מחשבות על רפואה מבוססת גנטיקה

פורסם לראשונה ב-27.7.2016

בשנים האחרונות ישנה התפתחות עצומה ברפואה בתחום הגנטיקה, שהתאפשרה בעיקר לאחר השלמת מיפוי הגנום האנושי.

מבחינת הרפואה המקובלת, ההתקדמות במחקר הגנטי באה לידי ביטוי בעיקר בתחומים הבאים:

1. רפואה מונעת: יכולת לראות בשלב מוקדם, ע”פ השינויים הגנטיים, אם לנבדק ישנה נטיה לחלות במחלה מסויימת.
2. טיפול: היכולת להתאים את התרופות היעילות ביותר לחולה, בהתאם לסוג מחלתו ובהתאם לממצאים הגנטיים אצלו.

זה מאפשר לרופאים לפתח יותר ויותר את מה שנקרא “רפואה מותאמת אישית”.

ביחס למה שהיה נהוג עד כה ברפואה המערבית המקובלת, יש הרבה יתרונות לשימוש בידע הגנטי המצטבר, גם מבחינת אבחון, גם מבחינת מניעת מחלות וגם מבחינת הטיפול.

ההיסטוריה מלמדת שכל התפתחות חדשה שמביאה דברים טובים, עלולה גם להביא איתה בעיות חדשות ושאלות חדשות.

בתחום הבריאות ישנה אימרה חשובה: “כל מה שיכול לרפא יכול גם לפגוע”.

אם משהו יכול לרפא, זה אומר שיש לדבר הזה כוח. שימוש לא נכון באותו כוח עלול לגרום לנזק.

ההתפתחות המדעית והטכנולוגית היא חשובה, חיונית ובלתי נמנעת, ובשימוש נכון היא יכולה לקדם מאד את האנושות.

מטרתו של טיפ זה היא להעלות למודעות חלק מהסכנות שעלולות להתעורר משימוש לא נכון בידע הגנטי החדש, וכן להציע כיוונים נוספים לשימוש מועיל בידע זה בשילוב עם הידע של הרפואה החדשה.

שאלות שעולות כתוצאה מהתפתחותה של הרפואה מבוססת גנטיקה

הערה: הסוגיות שמוצגות כאן לקוחות מאתר ויקיפדיה, בערך “גנומיקה אישית“

1. הידע שהצטבר עד כה עדיין אינו מספיק כדי לפענח חלק מהממצאים.
   להלן ציטוט בהקשר זה מתוך ויקיפדיה:
   הגנטיקאית הצ’כית, ד”ר אווה מצ’קובה, כותבת: “בחלק מהמחקרים קשה לקבוע האם הוריאנט הרצפי המזוהה משפיע על הפנוטיפ. חוסר היכולת שלנו לפענח את המשמעות של וריאציות גנומיות נדירות, ואת משמעותן כאשר הן מזוהות בגנים גורמי מחלה, הופכת לבעיה משמעותית“.
   
   השאלה כאן היא – עד כמה ניתן לסמוך על הבדיקה במקרים כאלה.
    
2. גם כאשר יש כבר את הידע, עדיין עלולות להיות טעויות משמעותיות בגלל הגורמים הבאים:
   א. טעויות בתפעול ערכת הבדיקה
   ב. טעויות בפיענוח
   ג. טעויות ביישומים הקליניים
   
   מכיוון שתוצאות פיענוח בדיקות אלה עלולות לחרוץ גורלות, השאלה כאן היא עד כמה ניתן לסמוך באופן כללי על בדיקות אלה.
    
3. גם אם הפיענוח נכון, ועל אחת כמה וכמה אם הפיענוח שגוי, עולה השאלה אם נכון לחולה לדעת את הממצאים, שעלולים לגרום לו ללחץ, דאגות וחרדות (אשר בדיעבד חלקן יכול להתגלות מיותרות לחלוטין), או עדיף שלא.
   אותה שאלה נעשית רלוונטית עוד יותר כאשר הנבדק צריך להחליט אם לעשות פעולה מונעת כלשהי בעקבות הנטיה הגנטית למחלה כלשהי שמצאו אצלו, או להמשיך את חייו בתחושה שהמחלה מאיימת עליו.החלטתה של אנג’לינה ג’ולי לעשות כריתת שדיים מלאה ולאחר מכן להוציא את השחלות והחצוצרות, וזאת על סמך ממצאים גנטיים שמצביעים על סיכוי סטטיסטי גבוה לחלות בסרטן, היא דוגמא בולטת לדילמה שמציבה הרפואה הגנטית בפני הנבדקות.
    
4. מלבד השאלות הרפואיות או הבריאותיות מתעוררות בעיות חדשות כגון:
   – למי שייכים הממצאים – לנבדק? למעבדה שבודקת? לביה”ח? וכו’
   – כיצד מבטיחים שהמידע לא ידלוף לגורמים לא רצויים  
   
    

התייחסות מנקודת מבט הוליסטית

האפיגנטיקה מלמדת אותנו ששינויים אפיגנטיים מתרחשים כל הזמן בתאי גופנו בהתאם להשפעות הסביבה, לדרישות מאתנו, ללחצים עלינו, לצורת החשיבה שלנו, למבנה האישיות שלנו וכו’.

הרפואה החדשה מראה שמחלות מתפתחות כתוצאה מקונפליקטים, וכל תהליכי המחלה נשלטים ומבוקרים ע”י המוח כדי לעזור לנו להתמודד עם הקונפליקט.

אם מחברים את התגליות של הרפואה החדשה עם התגליות של האפיגנטיקה, ניתן להסיק, שאותם שינויים אפיגנטיים שמצביעים על נטיה למחלה כלשהי או שמצביעים כבר על מחלה קיימת, הם למעשה חלק מהתוכנית הביולוגית (=מחלה) שהופעלה בגוף כתוצאה מהקונפליקט.

כלומר, שהשינויים האפיגנטיים הם כנראה תוצאה ולא הגורם, והם קורים כדי לעזור לנו להתמודד עם הקונפליקט.

משמעות הדבר היא, שלנבדק או לחולה יש את היכולת לשנות את הדברים, גם ברמה הגנטית, וזאת ע”י פתרון הקונפליקט, שינויים בתפיסה, שינויים באורח החיים, עבודה פנימית של התפתחות אישית, הפחתת לחצים ועוד.

הרופאים המטפלים בחולי סרטן עם תרופות המבוססות על הידע הגנטי החדש, יודעים מניסיונם שישנם גידולים סרטניים אשר עוברים שינויים גנטיים תוך כדי תהליך המחלה, דבר שמחייב אותם לעקוב מקרוב אחרי שינויים אלה ולשנות את הטיפול בהתאם.

יש להניח שאם לרופאים אלה היה את הידע וההבנות שהגיעו מהתגליות של ה-GNM (הרפואה הגרמנית החדשה), הם היו יכולים להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות, עד כדי ריפוי מלא באחוז גבוה הרבה יותר מהמקרים.

הבדלי התפיסה בין הרפואה המקובלת לרפואה החדשה לגבי סרטן

התפיסה ברפואה המקובלת לגבי סרטן לא השתנתה מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, אותן שנים בהן החלו הניסיונות הראשונים של שימוש בכימותרפיה.

תפיסה זו אומרת כך:

תא סרטני הוא תא שיצא משליטה ובקרה, הוא יכול לנדוד בזרם הדם או הלימפה, להגיע לכל מקום בגוף, להתרבות וליצור גידולים חדשים בלתי נשלטים ובסופו של דבר להרוג אותנו.

לכן – כל טיפול שיכול להרוג את התאים הסרטניים ולעצור את הגידול או אפילו רק להקטינו במידה מסויים, הוא טיפול ראוי, אפילו אם הוא פוגע בתאים בריאים וגורם נזק לגוף.

ההתקדמויות העצומות שיש ברפואה המקובלת בשנים האחרונות הן מבורכות בכך שהן מצליחות להגיע ליעילות גבוהה יותר בטיפול כנגד סרטן, עם פחות נזקים לגוף ופחות תופעות לוואי.

אך התפיסה הבסיסית לא השתנתה והיא אומרת בפשטות: הסרטן הוא אויב מסוכן וצריך להרוג אותו בכל מחיר, ורצוי כמה שיותר מוקדם.

התפיסה של הרפואה החדשה (GNM) שונה לחלוטין והיא אומרת כך:

הגידולים הסרטניים הם חלק מתוכניות ביולוגיות שמופעלות בגוף כתוצאה מקונפליקטים שהגוף מפרשם כמצבי חירום, ומטרת תוכניות אלה היא לעזור לאדם להתמודד עם אותם קונפליקטים.

הגידולים הסרטניים מבוקרים ונשלטים באופן מלא ע”י המוח, וכאשר הקונפליקטים נפתרים ואין הפרעה לתהליך הטבעי – הגידולים יפורקו באופן טבעי ע”י הגוף והאדם יכול לחזור לבריאות מלאה.

הערה: לפי הרפואה החדשה, מרבית הנפטרים מבין חולי הסרטן לא מתים מהגידולים, אלא משילוב של כל או חלק מהסיבות הבאות:

• טיפולים קשים שמחלישים מאד את הגוף (כימו, הקרנות וניתוחים)
• אי פתרון הקונפליקטים שגרמו למחלה
• טריגרים שמעוררים מדי פעם השפעות חוזרות של הקונפליקטים
• התפתחות קונפליקטים חדשים כתוצאה מהמחלה, כגון:
  – פחד מוות (סרטן בנאדיות הריאה)
  – סכנה קיומית (צינוריות האיסוף בכליה)
  – אשפוז (צינוריות האיסוף בכליה)
  – חשש שלא נוכל לטפל באנשים שתחת אחריותנו (סרטן בכבד)
  וכן הלאה.
• התפתחות של “הסינדרום” (אצירת נוזלים בגוף בגלל קונפליקט שפוגע בצינוריות האיסוף בכליה) אשר גורמת להחרפה רבה של הסימפטומים.
• חוסר הבנה וידיעה של התהליכים הטבעיים
• תזונה לא מתאימה.
  לדוגמא: צום מיצים או תזונה דלת חלבונים בשלב הריפוי של קונפליקט בו יש פירוק של גידול סרטני ע”י חיידקי TB, עלולים לגרום להחלשה קיצונית ומסוכנת של הגוף.

כיווני התפתחות אפשריים

אם אכן התפיסה של הרפואה החדשה נכונה (מניסיוני ומניסיונם של הרבה מטפלים ורופאים ברחבי העולם היא נכונה ומדוייקת מאד), יותר ויותר רופאים יאמצו אותה במשך הזמן, כולל אונקולוגים המתמחים בגנטיקה.

עם הידע וההבנות של הרפואה החדשה, יוכלו אותם אונקולוגים לדעת, באמצעות הבדיקות הגנטיות, באיזה שלב של המחלה נמצא החולה וכיצד ניתן לעזור לגוף להשלים את תהליך הריפוי גם ללא שימוש בתרופות.

הידע הגנטי, בשילוב עם הרפואה החדשה, עשוי גם לתרום לפיתוחם של חומרים שיעזרו לגוף להאיץ את תהליך הריפוי הטבעי.

סביר להניח שרופאים אלה יבינו שכדי להתרפא מסרטן (וגם ממחלות קשות אחרות) יש הכרח לפתור את הקונפליקטים שגרמו למחלה ובעיקר יש צורך ללמוד כיצד להימנע מהשפעות חוזרות של הקונפליקטים בגלל טריגרים, או כיצד לנטרל או למזער את כוחן של השפעות חוזרות אלה.

הבנות מסוג זה יובילו לבניית מערכת טיפולית תומכת מסוג חדש, אשר מבינה את תהליך המחלה בצורה שונה לחלוטין מהמקובל כיום.

הדברים הנ”ל נשמעים אולי כהזיות חלקיות מתוך חזון אחרית הימים, אך אני בהחלט מאמין שהם אפשריים עוד בימי חיינו (למרות שמבחינה כרונולוגית אני כבר לא צעיר).

התשתית המדעית והטכנולוגית של הרפואה המקובלת מתפתחת בצעדי ענק, ולמרות זאת לא יודעת עדיין רפואה זו מה גורם לסרטן ומדוע מתפתחים הסוגים השונים של מחלות הסרטן כפי שהם מתפתחים.

מצד שני, מה-1.3.2016, מרבית הידע של הרפואה החדשה זמין באינטרנט לכל אדם, ויכול לתת לרופאים חלק גדול מהתשובות החסרות להם.

מה שנותר הוא, למצוא את הדרכים שיאפשרו ליותר ויותר רופאים לפגוש את הידע וההבנות של הרפואה החדשה, בצורה שתביא להתפתחות ולהתקדמות של כל הצדדים, לטובת האנושות כולה.

  …………………………………………………………………………………………..

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.