פורסם לראשונה ב-17.5.2013
“הסינדרום” הוא שם קיצור שניתן ברפואה החדשה לתופעה נפוצה למדי, אך לא מספיק מובנת בציבור הרחב וברפואה המקובלת. זוהי אחת התגליות החשובות של הרפואה החדשה והיא עוזרת להבין תופעות בריאות שונות בגוף, שלא ניתן להבינן ללא הכרת “הסינדרום”.
שמה המלא של התופעה הוא “סינדרום צינוריות האיסוף בכליה” או באנגלית “Kidney Collecting Tubule Syndrome” או “סינדרום KCT”.
תופעה זו הוסברה באצירת נוזלים בגוף, אך לאור שאלות שקיבלתי, הבנתי שלא הודגשה מספיק חשיבותה ולכן היא מוסברת כאן שוב.
“הסינדרום” הוא מצב בו אדם נמצא תחת השפעה של שני קונפליקטים, כאשר קונפליקט אחד נמצא בשלב הריפוי והקונפליקט השני הוא קונפליקט שגורם לאצירת נוזלים בגוף ונמצא בשלב הפעיל.
אנסה להסביר זאת קצת יותר בהרחבה:
כאשר אדם נמצא בשלב הפעיל של קונפליקט הגורם לאצירת נוזלים בגוף, הגוף מחפש היכן לאכסן את אותם עודפי נוזלים, שבאופן רגיל הוא היה מסלקם דרך מערכת השתן. אם אותו אדם נמצא במקביל גם בשלב ריפוי מקונפליקט אחר, הגוף מתוכנת להעביר את עודפי הנוזלים בעדיפות ראשונה אל האיברים או הרקמות שנמצאים בתהליך ריפוי. עודפי נוזלים אלה גורמים להגברת הסימפטומים הקשורים לתהליך הריפוי של אותם האיברים שנמצאים בשלב הריפוי באותו זמן.
ככל שהקונפליקטים המעורבים בסינדרום יותר חזקים, כך יוגברו הסימפטומים הקשורים לאותו קונפליקט שנמצא בשלב הריפוי, עד כדי אפשרות לסיבוכים רפואיים רציניים ומצבים מסכני חיים.
לדוגמא:
- גידול במעי הגס לא אמור במצב רגיל לגרום לחסימת מעיים. כאשר יש באותו זמן גם את “הסינדרום”, מהווה הגידול מקום אחסון טוב לנוזלים. זה גורם להגדלת הגידול הרבה יותר ממידותיו הרגילות, דבר שעלול לגרום לחסימת המעי המחייבת ניתוח.
- כל גידול שיש בגוף בזמן הסינדרום ונמצא בשלב הריפוי, צפוי לגדול הרבה מעבר למידותיו הרגילות.
כנ”ל גם לגבי ציסטות. - אין הגדלה משמעותית של הכבד (הפטומגליה) או הטחול ללא הסינדרום
- אין מיימת (ascites) ללא הסינדרום
- אין הופעה של שיגדון (gout) ללא הסינדרום
- אין תפליט צדרי (pleural effusion) ללא הסינדרום
- כל בצקת במוח תהפוך לגדולה יותר בצורה משמעותית כאשר יש באותו זמן גם את הסינדרום.
- תהליך הריפוי של רירית הסמפונות הופך לדלקת ריאות בעיקר בגלל הופעת הסינדרום
- תהליך הריפוי של ריריות הסינוסים הופך לסינוסיטיס בגלל הסינדרום
- התפוצצות של ציסטות בגוף נגרמת בעיקר בגלל הסינדרום
ועוד.
המשמעות המעשית העיקרית של הכרת תופעת הסינדרום היא – שיש לטפל מיידית גם בקונפליקט שגרם לאצירת הנוזלים בגוף.
הגורם העיקרי לאצירת נוזלים בגוף הוא קונפליקט המתבטא אצלנו באחת או יותר מהאפשרויות הבאות:
- תחושה עמוקה ומשמעותית של נטישה
- תחושה חזקה של סכנה קיומית (אדם שחש שאיבד הכל או שהוא עלול לאבד הכל)
- טראומה של אשפוז (פחד מאשפוז בבי”ח או בבית)
- תחושה של פליט (צורך לעזוב את המדינה, בית, עבודה וכו’)
- תחושה של בדידות מוחלטת
- תחושה של להיות מנושל או מוקצה
- תחושה שלאף אחד לא אכפת ממני או שיותר מדי אכפת להם ממני
- תחושה של להיות לבד במדבר (פיזית או קונפיגורטיבית).
למעשה כל קונפליקט שהוא מספיק חזק כדי להפעיל תוכנית ביולוגית המתבטאת כמחלה, עלול לגרום גם לאחת התחושות הנ”ל וכך להפעיל את אותה תוכנית ביולוגית שיוצרת אצירת נוזלים בגוף.
…………………………………………………………………………………………..
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.