חריקת שיניים – לפי ההבנות של הרפואה החדשה

הקדמה

למי שלא יודע שום דבר על הרפואה הגרמנית החדשה, או בשמה החדש “ידע הבריאות הגרמאני”, מומלץ לקרוא את המאמר “מבוא להכרת הרפואה החדשה“.

אחת התגליות הבסיסיות של הרפואה החדשה מראה שמרבית המחלות ובעיות הבריאות מתפתחות כתוצאה ממה שנקרא “קונפליקטים ביולוגיים” וזה נכון גם לגבי התופעה של חריקת שיניים בשינה.

חריקת שיניים לפי הרפואה המקובלת (מתוך ויקיפדיה)

חריקת שיניים (באנגלית: Bruxism ) היא שחיקה מוגברת של השיניים או סגירה מוגברת של הלסת. חריקת שיניים היא פעילות פאראפונקציונלית. כלומר, פעולה של אחד מחלקי הגוף באופן שונה מייעודו (לדוגמה, כסיסת ציפורניים או נשיכת שפתיים). חריקת שיניים היא בעיה ידועה, שכיחות בעיה זו נעה מ-8% עד 31% בקרב האוכלוסייה הכללית. חריקת שיניים עשויה לגרום לתופעות מזעריות ולכן בדרך כלל קשה לשים לב לכך. אולם, לעיתים ישנן תופעות שעלולות ליצור חוסר נוחות כגון: רגישות יתר בשיניים, כאבים בשרירי הלעיסה וכאבי ראש. בנוסף, מצב זה עשוי לגרום לאיבוד חומר השן ואף לנזקים או לשברים בשיניים.

מסווגים את חריקת השיניים לשני סוגים מרכזיים: חריקת שיניים שמתרחשת במהלך השינה וחריקת שיניים שמתרחשת כאשר האדם ער. בשני המקרים הנזק לשיניים דומה, אך בחריקת שיניים המתרחשת בשינה הכאבים נוטים להופיע לאחר התעוררות משינה ולכאוב פחות במשך היום. לעומת זאת, בחריקת שיניים המתרחשת כאשר האדם ער, הכאבים עשויים להופיע בפתאומיות במהלך היום ולהתחזק בהמשך היום. הסיבות לחריקת שיניים אינן לגמרי מובנות, אך עשויות לנבוע ממספר גורמים כאשר נהוג לייחס סיבות שונות לשני הסוגים. בנוסף לכך, נשים סובלות מחריקת שיניים בזמן ערות יותר מגברים. לעומת זאת, חריקת שיניים בשינה נפוצה במידה שווה בשני המינים.

חריקת שיניים לפי הרפואה החדשה

מהו הקונפליקט שגורם לחריקת שיניים

חריקת שיניים נגרמת למעשה בגלל קונפליקט שמשפיע על שרירי הלסתות.

הקונפליקט שמשפיע על שרירי הלסת הוא קונפליקט של ירידת ערך עצמי מקומית במצבים בהם האדם לא יכול ל”נשוך” או שלא מרשים לו “לנשוך” מישהו.
הקונפליקט יכול להיות קשור למשהו פיזי, מוחשי ויכול להיות קשור גם למשהו סמלי, פיגורטיבי.

בטבע, היכולת לנשוך היא כלי ההגנה וההתקפה העיקרי של רבים מבעלי החיים.
גם אצל בני-האדם נשאר הדפוס שקשור לקונפליקט של נשיכה אשר מפעיל את התב”מ (התוכנית הביולוגית) שמשפיעה על שרירי הלסתות.

הקונפליקט בו אדם מרגיש שהוא לא יכול לנשוך מתייחס בד”כ למישהו שפגע באותו אדם בצורה כלשהי. הפוגע יכול להיות מתחרה, עמית, חבר לכיתה, מורה, קרוב משפחה, שכן, בן/בת זוג וכו’.

האדם הנפגע מרגיש שהוא לא יכול “לנשוך” את הפוגע, להחזיר לו בחזרה, כי הפוגע יותר חזק, או מקושר לכוחות יותר חזקים, או שהחוק לא מאפשר, או העקרונות של הנפגע מנוגדים לזה וכו’.

הקונפליקט בו האדם מרגיש שלא מרשים לו “לנשוך” יכול להיות ברמה הפיזית, המוחשית, למשל מצב בו ילד רוצה מאד מאד לאכול מעדן כלשהו וההורים לא מרשים לו. או שהילד רוצה להחטיף בחזרה לאחיו הקטן שהציק לו וההורים (או מישהו אחר) לא מאפשרים לו לעשות זאת בשום אופן.
הקונפליקט יכול להופיע גם כשהאדם רוצה “לחטוף” או “לשים יד על משהו במהירות” והוא לא יכול או שלא מרשים לו.

מבחינה סימבולית, פיגורטיבית, הקונפליקט יכול להיגרם למשל כאשר האדם מרגיש שהוא לא יכול או שלא מרשים לו להתבטא כמו שהוא רוצה, להגיד דברים שהוא רוצה להגיד, להביע את עצמו בחופשיות ללא חשש וכד’.

הקונפליקט יכול להיגרם גם במצבים בהם האדם מרגיש שהוא לא יכול או לא רוצה לפתוח את הפה מספיק רחב, למשל בזמן טיפול אצל רופא שיניים.

השליטה מהמוח על שרירי הלסתות

שרירי הלסתות (כמו כל השרירים המשורטטים) נשלטים ע”י שני ממסרים שונים במוח:
1. ממסר במדולה של הקורטקס (השכבה במוח שמתחת לקורטקס) השולט על המסה של השרירים.
2. ממסר בקורטקס המוטורי השולט על התנועתיות של השרירים.

מה קורה בשלב הפעיל של הקונפליקט

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, קורים בשרירי הלסתות שני תהליכים במקביל:
1. יש אובדן של תאי שריר.
2. יש הפחתה ביכולת התנועתית של השרירים. זהו למעשה שיתוק חלקי של השרירים. מידת ההפחתה ביכולת התנועתית תלויה בעוצמת הקונפליקט. ככל שהקונפליקט יותר חזק, פוחתת יותר יכולת התנועה של שרירי הלסתות.
תנועתיות השרירים נשלטת ומבוקרת מקליפת המוח המוטורית וככל שהקונפליקט יותר חזק, המוח מפחית את כמות הסיגנלים המוטוריים לאותם שרירים.
בד”כ יאובחן מצב זה ברפואה המקובלת כ-TMJD – הפרעה במפרק הלסת.
(TMJD=Temporomandibular Joint Dysfunction).

בשלב הפעיל של הקונפליקט הסימפטום העיקרי שהאדם ירגיש הוא קושי יותר מהרגיל בפתיחת או סגירת הפה.

שלב התיקון (שלב הריפוי)

ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שיקום השרירים שנפגעו.
בחלק הראשון של שלב התיקון, עד משבר התיקון, השיתוק החלקי של שרירי הלסת עדיין נמשך.

בהתאם לעוצמת ומשך הקונפליקט, הסימפטומים בשלב זה יכולים להיות אחד או יותר מאלה:

• כאבים בלסת, בצדי הפנים או סביב האוזניים
• קושי או כאב בפתיחת וסגירת הפה
• קליקים, פצפוצים או רעשים אחרים מהמפרק
• נעילת לסת או הגבלה בטווח התנועה
• כאבי ראש וצוואר הקשורים למתח בלסת
• כאבים בעת לעיסה

משבר התיקון (משבר הריפוי)

משבר התיקון מופיע באמצע שלב התיקון. במקרים רבים זה קורה באמצע השינה, בשיא הווגוטוניה. זה מתבטא כעוויתות של שרירי הלסת, מה שגורם לברוקסיזם.
ברוקסיזם הוא מצב רפואי המתאפיין בחריקת שיניים, הידוק לסתות או טחינת שיניים, לרוב באופן בלתי מודע. התופעה יכולה להתרחש ביום (ערות) או בלילה (שינה) והיא עלולה לגרום לנזקים לאמאיל (זגוגית השן) של השיניים ולמערכת הלסת.

אחרי משבר התיקון מתחיל החלק השני של שלב התיקון בו חוזרת בהדרגה התנועתיות התקינה של שרירי הלסתות ונמשך התהליך שיקום השרירים עצמם. בסוף שלב התיקון השרירים שנפגעו יהיו יותר מעובים ויותר חזקים ממה שהיו לפני הופעת הקונפליקט.

מה גורם לחריקת שיניים כרונית

אם הבעיה נמשכת יותר מ-4-2 חודשים זה מצביע על כך שהאדם חווה מדי פעם טריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט. שוב נפתר הקונפליקט, שוב מתחיל שלב התיקון ומגיע משבר התיקון וחו”ח. זה מצב של “תיקון תלוי” ולמעשה כמעט כל מחלה כרונית או בעיה כרונית היא ביטוי למצב של תיקון תלוי.

כיצד ניתן להתרפא ממצבים של חריקת שיניים

המפתח לריפוי הוא בגילוי מדוייק ככל האפשר של הקונפליקט המקורי, גילוי מדוייק ככל האפשר של הטריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט ומציאת כל דרך אפשרית שתעזור לעשות אחד או יותר מהדברים האלה:

• להיות פחות מושפע מהטריגרים (זוהי למעשה עבודה של התפתחות אישית)
• להימנע ככל האפשר ממצבים שעלולים להיות טריגרים

לשם כך אפשר גם להיעזר במטפלים שמתמצאים בידע וההבנות של הרפואה החדשה וכן במטפלים שמתמצאים בטכניקות כמו EFT, מאסטר-טאפינג, EMDR, EMID ועוד, אשר עוזרות לפתור ולשחרר קונפליקטים.

צדיות

אם הבעיה בשרירי הלסתות היא רק בצד ימין של הפה:
אצל אדם שהיד הדומיננטית שלו היא ימין, זה אומר שהקונפליקט קשור למישהו שהוא לא אמו או מישהו מילדיו.
אצל אדם שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל, זה אומר שהקונפליקט קשור לאמו או מישהו מילדיו.
אם הבעיה בשרירי הלסתות היא רק בצד שמאל של הפה:
אצל אדם שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל, זה אומר שהקונפליקט קשור למישהו שהוא לא אמו או מישהו מילדיו.
אצל אדם שהיד הדומיננטית שלו היא ימין, זה אומר שהקונפליקט קשור לאמו או מישהו מילדיו.

לסיכום

חריקת שיניים נגרמת בגלל קונפליקט ביולוגי שהילד או המבוגר חווה אותו כ”קונפליקט של נשיכה”, פיזי או פיגורטיבי, מסוג של לא יכול ל”נשוך” או לא מרשים לי “לנשוך” מישהו.

התופעה של חריקת השיניים מופיעה בעיקר בזמן משבר התיקון וזה קורה במקרים רבים בזמן השינה.

אם הבעיה הופכת לכרונית זה מצביע על כך שהאדם חווה מדי פעם טריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט.

כדי להתרפא מהבעיה צריך לפתור את הקונפליקט ולמנוע ככל האפשר השפעות חוזרות של הקונפליקט כתוצאה מטריגרים או ללמוד כיצד לא להיות מושפע מאותם טריגרים.

פורסם לראשונה ב-28.2.2025
עידן סער