פורסם לראשונה ב-20.9.2013
במקרים רבים של בדיקות שד בעזרת ממוגרפיה או אולטרסאונד מוצאים הסתיידויות בשד, דבר שמגביר אצל חלק מהנשים את הפחדים מסרטן השד.
מטרתו של טיפ זה היא להסביר את תופעת ההסתיידויות לפי התגליות וההבנות של הרפואה החדשה, בתקווה שזה ייתן לנשים יותר בהירות לגבי הגורמים להסתיידויות ולגבי כיווני פעולה אפשריים כדי למנוע התפתחות מחלה בשד.
מהן הסתיידויות בשד לפי הרפואה המקובלת?
להלן ציטוט מהאתר “אחת מתשע”:
לעיתים נראות בממוגרפיה הסתיידויות בשד. אלו הם משקעים של קלציום ברקמת השד, המופיעים כנקודות בממוגרפיה. הסתיידויות נחלקות לשני סוגים עיקריים – עדינות וגסות. התופעה נפוצה בקרב נשים, בעיקר לאחר גיל המעבר.
בדרך כלל הסתיידויות בשד אינן סרטניות. יחד עם זאת, סוגים מסוימים שלהן – בפרט הסתיידויות עדינות – עלולים להוות סימן לתחילה של תהליך סרטני. במקרים אלו יש לבצע בדיקות נוספות.
באתר “אינפומד” יש יותר פירוט בנושא זה. להלן אחת התשובות:
הסתיידויות נובעות משקיעה של מלחי סידן ברקמות. זהו ממצא שכיח מאוד בבדיקות ממוגרפיה, שעשוי להופיע בנשים בכל גיל. מרבית ההסתיידויות הן שפירות. ההסתיידויות נבחנות בהתאם לגודלן, צורתן והאופן בו הן מסודרות. הסתיידויות ממאירות הן בדרך כלל קטנות, בעלות שוליים לא סדירים ובעלות צפיפות גבוהה יותר מאשר רקמת השד התקינה. הסתיידויות שפירות הן על פי רוב גדולות יותר, במקרים רבים עגולות ועם שוליים חלקים. להסתיידויות מסיבות שונות יש מראה אופייני.
מאקרוקלציפיקציות (הסתיידויות גדולות) מופיעות בכ-50% מן הנשים מעל גיל 50 וב-10% מן הנשים מתחת לגיל 50. ממצא כזה בממוגרפיה אינו מחייב המשך בירור, במרבית המקרים. גם במקרה של מיקרוקלציפיקציות, הסתיידויות קטנות, כ-80% שפירות. בנשים בכל הגילים, כעשרה אחוז מן הממוגרפיות מצריכות המשך בירור, אך גם מבין אלה, מרבית הממצאים מתגלים כשפירים.
הסתיידויות עשויות להופיע מסיבות שפירות רבות, ביניהן חבלה ישנה בחזה, מצב לאחר ניתוח בשד, גוף זר, דלקת בשד בעבר או בהווה, הצטברות של סידן בצינור חלב מורחב, ציסטה שפירה, משקעי סידן בעור (בגלל אבקות, משחות או דיאודורנט) או בתת-עור, שינויים המתרחשים לאחר קבלת קרינה לחזה, שקיעה של סידן בעורקי השד, משקעי סידן בפיברואדנומה (גידול שפיר של השד) ועוד.
קרא עוד: http://www.infomed.co.il/question-15052/#ixzz2fJzBSyHe
מהן הסתיידויות בשד לפי הרפואה החדשה?
ההסבר ביסודו הוא קצר ופשוט, אך לטובת מי שלא מתמצא מספיק טוב בתגליות של הרפואה החדשה, נעשה כאן חזרה קצרה על שני הסוגים העיקריים של סרטן השד.
מומלץ גם לקרוא את המאמר סרטן השד – לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה.
א. סרטן בבלוטות החלב:
הקונפליקט שגורם לסרטן זה הוא דאגות או ויכוחים ומריבות קשות בתוך או בהקשר למה שהאישה מחשיבה כחלק מהקן שלה: ביתה, משפחתה, ילדיה, בן-זוגה, שותפים, חיות המחמד שלה, מקום עבודתה, הקהילה אליה היא משתייכת וכד’.
כל עוד נמשכת השפעת הקונפליקט, יש התפתחות של גידול או גידולים בבלוטות החלב בשד.
ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל שלב הריפוי שכולל פירוק טבעי של הגידול ע”י חיידקי TB ו/או פטריות (בתנאי שהאישה לא לקחה אנטיביוטיקה או קיבלה טיפול כימי שהורג את החיידקים והפטריות). פירוק הגידול בשלב הריפוי ע”י החיידקים משאיר חללים בשד ובחללים אלה מצטברים משקעי סידן.
הסתיידויות אלה מאובחנות כהסתיידויות גדולות (Macro Calcifications).
מהי משמעות ממצא כזה עבור האישה?
זה מצביע על כך שהאישה חוותה מצב של דאגה או ויכוחים ומריבות בעוצמה שהיתה מספיק חזקה להפעלת התוכנית הביולוגית שמתבטאת בגידול בבלוטות החלב. ההסתיידויות נוצרות כאמור רק בשלב הריפוי, מה שאומר שהקונפליקט כבר נפתר. הדבר החשוב ביותר מבחינת אותה אישה הוא לעשות עבודה פנימית כזאת שתאפשר לה להתמודד יותר בקלות עם השפעות חוזרות של אותו קונפליקט או של קונפליקטים דומים, כך שהמחלה לא תתפתח מחדש.
ב. סרטן בצינורות החלב בשד:
הגורם לסרטן זה הוא תמיד קונפליקט כלשהו הקשור לפרידה.
זו יכולה להיות טראומה של פרידה כואבת, זה יכול להיות פחד מפרידה וזה יכול להיות גם רצון עז להיפרד או להיפטר ממישהו או ממשהו.
כל עוד נמשכת השפעה פעילת של קונפליקט הפרידה, יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של צינורות החלב, בתהליך של התכייבות (יצירת כיבים מיקרוסקופיים).ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך שיקום דפנות הצינורות. בחצי הראשון של שלב הריפוי, מלווה תהליך זה ביצירת עודף של תאים, דבר העלול להתבטא כגידול.
בחצי השני של שלב הריפוי, לאחר משבר הריפוי, הגוף מפרק את התאים העודפים, כדי להחזיר את המצב לקדמותו. בשלב זה (החצי השני של שלב הריפוי) קורים גם תהליכים של הסתיידויות קטנות (Micro Calcifications), כאשר משקעי סידן מצטברים בחללים מיקרוסקופיים שלא התמלאו ע”י מרכיבים אחרים.
מהי משמעות ממצא כזה עבור האישה?
זה מצביע על כך שהאישה התרפאה מקונפליקט של פרידה, או שהיא נמצאת בחצי השני של שלב הריפוי מקונפליקט של פרידה.
הדבר החשוב ביותר מבחינת אותה אישה הוא לעשות עבודה פנימית כזאת שתאפשר לה להתמודד יותר בקלות עם השפעות חוזרות של אותו קונפליקט או של קונפליקטים דומים, כך שהמחלה לא תתפתח שוב.
תוספות חשובות:
- יתכנו מצבים בהם האישה חוותה אחד מהקונפליקטים הנ”ל, אך הקונפליקט נפתר מהר יחסית והתוכנית הביולוגית עברה בקלות, מבלי שזה הגיע למצב בו ניתן היה לאבחן גידול סרטני.
טריגר או קונפליקט חדש מאותו סוג, שמופיע לאחר מספר שבועות, חודשים או שנים עלול להפעיל את התוכנית הביולוגית בעוצמה חזקה הרבה יותר ולגרום להופעת הסימפטומים הידועים של סרטן השד.
לכן ישנה חשיבות רבה לעבודה הפנימית של כל אישה, ובמיוחד לנשים שכבר חוו אחד או יותר מהקונפליקטים הנ”ל. זוהי למעשה עבודה של התפתחות אישית והעצמה אישית, אשר מאפשרת לאישה להיות יותר בוגרת, יותר חזקה, עם יותר בהירות לגבי חייה וכך פחות מושפעת מקונפליקטים אלה.
- הסיכוי להתפתחותן של הסתיידויות עולה ככל שישנם יותר מצבים חוזרים ונשנים של השפעת הקונפליקט (התפתחות מחלה) ותהליכי הריפוי.
- בשני סוגי הסרטנים הנ”ל יש משמעות לצדיות, כלומר – מהי היד הדומיננטית של האישה.
אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא ימין:
כאשר המחלה מופיעה בשד שמאל, זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור לאמא שלה או לאחד או יותר מילדיה. לפעמים גם חיית מחמד נחשבת אצל האישה כאחד הילדים.
כאשר המחלה מופיעה בשד ימין, הקונפליקט יכול להיות קשור לכל אדם קרוב אחר שאינו האמא או הילדים: בן-זוג, אבא, שותף בעבודה וכן הלאה.
אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא שמאל, זה הפוך.
………………………………………………………………………………………………………….