כאבים ברגל ימין ומפרק ירך ימין
נכתב ע”י W.W. (כנראה מגרמניה או אוסטריה).
8.12.2008,
“ויותר מכל, אין יותר פחד…”
שלום מר פילהר,
באמצע 2003 שמעתי על הרפואה החדשה (GNM) בפעם הראשונה דרך חברים (אשתי אובחנה כחולת סרטן השחלות ולמרבה הצער נפטרה ב-2004 – למדנו על ה-GNM מאוחר מדי מכדי לעזור לה בצורה יעילה).
מאז אותו זמן התעמקתי ב-GNM באינטנסיביות ומצאתי שהעדויות האלה עוזרות לי מאד להבין. קראתי את כל הספרים והשתתפתי פעמים רבות במצגות שלך. למדתי להשקיף על התהליכים בגופי ולנתח אותם לפי חמשת החוקים הביולוגיים של ד”ר האמר .
להלן אירוע שקרה לי רק לפני חמישה שבועות:
היתה לי תאונת דרכים בכביש המהיר, אשר לא היתה באשמתי.
בשעות הבוקר המוקדמות מאד – היה עדיין חושך – ראיתי מרחוק, שאורות הבלמים של המכוניות מתקרבים. נסענו בשלושה נתיבים ואני הייתי בנתיב המרכזי. ברגע שזיהיתי את המצב יזמתי עצירת ‘פאניקה’ (השתמשתי גם בבלם החרום) כדי לאפשר לעצמי מירווח מספיק להגיע לעצירה מוחלטת מאחורי הרכב שלפני. הצלחתי, ולמעשה נראה שהיה לי מירווח גדול כשעצרתי, אך הרכב שמאחורי לא הצליח כמוני ולמרות שהמשכתי ללחוץ על הבלמים, נדחפתי אל תוך הרכב שלפני. היו הרבה התנגשיות מאחורי, אך אף אחד לא נפגע בצורה בולטת, מלבד המכוניות שניזוקו קשה.
שמחתי שיצאתי מתאונה זו ללא פגע. המכונית של החברה היתה מבוטחת ואני הרגשתי טוב כל השבוע, לא סבלתי מ”צליפת שוט” (whiplash) ולא ראיתי כל צורך לדווח לרופא. ראיתי את עצמי כבר מזל.
אולם, 6 או 7 ימים לאחר התאונה חשתי יותר ויותר כאב ברגל ימין ובמפרק ירך ימין. לא התאמצתי יתר על המידה ולא יכולתי לחשוב על סיבה כלשהי לכאבים אלה, שמעולם לא היו לי בעוצמה כזו! זה נעשה גרוע יותר ויותר. לא יכולתי לישון כי לא מצאתי תנוחה נוחה לרגלי הכואבת – הכאב היה שם כל הזמן; יכולתי לנוע בצורה טובה יחסית, אך התחשבתי ברגל ימין, צלעתי והיה עלי ללכת לאט מאד. זה נמשך 7 ימים נוספים ללא הרף.
בינתיים המשכתי לחשוב על הגורם האפשרי ואז זה היכה בי – סבלתי מ”קונפליקט של ירידת ערך עצמי“! התאונה היתה מצב קלאסי של הלם של קונפליקט! כל הקריטריונים נפגשו – זה היה פתאומי ולא צפוי, הייתי לבד במכונית, וזה היה מאד דרמטי!
לא הצלחתי (קונפליקט) למנוע נזק למכוניתי, אפילו שכל כך ניסיתי להגיב במהירות ובזהירות. לחצתי בכוח על דוושת הבלם, כי רציתי למנוע את ההידחפות אל הרכב שלפני (מאחר שאדם נחשב כאשם כאשר הוא נוגח את הרכב שלפניו).
פשוט לא הצלחתי – נכשלתי!
עכשיו זה נחת עלי, מה שקרה, והתחלתי לראות את הכאב שלי מפרספקטיבה חדשה וחייכתי לעצמי. האנשים סביבי התעקשו שעלי לראות רופא. אך אני ידעתי שהכאב יעלם מעצמו בתוך מספר ימים.
ביום השמיני הרגשתי כבר שיפור קל, למרות שהתחילו לי כאבים בצד השני כי התחשבתי ב’צד הרע’. לבסוף זה השתפר בהתמדה מיום ליום וגם ישנתי יותר טוב. כ-14 יום לאחר תחילת הכאבים, הייתי חופשי מכאבים.
כל זה היה בשבילי שיעור בעל ערך שהראה עד כמה מדוייקים החוקים הביולוגיים ועד כמה בקלות האדם יכול לשאת את הכאב, כאשר הכל מובן והגיוני.
יותר מהכל, אין יותר פחד והאדם מרגיש בטוח בזכות האפשרות לצפות קדימה בצורה מוחלטת את מהלך האירועים. לא הייתי זקוק אפילו למשככי כאבים או לבקר אצל רופא, למרות שמעולם לא חוויתי כאב עצמות כזה! ידעתי גם שהכאב לא יימשך זמן רב כי הקונפליקט ‘נפתר’ תוך זמן קצר יחסית.
מר פילר, אנא הרגש חופשי לפרסם עדות זו כדי להראות לאחרים איך הידע של ה-GNM ואפשרות החיזוי מראש לפי חוקי הטבע עוזרים לתהליך הריפוי.
ברכות ותודות רבות לך ולד”ר האמר.
עם מיטב האיחולים,
W.W.
……………………………………………………………………………………………………………………
הערה: הנהג שלנו יכול היה באותה קלות להגיב לאותו מצב ב”קונפליקט של פחד טריטוריאלי”, ואז זה היה מערב את הסימפונות או את הגרון, עם דלקת סימפונות (ברונכיטיס) או דלקת גרון בשלב הריפוי. מה שקובע איזה סוג SBS (“תוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות”, או במילים פשוטות – מחלה) תופעל, הוא מה שקשור אצלנו באופן סובייקטיבי לקונפליקט.