לא "מתנתקת" ואינה נפרדת, רק נדחפת מעט בלחץ הבצקת). מצב זה משתקם מעצמו אם אין קונפליקטים חוזרים ונשנים. עם זאת, אם קונפליקט הפחד מהעורף אינו נפתר, תיקון הרקמה לא מתרחש והראייה מצטמצמת משמעותית. החרדה מעיוורון מוסיפה לעיתים קרובות לפחדים וקונפליקטים חדשים, ויוצרת מצב הולך ומחמיר. 

שימו לב: התכופפות או מאמץ פיזי בעת שיש בצקת כזו, למשל בעת הרמת דבר כבד, יכולה לגרום לקרע של הרשתית!

הבצקת המתפתחת בין דמית העין לרשתית (במהלך החצי הראשון של שלב התיקוןPCL-A) גורמת לאובדן ראייה היקפית (ראו גם גוף זגוגי).

כאשר חצאי הרשתית הימנית מושפעים, כפי שנראה בתמונה, הקונפליקט "פחד מהעורף" קשור לבן/בת הזוג אם האדם הוא ימני, או לאמו או לילדיו אם הוא שמאלי, (ראו הערה לגבי כללי הצדיות להלן).

שדה הראיה בעת הפרדות רשתית
(באדיבות Learning GNM.com)

מה שמכונה "רטינופתיה סוכרתית" מבוסס על ההנחה כי רמת סוכר גבוהה בדם מזיקה לרשתית. עם זאת, לא לכל סכרתי יש רטינופטיה! מנקודת המבט של הרפואה החדשה, קונפליקט ההתנגדות המתעורר כנגד מה שגורם את הפחד מהעורף, הוא שמסביר מדוע שתי תב"מ אלו מופעלות ורצות לעיתים קרובות יחד (ראו גם "נוירופתיה היקפית סוכרתית" הקשורה לפריוסטאום).

אובדן ראייה מרכזי מתפתח כאשר תהליך התיקון מערב את המקולה, שהיא חלק קטן ורגיש מאוד של הרשתית האחראי על ראייה מרכזית מפורטת (השוו לאובדן הראייה ההיקפית הקשור לגוף הזגוגי)..

במונחי GNM,"ניוון מקולרי יבש" הוא למעשה השלב הפעיל של הקונפליקט; "ניוון מקולרי רטוב", מעיד על נוכחות של בצקת (הצטברות נוזלים), במהלך שלב התיקון. תסמין נפוץ של בצקת במקולה הוא ראייה מרכזית מטושטשת (השווה לראייהמטושטשת הקשורה לקרנית). אם לא ניתן להשלים את תיקון הרקמה עקב הישנות מתמשכת של הקונפליקט (תיקון תלוי), יכול הדבר להוביל לעיוורון.

אובדן ראיה מרכזית בניוון מוקולרי
(באדיבות Learning GNM.com)

הערות והיבטים מיוחדים

לגבי הרשתית, העיקרון הרגיל של צדיות האדם ותוכן הקונפליקט מתהפך (ראו גם גוף זגוגי), ופועל בצורה הבאה:

  • החצאים הימניים של הרשתית (בכחול בתמונה) מקבלים תמונה בעיקר משדה הראיה השמאלי. לפיכך, עבור אנשים ימניים, חצאי הרשתית הימנית מתייחסים לאם ולילדים של האדם, עבור שמאליים לבן זוג.
  • החצאים השמאליים של הרשתית (באדום בתמונה) צופים ימינה כדי לקבל תמונות משדה הראייה הימני. לפיכך, עבור אנשים ימניים, חצאי הרשתית השמאלית מתייחסים לבן זוג, עבור שמאליים לאם ולילד.
ברשתית, עיקרון הצדיות ותוכן הקונפליקט מתהפך
עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן