נסיגת חניכיים – לפי ההבנות של הרפואה החדשה
לפי הממצאים של הרפואה החדשה, נסיגת חניכיים נגרמת בעיקר כתוצאה מהתדלדלות ונסיגה של עצמות הלסת עליהן נמצאים החניכיים.
מה שגורם לאובדן תאים בעצמות הלסת הוא "קונפליקט ביולוגי של נשיכה".
כדי להבין מהו "קונפליקט של נשיכה" וכיצד זה משפיע על החניכיים, מומלץ להמשיך לקרוא מאמר זה.
כדי להבין באופן כללי מהם "קונפליקטים ביולוגיים" מומלץ לקרוא את המאמר "מהם קונפליקטים ביולוגיים".
התהליכים בטבע, אצל בעלי-חיים:
קונפליקט של נשיכה הוא סוג של קונפליקט ביולוגי של יע"ע (ירידת ערך עצמי) מקומית, אשר נגרם כתוצאה ממצב בו האדם לא יכול היה "לנשוך" כפי שהוא באמת רצה או הרגיש.
בטבע, אצל חלק גדול מבעלי החיים, הפה הוא הכלי העיקרי אשר בעזרתו הם תופסים טרף או מגנים על עצמם ועל חברים בלהקה.
כאשר יש מאבק בו בעל החיים לא מצליח לנשוך מספיק חזק, נוצר קונפליקט ביולוגי אשר מפעיל תוכנית ביולוגית שמטרתה היא לחזק את עצמות הלסת, כך שבמצב חדש בו יהיה צורך לנשוך חזק, עצמות הלסת תהיינה יותר חזקות ותוכלנה לבצע את העבודה יותר טוב.
התהליך הביולוגי בתוכנית זו הוא כזה, שכל עוד הקונפליקט לא נפתר – יש אובדן של תאים בעצמות הלסתות.
ככל שהקונפליקט היה יותר חזק קצב אובדן התאים מהיר יותר.
ככל שאובדן התאים בעצמות הלסת משמעותי יותר, יש פחות שטח של העצמות שיכול להחזיק את החניכיים וזה למעשה מה שגורם לנסיגת החניכיים.
התהליכים אצל בני-אדם:
אצל בני האדם המתורבתים אין כמעט משמעות לשיניים ולעצמות הלסת מבחינת נשיכה להגנה עצמית או תקיפה לצורכי תזונה והישרדות, אך התוכנית הביולוגית הזאת עדיין משפיעה עלינו בדומה להשפעה על בע"ח.
אצל בני האדם התוכנית מופעלת בעיקר במצבים בהם רצינו "לנשוך" מישהו שפגע בנו (פיזית או לא פיזית) או במישהו קרוב לנו או במשהו שחשוב לנו, או שאיים עלינו, אך לא יכולנו להחזיר לו כגמולו, לפגוע בו בחזרה ("לנשוך" בחזרה) כי:
- הוא יותר חזק ממני
- זה מנוגד לעקרונות והערכים שלי
- הוא עלול היה לתבוע אותי למשפט
- הוא עלול היה להתנקם בבני משפחתי
- יש לו קשרים עם אנשים שיכולים לפגוע בי
- וכו'
כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש אובדן של תאים בעצמות הלסת, ובהתאם לקצב אובדן התאים בעצמות תהיה גם נסיגת חניכיים. דימום בחניכיים אופייני לשלב הזה.
הערה: דימום בחניכיים יכול לקרות גם כאשר יש דלקת בחניכיים, שהיא סימפטום של שלב התיקון מקונפליקט אחר, שלא קשור לעצמות הלסת.
צדיות
אם אובדן תאי העצם ונסיגת החניכיים קורים בעיקר בצד שמאל של הפה:
- אצל אדם ימני (שהיד הדומיננטית שלו היא ימין) זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור לאמו של אותו אדם או למישהו מילדיו.
- אצל אדם שמאלי זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור למישהו אחר שהוא לא אמו או ילד שלו (זה יכול להיות בן/בת זוג, אב, אח או אחות, בוס, עמית, ידיד וכו').
אם אובדן תאי העצם ונסיגת החניכיים קורים בעיקר בצד ימין של הפה:
- אצל אדם שמאלי (שהיד הדומיננטית שלו היא שמאל) זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור לאמו של אותו אדם או למישהו מילדיו.
- אצל אדם ימני זה מצביע על כך שהקונפליקט קשור למישהו אחר שהוא לא אמו או ילד שלו (זה יכול להיות בן/בת זוג, אב, אח או אחות, בוס, עמית, ידיד וכו').
נסיגת חניכיים היא תהליך הפיך, ניתן לריפוי
ברגע שהקונפליקט שגרם לאובדן תאים בעצמות הלסת נפתר, קורה היפוך של השפעות ותהליכים:
כל עוד הקונפליקט היה פעיל, האדם היה תחת השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית. ברגע שהקונפליקט נפתר (ולא משנה אם במודע או שלא במודע), יש השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית אשר מאפשרת את תהליך הריפוי. בשלב זה יש גידול של תאים חדשים בעצמות הלסת. התוכנית הביולוגית של שלב זה היא לא רק להחזיר את עצמות הלסתות למצבן התקין הקודם אלא לעשות אותן חזקות יותר ממה שהיו לפני הופעת הקונפליקט. שיקום העצמות שנפגעו מאפשר לחניכיים לגדול בחזרה למצב התקין.
תופעה שחשוב להבינה היא, שתהליך שיקום עצמות הלסת עלול להיות מלווה בכאבים, לפעמים חזקים מאד.
הכאבים נגרמים כתוצאה מהתעבות והתחזקות העצם. עיבוי העצם כלפי חוץ גורם למתיחה של רקמת הפריודנטיום (מיסב השן) העוטפת את העצם. רקמה זו מעוצבבת ורגישה מאד ומתיחה שלה עלולה לגרום לכאבים חזקים.
החיידקים שלדעת רופאי השיניים הם אלה שגורמים לחלק מהבעיות, מגיעים למעשה לאזור המתרפא רק בשלב התיקון כדי לעזור בתהליכי הריפוי.
פורסם לראשונה ב-29.11.2024
עידן סער
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.