פורסם לראשונה ב-6.4.2012
מובאת כאן עדות בעילום שם של אישה המתארת מקרה של יבלות על הישבן מהן סבלה בתה.
עדות זו פורסמה באנגלית באתר של ד”ר קרוליין מרקולין מקנדה, תלמידתו של ד”ר האמר.
…………………………………………………………………………………………………………………
1.4.2009
“מאותו יום והלאה, היא לא קיבלה יבלת אחת חדשה”
בחורף 2003/2004, בין 30 ל-40 יבלות* קטנות החלו להופיע על ישבנה הימני של בתי קתרין. הן לא הגיעו כולן בבת-אחת, אלא אחת כל פעם.
למרבה הצער, לא יכולתי למצוא משהו על כך בספריו של ד”ר האמר. ידעתי רק ששינויים בעור יכולים לקרות משני קונפליקטים שונים, קונפליקט של “מרגיש מזוהם, מטונף” או “קונפליקט של פרידה”.
ב-2003 קבעתי תור אצל רופא המשפחה שלנו, בתקוה לקבל משחה שתחסל את היבלות.
קתרין ואני הולכות לעתים קרובות לבריכה מקורה. העונה החדשה החלה ואני הייתי מודאגת מהסתבכות בצרה, אם הייתי הולכת לבריכה עם ילדה שיש לה יבלות “מזוהמות”. כמובן, לא האמנתי שהן יכולות להתפשט במים, אך כולנו מודעים לגבי איך רוב הרופאים היו חושבים על כך.
בפברואר 2004 הלכנו לפגישה עם הרופא והסתבר לנו שאין משחה כזאת ההמחסלת יבלות – זה יותר מדי פשוט! הרופא שם משחה מאלחשת על ישבנה של קתרין והסיר את היבלות עם מעין כף קטנה. קתרין עשתה מזה הרבה רעש, כמובן, אך הורגעה ע”י מתנה שהיא השתוקקה לה.
תוך זמן מה, כל היבלות הופיעו מחדש. חשבתי וחשבתי איזה קונפליקט לכל הרוחות זה יכול להיות. באביב השתתפתי בהרצאה של מר פילהר (באוסטריה) ושאלתי אותו על כך בסוף. הוא אמר שזה קשור ל”קונפליקט של פרידה”. זה אומר, שקתרין רצתה להיפרד ממשהו הקשור לחלק זה של הגוף, או שהיא חוותה שם פרידה שהיא לא רצתה בה.
מר פילהר שאל אותי היכן בדיוק נמצאות היבלות על הישבן. באותו רגע שעניתי – “הן ליד עצם הזנב” – הבנתי מדוע קתרין קיבלה את היבלות ומדוע הן היו בצד ימין (היא ימנית).
יום אחד, הסוס האהוב על קתרין, נפטון, לא היה באורווה שלו כאשר היא הלכה לבקרו. הוא מת, והיא היתה הרוסה לגמרי. במשך שבועות – אפילו חודשים – היו התפרצויות של היסטריה ולא עבר אפילו ערב אחד מבלי שהיא תבכה.
בעל הסוס נתן לנו צילום של נפטון, שעדיין עומד על שולחנה. זה היה ברור שבכל פעם שעברנו ליד מועדון הרכיבה והיא ראתה את האורווה הריקה, היא חוותה קונפליקט פרידה חדש. נעשה ברור שהיא צריכה להימנע מללכת לשם. כתחליף, פשוט הלכנו לאורווה אחרת לרכיבה. שם היה לה תוך זמן קצר סוס “פייבוריטי” חדש.
מאותו יום ואילך היא לא קיבלה אף יבלת חדשה, אך במקום זאת החלה להתבכיין על היבלות שמגרדות לה. בלילה היא היתה מגרדת את היבלות עד הסרתן. היה שם לא מעט דם, והמקומות הקטנים התרפאו כמו שפצעונים קטנים מתרפאים. מאז אותו זמן היא לא קיבלה יותר יבלות, למרות שהיא הלכה מפעם לפעם לאורווה של נפטון.
קתרין פתרה את הקונפליקט שלה!
…………………………………………………………………………………………………
הסברים של ד”ר קרוליין מרקולין:
* יבלות הן תוצאה של “ריפוי תלוי” שקשור לעור החיצוני (האפידרמיס). בזמן השלב הפעיל של הקונפליקט יש אובדן של תאים בתהליך של התכייבות במקום בו נחוותה הפרידה (האובדן של מגע פיזי). בשלב הריפוי העור מתחדש עם תאים חדשים. אם תהליך הריפוי לא יכול להגיע להשלמה (ריפוי תלוי), כי הוא נקטע כל פעם ע”י הישנות הקונפליקט (טריגרים), הבניה המתמשכת של תאים גורמת בסופו של דבר להיווצרות יבלות. במקרה זה, ה”טריגר” היה האורווה הריקה של נפטון המת. ברגע שה”טריגר” איבד את תוקפו, תהליך הריפוי ניתן להשלמה.
הקונפליקט (DHS) עצמו קשור תמיד לנושא מסויים של קונפליקט. במקרה זה, הילדה קישרה את מות סוסה האהוב עם פרידה לא רצויה. מאחר שהמגע הישיר עם הסוס היה הישבן, זה היה גם המקום בו התבטא התהליך הקשור לעור של תוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות (SBS). העובדה שהאזור שנפגע היה הישבן הימני מצביעה על כך שהילדה ראתה את הסוס כ”שותף” שלה.
זו היתה החלטה חכמה של האם להימנע מהאורווה הריקה ולמצוא תחליף לנפטון. הימנעות מהטריגרים מונעת הישנויות (relapses) וכך שלב הריפוי יכול להגיע בסופו של דבר להשלמתו
…………………………………………………………………………………………..
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא מדיציני, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.