מאמר זה מציג מבט שונה מהמקובל על מחלות הנשימה העיקריות וזאת לפי התגליות, הידע וההבנות של הרפואה החדשה.
המטרה היא בעיקר להראות למתעניינים את הגורמים שמצאה הרפואה החדשה לכל אחת ממחלות אלה ואת התהליכים העיקריים בכל אחד משלבי התוכנית הביולוגית, שמתבטאים בחלקם כסימפטומים של המחלה.
הכוונה כאן היא לא להרחיב בהסברים אלא להציג בקצרה את המרכיבים העיקריים בכל אחת ממחלות אלה, כולל הקונפליקט הביולוגי שגורם לה, שכבת הנבט, התב”מ (התוכנית הביולוגית המיוחדת) שמתבטאת כאותה מחלה ונקודות חשובות ספציפיות רלוונטיות, היכן שיש כאלה.
המחלות שייסקרו כאן הן אלה:
- מחלות בנאדיות הריאה
- מחלות בסימפונות
- מחלות באף ובסינוסים
- בעיות בסרעפת
- סיסטיק פיברוזיס (CF)
חשוב להדגיש שהמידע כאן הוא חלקי בלבד וללא ידע מעמיק ומקיף יותר של הרפואה החדשה לא יהיה זה נכון להתבסס על ידע זה בלבד בהתמודדות עם המחלות הנ”ל.
א. מחלות בנאדיות הריאה
שכבת הנבט: אנדודרם
הקונפליקט שגורם להתפתחות מחלה בנאדיות הריאה הוא תמיד קונפליקט/חווייה חזקה/טראומה של פחד מוות.
מה קורה בשלב הפעיל של הקונפליקט:
כל עוד הקונפליקט לא פתור האדם נמצא בסטרס ויש שגשוג של תאים (גידול או גידולים) בנאדיות ריאה אחת או בשתי הריאות.
המטרה הביולוגית של תהליך זה היא להגדיל את יכולת הריאות להכניס לגוף חמצן כדי לתת יותר אנרגיה לגוף, כך שלאדם יהיה יותר כוח להתמודד עם הדבר שמסכן את חייו או את חיי אנשים הקרובים אליו או חיות מחמד.
בשלב הריפוי:
ברגע שהקונפליקט נפתר וחלפה תחושת פחד המוות, המוח נותן פקודה לחיידקים ממשפחת השחפת ולפטריות (בעיקר ממשפחת הקנדידה) לפרק את הגידולים שכבר אין בהם צורך.
סימפטומים אפשריים בשלב הריפוי:
- שיעול שעלול להיות מלווה בדם ובכיח
- ריח מסריח מהפה
- הזעות חזקות בשינה, בעיקר בחצי השני של הלילה
אבחונים רפואיים אפשריים (בהתאם לעוצמת הקונפליקט ובשלב אבחון המחלה):
- סרטן בנאדיות הריאה
- שחפת ריאות
- דלקת ריאות מוגלתית
- קנדידיאזיס בריאות
- זיהום ריאות פטרייתי
מחלות שעלולות להתפתח כתוצאה ממצבים של ריפוי תלוי מקונפליקטים של פחד מוות:
- אמפיזמה (נפחת)
- חזה אויר
- פיברוזיס ריאתי (לייפת)
ב. מחלות ברירית הסימפונות
שכבת נבט: אקטודרם
הקונפליקט: פחד בהקשר טריטוריאלי או פחד עם בהלה
בשלב הפעיל:
כל עוד הקונפליקט לא פתור מתרחש תהליך של אובדן תאי אפיתל קשקשיים אשר יוצרים את רקמת הרירית שבדפנות הפנימיים של הסימפונות ונוצרים שם מעין כיבים מיקרוסקופיים. בד”כ לא מרגישים סימפטומים בשלב זה מלבד הסטרס.
המטרה הביולוגית:
להרחיב באופן זמני את הקוטר הפנימי של הסימפונות כדי לאפשר ליותר אויר להכנס לריאות, וכך לאפשר לאדם לקבל יותר חמצן, שיספק לגוף יותר אנרגיה, כך שיהיה לו יותר כוח להתמודד עם הקונפליקט.
בשלב הריפוי:
יש תהליך שיקום של הסימפונות שנפגעו. תהליך זה יכול להיות מלווה בסימפטומים שחלקם קשים אם הקונפליקט היה חזק.
סימפטומים אפשריים בשלב הריפוי:
- שיעול עקשני שעלול להימשך מספר חודשים
- חום, לפעמים גבוה
- ליחה וקשיי נשימה
- רגישות בסימפונות (דלקת)
סימפטומים אפשריים במשבר הריפוי:
- הפסקה זמנית בשיעולים
- אפשרות להתקף שיאובחן כברונכיט ספאסטית
- אפשרות ל”אבסנס” (על סף אובדן הכרה או אובדן הכרה קצר, חלקי או מלא).
אבחונים רפואיים אפשריים (בהתאם לעוצמת הקונפליקט ובשלב אבחון המחלה):
- דלקת סימפונות (ברונכיטיס), שעלולה להתפתח לדלקת ריאות.
- סרטן ריאות בסימפונות
הערה:
דלקת הסימפונות עלולה להפוך לדלקת ריאות רק אם יש באותו זמן גם את “הסינדרום“.
במקרה כזה של דלקת ריאות, אם השלב הפעיל של הקונפליקט נמשך כ-5 חודשים ויותר עד שנפתר, משבר הריפוי עלול להיות כה חזק, שאם לא תהיה התערבות של הרפואה המקובלת או שיטות אחרות, הוא עלול להיות קטלני.
מחלות שעלולות להתפתח כתוצאה ממצבים של ריפוי תלוי מהקונפליקטים הנ”ל:
- צמיקת ריאה (אטלקטזיס)
- מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)
ג. מחלות בריריות האף והסינוסים
שכבת נבט: אקטודרם
הקונפליקט: כל אחד מהקונפליקטים שלהלן יכול להפעיל את התב”מ (התוכנית הביולוגית) שמתבטאת כמחלה בריריות האף או הסינוסים:
- קונפליקט של סירחון, משהו מסריח:
זה יכול להיות סירחון פיזי ממש, צחנה לא צפויה שפוגעת באף, אבל בד”כ זהו מצב שנתפס ע”י האדם כמשהו מסריח. למשל – “רימו אותי”, “עבדו עלי בעיניים”, “עשו לי תרגיל מסריח”, “נמאס לי כבר מהשחיתויות שלהם”, “כל העיסקה הזאת מסריחה”, “הם מסתירים ממני משהו” וכן הלאה. - סכנה:
“אני מריח סכנה”. “הריח הזה מזכיר לי משהו מסוכן”, “אני מריח צרות” וכו’. - קונפליקט של פרידה שקשור לריח:
“אני לא מריח יותר את הריח של האישה שאהבתי”.
זה יכול להיות גם הפוך:
“אני לא סובל את הריח הזה ולא מצליח להיפטר (להיפרד) ממנו”
בשלב הפעיל:
אובדן של תאים ברירית האף ו/או הסינוסים ונוצרים שם כיבים מיקרוסקופיים. מורגש יובש באף אך ללא כאבים וללא דימום. ייתכנו צמרמורות.
אם הקונפליקט נמשך זמן רב יחסית ללא פתרון, יכולים להיווצר קרומים או גלדים היכן שהתפתחו הכיבים המיקרוסקופיים.
המטרה הביולוגית:
להרחיב את המעברים באף ובסינוסים כדי לשפר באופן זמני את יכולת ההרחה.
בשלב הריפוי:
תהליך שיקום של רקמת הרירית במקומות בהם היה אובדן של תאים.
סימפטומים אפשריים בשלב הריפוי (באופן כללי אלה סימפטומים אופייניים של הצטננות):
- נפיחות
- גודש באף
- נזלת
- ירידה ביכולת ההרחה ותחושת הטעם
- חום (יכול להיות גם חום גבוה)
- עייפות
- כאבי ראש
- רגישות ברקמות שנפגעו
סימפטומים אפשריים במשבר הריפוי:
- צמרמורות
- התעטשות
- דימום מהאף
- נפילת סוכר
- אפשרות לאבסנס (על סף אובדן הכרה או אובדן הכרה קצר, חלקי או מלא)
ד. בעיות בסרעפת
שכבת נבט: מזודרם של המוח החדש
הקונפליקט: לא יכול לנשום מספיק, או מספיק עמוק. “נגמר לי האויר”.
זה יכול לקרות במצבים כגון:
- מאמץ פיזי חזק מדי, למשל:
– ריצה מהירה מדי
– טיפוס מהיר מדי על הר ברגל או באופניים - הלם לא צפוי, בהלה חזקה (“נשימתי נעתקה”)
בשלב הפעיל:
יש אובדן של תאים בשריר הסרעפת. קצב אובדן התאים תלוי בעוצמת הקונפליקט.
במקביל יש החלשת תנועתיות שריר הסרעפת (מעין שיתוק חלקי של הסרעפת).
מידת החלשת תנועתיות שריר הסרעפת תלויה בעוצמת הקונפליקט.
ככל שהשלב הפעיל של הקונפליקט נמשך יותר זמן, כך אובדן תאי השריר גדול יותר.
זה גורם להפחתה של מסת שריר הסרעפת והחלשתו. אם שריר הסרעפת נחלש באזור הקיבה, הלחץ של ראש הקיבה עלול לגרום במצב זה למה שנקרא “בקע סרעפתי“.
המטרה הביולוגית:
להביא לכך שבסוף תהליך הריפוי הסרעפת תהיה יותר חזקה, כך שהיא תוכל לתפקד יותר טוב במצבים של מאמץ פיזי אשר דורש יכולת נשימה טובה יותר.
בשלב הריפוי:
מתבצע תהליך שיקום וחיזוק של הסרעפת. השיתוק החלקי של שרירי הסרעפת נמשך גם בחלק הראשון של שלב הריפוי
סימפטומים אפשריים במשבר הריפוי:
התכווצויות ועוויתות של הסרעפת, המלוות בקשיי נשימה.
דום נשימה בשינה (Sleep Apnea) יכול להיות סימפטום של משבר ריפוי מהקונפליקט שפגע בסרעפת. מצבים חוזרים ונשנים של דום נשימה (דום נשימה כרוני) מצביע על מצב של ריפוי תלוי בגלל טריגרים שמעוררים שוב ושוב השפעות חוזרות של הקונפליקט. בזמן השינה האדם מגיע כל פעם מחדש למשבר ריפוי שגורם לדום הנשימה.
הערה: דום נשימה כרוני יכול לקרות בצורה דומה גם ממשברי ריפוי חוזרים ונשנים שקורים בתהליך הריפוי מקונפליקט שפגע בשריר הלב.
ה. סיסטיק פיברוזיס (CF)
סיסטיק פיברוזיס היא מחלה בה נפגעים תאי גובלט אשר מפוזרים בתוך הסימפונות. תפקידם של תאי הגובלט הוא לייצר רירית שמעלה את הלחות בתוך הסימפונות וגם עוזרת לנקות את האויר שמגיע לנאדיות הריאה.
שכבת הנבט: אנדודרם
הקונפליקט: פחד מחנק, או פאניקה מחשש שלא יהיה מספיק אויר.
בשלב הפעיל של הקונפליקט:
ריבוי של תאי גובלט בסימפונות.
מצב זה עלול להיות מאובחן כקרצינומה (סרטן) של תאי גובלט בתוך הסימפונות.
המטרה הביולוגית:
לייצר יותר רירית לסימפונות.
בשלב הריפוי:
התאים העודפים מפורקים ע”י חיידקי שחפת ו/או פטריות.
סימפטומים אפשריים בשלב הריפוי:
- שיעול עם ליחה מוגלתית צהובה
- ריח מסריח מהפה
- הזעות חזקות בשינה, בעיקר בחצי השני של הלילה
כאשר תהליך הריפוי הוא חזק, הריר המוגלתי המעובה עלול לגרום לחסימות מלאות של חלק מהסימפונות, מה שגורם לקשיי נשימה קשים. זה המצב שנקרא סיסטיק פיברוזיס (CF).
במצבים של ריפוי תלוי, כל פעם בשלב הריפוי המיקרובים מחסלים גם חלק מהתאים הבריאים, כך שאם ישנם הרבה מצבים חוזרים ונשנים של הקונפליקט, לא יישארו בסוף תאי גובלט בסימפונות.
מאמרים נוספים באתר שלנו אשר עשויים להוסיף עוד מידע והבנות בנושא מחלות נשימה לפי הרפואה החדשה ניתן למצוא בקישורים האלה:
הצטננות בזמן טיול לאיטליה – עדות
אלרגיה עם סימפטומים של הצטננות – ניתוח מקרה
פורסם לראשונה ב-15.1.2022
עידן סער
……………………………………………………………………………………………………..
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.
…………………………………………………………………………………………………….