תוכנית ביולוגית (תב"מ)
תוכנית ביולוגית משמעותית מיוחדת (תב"מ) היא ה"רכיב" ברפואה החדשה המסביר את האופן בו מתנהלת "מחלה". השלבים של התב"מ מסבירים לא רק את התסמינים של המחלות כולן, אלא גם מראים מה קורה בגוףנפש עוד לפני שיש בכלל תסמינים.
ברפואה החדשה המושג מחלה משמש לתאימות בלבד, ואנו משתמשים במקומו במושג תוכנית ביולוגית או בקיצור, תב"מ.
התוכנית הביולוגית מתחילה מיד עם קרות הארוע המביא לחוויית קונפליקט (DHS). בדומה לקונפליקט, המתרחש בכל שלושת הרמות של הסייכי (נפש), המוח והאיבר הרלוונטי, גם התוכנית הביולוגית מתרחשת ורצה במקביל בכל שלוש הרמות.
שלבי התב"מ
באופן רגיל אנו חיים באיזון בין סטרס יחסי במהלך היום לבין רגיעה ושיקום בלילה, או כפי שד"ר האמר קרא לכך, נורמוטוניה (ראו חץ 'נורמוטוניה'בשמאל התמונה) שהיא למעשה מקצב היום והלילה הרגיל.
הנורמוטוניה נפסקת בבת אחת כאשר קורה ארוע הקונפליקט, אותו ארוע מאיים העונה להגדרה של קונפליקט ביולוגי (מסומן כמשולש אדום עם 'DHS'), והשלב הפעיל של התב"מ מתחיל באופן מיידי.
השלב הפעיל (בצבע כחול מסומן 'CA') מביא לסטרס משמעותי הנמשך לכל אורכו ועד שנמצא פתרון לקונפליקט. תסמיני הסטרס העיקריים הם תחושת קור בקצוות הגפיים, מחשבות כפיתיות על נושא הקונפליקט, תיאבון ירוד, שינה ירודה והתעוררות מוקדמת עם שחר. במקביל, ברקמת המטרה של הקונפליקט יכול להתפתח גידול תאים, בקבוצה אחרת של רקמות יכול להתפתח נמק או כיוב (שניהם מביאים להווצרות פצעים פנימיים או חיצוניים, בהתאם לרקמה). בקבוצה נוספת יש ירידת תפקוד (לדוגמה, שיתוק בשרירים מסויימים). כאמור, כל התגובות הללו נמשכות עד מציאת פתרון לקונפליקט. רקמת המטרה של הקונפליקט היא אותה רקמה שהפסייכי 'חושב' ששינוי בה יסייע בהתמודדות העם הקונפליקט (לדוגמה, תוספת תאים בקיבה לתגבור הפרשה, הפחתת תאים בעור באיזור שנגע במשהו לא רצוי, וכדומה). במרבית המקרים השלב הפעיל לא מלווה בתסמיני "מחלה" ואדם הנמצא בו לרוב לא יגיע להבדק רפואית, כך שבמרבית המקרים הגידול או הכיב הנוצרים כעת חומקים מ"גילוי מוקדם"
פתרון הקונפליקט (מסומן במשולש ירוק עם CL) מביא להפסקה מיידית של כל התגובות של השלב הפעיל. הסטרס מפסיק ומצב הרוח משתפר, הידיים והרגליים חוזרות להיות חמות, התיאבון משתפר וכך גם השינה. גם התגובות של גדילת תאים וגידול, נמק או כיב, מפסיקות מיידית. זה הרגע בו מתחיל שלב התיקון.
בשלב התיקון (נקרא גם 'שלב הריפוי') מתחיל תיקון של השינויים שקרו ברקמות בשלב הפעיל, על מנת להחזיר את הרקמה למצבה הרגיל, או לחזק אותה (ברקמות השלד, לדוגמה). מאחר ותיקון זה מחייב אנרגיה רבה ותזונה טובה, האורגניזם נעשה עייף מאוד בעוד התיאבון שלו משתפר. אם נוצר גידול בלשב הפעיל, אז בשלב התיקון הוא יפורק. אם היה כיב או נמק, זה השלב בו הם ישוקמו.
בחלקו הראשון של שלב התיקון (באדום, מסומן PCL-A) מתקיים שיקום ואיחוי ברקמה שעברה שינויים, דבר שיכול להביא לתסמינים של דלקת, בצקת כאבים, גרד בהתאם לרקמה, ובמקרים מסוימים יש גם חום גוף גבוה. אלו התסמינים של מה שנקרא ברפואה הרגילה "מחלה"
שלב PCL_A מסתיים עם משבר התיקון (משולש כחול המסומן EC). זהו שלב בו יש התקף קצר של סטרס וחוזרות בקצרה התופעות של השלב הפעיל. המטרה העיקרית של שלב זה היא ניקוז הבצקת שנוצרה באיבר ובמוח. תסמיני שלב זה הם התקפים שונים, רובם קלים וקצרים (התעוררות, אפצ'י, כאבי בטן, ולעיתים רחוקות יותר סחרחורת, בחילה, אובדן הכרה ועוד..).
לאחר משבר התיקון מתחיל חלקו השני של שלב התיקון (באדום, מסומן PCL-B), המאופיין אף הוא בעייפות ותיאבון טוב. בשלב זה יש הגלדה והצטלקות של הרקמות המושפעות. עם סיום שלב זה מושלם התיקון של הרקמה והריפוי כולו. התב"מ נגמרת והאורגניזם חוזר למצב של נורמוטוניה.
מידע נוסף:
הסבר על התב"מ במאמר החוק השני של הרפואה החדשה
הסבר נוסף על המאפיינים של התב"מ במאמר החוק הביולוגי השני – מאת עידן סער