ד”ר לנקה – הישג משפטי בעל משמעות היסטורית

על ד”ר סטפן לנקה נכתב בזמנו טיפ שלם – ד”ר לנקה ומיתוס הוירוסים.

בשנת 2011 פרסם ד”ר לנקה מודעה באתר האינטרנט בה הוא מכריז על פרס של 100,000 אירו לכל מאמר אשר מוכיח את קיומו של וירוס החצבת, הוכחה שעומדת בכל הקריטריונים המדעיים.

הכתבה שכאן היא תרגום של כתבה בנושא זה אשר פורסמה ב-26.1.2017 באתר של ד”ר קרוליין מרקולין ומתארת את השתלשלות האירועים עד הסוף הטוב…

להלן תרגום הכתבה של קרוליין מרקולין:

וירוס החצבת הועמד למבחן. ד”ר סטפן לנקה מנצח בבית המשפט…

מאז שנות ה-90 המוקדמות, נמצא הביולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה בקו החזית של אתגור התיאוריה הרפואית הטוענת שוירוסים הם הגורמים למחלות זיהומיות כגון הפטיטיס, איידס, שפעת, פוליו, הרפס או חצבת.

קרולין מרקולין הציגה בפירוט רב את פעילויותיו של ד”ר לנקה בהרצאת הוידאו שלה “Virus Mania” (ראה Part 2 של ההקלטה – החל מדקה 08:08).

בהתבסס על לימודיו בוירולוגיה, ד”ר לנקה גילה שוירוסים הם מרכיבים חיוניים של צורות חיים פשוטות אשר לא קיימות באורגניזמים מורכבים כמו בני-אדם, בעלי חיים או צמחים. המחקר שלו מראה, שמה שנחשב כוירוסים מחוללי “זיהומים ויראליים” הם למעשה חלקיקים של תאים רגילים, אשר אובחנו בטעות כמרכיבים של אותם הוירוסים האמורים.

ד”ר לנקה גם נחרץ בדעתו שלוירוסים אין השפעה הרסנית על המארח, כפי שנהוג להאמין.

ממצאים אלה תואמים באופן מלא את התגליות של ד”ר ריקי גירד האמר, שהראה כבר בשנות ה-80, שבניגוד לתיאוריה המקובלת, המיקרובים לא מזיקים לגוף, אלא במקום זאת הם משחקים תפקיד תומך לאורך תהליך הריפוי ממחלה (ראה Fourth Biological Law of the New Medicine).

“משפט וירוס החצבת” בין ד”ר סטפן לנקה לבין הרופא הגרמני דוקטור דייויס ברדנס זכה לתשומת לב בינלאומית (ראה דיווחים מ-2015 ב-CTV News Canada  וב-BBC News). המקרה בבית המשפט לא רק חימם את “עימות הוירוס” המתמשך. הוא גם תדלק את הויכוח לגבי הצידוק בחיסון ילדים בפרט ובחיסונים בכלל.

הנה סקירה קצרה של ההליכים בבית המשפט:

ב-24 לנובמבר 2011, ד”ר לנקה פרסם באתר האינטרנט שלו הצעה לפרס בסך 100,00 אירו לכל אחד שיוכל להוכיח את קיומו של וירוס החצבת. ההודעה נוסחה כך: “הפרס ישולם, אם פרסום מדעי יוצג, אשר בו לא רק נטען בתוקף שוירוס החצבת אכן קיים, אלא קיומו גם יוכח, ובין שאר הדברים ייקבע קוטרו של וירוס החצבת.”

בינואר 2012, הרים ד”ר דיוויד ברדנס את את הכפפה לגבי התחייבותו של ד”ר לנקה. הוא הציג 6 מאמרים על הנושא וביקש מד”ר לנקה להעביר את 100,000 האירו לחשבון הבנק שלו.

אלה הם ששת המאמרים:

1. Enders JF, Peebles TC. Propagation in tissue cultures of cytopathogenic agents from patients with measles. Proc Soc Exp Biol Med. 1954 Jun;86(2):277–286.

2. Bech V, Magnus Pv. Studies on measles virus in monkey kidney tissue cultures. Acta Pathol Microbiol Scand. 1959; 42(1): 75–85

3. Horikami SM, Moyer SA. Structure, Transcription, and Replication of Measles Virus. Curr Top Microbiol Immunol. 1995; 191: 35–50.

4. Nakai M, Imagawa DT. Electron microscopy of measles virus replication. J Virol. 1969 Feb; 3(2): 187–97.

5. Lund GA, Tyrell, DL, Bradley RD, Scraba DG. The molecular length of measles virus RNA and the structural organization of measles nucleocapsids. J Gen Virol. 1984 Sep;65 (Pt 9):1535–42.

6. Daikoku E, Morita C, Kohno T, Sano K. Analysis of Morphology and Infectivity of Measles Virus Particles. Bulletin of the Osaka Medical College. 2007; 53(2): 107–14.

ד”ר לנקה סירב לשלם את הכסף מאחר שלדעתו הפרסומים האלה לא סיפקו הוכחות מספקות. לאחר מכן, ד”ר ברדנס תבע את ד”ר לנקה למשפט

ב-12 למרץ 2015, קבע בית המשפט במחוז רבנסבורג בדרום גרמניה שהמאמרים עומדים בקריטריונים שפורטו במודעה והורה לד”ר לנקה לשלם. ד”ר לנקה ערער על פסק הדין.

ב-16 לפברואר 2016, בית משפט המחוזי של שטוטגרט (שהוא ערכאה גבוהה יותר) בדק מחדש את פסק הדין הראשון ופסק, שד”ר ברדנס לא עמד בקריטריונים מאחר והוא לא הצליח לספק הוכחות לקיומו של וירוס החצבת במאמר אחד, כפי שהתבקש ע”י ד”ר לנקה במודעה שלו. לכן לא חייב ד”ר לנקה לשלם את כספי הפרס.

ב-16 לינואר 2017, אישר בית המשפט הפדרלי הגבוה לצדק את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בשטוטגרט.

המבקרים של פסק הדין המשפטי טוענים שניצחונו של ד”ר לנקה מבוסס אך ורק על הדרך בה הוא ניסח את התנאים לקבלת הפרס, כלומר, לשלם את 100,000 האירו למי שיציג פרסום יחיד של ההוכחות (מה שד”ר ברדנס לא מסוגל היה לספק). אך טיעון זה רק מסיח את תשומת הלב מהנקודות המהותיות.

לפי הפרוטוקולים של ההליכים בבית המשפט (עמוד 7 / פיסקה ראשונה), אנדריאס פולדביילסקי, ראש המחלקה למיקרוביולוגיה רפואית, וירולוגיה והיגיינה בביה”ח האוניברסיטאי ברוסטוק, שהיה אחד המומחים שהוזמנו להעיד במשפט, הצהיר, שאפילו אם ניתן מסיכום כל ששת המאמרים שהוגשו ע”י ד”ר ברדנס להגיע למסקנה שאכן קיים וירוס החצבת, אף לא אחד מהמחברים ביצע ניסויים מבוקרים כלשהם בהתאמה לחוקים והעקרונות הבינלאומיים המוגדרים של עשייה מדעית טובה (ראה גם את השיטה של “ראיה בלתי ישירה“). פרופסור פודביילסקי מחשיב את המחסור בניסויים מבוקרים באופן מפורש כ”חולשה מתודולוגית” של אותם פרסומים, שאחרי הכל הם המחקרים הרלוונטיים על נושא זה (אין פרסומים אחרים שמנסים להוכיח את קיומו של “וירוס החצבת”). וכך, בנקודה זו, פרסום על קיומו של וירוס החצבת העומד במבחן של מדע טוב, עדיין לא סופק.

יתר על כן, במשפט צוין שבניגוד לאחריותו המשפטית לפי  החוק להגנה מזיהום (IfSG), מכון רוברט קוך (RKI),  שהוא הסמכות הגבוהה ביותר בגרמניה בתחום של מחלות זיהומיות, לא הצליח לבצע בדיקות לגבי וירוס החצבת כביכול ולפרסם זאת. RKI מצהיר שהוא עשה מחקרים פנימיים על וירוס החצבת, אך למרות זאת, הוא מסרב למסור או לפרסם את התוצאות.

ד”ר לנקה: “לאור פסק הדין של בית המשפט העליון במשפט וירוס החצבת, כל הצהרה לאומית או בינלאומית בהקשר לוירוס החצבת כביכול, ההידבקות בחצבת, או היתרונות והבטיחות של החיסונים נגד חצבת, הן מאז ללא אופי מדעי ולכן נשלל מהן הבסיס החוקי שלהן”.  

כאן יש ראיון עם ד”ר לנקה יום לפני הכרעת הדין לטובתו. הראיון נעשה בגרמנית ודוברר לאנגלית.
Virus – Dr Stefan Lanka Interview English Interpretation March 17, 2020 

הקישור שכאן הוא לסרטון באנגלית שהתפרסם ב-9.11.2021 ומביא פרטים נוספים ומעניינים על הנושא:
The Measles Myth

……………………………………………………………………………………………………..

הערות של עידן:

1. המשפט הנ”ל עשוי להיות נקודת מפנה משמעותית בהיסטוריה של הרפואה, מאחר שכאן יצאה חלק מהאמת לאור דרך רשות ממסדית שאין לה אינטרס כלכלי והיא אינה נתונה ללחצים והאיומים מצד חברות התרופות.
    
2. המשפט הנ”ל התמקד בוירוס החצבת, אך העיקרון נכון כנראה גם לגבי שאר הוירוסים הנחשבים כמחוללי מחלות.
   אם אכן יסתבר שהמחלות שנחשבות ויראליות לא נגרמות כלל ע”י וירוסים, כל עולם הרפואה יצטרך “לחשב מסלול מחדש”:
   – יצטרכו לחפש שוב מהם הגורמים האמיתיים לאותן מחלות
   – יבינו ששיטת החיסונים הקיימת כיום היא חסרת בסיס מדעי ואין צידוק לקיומה
   – מערכי הלימוד בבתי הספר לרפואה יצטרכו להשתנות בצורה מהותית
   – חברות התרופות תיאלצנה לחפש דרכים חדשות להרויח כסף
   ועוד ועוד
    
3. על בסיס התגליות וההבנות של הרפואה החדשה, ניתן להבין שמשפט זה עשוי להיות הסדק שיאפשר את פריצת הסכר שאיפשר להסתיר מאתנו הרבה מהאמת שקשורה לבריאות ורפואה.
   אחת ההבנות הקשורות לכך היא שגם החיידקים ושאר המיקרובים שנחשבים כמחוללי מחלות, אינם הגורמים האמיתיים לאותן מחלות, אלא הם מצטרפים ל”חגיגה” רק בשלב הריפוי כדי לעזור בתהליך הריפוי.
    
4. אם תוצאות משפט זה יגרמו לכך שיתחיל תהליך של בדק בית אמיתי לגבי היסודות עליהן מבוססת הרפואה המערבית הממקובלת, זה עשוי לזרז את יצירתה של רפואה אינטגרטיבית אמיתית, המשתמשת ביתרונות של כל השיטות הקיימות.
   סביר מאד להניח, שהתגליות של הרפואה החדשה תהיינה חלק חשוב מהיסודות של אותה רפואה משולבת עתידית, ולא מן הנמנע שזה יקרה בעתיד הלא כל-כך רחוק.
    
5. אם אכן יתחיל חיפוש מחודש לגילוי גורמי המחלות, ואם החוקרים יגיעו לתגליות דומות לאלה של הרפואה החדשה, זה יהיה חלק משינוי אמיתי ומהותי שהאנושות זקוקה לו ביותר:
   – לא ניתן יהיה להגיד “הילדים שלי נדבקו בוירוס”, אלא יהיה צורך לחפש את הקונפליקטים שגרמו לבעיה.
   – זה יאלץ את ההורים, עובדי מערכות הבריאות, עובדי מערכות החינוך ולמעשה כל אדם, להתייחס לאותם קונפליקטים ולעשות את השינויים הדרושים כדי למנוע השפעות חוזרות של אותם קונפליקטים.
   כך תתפשט ההבנה שיש צורך אמיתי לבדוק מחדש את כל סדרי העדיפויות בחיים, גם ברמה האישית, גם במעגלי החברה השונים, גם ברמה הלאומית וגם ברמה הכלל-אנושית. 
    
6. הקישור שלהלן הוא מאמר ראשון מתוך שני מאמרים בהם מפרט ד”ר לנקה את התהליך שהוביל את המדענים להאמין שהם הצליחו לזהות ולבודד את וירוס החצבת ווירוסים אחרים למרות שמבחינה מדעית טהורה זה לא הוכח עד היום: Dismantling the Virus Theory
   בקישור שכאן יש תרגום לעברית של המאמר הנ”ל: “פירוק תיאוריית הוירוסים“
    
7. אחד הטיעונים של תומכי החיסונים כנגד המשפט הנ”ל הוא, שד”ר לנקה זכה בזכות ניסוח משפטי של תנאי הפרס שהוא הציע ולא בזכות הטיעונים המדעיים שלו. הטענה של אותם מתנגדים אומרת שבהכרזה המקורית של לנקה כאילו נאמר שצריך שההוכחה המדעית המלאה תהיה במאמר אחד בלבד.
   זוהי טענה חסרת שחר שהומצאה ע”י עורך דינו של ד”ר ברדנס שהפסיד במשפט.
    
8. חשוב לציין שהמשפט הנ”ל לא היה ניסיון להוכיח שוירוס החצבת לא קיים, אלא להראות שבשלב זה לא קיימת הוכחה מדעית מספיק טובה לקיומו של הוירוס.
   יש להניח שמחקרים בעתיד עם טכנולוגיות מתקדמות יותר יגידו אם באמת קיים הוירוס הזה או שלא.

התייחסויות נוספות במדיה (באנגלית):

Biologist Proves Measles Isn’t A Virus, Wins Supreme Court Case Against Doctor 

להלן ציטוט קטע קצר מהמאמר הנ”ל:

 Five experts have been involved in the case and presented the results of scientific studies. All five experts, including Prof. Dr. Andreas Podbielski who had been appointed by the OLG Stuttgart as the preceding court, have consistently found that none of the six publications which have been introduced to the trial, contains scientific proof of the existence of the alleged measles virus.

ובתרגום לעברית:

חמישה מומחים היו מעורבים במשפט והציגו את תוצאות המחקרים המדעיים. כל חמשת המומחים, כולל פרופ’ ד”ר אנדראס פודבילסקי אשר מונה ע”י בית המשפט האזורי הגבוה בשטוטגרט כמו בבית המשפט הקודם, מצאו באופן עקבי שאף לא אחד מששת הפרסומים אשר הוצגו במשפט, מכיל הוכחה מדעית לקיומו של וירוס החצבת. 

זהו מאמר נוסף שפורסם באנגלית על המשפט:

Anti-Vaxxer Biologist Stefan Lanka Bets Over $100K Measles Isn’t A Virus; He Wins In German Federal Supreme Court

פורסם לראשונה בעברית ב-6.3.2017
עידן סער

  …………………………………………………………………………………………..

הערה: כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.