איבר שיווי המשקל (אוזן פנימית)

התפתחות ותפקוד איבר שיווי המשקל: מערכת שיווי המשקל (vestibular) נמצאת באוזן הפנימית ומורכבת משלוש תעלות חצי מעגליות (semicircular canals) החצובות בעצם, אשר משתרעות בשלושה מישורים ניצבים, וכן מאברוני הנאדון (utricle) והשקיק (saccule) . תעלות ואברונים אלו מלאים בנוזל המניע שערות בתוך איבר שיווי המשקל, בהתאם לתנועת הגוף והראש ותנוחתם בכל רגע. המידע מתנועת השערות מועבר לענף שיווי המשקל של עצב השמיעה ושיווי המשקל (vestibulocochlear nerve), המעביר את המידע אל המוח, שם הוא משולב עם מידע ממקורות נוספים (ראיה, תנועת שרירים ועוד) כדי לתכנן את התנועה של הגוף ולשמור על איזונו (ענף השמיעה של עצב השמיעה ושיווי המשקל מתחבר אל השבלול). איבר שיווי המשקל מקורו בשכבת הנבט אקטודרם ולכן נשלט מקליפת המוח.

שכבת נבט: אקטודרם

איברי השמיעה ושיווי המשקל באוזן התיכונה

קישור ברמת המוח: איבר שיווי המשקל נשלט מקליפת המוח הבתר סנסורית (חלק מקליפת המוח). איבר שיווי המשקל באוזן ימין נשלט מהצד השמאלי של קליפת המוח; האיבר באוזן השמאלית נשלט מצד ימין. לפיכך, קיימת הצלבה בין המוח לאיבר.

הערה: איבר שיווי המשקל חולק את ממסרי הבקרה במוח עם השבלול.

ממסרי האוזן הפנימית ואיבר שיווי המשקל בקליפת המוח

קונפליקט ביולוגי: על פי תפקידו, הקונפליקט הביולוגי הקשור לאיבר שיווי המשקל הוא קונפליקט איזון, או באופן מדוייק יותר, קונפליקט נפילה. כל נפילה (נפילה מקרית בספורט, בעבודה, נפילה במדרגות, החלקה על משטח רטוב או קפוא, נפילה מסולם, מעידה על כבל) עלולה להביא לקונפליקט זה. מקצועות מסוימים (קבלנים, פועלי בניין, גגנים) אך גם תינוקות וקשישים, נמצאים בסיכון גבוה יותר. אנשים עם ALS או טרשת נפוצה שיש להם קשיים לאזן את עצמם, חיים לעתים קרובות בפחד ליפול; הדבר נכון גם לגבי אנשים עם אפליפסיה. הקונפליקט עלול להגרם גם מלראות  נפילה או התמוטטות של מישהו אחר  (לדוגמה, לראות מישהו שיש לו שבץ או התקף לב) או לשמוע שלאדם אהוב היתה נפילה, או שמישהו "נפל מת". בהשלכה, ניתן היה לחוות את הקונפליקט עקב תחושה של נפילה מ"מֵאִיגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא"  או כתחושת "זרקו אותי", לדוגמה בהמשך לפרידה מבן/בת זוג.

בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.

התנהלות התב”מ:

שלב פעיל: יש ירידה בתפקוד של ענף שיווי המשקל של עצב השמיעה ושיווי המשקל, המביא לירידה ביכולת לשמור על שיווי משקל, מצב הנקרא ורטיגו (ראו גם נוירומה אקוסטית וורטיגו עם "דלקת באוזן התיכונה").

הערה: איבר שיווי המשקל (באוזן הפנימית) שייך לקבוצת של איברים המגיבים לקונפליקט לא עם שגשוג או אובדן תאים, אלא עם הגברת תפקוד (ראו פריוסטאום ותלמוס) או הפחתת תפקוד (ראו השבלול באוזן הפנימית, עצבי חוש הריח, הרשתית והגוף הזגוגי  בעין, תאי איי לנגרהנס (תאי אלפא ובטא בלבלב). 

התסמינים של ורטיגו מתבטאים בתחושה של סחרור, התנדנדות או נפילה לכיוון מסויים (אין לבלבל בין תחושת הסחרחורת בוורטיגו לבין תחושת "ראש קל/מרחף" בעת קימה מהירה). כיוון הסחרור או הנטייה ליפול, ימינה או שמאלה, נקבעים על ידי צדיות האדם ותוכן הקונפליקט (האם הוא קשור לאם/ילד או לבן זוג). לפיכך, אם לאדם בעל צדיות ימנית יש קונפליקט נפילה הקשור לאמו, תהיה לו נטייה ליפול או להסתחרר שמאלה, כלומר, כלפי צד האֶם שלו (פוקוס האמר יהיה בצד ימין של קליפת המוח); אם הקונפליקט קשור לבן זוג, הנטייה תהיה ליפול או להסתחרר ימינה, כלומר, כלפי הצד של השותף (עם פוקוס בצד שמאל של קליפת המוח). עבור שמאליים זה הפוך. אם הקונפליקט נוגע לאדם עצמו, הנפילה או הסיבוב יהיו תמיד לכיוון המתייחס לקונפליקט (DHS)המקורי. לדוגמה, אם הקונפליקט נבע מנפילה שמאלה, תסמין הוורטיגו יתבטא אף הוא בתחושה של סיבוב או נפילה שמאלה.

ההיבט הטריטוריאלי/מיני בתב”מ של איבר שיווי המשקל

ממסרי המוח של האוזן הפנימית ממוקמים ממש מתחת לממסרי השליטה של העורקים הכליליים ושל הוורידים הכליליים/רירית צוואר הרחם, שהם חלק מה אונה הרקתית. ממסרים אלו מושפעים מקונפליקט אובדן טריטוריאלי זכרי ומקונפליקט מיני נקבי, בהתאמה. עקב כך, לקונפליקט הנפילה יכול להיות גם היבט טריטוריאלי או מיני (לדוגמה: להרגיש "נזרקתי" על ידי בן/בת הזוג ). אותו הדבר נכון לגבי השבלול. חווית הקונפליקט תהיה זכרית או נקבית, בהתאם לכללי המגדר, הצדיות והמצב ההורמונלי של האדם.

קרבת ממסרי האוזן הפנימית לממסרי האונה הרקתית משפיעה על אופי הקונפליקט

שלב תיקון: בהמשך לפתרון הקונפליקט הסחרחורת מוקלת והולכת. משבר התיקון (אפילפטואידי) מתבטא בהתקף פתאומי של ורטיגו, עם אפשרות לבחילות והקאות קשות. עוצמת משבר התיקון בהתאם לעוצמתו ומשכו של השלב הפעיל. התקפי ורטיגו חוזרים ונשנים קורים עקב טריגרים שנרשמו בסייכי בעת קרות קונפליקט הנפילה המקורי (לדוגמה, אלכוהול יכול להיות טריגר שנרשם במוח בעת נפילה במהלך שכרות)

אם קונפליקטים של נפילה משפיעים על איברי שיווי המשקל בשתי האוזניים, הדבר גורם, במונחי הרפואה החדשה, לקונסטלצית ורטיגו. התסמינים הם עמידה  ברגליים פשוקות (ליציבות) והליכה בלתי-יציבה עם תנועה מתנדנדת ומיטלטלת. המונח הרפואי למצב זה הוא אטקסיה או אטקסיה ע"ש פרידריך. חוסר התאום הפיזי והתנועה מגושמת אינם תוצאה של חולשת שרירים, אלא בשל שיווי המשקל הלקוי הנגרם על ידי "הסחרחורת הכפולה". מאחר ותינוקות וקשישים נוטים יותר לסבול קונפליקטים של נפילה, אטקסיה מתפתחת לעתים קרובות יותר בילדות ואצל אנשים זקנים.

מחלת מָנייֶר, הידועה גם בשם ‘הידרופס אנדולימפטי ראשוני‘, היא, על פי הרפואה הקונבנציונלית, "הפרעה באוזן הפנימית המשפיעה על שיווי המשקל והשמיעה". לפי הבנות הרפואה החדשה, מצב זה הוא שילוב של קונפליקט הנפילה (המערב את איבר שיווי המשקל) וקונפליקט שמיעה (המערב את השבלול).

 

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן