אוטיזם – הבנות מפתיעות לפי הרפואה החדשה

פורסם לראשונה ב-31.8.2018

המניע העיקרי לכתוב כאן על אוטיזם היתה הסטטיסטיקה המפחידה הזאת שנחשפתי אליה:

הנתונים משנת 2002 עד שנת 2014 שבטבלה למעלה פורסמו באתר של ה-CDC והם מתייחסים לילדים בני 8.

בראיון שפורסם ביוטיוב בינואר 2015 עם החוקרת האמריקאית ד”ר סטפני סנף, היא העריכה שאם לא יהיה שינוי במגמה הנוכחית, 50% מהילדים שייוולדו בארה”ב בשנת 2025 יילקו באוטיזם. ובראיון אחר היא העריכה שאם לא יהיה שינוי במגמה, כ-80% מהבנים שייוולדו בארה”ב ב-2032 יילקו באוטיזם.

מסתבר שבנים נוטים ללקות באוטיזם פי 4 מבנות.

מהו אוטיזם?

מתוך הערך “אוטיזם קלאסי” בויקיפדיה:

אוטיזם הוא הפרעה התפתחותית, שנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים ומרכיב גנטי. זוהי תסמונת קלינית שמתאפיינת בהפרעה בתחום הקשרים הבין-אישים ובתחומים החברתי, השפתי והתקשורתי, בהתנהגות סטראוטיפית ורפטטיבית ובהפרעה בכישורים החברתיים, והיא כלולה בספקטרום האוטיסטי.

מחלקים את התסמינים של האוטיזם הקלאסי לשלוש קבוצות:

1. תסמיני תקשורת לא מילולית, כגון קושי ביצירת קשרים חברתיים, בהבעת רגשות ובתקשורת בעזרת הבעות פנים.
2. תסמיני הפרעה בדיבור, למשל שגיאות דקדוק גסות, אוצר מילים קטן, הימנעות משימוש בדיבור עבור חלק מהמטרות בהן רוב האנשים משתמשים בדיבור (כגון הימנעות מהחלפת חוויות או הימנעות משאילת שאלות) ובמקרים קיצוניים אי שימוש מוחלט ביכולת הדיבור.
3. תסמיני התנהגות חזרתית (כגון נדנוד חוזר של הגוף ופחד משינויים). כיום מקובל לחשוב שחלק מהתסמינים הקשורים בהתנהגות חזרתית נובעות ממגבלה בתכנון רצף תנועות (תכנון מוטורי), ושמגבלה זו גורמת גם למגבלה בקואורדינציית ה שקיימת אצל רבים מהלוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית.

בעשור האחרון של המאה העשרים התברר, שלתסמונת הזו ולכל שאר תסמונות הקשת האוטיסטית יש קבוצות תסמינים נוספות כמו בעיות ויסות חושי ובעיות קואורדינציה.

מה גורם לאוטיזם לפי הרפואה המקובלת?

הגורם לא ידוע.

באופן כללי מעריכים שזהו שילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים.

ישנן השערות ותיאוריות שונות.

ישנן סטטיסטיקות שונות והרבה ניסיון טיפולי מצטבר, אך עדיין לא מצאו את הגורם או הגורמים הוודאיים.

מה גורם לאוטיזם לפי הרפואה החדשה?

המודל המדעי שמצאה הרפואה החדשה לאבחון מחלות ומציאת הגורמים להן, התגלה כיעיל ומדוייק גם בכל הקשור למחלות שנחשבות כהפרעות התנהגותיות ונפשיות.  

לפי הממצאים של הרפואה החדשה, האוטיזם הקלאסי נגרם כתוצאה משילוב של לפחות שני קונפליקטים:

1. קונפליקט שפוגע במוח במרכז שנמצא באונה הרקתית הימנית ושולט על השכבת הרירית בעיקום הקטן בקיבה, צינורות המרה וצינורות הלבלב.
   זה יכול להיות קונפליקט של כעסים טריטוריאליים, או קונפליקט של זהות.
    
2. קונפליקט שפוגע במרכז שנמצא באונה הרקתית השמאלית ושולט על רירית הגרון.
   זה יכול להיות קונפליקט של פחד עם בהלה, או קונפליקט של פחד טריטוריאלי.

הקונפליקטים הנ”ל יכולים לקרות בכל גיל, כולל לעובר ברחם.

אין הכרח שהקונפליקטים יקרו באותו זמן. לדוגמא, יכול להיות מצב בו תינוק חווה בגיל 3 קונפליקט של כעסים טריטוריאליים, ובגיל 8 הוא חווה קונפליקט של פחד עם בהלה. אם בזמן שהוא חווה את הקונפליקט של פחד עם בהלה הקונפליקט של כעסים טריטוריאליים היה עדיין פעיל, לא פתור, תיווצר קונסטלציה שגורמת לאוטיזם.

ברגע שאחד משני הקונפליקטים שגרמו לקונסטלציה הנ”ל נפתר, האדם יוצא למעשה מהמצב של אוטיזם, ואז הוא יחווה את הסימפטומים הספציפיים של שלב הריפוי של הקונפליקט שנפתר ואת הסימפטומים הספציפיים של השלב הפעיל של הקונפליקט שעדיין לא נפתר.

אם היציאה מהאוטיזם היתה ללא מודעות וללא הכוונה, יש סיכוי גבוה שאותו אדם יחווה מחדש השפעה חוזרת של אותו קונפליקט שנפתר, ואז חוזר מייד המצב של אוטיזם.

מידת חריפות האוטיזם תלויה בעוצמת הקונפליקטים.

אחת הבעיות שגורמת קונסטלציה מסוג זה היא עצירת ההתפתחות הרגשית. אם הקונסטלציה לא נפתרת עד סביבות גיל 23, ישאר אותו אדם ברמת התפתחות רגשית של הגיל בו הופיע אצלו האוטיזם. כלומר, אדם עם אוטיזם יכול להיות כל חייו ברמת התפתחות רגשית של תינוק בן שנה, או של ילד בן 8 או של נער בן 17 וכו’, בהתאם לגיל בו הופיע אצלו האוטיזם.

הבנות נוספות וידע נוסף

1. קונפליקטים שיכולים להיגרם כתוצאה מהחיסונים

ב-20 שנה האחרונות הצטברה כמות עצומה של עדויות, גם אנקדוטליות וגם מחקריות, על הקשר בין החיסונים לעלייה הדרמטית בשיעור הלוקים באוטיזם.

חלק מהמחקרים מראים על קשר משמעותי בין מספר סוגים של חומרים רעילים לעצבים (נוירו-טוקסינים) שיש בחלק מהחיסונים לבין העליה במספר מקרי האוטיזם. מידע חלקי על כך יש בחיסונים – בעד ונגד, פרק ה’.

גם אם נתעלם לרגע מהחומרים שבחיסונים, אפשר לראות  שעצם התהליך של מתן זריקות החיסונים עלול לגרום לתינוק קונפליקטים, שבחלק מהמקרים עלולים להשפיע עליו במשך כל חייו.

להלן דוגמא של תסריט שמתרחש במציאות לפחות בחלק מהמקרים:

בגיל חודשיים האמא לוקחת את התינוק לטיפת חלב לזריקות חיסון ראשונות (מלבד החיסון שהוא קיבל ביומו הראשון בעולמנו). הוא לא יודע מה עומד להתרחש, ופתאום מרגיש דקירה עם כאב חד. הוא נבהל, אך נרגע מהר יחסית.

בגיל 4 חודשים יש טיול חוזר לטיפת חלב. עכשיו משהו בתוכו זוכר שהשילוב הזה של הבנין הזה, הריחות, עוד אמהות ותינוקות ואישה בחלוק לבן שמחזיקה משהו מוזר בידה, הוא שילוב שגורם ברגע לא צפוי לדקירה כואבת. הוא מתכווץ, מנסה להתנגד, בוכה, אך כל הליטופים וההרגעות לא עוזרים – הדקירה הכואבת מגיעה.

בגיל 6 חודשים חוזר אותו סיפור ועוד לפני שנכנסים לטיפת חלב הוא כבר מרגיש פחד. הוא בוכה, מנסה להתנגד, אך מחזיקים אותו חזק והוא מרגיש תקוע. חלק מהתינוקות עלולים לחוות מצב זה כקונפליקט של תקיעות שעלול להתפתח למחלת ניוון שרירים. בעבר קראו לזה שיתוק “פוליו”, היום קוראים לזה טרשת נפוצה או ALS או גיליאן בארה או בשמות אחרים.

בגיל שנה שוב הולכים לטיפת חלב. עכשיו הילד כבר מבין יותר מה הולך לקרות, ויחד עם הפחד ותחושת התקיעות עלולים להתעורר אצלו כעסים על אמא שלוקחת אותו כל פעם למקום הזה שדוקרים אותו או על האחות או הרופאה שדוקרת אותו. את המצב הזה הוא עלול לחוות כקונפליקט של כעסים טריטוריאליים. אם במקביל הוא חווה בתהליך הזריקות גם פחד ובהלה, הוא עלול להיכנס למצב של אוטיזם בצורה כמעט מיידית.

עד כאן תיארנו מצב בו החיסונים יכולים לגרום לאוטיזם או מחלות אחרות רק מעצם הקונפליקטים שהתינוק חווה בתהליך הזריקות.

גם אם לא נתייחס לרגע לחומרים שיש בחיסונים עצמם, התינוקות כיום מקבלים הרבה יותר זריקות חיסון מאשר בעבר, לכן יש להם סיכוי לחוות יותר קונפליקטים שקשורים לחיסונים מאשר תינוקות שנולדו לפני 30 שנה ויותר.

2. נוירו-טוקסינים בחיסונים

עכשיו נתייחס לחומרים שיש בחיסונים ונראה שגם להם יש כנראה השפעה מכרעת בחלק מהמקרים:

החומרים הבעייתיים בעיקר הם: כספית, אלומיניום, גלוטמט וגלייפוסט.
ישנם גם חומרים בעייתיים נוספים.

הרכב החומרים בחלק מהחיסונים מאפשר להם לעבור את מחסום דם-מוח ולגרום לנזקים ישירים במוח.

אלומיניום

האלומיניום בחיסונים מוכנס כננו-חלקיקים, ובצורה כזאת לגוף אין הגנה מפניו. חלקיקי אלומיניום אלה נשארים בתאים לאורך שנים רבות.

מסמך של ה-FDA קובע שאם נכנסת לגוף כמות של יותר מ-5 מק”ג אלומיניום ביום, לכל ק”ג ממשקל הגוף, זה יכול לגרום לבעיות עצביות, בעיות עצמות ועוד.

בארה”ב 99% מהתינוקות מקבלים חיסון להפטיטיס B מייד לאחר לידתם.כמות האלומיניום שנכנסת לגופם בחיסון יחיד זה היא בממוצע בערך פי 14 עד פי 22 מהכמות שנחשבת כבטוחה.

כמות האלומיניום בחיסונים שמקבל התינוק בגיל חודשיים גבוהה פי 50 מהכמות “הבטוחה”.

לפי ה-FDA הכמות המכסימלית של אלומיניום שמותר להכניס לגוף שלא דרך הפה היא כאמור כ-5 מק”ג ביום לכל ק”ג משקל הגוף. כל כמות הגדולה מזו מחייבת תווית אזהרה. החיסונים פטורים מדרישה זו !

להלן חישוב מתימטי לכמויות האלומיניום שמותר להכניס לתינוק/אדם ביום לפי ה-FDA:

• לתינוק שמשקלו 3.6 ק”ג – מותר להכניס לדם מכסימום 18.0 מק”ג ביום
• לתינוק שמשקלו 6.8 ק”ג – מותר להכניס לדם מכסימום 34.0 מק”ג ביום
• לילד שמשקלו 13.6 ק”ג – מותר להכניס לדם מכסימום 68.0 מק”ג ביום
• לילד שמשקלו 22.7 ק”ג – מותר להכניס לדם מכסימום 113.5 מק”ג ביום
• לאדם שמשקלו 68.1 ק”ג – מותר להכניס לדם מכסימום 340.5 מק”ג ביום

להלן כמויות האלומיניום שיש בחיסונים השונים:

• HIB (נגד חיידק המופילוס אינפלואנסה בי) – 225 מק”ג
• הפטיטיס B (וירוס שגורם לדלקת כבד מסוג בי) – 250 מק”ג
• הפטיטיס A (וירוס שגורם לדלקת כבד מסוג איי) – 125 מק”ג
• DTaP (דיפטריה, טטנוס ושעלת) – 625-170 מק”ג
• פניאומוקוק – 125 מק”ג
• HPV (וירוס הפפילומה) – 225 מק”ג
• DTaP+HIB+Polio – Pentacel (דיפטריה–טטנוס-שעלת- פוליו-המופילוס) – 330 מק”ג
• DTaP+Hep.B+Polio – Pediatrix (דיפטריה–טטנוס-שעלת-הפטיטיס B–פוליו) – 850 מק”ג

עד גיל 6 חודשים הם מקבלים כ-8 זריקות עם כמות מצטברת של יותר מ-1000 מק”ג אלומיניום, כמות שעוברת בהרבה את הכמות שנחשבת בטוחה לאדם השוקל כ-160 ק”ג.

לפני מספר שנים נכנסה ההמלצה לתת לנשים בהריון גם את חיסוני ה-TDaP (נגד טטנוס, דיפטריה ושעלת), חיסון שמכיל כמות גדולה של אלומיניום. חיסון זה לא נוסה אף פעם על קבוצה מספיק גדולה של נשים בהריון ולאורך מספיק זמן.

המאמר It IS the vaccines – Aluminum adjuvants in vaccines linked to autism שהתפרסם ב-3.10.2018 מתייחס לעדויות שונות על הקשר שבין אלומיניום בחיסונים לבין העליה באחוז מקרי האוטיזם אצל תינוקות וילדים. 

הקישור שכאן הוא להרצאה מטלטלת של הפרופסור ששינה את דעתו על חיסונים המכילים אלומיניום:

אלומיניום במוח של אוטיסטים – פרופ’ כריסטופר אקסלי – הרצאה

המאמר שכאן פורסם ב- 8.7.2018 ע”י ד”ר Jeffrey Dach MD, המביא עוד עדויות לכך שהחיסונים המכילים אלומיניום גורמים לאוטיזם: Aluminum in Vaccines Cause Autism

כספית

עד לפני כ-11 שנים היתה בחלק מהחיסונים כמות גדולה של כספית, חומר הידוע כרעיל לעצבים. בעקבות לחץ על יצרניות החיסונים הורדה כמות הכספית בצורה משמעותית והיצרניות יצרו את הרושם שהכספית הוצאה לגמרי מהחיסונים. בפועל הוכנס לחיסונים חומר שנקרא תימרוסל שכ-50% ממנו זה כספית.

במקביל התחילו היצרניות להכניס יותר אלומיניום, וכיום ידוע שהשילוב של אלומיניום וכספית יכול להביא למוות של תאי עצב הרבה יותר מאשר כל אחת ממתכות אלה בנפרד. 

מספר סוגים של חיסונים מכילים תימרוסל (כספית). למשל:

• הפטיטיס A
• הפטיטיס B
• DTaP
• חיסונים נגד שפעת 

בחלק מדפי המוצר יש כוכבית (*) ליד המילה תימרוסל. בז’ורנל של אגודת הרופאים האמריקאים מוסבר שהכוכבית מתייחסת לכך שיש שם רק שרידים של תימרוסל ויש להתייחס למוצר כחופשי מתימרוסל. ומייד בהמשך הפיסקה נאמר כך: חיסון זה עשוי להכיל שרידי כספית (כמות הקטנה מ-0.3 מק”ג) אך לכמות זו אין השפעה ביולוגית.

חישוב מתימטי לא מסובך מראה שכמות “חסרת השפעה ביולוגית” זו יכולה להגיע ל-600 ppb (חלקים לביליון) של כספית בחיסון שנחשב חופשי מתימרוסל.

להלן מספר נתונים כדי לשים את הדברים בפרופורציה:

• לפי הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) אסור שבמי שתיה יהיו יותר מ-2 ppb.
• אם במים יש 200 ppb של כספית הם נחשבים כמסוכנים מבחינת רעילות.
• מחקר מ-2005 מראה ש- 1 ppb של תימרוסל הוא רעיל לתא עצב. 

במסיבות עיתונאים שקיימו רוברט קנדי ג’וניור ורוברט דה-נירו בוושינגטון ב-15.2.2017, הם הציעו פרס של $100,000 לכל מי שיראה מחקר המוכיח שהתימרוסל הינו חומר בטוח. עד כה לא נמצא מחקר כזה.

בקישור שכאן ניתן לצפות בהרצאה שנתן רוברט קנדי ג’וניור על הסכנות של הכספית בחיסונים והיעדר מחקרי בטיחות. 

ישנם לפחות 240 מחקרים המראים שהתימרוסל הוא חומר מסוכן, שיכול לגרום לבעיות כגון:

• תגובה אלרגית
• עיוותים במבנה הגוף
• מחלות אוטואימוניות
• עיכוב התפתחותי
• הפרעות בהתפתחות העצבית כולל טיקים, עיכוב בדיבור ובשפה ו-ADD (הפרעות קשב ודיבור)
• 81 מהמחקרים הנ”ל הצביעו על קשר לאוטיזם 

דוחות מעבדה לבדיקת בטיחות התימרוסל מראים שהוא מוטגני (משפיע על ה-DNA) וגורם נזק לכליות, כבד, טחול, מח העצמות ומערכת העצבים המרכזית. כמו כן, בהתבסס על מחקרים בבע”ח התימרוסל עלול לגרום לסרטן. יש לו גם השפעה שלילית על פוריות והוא גורם לפגמים בלידה. 

מבחינה סטטיסטית התקבלו תוצאות שהראו בבירור על כך שככל שמחסנים את התינוקות בחומרים עם כספית בגיל יותר צעיר, כך עולה אחוז הלוקים באוטיזם. למרות שכל הנוגעים בדבר ידעו זאת, ניתנה לפני מס’ שנים ע”י ה-CDC המלצה לחסן כנגד שפעת גם נשים בהריון, כשידוע לכולם שהחיסונים נגד שפעת מכילים תימרוסל (כספית).

המחקרים שנעשו ב-CDC לגבי בטיחות החיסונים לנשים בהריון הם מועטים, נעשו על מספר קטן של נשים ואף פעם לא לטווח ארוך. באף אחד מהמחקרים האלה אין התייחסות לפגיעה עצבית כתוצאה מכניסת החומרים למוח. 

כמות הכספית שיש במנת חיסון, מסוכנת לרקמת המוח בערך פי 50 מאשר כמות הכספית שיש בדגים שעליהם יש אזהרות מפני תכולת הכספית.

מכל החומרים שבחיסונים, כספית היא החומר הרעיל ביותר.

רוברט קנדי ג’וניור עם צוות של חוקרים, ערך את הספר Thimerosal שניסה לרכז את כל המחקרים על חומר מכיל כספית זה שנמצא בחלק לא מבוטל של החיסונים. עבודתם נמשכה כ-3 שנים עם השקעה של רבע מיליון דולר. הם מצאו מעל 400 מחקרים על התימרוסל, שכולם אומרים בערך אותו דבר: מהחומרים שאינם רדיו-פעילים, הכספית היא החומר הכי רעיל לאדם.

על דף הבטיחות של חברת איליי-לילי לגבי התימרוסל כתובים הדברים האלה:

“לעוברים ולילדים תימרוסל יכול לגרום לפיגור שכלי קל עד חמור ולהפרעות מוטוריות כלליות קלות עד חמורות”.

במרבית החיסונים כנגד שפעת עונתית וכנגד וירוס H1N1 יש כ-25 מיקרוגרם תימרוסל במנת חיסון, כלומר יותר מ-12 מק”ג כספית. כדי שכמות זו של כספית תהיה מספיק בטוחה לילד (מבחינת התקן), הילד צריך להיות במשקל של לפחות 250 ק”ג…

גלוטמט

זהו מוליך עצבי מעורר הנפוץ במערכת העצבים המרכזית. גלוטמט נמצא בחיסון MMR משנת 2002, וכשהוא מגיע למוח כאחד מהחומרים שבחיסון, הוא עלול לגרום לנזקים לנוירונים.

הקישור שכאן הוא למאמר של ד”ר ראסל בליילוק המביא נתונים שונים לגבי הקשר בין החיסונים לאוטיזם והוא גם מזכיר קצרה את האפשרות שהגלוטמט הוא אחד החומרים בחיסונים שמשתתפים בתהליכים שגורמים לאוטיזם: 

“הסכנה בעודף חיסונים בזמן התפתחות המוח“.

גלייפוסט

זהו החומר הפעיל בקוטל העשבים הידוע ראונדאפ של חברת מונסנטו. זהו חומר רעיל ביותר. מסתבר שחלק מהחומרים מהם מכינים חלק מהחיסונים מכילים שאריות של גלייפוסט.

בדיקות מצאו שיש גלייפוסט בחיסונים האלה של חברת MERK:

• ZOSTAVAX – נגד שינגלס                                           – 0.62 ppb (חלקים לביליון)
• MMR-II – אדמת, חצבת וחזרת                                    – 3.74 ppb
• PROQUAD – אדמת, חצבת, חזרת ואבעבועות רוח – 0.66 ppb

גלייפוסט נמצא גם בחיסון הזה של חברת GSK:

• ENERGIX-B – נגד הפטיטיס  בי                             – 0.34 ppb

הגלייפוסט בחיסונים מצליח לחדור את מחסום דם-מוח והצטברות שלו יכולה לגרום לנזקים חמורים במוח. הוא עוזר גם לחומרים אחרים להגיע למוח, כמו האלומיניום והגלוטומט, מה שמגביר בהרבה את הנזקים למוח, למערכת העצבים וגם למערכות אחרות.

בקישורים שכאן יש מצגות של החוקרת האמריקאית ממכון MIT ד”ר סטפני סנף, אשר חוקרת ביסודיות מאז 2011, את הקשר של רעלנים שונים עם אוטיזם:

Glyphosate in MMR: Does This Explain the Autism Link?

Glyphosate and the Gut

בקישורים שכאן יש ראיונות מצולמים עם ד”ר סנף שהתקיימו ב-2014:

The vaccine/autism connection

Half of the children might be autistic

להערכתה של ד”ר סנף, הגידול העצום במספר הלוקים באוטיזם מאז שנת 2002 קשור גם לשימוש הנרחב שנעשה בחקלאות בקוטל העשבים ראונדאפ ובהכנסת הגלוטמט לחיסוני ה-MMR.

בקישור שכאן יש ראיון מצולם בו מראה דל ביגטרי כיצד מתנער משרד המשפטים האמריקאי מהאחריות על ילדים שהפכו לאוטיסטים כתוצאה מחיסונים:

דל ביגטרי וראלף הייזלהרסט, פרקליט ואב לילד פגוע חיסון, על אוטיזם

3. חשיפת יתר של העובר לגלי אולטרסאונד

מאמר מפורט בנושא זה יש בהאם בדיקות אולטרסאונד בהריון מסוכנות לעוברים?

סיכום ביניים

לפי המחקרים השונים והידע שהצטבר עד כה, נראה שאוטיזם נגרם משילוב של מספר גורמים, שהעיקריים שבהם הם:

1. קונפליקטים.
2. חומרים רעילים שנמצאים בחיסונים ומצליחים להגיע למוח.
3. חשיפת יתר של העובר לבדיקות אולטרסאונד

מידת החומרה של האוטיזם תלויה בגורמים האלה:

1. עוצמת הקונפליקטים שחווה התינוק או הילד.
2. כמות החומרים הרעילים שמקבל המתחסן בבת-אחת.
3. גיל. ככל שהחיסונים ניתנים בגיל צעיר יותר, הנזקים חמורים יותר.
4. מצב בריאותו הפיזית והנפשית של המתחסן לפני שקיבל את החיסון הגורלי.
   ברמה הפיזית, מסתבר למשל, לפי המחקרים של ד”ר סנף, שגופרית יכולה להפחית את הנזקים למוח, וככל שיש פחות גופרית בדם, הנזק למתחסן צפוי להיות גבוה יותר.
5. מידת החשיפה של העובר לבדיקות אולטרסאונד.

האם ניתן להחלים מאוטיזם?

תשובתי כאן לשאלה זו אינה מבוססת על ניסיוני האישי אלא על ההבנות והידע שצברתי עד כה, כולל מידע רב שמופיע באינטרנט:

התשובה הבסיסית היא: כן, ניתן להחלים מאוטיזם.

כדי להיות זהירים ואמינים, ניתן לסייג זאת בכך שזה נכון לפחות בחלק מהמקרים, ולפחות במידה מסויימת, באותם מקרים בהם לא נגרם נזק בלתי הפיך לנוירונים, או שהנזק הבלתי הפיך שנגרם אינו גדול מדי.

באותם מקרים בהם האוטיזם נגרם רק מקונפליקטים, חיוני לטפל בקונפליקטים וככל שזה נעשה מוקדם יותר, כך יש סיכוי טוב יותר ללהחלמה.

באותם מקרים בהם האוטיזם נגרם גם כתוצאה מהנוירו-טוקסינים שבחיסונים, חיוני לטפל מוקדם ככל האפשר גם בתהליכי ניקוי הרעלים ברמה תאית, כדי לעזור למוח להיפטר מאותם רעלים שפגעו בו ולא מאפשרים לו להשתקם.

מקורות תומכים:

הקישור שכאן הוא למאמר שהופיע בסיינטיפיק אמריקן ב-2013 אשר מתייחס למחקרים המצביעים על אפשרות של החלמה מאוטיזם, מלאה או חלקית:

Is It Possible to Recover from Autism?

ישנה שיטה של ניקוי מרעלים ברמה תאית (TCD – True Cellular Detox), כולל ניקוי המוח מהמתכות הכבדות, שמאפשרת להתרפא מאוטיזם באותם מקרים בהם הגורם העיקרי לבעיה הן המתכות הכבדות שחדרו למוח.את השיטה פיתח ד”ר דניאל פומפה מארה”ב, ואני מעריך שמטפלים בארץ אשר ילמדו שיטה זו, הקליניקות שלהם תשגשגנה. להורים לילדים עם אוטיזם מומלץ מאד להכיר שיטה זו.

בקישור שכאן יש עדות מצולמת של אמא אשר בנה החלים מאוטיזם בעזרת שיטה זו של ניקוי רעלים. לפי העדות, חלק מהמתכות הכבדות (בעיקר כספית ועופרת) עברו לילד מהאמא בזמן ההריון, אך היא לא פירטה שום דבר לגבי החיסונים כך שלא ניתן לדעת מהמידע שכאן עד כמה החיסונים השפיעו. סביר מאד להניח שהם השפיעו, כי הילד נולד בריא והתפתח בשנה הראשונה ללא כל בעיות. זה הקישור:

Xander’s Journey with Autism

בקישור שכאן יש שני קטעי וידאו קצרים בהם מתאר ד”ר פומפה את שיטת הטיפול בילדים עם אוטיזם. מתחת לקטע הוידאו השני יש עדות כתובה של אמא המתארת את השיפור הדרמטי שהטיפול של ד”ר פומפה עשה לבנה. בגיל שנה ו-8 חודשים הבן לא יכולה היה להגיד “אמא” או “אבא”. 11 חודש לאחר מכן, הילד מתפקד כמעט שווה לשאר בני גילו:

Autism Spectrum Disorder

בקישור שכאן, ד”ר פומפה מראיין את ד”ר ארנסטו גוטיירז ממכסיקו שמתמחה בטיפול בבעיות של ניוון עצבי, כולל אוטיזם, בעזרת תאי גזע. ד”ר גוטיירז פיתח פרוטוקול טיפולי ייחודי לאוטיזם ובראיון הוא מספר שהם טיפלו כבר ביותר מ-400 מטופלים עם אוטיזם, ובחלק מהמקרים היו תוצאות בלתי רגילות:

Treating Neurodegenerative Disease with Stem Cell Therapy

בקישור שכאן יש ראיון רדיו עם ד”ר גוטיירז בהקשר לטיפול באוטיזם בעזרת תאי גזע:
Beyond Autism with Ernesto Gutierrez, MD: Stem Cell Therapy

בקישור זה יש עדות מצולמת של אמא אשר בנה לקה באוטיזם אחרי קבלת סדרה של חיסונים בגיל 15 חודשים והחלים לחלוטין בעזרת מיגוון של טיפולים אלטרנטיביים:

בקישור שכאן יש עדות על ילד שאובחן עם אוטיזם בגיל שנתיים והחלים לחלוטין, בעיקר בעזרת תרפיה של דיבור ותרפיה התנהגותית:

בקישור שכאן יש עדות של מטפלת ואמא של ילד שאובחן עם אוטיזם בגיל 3 והחלים לחלוטין. האמא גם מדברת כמטפלת וטוענת שכ-50% מהילדים המאובחנים עם אוטיזם יכולים להחלים:

בקישור שכאן יש עדות נוספת של אמא שבנה אובחן עם אוטיזם בערך בגיל שנתיים. מספר חודשים לאחר מכן הוא התחיל בטיפול התנהגותי וטיפולים נוספים והחלים לגמרי לאחר כ-3 שנות טיפול:

הקישור שכאן הוא לסרטון קצר הטוען שניתן להפחית את נזקי הגלייפוסט ע”י צריכת כמויות גדולות של פרוביוטיקה ומזונות ותוספי תזונה העשירים בגופרית, כגון:

•  ברוקולי
• כרוב ניצנים
• ביצים אורגניות
• חומצה אלפא ליפואית (ALA)
•  MSM – מתיל סולפוניל מתאן (Methylsulfonylmethane)

יכולים לעזור גם מזונות שיש להם תכונות של ניקוי רעלים מהגוף כגון שום, בצל, כוסברה וירקות עלים ירוקים.

בקישור How to end the Autism epidemic: An interview with J.B. Handley יש ראיון מצולם עם J.B. Handley אשר ב-2005 הקים יחד עם אשתו ארגון בשם Generation Rescue במטרה להציל ילדים שלקו באוטיזם, וכאן הוא פרסם באוגוסט 2018 ספר ששמו How to End the Autism Epidemic

הקישור שכאן הוא למחקר שמראה שיפור בתפקודם של אוטיסטים בעזרת תוספי תזונה, תזונה נטולת גלוטן, קזאין וסויה, אמבטיות עם מלח אפסום (מלח אנגלי) ועוד:

Comprehensive Nutritional and Dietary Intervention for Autism Spectrum Disorder-A Randomized, Controlled 12-Month Trial.

וניתן למצוא ברשת עדויות רבות נוספות, בעיקר באנגלית.

אשמח לקבל מכם כל מידע או עדות שיכולים לתרום להורים של ילדים עם אוטיזם או למטפלים שמטפלים גם בילדים עם אוטיזם. 

………………………………………………………………………………………………………….

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.