ריפלוקס וצרבת

פורסם לראשונה ב-22.1.2017

ריפלוקס קיבתי-ושטי היא תופעה בה מזון ומיצי קיבה מצליחים לעלות מהקיבה לתוך הושט.

באנגלית התופעה נקראת כיום “gastroesophageal reflux diseases” או בראשי תיבות – GERD.

בתהליך טבעי בריא, הסוגר שנמצא בתחתית הושט נפתח כדי לאפשר למזון לעבור לקיבה ונסגר כדי למנוע מהמזון שבקיבה וממיצי הקיבה לעבור לושט.

בריפלוקס הסוגר הוושטי התחתון נעשה רפוי במידה מסויימת וזה מאפשר לתוכן הקיבה לעלות בחזרה אל הושט ולהגיע לפעמים גם לאזור הגרון והפה.

צרבת (Heartburn) היא תחושה של צריבה או כאב שורף בחזה, שיכולה להופיע לאורך מרכז החזה (לאורך הושט) ועד הגרון.

צרבת היא הסימפטום העיקרי של GERD.

רמת החומציות של חומצות הקיבה היא גבוהה מאד. חומצות אלה, כשהן עולות לתוך הושט, יוצרות גירוי חריף לדפנות הושט, וזהו כנראה הגורם העיקרי לצרבות.

מה גורם לכך שהשסתום הוושטי התחתון יאפשר מעבר מהקיבה לושט?

לרפואה המקובלת ישנן השערות שונות, אך אין למעשה הסבר ברור.

ההסברים של הרפואה החדשה הם כלהלן:

באופן כללי שרירי הסוגרים נמצאים במצב סגור תחת השפעה וואגוטונית (של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית) ונפתחים כאשר יש השפעה מספיק חזקה של מערכת העצבים הסימפתטית.

העיקום הקטן בקיבה (אותו אזור בו נוצרים כיבי קיבה) יכול להיות מושפע ממשני סוגים של קונפליקטים:

1.  של כעסים טריטוריאליים. אלה כעסים על או בהקשר לאנשים או דברים שהאדם מחשיב כחלק מהטריטוריה שלו. לדוגמא:
   – סכסוכים או מחלוקות בבית
   – התנקמויות במקום העבודה
   – כעסים בבי”ס, גן, מגרש משחקים, בית-אבות, בי”ח
   – מאבק על אדמה או רכוש 
   – ריב על מקום חניה או על צעצוע
   – רעש מעצבן מדירת השכנים
   וכו’
    
2. קונפליקטים של זהות.
   לדוגמא:
   – אי יכולת של האדם למסד את המקום שלו, העמדה שלו, הטריטוריה שלו.
   – מעבר לא רצוי למקום מגורים חדש או מקום עבודה חדש.
   – האדם מרגיש לא שייך, לא מוצא את מקומו במערכות יחסים, במשפחה, בעבודה וכו’.
   – אי יכולת להגדיר לעצמנו את העמדה שלנו ביחס למשהו או את המיקום שלנו (פיזית או פיגורטיבית), בחברה, במשפחה, ביחסים עם אנשים אחרים, בחייו המקצועיים וכו’.
   – יש בקונפליקט זה גם מרכיב של קונפליקט של החלטה:
   האדם לא יודע במה לבחור או לאן ללכת.

בשלב הפעיל של כל קונפליקט ישנה השפעה דומיננטית מתמשכת וחזקה של מערכת העצבים הסימפתטית (מצב של “סימפטיקוטוניה”). כאשר הקונפליקט הוא של כעסים טריטוריאליים  או קונפליקט של זהות, אשר משפיע על הקיבה, גורמת ההשפעה הסימפתטית החזקה להרפיה ופתיחה של הסוגר הוושטי התחתון וזה מאפשר לתוכן הקיבה לעלות לושט.

בשלב הריפוי ישנה השפעה וואגוטונית חזקה, ואז הסוגר חוזר להיות מספיק חזק כדי לסגור כפי שצריך את מעבר, כך שהמזונות ומיצי הקיבה לא יוכלו לעבור כלפי מעלה לושט. הסוגר נפתח כרגיל, רק כדי לאפשר לאוכל מהפה והושט לעבור אל הקיבה.

באמצע שלב הריפוי מופיע לזמן קצר משבר הריפוי, שהוא למעשה סיגנל חזק במיוחד של מערכת העצבים הסימפתטית. זה משפיע שוב על שרירי הסוגר הוושטי התחתון, שנעשים שוב רפויים באופן זמני, ושוב מתאפשר ריפלוקס.

ניתן להסיק מהסבר זה, שאדם הסובל מריפלוקס באופן כרוני, נמצא למעשה במצב של “ריפוי תלוי” מקונפליקט של כעסים טריטוריאליים או קונפליקט של זהות, וכל פעם שיש טריגר אשר מעורר את השפעת הקונפליקט, או כל פעם שהוא חווה משבר ריפוי (גם אם בצורה קלה), יש הרפיה של שרירי הסוגר ומתאפשר הריפלוקס.

אם הבעיה נמשכת זמן רב וקורית פעמים רבות, נוצרת כנראה היחלשות בלתי הפיכה בשרירי הסוגר (כתוצאה מהצטלקויות), מה שגורם לכך שהריפלוקס יכול לקרות הרבה יותר בקלות ובתכיפות. אם הסוגר נחלש מאד, יתכנו מצבים בהם יהיה ריפלוקס אפילו רק מעצם העובדה שהקיבה התמלאה יותר מדי.

מה עוד יכול לגרום לתחושה של צרבת?

בשני השלישים העליונים של הושט, הדפנות הפנימיים מצופים בתאי אפיתל קשקשיים הקשורים לשכבת הנבט אקטודרם.

הקונפליקט שמשפיע על אזורים אלה בושט הוא:

“לא רוצה לבלוע את הדבר הזה”

זה יכול להיות משהו פיזי, כגון מזונות שונים, תרופות וכו’ או משהו לא פיזי כגון מקרים או מצבים שהאדם לא מוכן לקבל, מילים, הערות, האשמות, נזיפות וכד’ שהאדם לא מוכן “לבלוע”.

בשלב הפעיל של הקונפליקט נוצרים כיבים מיקרוסקופיים ברקמת תאי האפיתל הקשקשיים שמצפה את הדפנות הפנימיים בשני השלישים העליונים של הושט.

ככל שהקונפליקט ממושך יותר וחזק יותר, כך מעמיקים הכיבים הללו, עד שבנקודה מסויימת האדם מתחיל להרגיש כאבים ותחושה של בעירה בחזה.

במקרים רבים עלולים הרופאים לאבחן בטעות כאבים אלה כצרבת שנגרמה מ-GERD.

בשלב הריפוי אין כאבים, או שהם חלשים הרבה יותר, אך במשבר הריפוי יכול להיות לזמן קצר התקף חזק של כאבים אלה.

הערות:

1. למי שסובל מריפלוקס או מסימפטומים אחרים של קונפליקטים של כעסים טריטוריאליים או קונפליקט של זהות (כגון כיב עיכולי, כאבים בקיבה, הליקובקטר פילורי) מומלץ לבדוק את רמת הויטמין B12 בדם.ה”גורם הפנימי” שסופח אל הגוף את הויטמין B12 מהמזון, מיוצר ברירית הקיבה. הקונפליקטים הנ”ל פוגעים במקרים רבים ברירית הקיבה ולכן מפחיתים את יכולתו של הגוף לספוח את הויטמין.
    
2. כדי להתרפא מהבעיה, חיוני לגלות מהם הטריגרים שמעוררים מדי פעם מחדש השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי, וכיצד להימנע מטריגרים אלה או כיצד לנטרל את השפעותיהם או למזער השפעות אלה.לשם כך רצוי מאד לגלות מה היה הקונפליקט המקורי.
    
3. ב-GERD עלולה להיות פגיעה בדפנות הושט בגלל החומציות הגבוהה של חומצות הקיבה. לפי הרפואה המקובלת זהו אחד הגורמים להתפתחות סרטן הושט.לפי הרפואה החדשה סרטן הושט מתפתח (כמו כל שאר סוגי הסרטן) כתוצאה מקונפליקט ולא כתוצאה ישירה מפגיעת חומצות הקיבה ברקמות הושט.
    
4. מומלץ לקרוא את הטיפים הבאים בהם מפורטים מקרים שקשורים לכעסים טריטוריאליים:
   בעיות עיכול וצרבת – ניתוח מקרה
   שפעת קיבה – ניתוח מקרה
   צרבת וכאבי בטן בחודשיים האחרונים – ניתוח מקרה 

  …………………………………………………………………………………………..

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.