אלי, אישה בת 34, מספרת:

באפריל 2018 אובחנה אצלי ציסטה בשחלה באורך 6 ס"מ. הרופאים המליצו לי על כריתה של הציסטה, דבר שמביא לרוב לכריתת השחלה כולה. הצוות הרפואי המליץ לי גם על "שימור פוריות" על ידי הקפאת ביציות.

ביקשתי זמן לחשוב על כך ובמקביל פניתי לידיד שלי העובד עם הרפואה הגרמאנית החדשה, שעליה שוחחנו בעבר. כבר בשיחת הטלפון הראשונה שלנו הוא הסביר לי כי ציסטה כזו מתפתחת כאשר נפתר קונפליקט של אובדן של אדם קרוב (או חיית מחמד אהובה), שאל אותי על הצד של השחלה הציסטית ואז לגבי היד הדומיננטית שלי, ובהתאם לפרטים שסיפקתי, הוא אמר לי שחוויתי קונפליקט עקב אובדן של אדם שאינו אימי ואינו ילד שלי (ילדים עוד לא היו לי אז). וכי הקונפליקט נפתר לפני זמן מה ואני כעת בשלב ריפוי, המביא תמיד לגדילת ציסטה כזו.

הידיד שאל אם חוויתי חווייה כזו של אובדן משמעותי של אב, אח/ות, חבר או מכר אליהם היה לי קשר חזק מאוד. על פי תיאור זה היה לי ברור מיד במי מדובר:

Ovary w cyst cutout
שחלה והציסטות שלה

במשך שנים אחדות טופלתי על ידי מטפל רגשי מבוגר שעזר לי להתמודד עם בעיות שונות מהן סבלתי, כולל קשיים בקשר עם הורי. הקשר שלי עם המטפל היה משמעותי מאוד עבורי. במהלך השנה האחרונה הלך מצבו הבריאותי של המטפל והתדרדר, ובמשך כמה חודשים פחדתי שאני עלולה לאבד אדם קרוב ויקר זה שהיה לי משמעותי כמו אבי, והרגשתי שאני עלולה להישאר לבדי, בלי תמיכה.

האובדן אכן קרה כאשר המטפל נפטר לאחר חודשים מספר. למרות שידעתי על מצבו ולמרות שלא פגשתי אותו כבר זמן, מותו היה קשה עבורי. עם זאת, כאשר הגעתי לביתו במהלך השבעה, פנתה אלי אלמנתו ואמרה לי כי בעלה, המטפל שלי, המשיך לעבוד איתי אחרי שכבר פרש מטיפול פעיל, מפני שהייתי חשובה ויקרה לו, וכי הוא אהב אותי מאוד. דבריה של האשה הקלו עלי מאוד לעכל את מותו של האיש היקר לי ולקבל אותו כעובדה מוגמרת, גם אם מכאיבה.

בעזרת הידיד שלי הכנו ציר-זמנים של הארועים הקשורים למקרה (בשורת המחלה, החולי שלו, בשורת מותו, השיחה עם האלמנה, התחושות שלי אחריה, וכדומה) והגענו למסקנה כי בשורת מחלתו הסופנית של המטפל שלי היתה הקונפליקט שחוויתי כ"פחד מאובדן של אדם/חבר קרוב" וכי השלב הפעיל נמשך כחמישה חודשים. השיחה עם אשת המטפל במהלך השבעה מספר ימים אחרי פטירתו, הקלה עלי מאוד ועזרה לי לפתור את הקונפליקט, דבר שהביא לתחילת שלב התיקון/ריפוי בשחלה שלי והתחלת התפתחות הציסטה.

ידידי הסביר לי שהציסטה תגדל במהלך 9 חודשים מפתרון הקונפליקט ובסוף התקופה היא תתיבש, תקטן, ותהפוך לרקמה תפקודית חדשה של השחלה. הוא חזה כי הדבר יביא לתגבור יצור האסטרוגן בשחלה המוגדלת, דבר שיעשה אותי נשית ומושכת יותר (זה עבד😊). אולם הוא הזהיר כי לדברי ד"ר האמר, הרופא שגילה וחקר את הרפואה החדשה, כריתה של הציסטה לפני חלוף תשעה חודשים עלולה להביא להתפזרות הנוזל שבה בחלל הבטן ולמה שנקרא "אנדומטריוזיס", וסביר שתביא גם להתפתחות ציסטה חדשה בהמשך. המכר גם הזהיר אותי שהרופאים, הרואים את התהליך הטבעי הזה כסרטן שחלות וכגרורות, נוהגים לכרות מראש את השחלה כולה.

לשמחתי, הרופאים נחלקו בדעתם אם הציסטה אצלי היא סרטנית או לא, והדבר אפשר לי לדחות בקלות יחסית את רעיון הכריתה, בתחילה רק לצורך ההתיעצות הנוספת ולאחר מכן לגמרי (אחד הרופאים אפילו אמר לי שאני צודקת בהחלטתי!). הידיד שלי צייד אותי בתאור כל כך מדוייק של התהליך הטבעי כפי שרואה אותו הרפואה החדשה, שכבר לא הרגשתי כל פחד והמשכתי בחיי ללא ספקות כלל.

בבדיקה של הציסטה שלי, שבוצעה לאחר תשעה חודשים, נתגלה שהיא אכן קטנה בכמה ס"מ ואינה נחשבת עוד "חשודה", בדיוק כפי שצפה המכר שלי. גם ההשפעות הנוספות היו בהתאם לתחזית של הרפואה החדשה, המחזור שלי נעשה מעט צפוף יותר ואינטנסיבי, אני נראית צעירה וקורנת ומרגישה נשית ומושכת יותר (וכך גם מרגישים הגברים) וכן, גם החשק המיני שלי  התגבר. מדהים.

כשאני חושבת על מה שהייתי עלולה לעבור אם הייתי הולכת בטרם עת לניתוח, כריתה וכל טיפולי הסרטן המקובלים, אני מתחלחלת. אני מודה לד"ר האמר שגילה וחקר את הידע המדהים הזה של הרפואה החדשה, ולמזלי הטוב שהביא אותי להתייעץ עם ידיד שעוסק ומתמחה בידע של הרפואה החדשה.

בעקבות המקרה המשכתי לקרוא וללמוד ותפיסתי לגבי בריאות וחולי השתנתה מהיסוד. כעת אני בוטחת בגוף שלי שהוא לא עושה שום דבר סתם. לכל תסמין יש תמיד סיבה ומטרה. אין טעויות בטבע שלנו וכפי שאומר ידידי, ‘לרוב לא צריך להילחץ או להתערב. רק לדעת‘.


הבנות הרפואה החדשה והערות למקרה:

השחלה מגיבה לקונפליקט של אובדן (או פחד מאובדן, במקרה של אלי) של צאצא או אהוב. הפחד שחוותה אלי עם קבלת הבשורה, היה פתאומי, חריף ומבודֶד (היא הרגישה שתישאר לבדה, אך היא לא דיברה על זה והמשיכה לכאורה כרגיל) ובכך ענה על התנאים לארוע המהווה קונפליקט ביולוגי.

תוכנית ביולוגית מיוחדת (תב"מ) נפתחת בשחלה במטרה להגביר את הסיכוי להבאת צאצא חדש כתחליף לאובדן. כאן ראוי לציין שהפסייכי שלנו תופס כל אובדן משמעותי כסכנה ליכולת שלנו להעמיד צאצאים, מבלי להתייחס להקשר של מי שאבד לנו (בטבע, רק הצאצאים נחשבים).

השלב הפעיל שבו האדם מתאבל (או מפחד) בכל נפשו, מביא לנמק בשחלה המושפעת (הנקבעת על פי כללי הצדיות), שגודלו בהתאם לעוצמת הקונפליקט ומשכו. אין כאבים או תחושה אחרת בשלב זה, אך אם הקונפליקט לא נפתר במשך שנים, השחלה עלולה לקטון משמעותית עקב אובדן התאים ולהפוך בלתי תפקודית.

עם פתרון הקונפליקט מתחיל שלב התיקון (הריפוי), בו מתחילה לגדול ציסטה במקום בשחלה בו היה הנמק. בהתאם לעוצמת הקונפליקט (האבל או הפחד) וגודל הנמק, הציסטה יכולה להיות קטנה כדי כך שלא תאותר בבדיקה, או גדולה מספיק כדי לבלוט מהבטן. בכל מקרה, גדילת הציסטה נמשכת תמיד 9 חודשים. בתחילה הציסטה מלאה נוזל עם תאים שחלתיים, היא רכה כמו בלון מלא נוזלים, והיא מתחברת לרקמות סמוכות לאספקת דם ולתמיכה מבנית.

לאחר משבר התיקון הציסטה מתנקזת, מתיבשת ומתנתקת מהרקמות הסמוכות, ואז היא קטנה מעט ונשארת בחלל הבטן כשהיא מחוברת לשחלה בלבד כמעין בליטה, כעת זוהי ציסטה תיפקודית שמהווה למעשה רקמה שחלתית נוספת, אשר בין היתר מגבירה את יצור האסטרוגן.

יצור האסטרוגן המוגבר הופך את האישה לנשית ומושכת יותר, היא נראית צעירה יותר בכעשר שנים מגילה הכרונולוגי, החשק המיני שלה גובר ומרווחי המחזור שלה מתקצרים, לפעמים עד כדי ביוץ כל שלושה שבועות. בכך מתממשת המטרה של תב"מ זו, העושה את כל מה שאפשר, ברמה הביולוגית,  כדי להגדיל את הסיכוי למציאת זיווג, להפריה ולהריון חדש.

סיכונים:

מרבית הסיכונים בהקשר לציסטה בשחלה נובעים מהאבחון ומההתערבות הרפואית. הנה דוגמאות עיקריות:

  • כריתה: אם כורתים את הציסטה בעודה במצבה הרך, כשהיא עדיין דבוקה לרקמות סמוכות, הרי שיש סיכון לפיזור תאי שחלה בחלל הבטן. כריתה כזו, ניקור הציסטה ללקיחת ביופסיה או קריעה של הציסטה מכל סיבה, הן הגורם למקרים של אנדומטריוזיס (התפזרות תאי שחלה/רירית-רחם בחלל הבטן)
  • ציסטה חדשה: בנוסף, אם בשלב זה הנמק בשחלה לא תוקן עדיין, קרוב לוודאי שתגדל ציסטה חדשה במקום זו הכרותה, ברפואה גדילה זו נתפסת כממאירה ותאובחן לרוב כסרטן שחלות.
  • פרוטוקול: מסיבה זו, ברפואה נוהגים לכרות את השחלה כולה (וכך מחוייב הרופא לעשות על פי "הפרוטוקול הרפואי") במקום לכרות את הציסטה בלבד (מכאן גם המלצת הרופאים לאלי לבצע "שמירת פוריות" על ידי שאיבת ביציות).
  • ביופסיה שגויה: ביופסיה הנלקחת בחלקו הראשון של שלב התיקון, כאשר הציסטה מלאה בנוזל עתיר בתאים המתרבים במהירות, תביא לאבחונה כממאירה. מנגד, ביופסיה שתילקח לאחר משבר התיקון, כאשר הציסטה התייבשה כבר והתקשתה, תביא להגדרת הציסטה כשפירה. שני האבחונים הן כמובן שגויים. הציסטה אינה תהליך סרטני ואינה ממאירה או שפירה, אלא תהליך חזרתי ומדוייק הקורה תמיד בשלב תיקון המגיע בהמשך לפתרון של קונפליקט אובדן.
  • אבחון פוגעני: אבחון של תהליך הציסטה התפקודית כסרטני, ממאיר, גרורה או כל טרמינולוגיה פטליסטית אחרת, האופיינית כל כך ברפואה, מביא להלם האבחון הגורם ישירות לקונפליקט חדש, שיכול להביא לתהליך של תב"מ חדשה באיברים אחרים (תב"מ אופייניות הן פגיעה בעצמות האגן עקב קונפליקט ירידת ערך עצמי, פגיעה בריאות עקב קונפליקט הפחד בעת האבחון, ורבים אחרים). הלם האבחון הוא הגורם היחיד למה שברפואה הרגילה מכונה "גרורות".

הערות:

  • שחלה פוליציסטית היא שחלה שהגיבה לקונפליקטים מרובים של אובדן, אשר הסתיימו ללא התערבות רפואית, אך הותירו את הציסטות התפקודיות שצמחו במהלכם, מחוברות לשחלה. קונפליקטים מרובים של אובדן יכולים לקרות לפעמים ברמה הלא-מודעת עקב הפלה ולעיתים אפילו עקב רצון בצאצא שאינו מצליח להתממש (שאז הווסת המבשרת על אי הצלחת העיבור נתפסת כקונפליקט עבור האישה).
  • אצל גברים קונפליקט אובדן משפיע על האשכים ומביא להגברת יצור טסטוסטרון בסוף שלב התיקון, עם אותה מטרה ביולוגית להגביר את ‘זכריות’ הגבר ואת הסיכוי לצאצא חדש.
  • האמור לעיל אינו מתייחס לציסטה-דרמואידית (טרטומה) בשחלה, הקשורה לקונפליקט של אובדן עמוק. תהליך התהוותה והרקמה ממנה היא נובעת הן שונים.

מידע נוסף:


רשם: גדעון כינר
נרשם ב: 2/2/2024


שימו לב: המאמר ותוכנו אינם מהווים יעוץ רפואי או התוויה רפואית, והם נועדו להשכלה כללית בלבד. באחריות המתרפא להתייעץ עם רופא בכל ענין רלוונטי.

עגלת קניות
GNM - ישראל

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.
×
דילוג לתוכן