היי עידן
אני רוצה לשתף אותך בסיפור (שבטח לא מחדש לך את ניפלאות הרפואה החדשה, אבל בכל זאת שווה קריאה)
עד לפני כשבועיים סבלתי מצרבות קשות מאוד למשך כחודש (מעולם לא סבלתי מצרבות לפני), לא לקחתי כדורים נגד צרבת כי הבנתי שזה הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות. בדקתי כל מיני סוגי אוכל, האשמתי פעם את האוכל הזה ופעם אוכל אחר ואולי זה השעות שאני אוכלת? או הכמויות? כלום לא עזר.
והרגשתי גם שהצרבות מגיעות בצורה רנדומלית לגמרי, שאין קשר לכלום.
ערב אחד, בבית, הצרבת כבר הייתה כל כך חזקה שהתחלתי להרגיש תסכול ופחד-ופתאום עלה במוחי הרעיון המבריק להסתכל מה אומרת הרפואה החדשה על צרבות. בשניה מצאתי מאמר שלך שמסביר שצרבות נוצרות כתוצאה מקונפליקט של כעס טריטוריאלי. וואו! זה כל כך מתאים, חודש לפני אותו ערב החלטתי לשפץ ולעשות מייקאובר לבית וזה באמת היה חודש מלא בקונפליקטים ומפגשים רגשיים לא פשוטים. באותו רגע של הבנה-בצורה שפשוט אי אפשר להתכחש לה-עוצמת הצרבת ירדה מעוצמה של 2000% לאיזה 60%. אוקיי התחלתי להקשיב לזכרונות ולמה שקורה בפנים ולנסות לשים את האצבע על המקרה המדוייק שיצר את הקונפליקט, כי ידעתי שעוד לא דקרתי את הנקודה. חשבתי אולי זה בגלל שנכנסו לי לבית מלא אנשים זרים? (אנשי מקצוע), אולי בגלל המקרה הזה? או המקרה ההוא? אולי זה בגלל המפגש עם האיש הזה? או ההוא?
ביום שאחרי, הצרבת עוד המשיכה, אומנם בחצי מהעוצמה שהייתה בחודש האחרון, אבל עוד הציקה.
בערב של היום שאחרי-אמרתי לעצמי זהו, אני עכשיו יושבת עם עצמי ומקשיבה עד שאני מוצאת. לא לקח יותר מכמה דקות שפתאום עלה לי זיכרון בוהק וברור מול העניים-עימות שהיה לי עם האחראית על ההשכרות דירות של הקיבוץ (אני גרה בקיבוץ). התקשרתי בצורה תמימה לחלוטין כדי לשתף אותה בשמחה שהחלטתי לשנות את הדירה-והתגובה שלה כל כך הפתיעה אותי ותפסה אותי ממש לא מוכנה-היא ממש כאילו הכריזה מלחמה והתנהגה בשתלטנות ורצתה שעל כל מילימטר שאני מזיזה היא תתן לי אישור ובקיצור בלי לפרט יותר מידי את השיחה, יצאתי ממש בשוק, הפתעה, פחד, בהלה והכי הרבה-זעם מהשיחה.
בשניה שעלה הזיכרון הזה, הרגשתי בכל הגוף צמרמורת שמאשרת שזהו הקונפליקט!
עידן, מאותו רגע אין אפילו שבריר של צרבת
(אגב, הבנתי בדיעבד שהצרבת ממש לא הייתה רנדומלית, היא הייתה מאוד קבועה-כל זמן ששהיתי בבית)
איזה כיף לי לחוות ריפוי כהרף עין .
תודה על ההקשבה וגם על ההנגשה של ה- GNM
זהר
הבנות הרפואה חדשה
קונפליקט כעס טריטוריאלי שתיארה זהר מביא לרוב לכיב ברירית הקיבה, התריסריון או דרכי המרה (שכבת אקטודרם). רקמה זו מגיבה עם ברגישות יתר (תבנית רירית הוושט) המביאה לכאב צורב במהלך השלב הפעיל של הקונפליקט, דהינו, מהרגע שהוא מתרחש (כאן שיחת הטלפון) ועד שהוא נפתר, כנראה עם סיום השיפוץ של ביתה.
בעת קרות הקונפליקט, הפך הבית עצמו לטריגר, שהזכיר לזהר את הקונפליקט ואת ההצקות של אחראית הדיור. לכן, בכל פעם שחזרה לביתה ושהתה בו, הקונפליקט שלה היה פעיל, והיא הגיבה שוב עם רגישות יתר וכיב ברקמה המושפעת.
כאשר זהר עשתה עבודה על הענין וגילתה מהו הקונפליקט המדוייק שלה, היא הבינה מיד שהוא כבר לא רלוונטי לה עוד, מאחר ושיפוץ הבית כבר הסתיים והיא כבר לא היתה מחוייבת לשום מגע עם אחראית הדיור. יחד עם זה, זהר גילתה כי השהיה בבית היא הטריגר שהפעיל מחדש את הקונפליקט שוב ושוב והביא לצרבות החוזרות. מאחר וגם הטריגר הזה היה כבר לא רלוונטי עבורה. הרי שגם השפעת הקונפליקט וגם השפעת הטריגר בנפשה, נגמרו בבת אחת. מאחר ובקונפליקט זה הכאב קורה בשלב הפעיל שכעת נגמר, הכאב חלף ולא חזר שוב.
פורסם: 21.12.2020