COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית

COPD – מחלת ריאות חסימתית כרונית –
לפי ההבנות של הרפואה החדשה

 

COPD – ראשי תיבות של Chronic Obstructive Pulmonary Disease – הוא מונח כללי המתייחס למצבים שונים בהם יש הפרעות נשימה בגלל היווצרות של חסימות בתוך הריאות.

לפי הרפואה המקובלת, שני המצבים העיקריים שגורמים להתפתחות COPD הם אלה המאובחנים כ:

1. נפחת (אמפיזמה)
2. דלקת סימפונות (ברונכיטיס) כרונית

המחלות הנ"ל נגרמות מקונפליקטים ביולוגיים שונים והם ביטוי למצבים של תיקון תלוי, כלומר – השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקטים כתוצאה מטריגרים.

 

נפחת

נפחת מתפתחת כתוצאה מקונפליקטים של פחד מוות אשר משפיעים על נאדיות הריאה.
בשלב הפעיל של הקונפליקט יש שגשוג של תאים בחלק מהנאדיות של ריאה אחת או של שתי הריאות ובשלב הריפוי מפורקים תאי הגידולים (ביחד עם קצת מהתאים הרגילים) ע"י חיידקים ופטריות. תהליך פירוק זה יוצר חללים בתוך הריאה. ככל שהקונפליקטים יותר חזקים ויותר ממושכים – החללים שנוצרים גדולים יותר והפגיעה בנאדיות הריאה וביכולת הנשימה משמעותית יותר.
בשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר, החללים שנוצרים מתמלאים ברקמת חיבור שאין לה תפקיד בתהליך כניסת החמצן והוצאת דו-תחמוצת הפחמן.

מידע נוסף על תופעת הנפחת לפי הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים האלה:

סרטן בנאדיות הריאה

מחלות נשימה

 

דלקת סימפונות כרונית

דלקת סימפונות היא אחד הסימפטומים של שלב הריפוי מקונפליקט שפגע בסימפונות.

אצל גבר או אישה שהיד הדומיננטית שלהם היא ימין והם במצב הורמונלי זכרי, הקונפליקט שפוגע בסימפונות הוא קונפליקט של פחד בהקשר טריטוריאלי.

אצל גבר או אישה שהיד הדומיננטית שלהם היא שמאל והם במצב הורמונלי נקבי, הקונפליקט שפוגע בסימפונות הוא קונפליקט של פחד עם בהלה.

כל עוד הקונפליקט פעיל – יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של הסימפונות שהושפעו מהקונפליקט.

ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך שיקום הכולל ייצור מהיר של תאים חדשים וזה מלווה בנפיחות בגלל הצורך בהבאת נוזלים הדרושים לתהליך.

ככל שהקונפליקט היה יותר ממושך ויותר חזק, גם תהליך הריפוי יהיה יותר ממושך ויותר חזק, מה שעלול לגרום באופן זמני לחסימה חלקית או מלאה בסימפונות שנפגעו.

הנפיחות הופכת ליותר משמעותית עם סיכוי גבוה יותר לחסימה זמנית מלאה במקרים בהם יש באותו זמן גם את "הסינדרום". זה מצב בו יש גם קונפליקט פעיל (לא פתור) שפגע בצינוריות האיסוף בכליה אחת או בשתיהן. קונפליקט כזה גורם לאצירת נוזלים בגוף והגוף מתוכנת כך, שעודף הנוזלים הולך בעדיפות ראשונה למקום שמתרפא. כאשר באותו זמן יש תהליך ריפוי בסימפונות, עודף הנוזלים הולך לאותו אזור שמתרפא בסימפונות וזה מגביר בהרבה את הנפיחות באותו אזור וכך מעלה בהרבה את הסיכויים לחסימה זמנית של הסימפונות באותו אזור.

הבעיה הופכת לכרונית (תיקון תלוי) אם האדם חווה מדי פעם טריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט.

מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקט פעיל-ריפוי-קונפליקט פעיל-ריפוי וחו"ח גורמים להחרפת בעיית החסימות בסימפונות בשתי דרכים:

1. בכל פעם שמסתיים תהליך ריפוי בסימפון, נשארת צלקת קטנה באותו אזור ששוקם. ככל שמצטברות יותר הצטלקויות, הסימפונות נעשים גם פחות גמישים וגם קצת יותר צרים. כלומר, יכולת זרימת האויר בהם יורדת.
2. מצבים חוזרים ונשנים של ייצור תאים חדשים בשלב הריפוי כולל גם ריבוי של תאים של רקמת חיבור היוצרים צלקות שנעשות גדולות יותר בכל פעם שיש השפעה חוזרת של הקונפליקט ולאחריה תהליך ריפוי. הצטלקויות אלה עלולות לגרום לחסימות חלקיות או מלאות בסימפונות והופכות לבעיה כרונית.

 

במאמר מחלות נשימה ניתן למצוא מידע נוסף גם בהקשר לסימפונות.

 

פורסם לראשונה ב-29.10.2024
עידן סער

 

הערה: כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.