הבעייתיות של רשימות הסימפטומים ברפואה

פורסם לראשונה ב-2.10.2016

הרעיון לכתוב טיפ על נושא זה עלה בעקבות מקרים בהם אנשים עשו לעצמם אבחונים לפי רשימות שונות של סימפטומים המופיעות באינטרנט או בספרות הרפואית בכלל.

לפחות בחלק מהמקרים, האבחונים העצמיים האלה עלולים להיות שגויים, מה שעלול להוביל למסקנות שגויות, טיפולים שגויים ואפילו לנזק.בחלק מהמקרים, גם האבחונים של הרופאים המסתמכים על רשימות הסימפטומים המקובלות עלולים להיות שגויים, מהסיבות שמפורטות בהמשך הטיפ.

כיצד נוצרות רשימות סימפטומים ברפואה המקובלת?

עד כמה שזה נשמע אולי מוזר, הרפואה המקובלת לא יודעת עדיין מהם הגורמים האמיתיים למרבית סוגי המחלות.

אחרי מספר שנים בהן אני בוחן נושא זה בתשומת לב רבה, אני יכול לעמוד בלב שלם מאחורי הצהרה זו.

קיימות הרבה השערות ותיאוריות שלא הוכחו, אך בפועל, הרופאים לא ממש יודעים מה באמת גורם למחלות הסרטן השונות, למחלות לב, לאירועים מוחיים, למחלות בבלוטת התריס, למחלות במערכת השתן, למחלות במערכת העיכול וכן הלאה.

חלק גדולה מהמחקר הרפואי והטיפול הרפואי מבוסס על ניסוי ותעיה וסטטיסטיקה.

מסתבר שהסטטיסטיקה היא חלק מהבעייתיות של רשימות הסימפטומים המיוחסים למחלות השונות.

כאשר אדם מאובחן עם מחלה או בעיה רפואית כלשהי, החוקרים או הרופאים רושמים את כל הסימפטומים מהם הוא סובל, בלי שהם יודעים בוודאות אם סימפטומים אלה קשורים ישירות לאותה מחלה או לא. במשך השנים מצטברים נתונים סטטיסטיים לפיהם סימפטומים שונים מופיעים יותר מהרגיל אצל חולים במחלה מסויימת, ואז הופכים סימפטומים אלה להיות חלק אפשרי אופייני מהסימפטומים של אותה מחלה.

כדי להמחיש זאת, ניקח לדוגמא מצב בו אדם אובחן עם בעיה בבלוטת התריס, נבחן את רשימת הסימפטומים המיוחסת לבעיה ע”י הרפואה המקובלת, וננתח זאת לפי הידע וההבנות של הרפואה החדשה.

פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם)

לפי הרפואה החדשה, הגורמים לפעילות יתר של בלוטת התריס הם:

א. מצבים הגורמים לאדם להרגיש שהוא לא מספיק מהיר או זריז כדי לתפוס את הדבר שרצה או רוצה.

תחושה שהדברים קורים מהר מדי בשבילו.

ב. מצבים הגורמים לאדם להרגיש שהוא לא מספיק מהיר או זריז כדי להיפטר מהדברים שהוא מנסה להיפטר מהם.

תחושה שהאחרים יותר זריזים או מהירים.

ההסבר של הרפואה החדשה הוא, שהקונפליקטים הנ”ל גורמים לפעילות יתר של הבלוטה כדי להאיץ את קצב חילוף החומרים בגוף, כך שהאדם יהיה יותר מהיר להשיג את הדברים שהוא רוצה להשיג או להיפטר מהדברים מהם הוא רוצה להיפטר.

לפי הרפואה המקובלת, הסימפטומים המקובלים לגבי היפותירואיד הם אלה המפורטים כאן, כפי שמופיע באתר ויקירפואה:

(בכתב כחול אלה הן התייחסויות שלי, לפי הבנותי מהרפואה החדשה)

• ירידה במשקל גם כאשר התיאבון שמור וכמות הקלוריות הנצרכת ללא שינוי או אפילו מוגברת.
  הגיוני, אפשרי, אך לא הכרחי.
  יכול להיות קשור גם לגורמים אחרים
   
• דופק מהיר (טכיקרדיה) – שכיח שהדופק מעל ל-100 פעימות בדקה. לעיתים עודף הורמוני הבלוטה עלול לגרום לקצב לב לא סדיר (אריתמיות) או הלמות לב (פלפיטציות).
  הגיוני ואפשרי.
  לפעמים זה יכול להיות קשור לקונפליקטים המשפיעים על קצב הלב
   
• תיאבון מוגבר
  הגיוני ואפשרי.
  יכול להיות קשור גם לשלב ריפוי של קונפליקט אחר.
   
• עצבנות, חרדה ועצבנות
  לא הכרחי.
  יכול להיות קשור לקונפליקטים אחרים
   
• רעד – בדרך כלל רעד עדין בידיים
  לא הכרחי.
  קשור בד”כ לקונפליקט אחר.
   
• הזעה
  אפשרי.
  אם יש הזעת לילה חזקה, זה מצביע על תהליך של פירוק הגידול בבלוטה ע”י חיידקים, בשלב הריפוי.
  אך הזעת הלילה יכולה להיות קשורה לתהליך דומה הקורה באיבר אחר שנמצא בשלב הריפוי.
   
• הפרעות במחזור החודשי
  לא הכרחי.
  יכול להיות קשור לקונפליקטים אחרים
   
• רגישות מוגברת לחום
  אפשרי, אך לא הכרחי.
   
• שינויים בהרגלי מעיים, בעיקר יציאות תכופות יותר
  לא הכרחי.
  יכול להיות קשור לשלב ריפוי של קונפליקט אחר.
   
• בלוטת תריס מוגדלת (זפק), שעלולה להופיע כנפיחות בבסיס הצוואר
  אפשרי בהחלט.
  הבלוטה גדלה כדי שיהיו יותר תאים שיוכלו לייצר כמות גדולה יותר של הורמונים, כדי להאיץ את הקצב. זהו חלק אורגני של התוכנית הביולוגית.
   
• עייפות, חולשת שרירים
  יכול להתאים אולי לשלב הריפוי.
  יותר מתאים למצב של תת-פעילות של הבלוטה.
  יכול להיות קשור גם לקונפליקטים אחרים.
   
• נדודי שינה
  מתאים והגיוני בשלב הפעיל של הקונפליקט.
  אך זהו סימפטום אופייני לשלב הפעיל של כל קונפליקט.
   
• קושי להתרכז, פגיעה חולפת בזיכרון לטווח קצר
  לא הכרחי.
  זהו סימפטום אופייני לשלב הפעיל של קונפליקט של פרידה.
   
• נשירת שיער
  לא הכרחי.
  זהו גם כן סימפטום אופייני לשלב הפעיל של קונפליקט של פרידה.
   
• שיער דק, פריך
  לא הכרחי

לפי הרפואה המקובלת, הגורם השכיח ביותר לפעילות יתר של בלוטת התריס היא מחלת גרייבס. אך הרפואה המקובלת לא יודעת להסביר מה גורם למחלת גרייבס.

אצל כ-25% מהמאובחנים כחולים במחלת גרייבס מופיעים גם סימפטומים שונים בעיניים כגון (לפי ויקירפואה):

• עיניים בולטות (exophthalmos)
• תחושת גרגור בעיניים (תחושת גוף זר)
• לחץ או כאב בעיניים
• עפעפיים נפוחות ומשוכות כלפי מעלה (retracted eyelid)
• עיניים אדומות או מודלקות
• רגישות לאור
• כֶפֶל רְאִיָה (דיפלופיה)
• אובדן ראייה עקב לחץ על עצב הראיה

לפי הרפואה החדשה, מרבית הסימפטומים בעיניים המיוחסים למחלת גרייבס הם תוצאה של קונפליקט אחר, שהופיע באותו זמן בו הופיע הקונפליקט שגרם להיפרתירואיד.

פגיעה בראייה עקב לחץ על עצב הראיה היא סימפטום אופייני לשלב ריפוי של קונפליקט בו הבצקת במוח נמצאת במקום קרוב לעצב הראיה, שעובר לאורך כל המוח מהעיניים עד למרכז הראיה שנמצא בחלק האחורי של המוח.

תובנות והתייחסויות נוספות

1. בהרבה מקרים בהם אדם סובל מסימפטומים בריאותיים שונים, יש מעורבות של יותר מקונפליקט אחד.
    
2. ישנן 3 אפשרויות עיקריות להתפתחותם של מספר קונפליקטים בזמן חופף:
   א. אירוע אחד שגרם ליותר מקונפליקט אחד.
   לדוגמא: תאונת דרכים בה אנחנו נפצענו ונהרג אדם קרוב לנו.זה יכול לגרום לקונפליקט של אובדן, קונפליקט של פחד מוות, קונפליקט של פרידה, קונפליקט של דאגה לאנשים שתחת אחריותנו ועוד ועוד.
   ב. קונפליקט חדש שהתפתח בעקבות השפעות של קונפליקט קיים.
   לדוגמא: אישה חוותה קונפליקט חזק של פרידה מבן זוג. היא התגברה על הקונפליקט ואז התחיל שלב הריפוי. בשלב זה היא אובחנה עם סרטן בצינורות החלב בשד. האבחון הזה גרם לקונפליקט של פחד מוות שמשפיע על נאדיות הריאה.
   ג. מספר אירועים שונים שקרו בקרבת זמן וכל אחד יצר קונפליקט אחר.
    
3. מאחר שהבאנו כדוגמא את בלוטת התריס, נמשיך עוד קצת עם דוגמא זו:
   קונפליקטים שמשפיעים על בלוטת התריס יכולים לגרום לקונפליקטים אחרים, שלכל אחד מהם יש את הסימפטומים האופייניים לו.
   למשל:- קונפליקט של יע”ע (ירידת ערך עצמי) עם הסימפטומים שמתלווים אליו.
   – כעסים כתוצאה מתיסכול.
   – תחושה של תקיעות
   – תחושה של אי יכולת לצאת ממצב כלשהו.
   אם הסימפטומים הקשורים לבלוטה הם חריפים, יכול להתעורר קונפליקט של סכנה קיומית, פחדים שונים, קונפליקט שקשור לאשפוז ועוד.
    
4. חשוב תמיד לזכור שכל אדם הוא מכלול ייחודי ושונה מהאחרים, ולכן כל אדם מגיב אחרת ומושפע אחרת ממצבים שונים.
   מה שקובע בסופו של דבר אם תתפתח מחלה ואם כן – איזו מחלה, הוא לא האירוע האובייקטיבי אלא כיצד חווה זאת האדם באופן סובייקטיבי.

לסיכום

כאשר קוראים בספרות הרפואית רשימה של סימפטומים המיוחסים למחלה כלשהי, חשוב להבין שחלק מאותם סימפטומים קשורים כנראה לקונפליקטים אחרים שלא בהכרח קשורים לאותה מחלה שאובחנה.
הרופאים נעזרים באותן רשימות סימפטומים שאנחנו יכולים למצוא בספרות הרפואית באינטרנט ולכן הם יכולים לטעות ואף להטעות, למרות כוונתם הטובה.

ככל שיותר ברור לנו לאיזה קונפליקט קשור כל סימפטום, כך הטיפול (בין אם זה טיפול עצמי או בעזרת מטפל) יהיה יותר יעיל.

חשוב עוד יותר הוא לזהות אם הסימפטומים שאנחנו חווים הם של השלב הפעיל של הקונפליקט, של שלב הריפוי או של משבר הריפוי. הרופאים לא מודעים לנושא זה של שלבי המחלה, אך מי שמכיר זאת יודע, שההתייחסות והטיפול שונים לגמרי בכל אחד מהשלבים.

  …………………………………………………………………………………………..

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.