הגוף הזגוגי בעין
התפתחות ותפקוד: הגוף הזגוגי ממלא את החלל שבין העדשה בקדמת העין לבין הרשתית בחלק האחורי של העין. נוזל המיוצר בגוף הריסני ממלא את הזגוגית בחומר דמוי ג’ל המורכב מכ-99% מים. הג’ל מכיל בעיקר קולגן, והוא שקוף כזגוגית, כך שקרני האור מסוגלות לעבור דרכו כדי להגיע אל הרשתית. הלחץ התוך עיני שומר על צורת העין ומונע את קריסת דפנות גלגל העין. לובן העין (sclera) הוא מעין נדן עשוירקמת חיבור, התומכת את גלגל העין מבחוץ. הגוף הזגוגי מורכב מחלקים משכבתהמזודרם החדש, הנשלטים מהמדולה של קליפת המוח, ומחלקים משכבת הנבטאקטודרם, הנשלטים מקליפת המוח הוויזואלית
שכבת נבט: אקטודרם
שדה הראיה בזגוגית
בדומה לרשתית, הגוף הזגוגי מחולק לשני חצאים, זגוגית טמפורלית (קרובה לעצם הרקה) וזגוגית האף (הקרובה לאף). דבר זה מאשר כי הגוף הזגוגי והרשתית קשורים זה לזה באופן הדוק מבחינה תפקודית. בדומה להעברת המידע של חצאי הרשתית הימניים והשמאליים, התמונות הנתפסות משדה הראייה הימני והשמאלי עוברות מחצאים הימניים והשמאליים של הגוף הזגוגי מעל תצלובת הראיה אל קליפת המוח הוויזואלית (ראו מסלול עצב הראייה).
מרכזי הבקרה של הגוף הזגוגי נמצאים קליפת המוח הוויזואלית (שכבת נבטאקטודרם) ובמדולה של קליפת המוח (שכבת נבט מזודרם חדש). החצי הימני של הזגוגית של כל עין נשלט מהצד הימני של קליפת המוח; החצאים השמאליים של הזגוגית של כל עין נשלטים מהצד השמאלי. אין הצלבה בין המוח לאיבר.
הערה: ממסרי הבקרה של הגוף הזגוגי נמצאים בסמוך לממסרי הבקרה של הרשתית.
הקונפליקטהביולוגי הקשור לגוף הזגוגי הוא פחד מפני "טורף" ש"מתגנב מאחור" (השוו ל"פחד שלא ניתן להתנער ממנו” הקשור לרשתית). במונחי אנוש הקונפליקט קשור תמיד לפחד מאדם, למשל, פחד מפני אדם מתעלל או מנצל, אך לא הניצול עצמו, אדם שעוקב או אורב, אדם שמבצע רצח אופי, בן זוג לשעבר שמאיים, קרוב משפחה שרודף אחרי ירושה, מפקח, מורה, הורה, רופא, עורך דין, או רשות (ממשלה, משרד מסים, פקיד הוצאה לפועל, משטרה, שופט) ש"נושפים לי על הצוואר". פחד מכלבים יכול גם לגרום לקונפליקט זה.
בהתאמה להגיון האבולוציוני, קונפליקטים של פרידה, קונפליקטים מיניים וקונפליקטים טריטוריאלים הם נושאי הקונפליקט העיקריים הקשורים לאיברים הנשלטים מהאיזורים הסנסוריים בקליפת המוח, שמקורם בשכבת הנבט אקטודרם.
התנהלות התב”מ:
השלב הפעיל של הקונפליקט מביא לאובדן תאים על ידי נמק (הנשלט מהמדולה המוחית) ולירידה בתפקוד של הגוף הזגוגי (הנשלטת מקליפת המוח הראייתית). הדבר מביא להתערפלות הזגוגית ולכן להפרעה בהעברת האורלרשתית, מצב המאובחן לרוב כ"קטרקט ירוק" (השווה עם "קטרקט אפור" והתערפלות של העדשה). בהתחשב בהשתברות האור על ידי הקרנית והעדשה, התמונות המוקרנות על הרשתית מתהפכות ועכירות הזגוגית משפיעה בעיקר על חצאי הגוף הזגוגי הפנימי (הסמוכים לאף) ולכן על הראייה ההיקפית (ראו שדות ראייה). המטרה הביולוגית של התערפלות הראיה ההיקפית היא לטשטש את המראה של "הטורף" (בדומה לסכי עיניים אצל סוסים), דבר המאפשר התמקדות מלאה בנתיב הבריחה.
שלב תיקון: במהלך התיקון העכירות של הגוף הזגוגי הולכת ונמוגה. בחלקו הראשון של שלב התיקון (PCL-A) מתפתחתבצקת(הצטברות נוזלים) באתר התיקון. תהליך ההצטלקות בחלק השני של שלב התיקון (PCL-B) מורגש עקב הופעתם של צַפוֹנִים, (עצמים צפים בתוך הגוף הזגוגי eye floaters, mouches volantes) המופיעים כנקודות, חוטים, כתמים שחורים או אפורים, מיתרים או קורי עכביש הנסחפים בתנועת העיניים. הצַפוֹנִים נראים לעין בגלל הצללים שהם מטילים על הרשתית. לאחר השלמת תהליך הריפוי, הצַפוֹנִים נעלמים.
במצב של תיקון תלוי, עקב הישנות מתמשכת של הקונפליקט, הגוף הזגוגי הולך ומתכווץ לאיטו ולכן מתרחק מהרשתית. דבר זה נקרא התנתקות זגוגית (השווה עםהתנתקות רשתית). ההפרדה מהרשתית גורמת נזק לפני השטח שלה, ומביא לתהליך של תיקון היוצר רקמת צלקת (קרום אֶפִּירֶטִינָלי), על הרשתית. אם רקמת הצלקת נוצרת מעל המקולה (חלק של העין האחראי על הראייה המרכזית), הדבר נקרא קימוט מקולרי (macular pucker), מכיוון שהוא גורם למקולה להתקמט כשהוא מתכווץ (השוו לניווןמקולרי).
משבר התיקון (אפילפטואידי): בצקת המתפתחת במהלךPCL-A, מגיעה לעתים קרובות אל הפתח דרכו עצב הראייה עוזב את העין. במהלך משבר התיקון (אפילפטואידי) נוזלי הבצקת נלחצים החוצה דרך פתח זה. עם זאת, על מנת לשמור על גלגל העין מוצק ולמנוע ממנו לקרוס, ייצור הנוזל הזגוגי והלחץ התוך עיני עולים במהלך PCL-B. זה מה שנקרא גלאוקומה (glaucoma). "התקף הגלאוקומה" מתרחש זמן קצר לאחר משברהתיקון כתוצאה מעליית הלחץ הפתאומית בתוך הגוף הזגוגי. משבר תיקון חוזר ונשנה הנגרם עקב הישנות מתמשכת של הקונפליקט מביא לפגיעה הולכת וגדלה בעצב הראייה, דבר המוביל בסופו של דבר לעיוורון (שימו לב כי גם הטיפול בלייזר עלול לפגוע באופן בלתי הפיך בגוף הזגוגי).
לחץ תוך עיני הנשאר גבוה באופן קבוע, גורם לשקע של הדיסק האופטי, המכונה excavation papillae (השוו עם papilledema, נפיחות של עצב הראייה עקב לחץ תוך גולגולתי מוגבר; ראו הידרוצפלוס).
הערה: נוזל מהגוף הזגוגי זורם גם לתוך תא העין הקדמי (בין הקרנית לעדשה) שם הוא נספג בדם. זו הסיבה שלחץ עיניים מוגבר אינו קורה בתא העין הקדמי אלא רק בתא הזגוגית בו אין כלי דם.
התקפי גלאוקומה חוזרים ונשנים עקב טריגרים (תיקון תלוי), מובילים לאובדן הדרגתי של ראייה היקפית, הידוע גם בשם ראיית מנהרה (השווה לאובדן הראייה המרכזית הקשור למקולה).
(לרשום מקור תמונה בסוגריים...)
בדיקת CT זו מראה קונפליקט מרכזי (הקשור הן לאמו/ילדו של אדם והן לבן הזוג או שותף) בממסר בקליפת המוח הוויזואלית השולט בגוף הזגוגי. החצים הקטנים מצביעים על מרכזי הבקרה של הרשתית עםמוקדהאמרבשתי ההמיספרות המוחיות. הטבעות הבצקתיות בחלקן (PCL-A) מצביעות על כך שלאדם יש עדיין הישנות של קונפליקט הפחד. שילוב התוכניות הבילוגיות, של הרשתית ושל הגוף הזגוגי, יכול להתרחש, למשל, אם ילד חושש מעונש (שיביא לקונפליקט ברשתית) שינתן על ידי הוריו (ויביא קונפליקט בגוף הזגוגי).
(לרשום מקור תמונה בסוגריים...)
הערות והיבטים מיוחדים:
- השפעת הקונפליקט על חצאי הגוף הזגוגי הימניים או השמאליים נקבעת על פי צדיות האדם, והאם הקונפליקט קשור לאם/ילד או לבן זוג. בדומה לרשתית, גם בגוף הזגוגי [wpcmtt id="14313"]עקרון הצדיות הרגיל[/wpcmtt] מתהפך. לפיכך, עבור אדם ימני, החצאים הימניים של הזגוגית מתייחסים לאמו ולילדיו, בעוד החצאים השמאליים של הגוף הזגוגי מתייחסים לבן זוג; עבור אנשים שמאליים זה הפוך.