דמנציה לפי הרפואה המקובלת (מתוך ויקיפדיה)
שִׁטָּיוֹן (בלועזית, דֵמֶנְצְיָה,Dementia ; לפי החלטת האקדמיה: קִהָיוֹן) הוא ירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי של האדם, המאפיינת קבוצת מחלות המתרחשות לרוב במהלך תקופת הזקנה. מחלות אלו מתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית וקוגניטיבית, הגורמת לסובל ממנה לליקויים משמעותיים בתחום החברתי והתעסוקתי. השכיחה בהן היא מחלת אלצהיימר.
שיטיון מוגדר כירידה של תפקודים קוגניטיביים, ללא שינוי במצב ההכרה. שיטיון כולל מגוון של תסמינים כרוניים המעידים על אובדן של פונקציות בחיי היום-יום. יש קושי בתהליכי זיכרון, קשב, חשיבה והבנה. תפקודים מנטליים אחרים עלולים להיפגע, ביניהם מצב רוח, תכונות אישיות, שיפוט והתנהגות חברתית.
דמנציה לפי הרפואה החדשה
התופעה העיקרית בדמנציה היא אובדן חלקי או מלא של הזיכרון לטווח קצר.
הירידה בזיכרון לטווח קצר נגרמת כתוצאה מקונפליקטים של פרידה.
מסתבר שבכל מקרה בו אדם נמצא תחת השפעה של קונפליקט של פרידה בשלב הפעיל, הוא יושפע גם מהתופעה של ירידה בזיכרון לטווח קצר. ככל שהקונפליקט יותר חזק ויותר ממושך, הפגיעה בזיכרון לטווח קצר תהיה יותר משמעותית, יותר בולטת.
כאשר הקונפליקט נפתר, עדיין נמשך המצב של ירידה בזיכרון לטווח קצר בחלק הראשון של שלב התיקון. הזיכרון לטווח קצר משתקם וחוזר לקדמותו בחלק השני של שלב התיקון.
מהו קונפליקט של פרידה?
קונפליקט של פרידה יכול להיגרם בעיקר מהמצבים האלה:
- פרידה כואבת, פרידה קשה
- פחד מפרידה
- רצון עז להיפרד
- פרידה ברוטאלית (קונפליקט שנחווה כחריף, חזק, פתאומי)
הקונפליקטים הנ"ל מאד נפוצים והם יכולים להשפיע בגוף הפיזי על אחד או יותר מסוגי הרקמות שלהלן:
-
שכבת העור החיצוני (אפידרמיס)
כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן של תאים באפידרמיס. זה מתבטא בעור יבש ותאים מתים (קשקשים) שנושרים מהעור.
במקביל יש גם תת-רגישות באותם אזורים של העור אשר הושפעו מהקונפליקט.
בשלב התיקון, לאחר שהקונפליקט נפתר, מתבצע תהליך שיקום של העור אשר כולל ייצור מהיר של תאים חדשים. תיתכן קצת נפיחות באזורים המתרפאים וכן פריחה עם אדמומיות ורגישות יתר (עם אפשרות של כאבים ו/או גירודים) באותם אזורים.
מידע על מחלות באפידרמיס יש במאמר הזה: מחלות עור – פריחות על העור -
רקמת הדפנות הפנימיים של צינורות החלב בשד
כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של חלק מצינוריות החלב בשד. הסימפטומים שיש בשלב זה הם תת-רגישות באותם אזורים שנפגעו, בנוסף לירידה בזיכרון לטווח קצר.
בשלב התיקון, לאחר שהקונפליקט נפתר, יש תהליך שיקום הכולל ייצור מהיר של תאים חדשים, נפיחות באותם אזורים ורגישות יתר.
במקרים בהם האישה חווה השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט ואח"כ תהליכי תיקון, גידול התאים בשלב התיקון עלול להיות מאובחן כסרטן השד. - רקמת הפריאוסטאום
רקמה זו מושפעת מקונפליקטים של פרידה ברוטאלית.
כל עוד הקונפליקט פעיל, יש רגישות יתר באותם אזורים של רקמת הפריאוסטאום שהושפעו מהקונפליקט. זה יכול להתבטא בכאבים, לפעמים חזקים במיוחד.
בשלב התיקון יש תת-רגישות.
כיצד מתפתחת הדמנציה
דמנציה מתפתחת במצבים מתמשכים של אובדן חלקי או מלא של הזיכרון לטווח קצר.
יש 3 סוגים עיקריים של מצבים כאלה וכולם קשורים בקונפליקטים של פרידה:
- קונפליקט מתמשך (קונפליקט תלוי) של פרידה שלא נפתר.
- מצב של תיקון תלוי בקונפליקט של פרידה. זה מצב בו האדם מושפע מטריגרים אשר מעוררים מדי פעם השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט אשר מונעות מהמוח להשלים את תהליכי התיקון/ריפוי הטבעיים.
- קונסטלציה של פרידה. זה מצב בו יש שני קונפליקטים פעילים (לא פתורים) של פרידה, כאשר אחד פגע בממסר הרלוונטי באונה השמאלית של המוח והשני פגע בממסר הרלוונטי באונה הימנית של המוח. במצב של קונסטלציה ההשפעות של הקונפליקטים הן בד"כ יותר משמעותיות ויותר בעייתיות.
האם אפשר להתרפא מדמנציה?
עקרונית כן, כל עוד הפגיעה במוח לא עברה את נקודת האל-חזור.
המפתח לריפוי הוא פתרון הקונפליקט או קונפליקטים של פרידה ומניעה ככל האפשר של השפעות חוזרות של הקונפליקטים כתוצאה מטריגרים.
במרבית המקרים בחיים אין אפשרות ממשית למנוע טריגרים או להימנע מטריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט. במקרים כאלה חשוב למצוא דרכים שיעזרו לנטרל את השפעות הטריגרים או לפחות להחלישן. זו עבודה לא קלה שהאדם צריך לעשות בעצמו או בעזרה של מטפלים או מדריכים. זוהי עבודה ממשית של התפתחות אישית אשר עשויה להשפיע לטובה על כל חייו של האדם שעושה אותה.
בנוסף לעבודה האישית על פתרון הקונפליקטים ונטרול או החלשה של השפעות חוזרות שלהם, ניתן להיעזר גם במוצרים טבעיים שעוזרים בחלק מהמקרים.
ישנן גם שיטות טיפול שעוזרות באופן ישיר לשחרור מקונפליקטים, כגון:
- EFT
- מאסטר-טאפינג
- EMDR
- EMID
- שטיפה אנרגטית לפי שיטת ד"ר נאדר בוטו
- ועוד
הסבר שאינו מהרפואה החדשה לגבי הגורמים לירידה בזיכרון:
פגיעה בזיכרון יכולה להיגרם במצבים חוזרים ונשנים בהם אנחנו מנסים להעביר מסרים כלשהם, מילוליים או לא מילוליים, ומרגישים שהאדם השני לא מקבל את מה שאנחנו אומרים ולמעשה מחזיר זאת חזרה אלינו בצורה מילולית ו/או בדרכים לא מילוליות. דרכים לא מילוליות יכולות להתבטא בצורה אנרגטית ברבדים שונים, כגון ברמה המנטלית, ברמה הרגשית, בשפת הגוף ועוד.
כדי להבין טוב יותר את המכניקה של זה, חשוב לדעת עוד דבר, שלמדע אין עדיין את הכלים לגלותו או למדוד אותו:
למעשה הזיכרון אינו אגור במוח!
המוח משמש בהקשר זה כמחשב ומעבד הדואג מצד אחד לתייק את הזכרונות ומצד שני לשלוף את הזכרונות ולהביאם למודעות שלנו בהתאם לצורך.
ה”דיסק” או “הספריה” שבה אגורים קבצי הזיכרון של אדם מסויים נמצאים בקליפת האורה (ההילה) של האדם!
במושגים המודרניים ניתן להגיד שקבצי הזיכרון שלנו אגורים ב”ענן”. ההבנה המוצגת כאן אומרת שה”ענן” האישי של כל אדם נמצא בקליפת האורה שלו.
פגיעה בתאי המוח הקשורים לזיכרון היא למעשה פגיעה ביכולתו של המוח לחבר בין המודעות שלנו לבין קבצי הזכרונות שלנו.
כאשר אנחנו חווים מצב בו אדם אחר (או מספר אנשים) דוחה שוב ושוב את המסרים שאנחנו מנסים להעביר לו, מתקבל במערכותינו הפנימיות (בין אם זה במוח או במערכות נוספות) מעין מסר שמשמעותו היא: הימנע מהתחברות לאותם “קבצים”, מאחר שהניסיון להעבירם הלאה ודחייתם ע”י אחרים גורם לך לדברים שליליים אשר יכולים להזיק לך, כגון תסכול, אכזבה, חוסר אמון (באחרים או בעצמך), ירידה בהערכה העצמית, פגיעה בפתיחות הטבעית שלך לרעיונות חדשים ועוד.
אותם מסרים שאנחנו מנסים להעביר למישהו אחר והם נדחים על ידו יכולים להיות ידע, רגשות, רעיונות, תובנות, סיפורים מהעבר, חוויות שחווינו וכו’.
דחיית המסרים לא חייבת להיות בצורה מילולית.
מי לא חווה מצב בו האדם השני מהנהן בראשו מתוך נימוס, אך אנרגטית ברור לנו שהוא לא מקבל את הדברים, לא מסכים אתנו (ואולי אפילו מתנגד לנו), ומחזירם חזרה אלינו?
האנשים שסובלים הכי קשה מירידה בזיכרון הם כנראה אלה שחיים עם מישהו שלא מקשיב להם ולא מקבל אותם.
ניסיון להבין את ההסבר הנ”ל דרך נקודת המבט של הרפואה החדשה
יתכן שיש קשר מסויים בין ההסבר הנ”ל להסבר של הרפואה החדשה ואנסה להראות קשר זה כך:
דחיית המסרים שלנו ע”י אדם אחר עשויה להתפרש בתת המודע שלנו כקונפליקט של פרידה.
אנחנו מנסים ליצור קשר – ודוחים אותנו.
אנחנו מנסים להתקרב – והשני מתרחק (גם אם לא פיזית).
אנחנו רוצים לחלוק עם הזולת חווייה עוצמתית שחווינו – והוא לא מסוגל להכיל זאת ומחזיר את הדברים אלינו, לפעמים בתוספת של קצת רעל אנרגטי.
אנחנו רוצים לספר על תובנה או תגלית שבעיננו היא מדהימה – ומקבלים בחזרה לגלוג.
וכן הלאה.
אם כבר קיים אצלנו דפוס ישן שקשור לקונפליקט של פרידה, אזי, כל מצב כזה, בו אנחנו מרגישים את דחיית המסרים שלנו, עלול להוות טריגר שמעורר מחדש את התוכנית הביולוגית שקשורה לקונפליקט של פרידה.
וכפי שהוסבר לאורכו של המאמר, קונפליקטים של פרידה הם הגורם העיקרי לירידה בזיכרון לטווח קצר.
פורסם לראשונה ב-25.4.2025
עידן סער
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.