מהו בקע סרעפתי
בקע סרעפתי הוא מצב בו חלק מהקיבה או איבר אחר מהבטן מצליח לחדור דרך הסרעפת אל חלל החזה.
הסוג הנפוץ של בקע סרעפתי הוא מצב בו החלק העליון של הקיבה יחד עם החלק התחתון של הוושט חודר דרך הסרעפת כלפי מעלה, אל חלל החזה. סוג זה נקרא ברפואה המקובלת "בקע סרעפתי גולש" ולפי הסטטיסטיקות הוא מהווה כ-95% מהמקרים של בקע סרעפתי.
זהו מצב בו החיבור בין הוושט לקיבה נמצא בחלל החזה, מעל הסרעפת, במקום בחלל הבטן, מתחת לסרעפת.
לפי הרפואה המקובלת בקע סרעפתי הוא הפגם הנפוץ ביותר של מערכת העיכול העליונה. ישנה הערכה לפיה כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית סובלת מפגם זה.
לפי הרפואה המקובלת ישנם עוד סוגים של בקע סרעפתי שהם חריגים ונדירים יותר ומהווים כ-5% מסה"כ המקרים של בקע סרעפתי.
מה גורם לבקע סרעפתי לפי הרפואה החדשה
הסרעפת היא רקמה של שרירים משורטטים השייכים לשכבת הנבט "המזודרם החדש". היא מפרידה בין חלל הבטן לחלל החזה ומהווה איבר חיוני במערכת הנשימה.
התאים של שרירי הסרעפת שאינם חלק מהעצבים נשלטים מממסרים במוח שנמצאים ב"מדולה של הקורטקס" (האזור במוח שנמצא מתחת לקליפת המוח ובו נמצא עיקר החומר הלבן שבמוח).
תנועתיות השרירים האלה נשלטת מממסרים שנמצאים בקורטקס המוטורי (האזור המוטורי שבקליפת המוח).
באופן כללי השרירים המשורטטים מושפעים מקונפליקטים ביולוגיים בעוצמה קלה עד בינונית של ירידת ערך עצמי, כללית או מקומית.
המקרים העיקריים אשר מפורשים ע"י הפסייכי (חלק מתת-המודע) כקונפליקטים שמחייבים את הסרעפת להתחזק (קונפליקט של ירידת ערך עצמי מקומית) הם בעיקר מצבים בהם האדם מרגיש חוסר יכולת לנשום מספיק או לנשום עמוק מספיק.
זה יכול לקרות במצבים כגון:
- ריצה מהירה מדי (כגון ריצה מהירה מדי לתפוס אוטובוס, בריחה מסכנה),
- הלם בלתי צפוי ("זה עצר לי את הנשימה"),
- פחד או בעתה,
- דרישות פיזיות מוגזמות
- חוסר יכולת להתמודד ברמה הפיזית עם המצוקה, למשל, עם בן זוג, ילד או הורה.
- ועוד
סוג נוסף של קונפליקט שיכול להשפיע על הסרעפת הוא מצב בו הגוף מרגיש שמשהו לא בסדר באחד האיברים הקרובים לסרעפת, כגון הקיבה.
כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש תהליך של אובדן תאים בשרירי הסרעפת.
ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך שיקום בו השריר מתעבה ומתחזק. בסיומו של תהליך ריפוי כזה נוצרת צלקת מסויימת במקומות בשרירים בהם היה איבוד של תאים.
אזור התורפה של הסרעפת הוא כנראה במקום בו עובר צינור הוושט בין החזה לבטן. זהו למעשה פתח בסרעפת בו עובר צינור הוושט, וסביב צינור הוושט, מצידו החיצוני, הפתח סגור לגמרי ע"י שרירי הסרעפת.
כאשר הקונפליקט פוגע בעיקר בשרירים שסביב הוושט נחלשים שרירי הסרעפת באותו אזור ויכולה להתפתח הבעיה של בקע סרעפתי במצבים האלה:
- מצב בו הקונפליקט מתמשך לאורך זמן ללא פתרון ושרירי הסרעפת נחלשים יותר ויותר. זה מצב שנקרא – "קונפליקט תלוי".
- מצב בו יש השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט, וביניהן יש קטעים של ריפוי (זה מצב שנקרא "ריפוי תלוי").
לחץ פנימי על איברי הבטן קיים באופן טבעי כל הזמן.
לחץ גדול מהרגיל על הקיבה יכול להתפתח במקרים כגון:
- כאשר אוכלים הרבה והקיבה מתמלאת יותר מהרגיל
- כאשר יש כבד מוגדל
- כאשר יש הצטברות של נוזלים בבטן
- כאשר יש התרחבות רבה של המעיים
- ועוד
הבקע הסרעפתי נוצר למעשה כאשר שרירי הסרעפת באזור הוושט נחלשים והלחץ על הקיבה גדל לרמה כזאת שהוא מצליח לדחוף כלפי מעלה דרך הסרעפת את החלק העליון של הקיבה.
ריפלוקס, צרבת ובקע סרעפתי
ריפלוקס הוא מצב בו חלק מתוכן הקיבה עולה בחזרה לוושט.
במצב רגיל, בו אין בקע סרעפתי, מתאפשרת תופעת הריפלוקס כאשר הסוגר (ספינקטר) שבין הוושט לקיבה נחלש. מה שגורם לו להיחלש הם מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקטים של כעסים טריטוריאליים או לפעמים קונפליקטים של זהות.
כאשר יש בקע סרעפתי, הסוגר שבין הוושט לקיבה מתפקד פחות טוב כנראה משתי סיבות:
- עצם התנועה של ראש הקיבה כלפי מעלה מרחיבה ומעוותת את אזור הסוגר ולא מאפשרת לו לסגור מספיק טוב את המעבר כלפי מעלה מהקיבה לוושט.
- שרירי הסרעפת שמסביב לאזור הסוגר נחלשו, מה שמאפשר לוושט באזור הסוגר להתרחב וגם זה פוגע ביעילותו של הסוגר.
כל עוד הסוגר בין הוושט לקיבה אינו סוגר מספיק טוב את המעבר כלפי מעלה מהקיבה אל הוושט, יהיה ריפלוקס.
תוכן הקיבה הוא מאד חומצי ולכן כשיש ריפלוקס ותוכן הקיבה החומצי מגיע לוושט, זה עלול להיות מורגש כצרבת, בעיקר אם היתה פגיעה בתאי רירית הוושט כתוצאה מקונפליקט שהשפיע על הוושט.
מה ניתן לעשות לצורך ריפוי
כאשר מאבחנים מצב של בקע סרעפתי, השאיפה היא לתת לגוף את האפשרות לחזק ככל האפשר את הסרעפת.
אם אנחנו מזהים שהקונפליקט עדיין פעיל, לא פתור, חשוב לפתור את הקונפליקט מהר ככל האפשר.
אם המצב של בקע סרעפתי הופך לכרוני (נמשך מעבר לכ-4 חודשים), זה מצביע בד"כ על מצב של ריפוי תלוי. זה אומר במקרים רבים שהקונפליקט נפתר באופן זמני אך יש מדי פעם טריגר שמעורר השפעה חוזרת של הקונפליקט, שוב ריפוי, שוב טריגר וחו"ח.
במצב כזה, של ריפוי תלוי, השאיפה היא למצוא כל דרך אפשרית שתעזור למנוע או לנטרל או לפחות למזער השפעות חוזרות של אותו קונפליקט שעלולות להתעורר בגלל טריגרים.
מבחינת פתרון הקונפליקט ומניעת השפעות חוזרות, זוהי עבודה של מודעות והתפתחות אישית, אשר ניתן ורצוי לשלבה עם תרגילים שונים, טכניקות שונות ושיטות טיפול שונות והיא מתאימה כנראה רק במקרים קלים יחסית של בקע סרעפתי.
ישנם גם טכניקות שמשפיעות ישירות ברמה הפיזית ולפעמים עוזרות מהר יחסית.
למשל הטכניקה המודגמת בסרטון הקצר שכאן:
טכניקה פשוטה לטיפול בבקע סרעפתי – לפי מכון הניג
גם כאשר טכניקה זו מאפשרת לקיבה לרדת חזרה למקומה, עדיין חשוב מאד לעבוד על פתרון הקונפליקט ומניעת השפעות חוזרות שלו.
במידה והבעיה לא נפתרת בדרכים טבעיות ויש סימפטומים מציקים, אפשר בהחלט להיעזר ברפואה המקובלת.
הטיפול ברפואה המקובלת בבקע סרעפתי נעשה בניתוח לפרוסקופי שנמשך כשעה ורבע עם אחוזי הצלחה גבוהים. בניתוח דוחפים את הקיבה חזרה למקומה ומטפלים בסוגר שבין הושט לקיבה כדי שיתפקד כנדרש.
גם אם עושים ניתוח כזה, מומלץ מאד לאחר מכן להמשיך להיות מודעים לקונפליקטים שיכולים להחליש שוב את שרירי הסרעפת ולמצוא כל דרך אפשרית שתעזור למנוע, לנטרל או למזער השפעות חוזרות של הקונפליקט כתוצאה מטריגרים.
6.9.2024
עידן סער
כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.