פורסם לראשונה ב-16.2.2018
זהו תרגום של ניתוח מקרה נוסף שנכתב ע”י ד”ר אלווין דה לאון, כירופרקט מקנדה, אשר משתמש בעבודתו בידע וההבנות של הרפואה החדשה. באתר של ד”ר קרוליין מרקולין פורסמו עד כה (פברואר 2018) 67 ניתוחי מקרים של ד”ר דה לאון, והם מופיעים בקישור הבא: https://learninggnm.com/SBS/documents/de-leon.html
…………………………………………………………………………………………………..
CASE STUDY #65
תאריך: אוקטובר 2017
מטופלת: אישה בת 38, ימנית
תלונות סובייקטיביות:המטופלת יודעת על ה-GNM והיו לה הצלחות בעבר בהתגברות על סימפטומים. היא רצתה ללמוד את ההתייחסות של ה-GNM לגבי עוויתות בצד הימני של הפנים, שהחלו לפני כ-18 חודשים, אחרי שילדה את בנה השני. היא העבירה אלי את תוצאות בדיקת ה-MRI האחרונה שהצביעה על הממצאים הבאים:
“בולטת לעין לולאה לא סימטרית של כלי דם ב- cerebellopontine angle הימנית, שקשורה בצורה קרובה לעצב הגולגולת ה-7, בסמוך לגשר המוח. כלי דם זה מופיע כסעיף היוצא מהעורק החולייתי הימני. זה מתאים למצב של לחץ על עצב הפנים ב- basal cistern כגורם הבסיסי לעווית של המטופלת בחצי הימני של הפנים…..לא נמצא שום דבר אחר לא תקין בתוך הגולגולת.”
המטופלת מציינת שהרופא שלה אמר לה שיתכן שהם יצטרכו לעשות ניתוח כדי לשחרר את הלחץ על עצב הפנים. אולם, היא דיווחה שהם לא היו בטוחים מדוע היא החלה לחוש בסימפטומים רק לאחרונה למרות שהלחץ היה שם כנראה כבר זמן מה קודם. היא מסרה שיש לה פגישה עם נוירולוג בחודש הבא כדי לדון בניתוח האפשרי.
בינתיים, המטופלת ציינה שהסימפטומים שלה החריפו. היא מדווחת שעוויתות הפנים מחריפות לעתים קרובות בעבודה, מה שגורם לה להיות מאד מודעת לעצמה כשהיא בקשר עם אנשים. נראה שהסימפטומים קורים גם באופן אקראי בבית, כאשר היא מניקה את תינוקה או כשהיא בסטרס באופן כללי.
המטופלת מציינת שהיא חשבה שהיא פתרה את הקונפליקט (DHS) אך היא לא בטוחה מדוע הסימפטומים נמשכים.
התבוננות:במשך הייעוץ שנעשה אונליין, עוויתות הפנים שלה נראו בהתחלה רק בקושי. אך, ככל שהמשכנו לדבר, עין ימין שלה היתה מתחילה לאט למצמץ ועוויתות הפנים נעשו יותר ויותר נראות לעין.
האיברים שנפגעו: שרירי הפנים:
שכבת נבט: המזודרם החדש
המרכז השולט במוח: כיווץ השרירים נשלט מהקורטקס המוטורי
שרירי הפנים מעוצבבים מהעצב הגולגלתי ה-7 (עצב הפנים)
הסבר של ה-GNM: שרירי הפנים קשורים לקונפליקט של “איבד את יוקרתו“, אשר נחווה כמו “מרגיש מושפל, מבויש, נלעג או מטופש“. תוכנית ביולוגית מיוחדת זו (SBS) מערבת חולשה או שיתוק של שרירי הפנים בשלב הפעיל של הקונפליקט ועוויתות בזמן משבר הריפוי. עוויתות שרירים מתמידות מראות שהיא נמצאת בריפוי תלוי, ובאופן ספציפי במצב של משבר ריפוי תלוי. העובדה שרק צד ימין של פניה נפגע מראה שהיא חוותה את הקונפליקט בהקשר לפרטנר, כל אחד שהוא לא אמא או ילד שלה (כי היא ימנית). יש הכרח לזהות את הקונפליקט המקורי שלה ולהביאו למודעות שלה כדי לאפשר את השלמת התוכנית הביולוגית.
הבנה של ה-GNM: כפי שהוזכר קודם, המטופלת מכירה את ה-GNM ולמעשה היא חשבה שהיא יודעת מה היה הקונפליקט המקורי שלה, אך היא הופתעה מכך שלא היה שום שינוי בסימפטומים. היא דיווחה שבזמן הלידה של בנה השני נאמר לה שיש צורך בניתוח קיסרי בחירום. אך היא אמרה למיילדת שהיא לא רוצה לקחת את האנטיביוטיקה לפני ניתוח קיסרי. ככירופרקטית ומטפלת ברפואה טבעית, היא היתה בעלת ידע רב והכנה לגבי איך היא רוצה שהלידה תהיה. היא אמרה שהיתה בהלם כאשר המיילדת אמרה לה שאם היא לא תיקח אנטיביוטיקה, היא לא תבצע ניתוח קיסרי (זה היה ה-DHS שלה). המטופלת היתה מזועזעת מהתעקשות הרופאה ובסופו של דבר נכנעה ללחץ, אך הודתה שהיא היתה עם דמעות ומאוכזבת מאד מהתהליך. היא מדווחת שכל השאר הלך טוב, אך היא היתה מאד מאוכזבת מהרופאה.
היא מסרה שהגבה הימנית שלה התחילה לפרפר תוך שבוע מהמקרה. תוך חודש מהלידה, צד ימין של פניה היה בפרפורים ועווית. היא מציינת שאלה היו פרפורים (עוויתות) קבועים, כמעט כל 5 דקות. אך כשזה נעשה באמת גרוע, או כשהיא היתה בסטרס, פרפורי הפנים היו כל 30 שניות והעין הימנית שלה היתה סגורה כמעט לגמרי.
המטופלת היתה מבולבלת לגבי הסיבה מדוע הסימפטומים המשיכו אחרי שהיא עשתה את ההקשר שהקונפליקט שלה היה קשור לרופאה המיילדת. היא אמרה שלא היה לה שום צורך להיות בקשר עם בית החולים או עם אותה רופאה, והתפלאה מדוע הסימפטומים שלה ממשיכים. היא גם לא היתה בטוחה מדוע הסימפטומים מופיעים אפילו כשהיא בעבודה ולא חושבת כלל על האירוע, או כשהיא מניקה את תינוקה.
הסברתי למטופלת את המושג של “טריגרים של הקונפליקט” או “הרחבה” של הקונפליקט, שלעתים קרובות מתייחס למשמעות או ל”הרגשה” שהיא משוייכת לקונפליקט המקורי. לכן, בפעם הבאה שהיא חוותה “הרגשה” דומה זו, אפילו ללא דברים שמזכירים ישירות את הקונפליקט המקורי, גופה הגיב לכך כמו לטריגר.
היא הוסיפה והסבירה שהדרך בה התייחסה אליה הרופאה גרמה לה להרגיש מושפלת ומבולבלת. המטופלת הצהירה שהיא הרגישה כמו מישהו שלא יודע על מה הוא מדבר והיתה “חסרת יכולת אינטלקטואלית”, במיוחד מאחר שהיא כירופרקטית ומטפלת בתחום הבריאות.
המטופלת החלה אז להבין שבכל פעם שהיא נכנסת לדיון עם בעלה על בריאות ילדיהם, היא מתחילה להרגיש אותו דבר – “חסרת יכולת אינטלקטואלית”, מה שיכול להסביר מדוע נראה שפרפורי הפנים שלה מחריפים כשהיא בלחץ בבית בהקשר לבעלה.
היא גם הבינה שהיא הרגישה חרדה רבה לגבי פרפורי הפנים שלה כאשר היתה הולכת לעבודה. היא מדווחת שהיא מרגישה מבולבלת לגבי זה שהיא מנסה לעזור למטופליה להרגיש יותר טוב, בעוד לה יש עוויתות בפנים ובעיה בריאותית. שוב, היא מודה שזה גורם לה לדאגה עד כמה בעלת יכולת היא נראית בעיני מטופליה.
לבסוף היא הודתה שאולי הנקת התינוק היא טריגר כי בפעם הראשונה שהיא היניקה אותו בבית החולים היא היתה עדיין לא במצב רוח טוב והיתה עדיין נסערת מהדרך בה התייחסה אליה הרופאה במשך כל תהליך הלידה. אולי נבוכה מכך שבדרך כלשהי היא נכשלה בהקשר לבנה.
היא התבקשה להיות מודעת ל”טריגרים אלה של הקונפליקט” שקשורים לאיך היא מרגישה בזמן רגעים מסויימים ביום שלה ואז לעבוד על שינוי התפיסה שלה את האירוע כולו. היא היתה צריכה להזכיר לעצמה שהכל עבד בסדר ושתפקידה כאדם אינטליגנטי ומוכשר לא הולך להיות מוגדר ע”י אירוע יחיד כלשהו. ביקשתי ממנה לשים לב לכל שינוי בסימפטומים שלה בשבוע הקרוב ולבוא אלי לפגישת המשך תוך שבועיים.
תוצאות: המטופלת שלחה לי הודעה 9 ימים לאחר מכן, בה היא אומרת שהיא הבחינה ב-90% שיפור בפרפורי הפנים שלה ובעווית. היא הצהירה ש”כבר 3 ימים אני ללא פעם אחת של עוויתות פנים מלאות. עדיין יש לי עוויתות שרירים קטנות אחדות. זהו כזה שינוי דרמטי. אני כל-כך אסירת תודה לשינויים אלה”.
היא היתה חביבה ושלחה לי את קטעי הוידאו הבאים לגבי עוויתות הפנים שלה, אשר מדגישים את השינויים המשמעותיים בסימפטומים שלה:
וידאו 1: נעשה 2 חודשים לפני הייעוץ שלנו.
וידאו 2: נעשה 5 ימים אחרי הייעוץ שלנו
וידאו 3: נעשה 8 ימים אחרי הייעוץ שלנו
וידאו 4: נעשה 5 שבועות אחרי הייעוץ שלנו
לחצו על קישור זה כדי לראות את כל 4 קטעי הוידאו:
https://www.screencast.com/t/gvDC4Lcg7YE
המטופלת שלחה לי הודעה אחרת כ-5 שבועות אחרי הייעוץ שלנו, בה היא מצהירה שהיא כמעט 100% משוחררת מעוויתות. היא ציינה שהיא בדיוק ראתה את הנוירולוג שאמר לה “וואו, את לא נראית כמו מישהו שהיה לו את המצב הזה”. כשהוא שאל אותה מה היא עשתה, המטופלת הסבירה לו על ה-GNM, שהנוירולוג לא שמע עליה, אך היה פתוח לשמוע. היא מצהירה שהנוירולוג אמר ש “אנחנו יודעים שמצב זה קשור לסטרס כך שהגיוני שה-GNM יכולה לעזור”. באופן כללי המטופלת היתה שבעת רצון מהביקור ומיכולתה לסגור את התוכנית הביולוגית. בהודעה האחרונה שלה נכתב, “אני יכולה שוב לחייך”.
תורגם מתוך האתר: http://learninggnm.com
………………………………………………………………………………………………………….
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.