מחלות עור – פריחות על העור

מאמר זה מציג הבנות שונות מאד מהמקובל לגבי מחלות המתפתחות בשכבה החיצונית של העור, לפי התגליות של הרפואה החדשה.

 

מידע בסיסי על העור לפי הרפואה החדשה

העור מורכב משני סוגים עיקריים ושונים של רקמות:

השכבה החיצונית נקראת אפידרמיס והיא שייכת לשכבת הנבט אקטודרם .

השכבה שמתחת לאפידרמיס נקראת דרמיס והיא שייכת לשכבת הנבט שנקראת מזודרם של המוח הישן.

אחת התגליות הבסיסיות של הרפואה החדשה מראה את הדבר הבא:

כאשר מופיע קונפליקט ביולוגי שמפעיל תוכנית ביולוגית, יש הבדלים משמעותיים בתהליכים הפיזיולוגיים בהתאם לשכבת הנבט אליה שייכת הרקמה שהושפעה מהקונפליקט.

ברקמות השייכות למזודרם של המוח הישן, כגון הדרמיס, יש שגשוג של תאים כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, ובשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר, מפורקים התאים הללו שכבר לא נחוצים, ע”י חיידקים ופטריות.

ברקמות השייכות לאקטודרם, כגון האפידרמיס, יש אובדן של תאים כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, ובשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר, יש תהליך של שיקום הרקמה שנפגעה, תהליך הכולל ייצור מהיר של תאים חדשים.

הערה: בכל המקומות במאמר בו מופיעה המילה קונפליקט, הכוונה היא לקונפליקט ביולוגי.

 

מה גורם למחלות בשכבת העור החיצונית (האפידרמיס)

התגליות של הרפואה החדשה מראות שכל המחלות אשר מתפתחות בשכבה החיצונית של העור (האפידרמיס), נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה.

המושג “קונפליקט של פרידה” יכול להיות אחד מאלה:

  • פרידה פתאומית, אובדן פתאומי, לא צפוי, של מגע פיזי אהוב
  • פרידה כואבת
  • פחד מפרידה או פחד לאבד מגע פיזי אהוב
  • רצון להיפרד
  • רצון עז להשתחרר ממגע פיזי לא רצוי (כגון אישה שרוצה להיפרד מבעלה, אך התנאים לא מאפשרים לה).זה יכול להיות גם לגבי חומרים שאינם נעימים לעור, והגוף רוצה להיפטר (להיפרד) מהם.
    לדוגמא: תפרחת חיתולים אצל תינוקות נגרמת כתוצאה מכך שהגוף רוצה להיפטר מהמגע הלא נעים של החיתול.

 החוויה של קונפליקט של פרידה מלווה בד”כ בתחושה של “קרעו אותו מעורי” (את בני, את בעלי, את אשתי וכו’).

 

קונפליקטים של פרידה נפוצים מאד גם אצל תינוקות וילדים.   לדוגמא:

  • כאשר מפרידים את הנולד מהאמא
  • כאשר הילד ננזף, נענש או שמתעללים בו
  • כאשר נולד לילד אח והוא מרגיש שפחות מתייחסים אליו
  • כאשר הילד נאלץ להיפרד מבובה אהובה או חיית מחמד אהובה
  • כאשר האמא יוצאת שוב לעבודה
  • כאשר ההורים מפסיקים לישון באותו חדר בו ישן התינוק
  • כאשר הילד מתחיל ללכת לפעוטון או לגן או נשאר עם מטפלת
  • כאשר ילד לא יכול לסבול את הגננת או המורה שלו
  • כאשר לא מרשים לילד ללכת לחברים שלו
  • כאשר הילד חושש שההורים יתגרשו או כאשר ההורים מתגרשים בפועל

וכו’.

 

מה קורה בשלב הפעיל של הקונפליקט

מבחינת התהליכים הפיזיולוגיים, כל עוד הקונפליקט פעיל, יש אובדן מיקרוסקופי של תאי עור באפידרמיס, באותו אזור בגוף בו חווה הילד או המבוגר את קונפליקט הפרידה.

אם הקונפליקט מספיק ממושך ומספיק חזק, אובדן התאים מתבטא בעור יבש באותו אזור ובקשקשים.

כל עוד הקונפליקט פעיל האדם נמצא תחת השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית. זה מתבטא בכך שהוא בסטרס מסויים (בהתאם לעוצמת הקונפליקט), והוא מחפש (במודע או שלא במודע) כיצד לפתור את הקונפליקט.

שני דברים נוספים קורים כל עוד הקונפליקט פעיל:

  1. יש תת-רגישות סנסורית באותו אזור בעור בו יש אובדן של תאים. כלומר, שאין כאבים באותו אזור ובמקרים קיצוניים עלול להיות מצב בו ממש אין תחושה באותו אזור בעור (שיתוק סנסורי זמני).
  2. יש אובדן זמני וחלקי של הזיכרון לטווח קצר.

 

מה קורה בשלב הריפוי

ברגע שהקונפליקט נפתר קורה היפוך חשמלי במערכת העצבים והאדם נמצא תחת השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית. מתחיל תהליך שיקום של העור באותם אזורים בהם היה אובדן של תאים.

תהליך השיקום כולל ייצור מהיר של תאים חדשים וכן יותר נוזלים מהרגיל באזור המשתקם, הדרושים לעזור בהבאת חומרי בניה, הוצאת חומרי פסולת ולאפשר את התהליכים הביוכימיים הדרושים.

אחד הסימפטומים האופייניים של שלב הריפוי מקונפליקט שפגע באפידרמיס זו פריחה על העור.

סימפטומים נוספים שיכולים להופיע בשלב הריפוי הם:

  • חום (שיכול להיות גם גבוה מאד)
  • נפיחות באזור המתרפא
  • אדמומיות
  • דלקת
  • שלפוחיות
  • רגישות יתר למגע
  • גירודים, עקצוצים

ניתן להגיד ברמה גבוהה של דיוק, שכל פריחות העור אשר מתפתחות באפידרמיס שלא בגלל חומרים רעילים, הן למעשה סימפטומים של שלב הריפוי מקונפליקטים של פרידה.

זה נכון לגבי מחלות כמו:

  • דרמטיטיס
  • אסתמה של העור (אטופיק דרמטיטיס)
  • אקזמה
  • אורטיקריה
  • חצבת
  • אדמת
  • אבעבועות רוח
  • רוזציאה (ורדת)
  • זאבת
  • פסוריאזיס
  • הרפס
  • סרטן של תאי בסיס

ועוד.

 

מה קובע את האזור בגוף בו מופיעים הסימפטומים בגוף

כאשר הפריחה היא בכל או רוב חלקי הגוף – זה בד”כ מצביע על כך שהאדם חווה את קונפליקט הפרידה בצורה כוללת, בכל אישיותו.
זה אופייני יותר לתינוקות וילדים  במחלות כמו חצבת, אדמת ואבעבועות רוח.

כאשר הפריחה היא בחלקים הפנימיים של הגפיים – לא יכול היה להחזיק או לחבק את האדם האהוב או חיית המחמד שנפרדו ממנו.

כאשר הפריחה היא בחלקים החיצוניים של הגפיים – רצון להיפרד, להיפטר או להעיף מאתנו מישהו.

מקומות כמו עור הקרקפת, הפנים, השפתיים, החזה, הבטן, הגב או האזורים החיצוניים של איברי המין – הקונפליקט יכול להיות אובדן של מגע אהוב או להיפך – רצון להיפטר ממגע לא רצוי.

כפות הרגלים או אצבעות כפות הרגליים – רצון או אי רצון לעזוב מקום מסויים.

צד ימין או צד שמאל של הגוף – זה מושפע בחלק מהמקרים מהצדיות של האדם

 

הערה: פריחות עור יכולות להיגרם גם מחומרים רעילים (כגון תרופות מסויימות) שהגוף מנסה להיפטר מהם דרך העור. במקרים אלה זה לא קונפליקט ביולוגי, לא יראו HH בצילומי CT של המוח ולא יהיה משבר ריפוי.

 

משבר הריפוי

משבר הריפוי מופיע באמצע שלב הריפוי והוא יכול להתבטא בסימפטומים שעוצמתם  יכולה להיות בין חלשה ביותר ולא ממש מורגשת לבין חזקה מאד, בהתאם לעוצמת הקונפליקט הפעיל ומשכו.
משבר הריפוי נמשך בין מספר שניות למספר שעות ורק לעתים רחוקות הוא יימשך יותר ממספר שעות. אלה הסימפטומים האפשריים:

  • התקפי סחרחורות
  • נפילת רמת הסוכר בדם
  • הפרעות בהכרה כגון ניתוקים, אובדן הכרה חלקי או אובדן הכרה מלא
  • הפרעות במחזור הדם
  • אובדן חלקי של הזיכרון לטווח קצר
  • תת-רגישות סנסורית
  • פרכוסי חום (סימן שקונפליקט הפרידה היה מלווה גם בקונפליקט מוטורי)

 

מה גורם לכך שהבעיה תהפוך להיות כרונית

כל מצב שהופך לכרוני הוא למעשה מצב של ריפוי תלוי. כלומר, האדם חווה השפעות חוזרות של הקונפליקט כתוצאה מטריגרים.

 

סיבוכים וסיכונים אפשריים

מחלות אלה בפני עצמן אינן מסוכנות כל עוד מאפשרים לגוף להשלים את תהליכי הריפוי הטבעיים ללא הפרעות.

בתהליך הטבעי, מה שמבהיל לפעמים את האנשים, ובעיקר הורים לילדים קטנים, הם החום הגבוה בחלק הראשון של שלב הריפוי והסימפטומים של משבר הריפוי שיכולים להתבטא באובדן הכרה, ניתוקים, סחרחורות או פרכוסי חום.

סיבוכים יכולים להיגרם בגלל השפעות נוספות שמצטרפות לתהליך כגון:

  • מתן תרופות סינטטיות להורדת החום או תרופות אחרות
  • פחד ובהלה של ההורים, מה שיכול לגרום לקונפליקט נוסף לתינוק/ילד
  • השפעות חוזרות של קונפליקט הפרידה
  • מחלות אחרות שיש לחולה בגלל קונפליקטים אחרים

ועוד.

 

לסיכום

לפי התגליות של הרפואה החדשה בשילוב עם תגליות בוירולוגיה, באפיגנטיקה ובתחומים נוספים, ניתן לקבוע שמחלות המתבטאות בפריחות עור בשכבת האפידרמיס לא נגרמות ע”י וירוסים או מיקרובים אחרים, לא נגרמות בגלל סיבות תורשתיות והן אינן מחלות אוטואימוניות.

לפי המודל המדעי שגילתה הרפואה החדשה, ניתן להוכיח שהגורם למחלות באפידרמיס הוא קונפליקטים של פרידה, מלבד באותם מקרים בהם פריחות העור מתפתחות כתוצאה מחומרים רעילים לגוף.

פריחות העור מופיעות לאחר שהקונפליקט נפתר והן מהוות סימפטום לכך שהאדם נמצא בשלב הריפוי. משמעות הדבר היא, שהטיפול העיקרי צריך לכלול מציאת כל דרך אפשרית למניעת השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי

 

פורסם לראשונה ב-27.1.2024
עידן סער


כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן