פורסם לראשונה ב-10.5.2017
זהו החלק השני של תמצות הנתונים והעובדות אשר הוצגו בסדרה הדוקומנטרית “The Truth About Vaccines” (“האמת על חיסונים”).
הסדרה מבוססת על ראיונות עם מומחים שונים בנושא החיסונים, תוך ניסיון לשמור על מכסימום אובייקטיביות ודיוק.
הנתונים בטיפ זה מובאים בצורה נאמנה ככל האפשר לדברי המומחים כפי שהם נאמרים בסדרה, ואם נאמרו בסדרה נתונים שאינם מדוייקים, איננו יכולים לערוב לכך.
למעוניינים לבדוק את אמינות הנתונים בצורה מדוייקת, ניתן לרכוש מהמפיקים את הדיסקים של הסדרה כולה, כולל תמלול לטקסט כתוב, כולל רפרנסים עליהם מתבססים המרואיינים.
לאחר תום הסדרה נשאל היזם והמפיק Ty Bollinger מדוע אין בין המרואיינים נציגים של הממסד הרפואי ושל יצרניות החיסונים, שיציגו את הצד התומך בתוכנית החיסונים המומלצת ע”י הרשויות בארה”ב. תשובתו היתה שהם פנו לאישים כאלה, אך אף אחד מהם לא הסכים להתראיין לסדרה זו.
למי שלא קרא את החלק הראשון, מומלץ לקרוא אותו קודם בקישור הזה: “האמת על חיסונים – חלק 1“
להלן חלק מס’ 2 מהנתונים והעובדות שהוצגו בסדרה
(הנתונים מתייחסים לארה”ב):
46. אצל כ-75% מהילדים שאובחנו בעבר כלוקים בפוליו, לא התגלה הוירוס הזה. ל-95% מהילדים שמתגלה אצלם וירוס הפוליו אין כלל סימפטומים.הירידה הדרסטית במספר מקרי הפוליו בארה”ב קרתה עוד לפני שהכניסו את החיסון נגד פוליו לשימוש בכל רחבי ארה”ב.יש סימנים המצביעים על כך שהתפרצות שיתוקי הילדים בתחילת שנות ה-50 נגרמה כתוצאה משימוש מסיבי ב-DDT כמשמיד יתושים. ברגע שהופסק השימוש ב-DDT ירד מספר שיתוקי הילדים לרמה כמעט אפסית, בלי קשר לחיסונים.לאחר הכנסת החיסונים נעשו ע”י הרשויות שינויים בהגדרת המחלה וכן מספר מניפולציות סטטיסטיות שעזרו לשכנע את הרופאים ואת הציבור הרחב שהמחלה הוכחדה בזכות החיסון.
47. בשנות ה-90 ניתן בארה”ב חיסון נגד בפוליו שכלל וירוסים חיים והוא ניתן בטיפות דרך הפה. הסתבר שחיסון זה גורם להרבה מקרי פוליו והשימוש בו הופסק בשנת 2000. החיסון החדש שהוכנס הוא הרבה פחות מסוכן, אך גם היעילות שלו נמוכה מאד.בשנת 2010 או 2011 החל מבצע חיסון המוני בהודו נגד פוליו במימונו של ביל גייטס. כמות חולי הפוליו באותם אזורים שחוסנו עלתה בעקבות החיסונים פי 12 (1200%)! החיסון בו משתמשים שם הוא זה שניתן דרך הפה כי הוא יותר זול.
48. ברבות מההתפרצויות של חצבת ושעלת, בין 80% ל-100% מהאוכלוסיה היו מחוסנים.
49. ב-2016 היתה התפרצות של חזרת באוניברסיטת הרווארד, למרות ש-100% מהסטודנטים היו מחוסנים.
50. ב-2013 היו התפרצויות של חזרת באוניברסיטת ריצ’מונד, באוניברסיטת לויולה ובאוניברסיטת פורדהאם, למרות ש-100% מהסטודנטים היו מחוסנים.
51. באופן רגיל אדם לא יחלה ב-2 מחלות זיהומיות באותו זמן. כשנותנים לתינוק זריקת DTaP (דיפטריה, טטנוס ושעלת), מכניסים לגופו 3 מחלות בו-זמנית.
כשנותנים לתינוק חיסון נגד פוליו, מכניסים לו לגוף 3 סוגי וירוסים בו-זמנית.
כשנותנים לו זריקת PREVNAR (נגד פנוימוקוקים), מכניסים לו לגוף 13 סוגי חיידקים בו-זמנית.
52. מחקרים מראים שכאשר אדם חולה בהפרשי זמן קצרים בחצבת ואח”כ בחזרת (או להיפך), עולים הסיכויים של אותו אדם ללקות במחלות מעיים.
בחיסון MMR מכניסים לגופו של המתחסן בו-זמנית גם את וירוס החצבת וגם את וירוס החזרת. וידוע שחיסון זה עלול לגרום לבעיות מעיים.
53. ביפן היתה תקופה בה החיסון נגד חזרת ניתן כחיסון יחיד וכמעט ולא היו דיווחים (או שלא היו כלל) על דלקת קרום המוח בעקבות החיסון. לאחר מכן כשהם שילבו חיסון זה עם חצבת ואדמת (חיסון MMR) היתה עליה דרמטית במספר המקרים של דלקות בקרום המוח. הממשלה היפנית נאלצה להגן על יצרנית התרופה ע”י טיוח המקרה ומאז לא חזרו יותר לתת ביפן את החיסון MMR.
54. עד שהתחילו לחסן נגד אבעבועות רוח, המחלה היתה נפוצה, אך כמות מקרי המוות ממנה היתה נמוכה – כ-100 מקרים בשנה בארה”ב. החיסונים הצליחו להעלים מחלה זו כמעט לגמרי, אך הסתבר בדיעבד שהם גרמו אצל מבוגרים יותר, לאחר שנים, לעלייה עצומה במקרים של הרפס זוסטר (שינגלס, שלבקת חוגרת).
55. לפיתוח חיסונים משתמשים בתאים חיים של בע”ח ובני אדם כגון:
– תאים פיברופלסטים ותאי עוברים של תרנגולות
– תאי רשתית וכליות של אפרוחים
– תאי כליות מקופים וכלבים
– תאים פיברופלסטיים מריאות של עוברי אדם לאחר הפלות
– רקמוח מוח מעכברים
56. , מדען בכיר במחלקת בטיחות החיסונים ב-CDC, היה הראשון בהיסטוריה שהודה והדליף החוצה (ב-2013), שב-CDC ידעו במשך 13 שנה על הקשר שבין הזריקה המשולשת (MMR – חצבת, חזרת ואדמת) לבין אוטיזם, וטייחו מידע זה.
57. ב-2002 הורו בכירים ב-CDC לד”ר תומפסון להשמיד את כל המסמכים המראים על הקשר שבין חיסון ה-MMR לאוטיזם. ד”ר תומפסון שמר בסתר את הנתונים במחשב שלו.
בעת כתיבת שורות אלה ידוע על יותר מ-100,000 מקרים של ילדים אפרו-אמריקאים שאובחנו עם אוטיזם מאז שנת 2001, בה כבר היה ברור ל-CDC שזריקת ה-MMR עלולה לגרום לאוטיזם.
58. ד”ר תומפסון הודה גם שב-CDC מצאו קשר בין החיסונים המכילים כספית (תימרוסל) לבין תופעות נוספות כגון: טיקים, פיגור בדיבור, פיגור בשפה, IQ, ועשו הכל להחביא ממצאים אלה או למזער אותם.
59. ב-2004, בעקבות לחץ מהקונגרס האמריקאי על ה-CDC, פורסם מאמר במגזין של רופאי הילדים בארה”ב ובו נטען שלא נמצא כל קשר בין חיסוני ה-MMR לבין אוטיזם. ב-2005 פורסמה הצהרה של ה-IOM (המכון לרפואה – Institute Of Medicine) האומרת גם כן שלא נמצא קשר בין החיסונים לאוטיזם. להצהרה זו הם הוסיפו את המשפט המוזר: “ואנחנו לא צריכים יותר לחקור זאת”.
60. הסטטיסטיקה מראה שעיקר הנפגעים מחיסוני MMR הם בנים אפרו-אמריקאים ובעיקר כאלה שקיבלו את החיסון לפני גיל 3. אחרי גיל 3 הסיכון יורד בהרבה.
61. ב-27.8.2014 פרסם ד”ר תומפסון הצהרה בהקשר למאמר הנ”ל (שהוא היה בין מחבריו), ובין היתר הוא כתב את הדברים הבאים:
“שמי וויליאם תומפסון. אני חוקר בכיר ב-CDC שם אני עובד מאז 1998.
אני מתחרט על כך שעמיתי ואני השמטנו מידע סטטיסטי משמעותי במאמר שלנו מ-2004 אשר פורסם בז’ורנל Pediatrics. המידע שהושמט רמז על כך שזכרים ממוצא אפרו-אמריקאי אשר קיבלו את החיסון MMR לפני גיל 36 חודש, היו בסיכון מוגבר לאוטיזם…”
62. ד”ר אנדי ווייקפילד פרסם כבר ב-1998 מאמר על הקשר האפשרי בין חיסון MMR לבין אוטיזם ומחלות מעיים, ולאחר מכן הוא פרסם מאמרי המשך. הוא טען שלא נחקרה כראוי בטיחותה של הזריקה עם החיסון המשולש והציע את האפשרות להפריד את החיסון נגד חזרת מהזריקה המשולשת. במקום לבדוק את ממצאיו ניסו להרוס אותו. הוא הושמץ כרמאי, פוטר מעבודתו, רישיון הרופא שלו נשלל, הסירו את המאמר שלו ובכל מקום אפשרי פורסם שאין שום קשר בין חיסוני ה-MMR לאוטיזם.
לפחות 82 מחקרים נוספים ששחזרו את מחקרו של ד”ר ווייקפילד, הגיעו לממצאים דומים.
63. ב-2014 היתה התפרצות של חצבת בדיסנילנד בקליפורניה. לפי הפרסום ב-California Healthline, 86% מאלה שחלו היו מחוסנים ב-MMR.
64. מסתבר שחיסון נגד חצבת המכיל וירוסים חיים, גורם לכך שלאחר כ-37 יום מהחיסון עלולים הילדים שחוסנו להדביק אחרים בוירוס, מה שגורם להתפתחותה של חצבת מסוג אחר שאין לגוף את החסינות הטבעית כנגדה.
65. אדמת (Rubella) יכולה להיות מסוכנת רק לנשים בהריון, ולכן חשוב שילדות יחלו בה בגיל צעיר כדי להיות מחוסנות באופן טבעי. אך רשויות הבריאות החליטו ללכת בדרך של הכחדת הוירוס ע”י חיסון כל האוכלוסיה, כולל גברים, שלגביהם אין כל סיכון מהמחלה.
66. ישנם מאות מאמרים שפורסמו בז’ורנלים מובילים, המראים על תופעות לוואי שונות כתוצאה מחיסוני ה-MMR. תופעות אלה כוללות:
– הפרעות נוירולוגיות
– הפרעות רציניות במערכת הדם
– ליקויים סנסוריים
– נזקים למערכת החיסונית
– מחלות מעיים
– תגובות אלרגיות חריפות
– חצבת לא טיפוסית (atypical)
67. מחירה של מנת חיסון של אחת היצרניות היתה בתחילת שנות השמונים 28 סנט. בעקבות מאבק משפטי כנגד אותה יצרנית, העלתה היצרנית את המחיר בבת אחת ל-$17.45 למנה (פי 62, או עליה של 6200%)!
החישוב של החברה היה כזה: “מוות של תינוק אחד בגלל החיסון יעלה לנו כחצי מיליון דולר. תינוק שייגרם לו נזק מוחי בגלל החיסון יעלה לנו כמיליון דולר. מספר התביעות בגלל מוות של תינוקות צפוי להיות כך וכך ומספר התביעות בגלל נזק מוחי צפוי להיות כך וכך. כדי להמשיך לשמור על הרווחיות ויעדי החברה – זה המחיר שנצטרך לגבות עבור כל מנת חיסון”.
68. ב-1978-79 נפטרו בתוך שבוע אחד 11 תינוקות בטנסי בעקבות חיסון DPT (הסוג הישן של החיסון נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת). הסתבר שכל התינוקות הנפטרים קיבלו מנות חיסון מאותה סדרת ייצור. ה-CDC החליט שלא לפרסם את פרטי המקרה כדי לא לגרום לבהלה בציבור. החברה היצרנית התנערה מאחריות, אך במקביל התחילה לשלוח למרפאות השונות ברחבי ארה”ב חיסוני DPT מסדרות ייצור שונות, כך שלא ניתן יהיה לשים לב שהבעיה קשורה לסדרת ייצור ספציפית.מסתבר שביפן פותח כבר ב-1937 חיסון מקביל, שאין בו את הסיכונים שהיו ב-DPT. כשנשאלה היצרנית האמריקאית מדוע אינה משתמשת בטכנולוגיה היפנית, התשובה היתה: “כי זה היה מייקר לנו כל מנה בחצי סנט…”.
69. חיסוני ה-DTP שכללו חיידקים שלמים של שעלת, הוחלפו בחיסונים בטוחים יותר – DtaP ו-TDaP. חיסונים אלה הרבה פחות יעילים כנגד שעלת ולכן המלצת ה-CDC היא לתת אותם לנשים בכל פעם שהן בהריון.
כמות מקרי המוות של תינוקות משעלת בארה”ב היא כ-10-5 בשנה, שהם כ-2-1 מקרי מוות משעלת על כל מיליון לידות. במרבית המקרים המוות הוא לפני גיל 3 חודשים. אין מחקרי בטיחות ויעילות שמצדיקים את מתן החיסונים לנשים הרות כדי למנוע אולי את אותם 10-5 מקרי המוות בשנה.
70. כ-83% ממקרי ההידבקות בשעלת בגילאים שונים הם אצל ילדים או אנשים שהיו מחוסנים באופן מלא כנגד המחלה.
71. ישנן עדויות שהחיסונים כנגד השעלת גרמו לכך שהמיקרואורגניזם שגורם למחלה התפתח לזן או זנים חדשים וזו כנראה אחת הסיבות לכך שהחיסונים כבר לא יעילים.
72. אנשים שקיבלו חיסון נגד שעלת הופכים למעשה להיות נשאים שקטים של המחלה. הם עצמם אולי לא יחלו בה, אך הם יכולים להדביק אחרים (עיקרון זה נכון גם לגבי סוגי חיסונים אחרים, כגון חצבת).
73. בשנת 2010 המליצה הוועדה המייעצת בארה”ב לנושאי חיסונים לחסן נגד שפעת את כל הילדים הבריאים מעל גיל 6 חודשים. המלצה זו נתמכה ע”י “עדויות שחיסון שנתי כנגד שפעת היא פעילות בריאותית מניעתית בטוחה ויעילה, עם פוטציאל של יתרונות לכל קבוצות הגיל”.
בפברואר 2010 יצא פרסום של Cochrane Collaboration (גוף עצמאי ללא מטרות רווח של חוקרים מכל העולם, העוסק בניתוח והערכה של מחקרים רפואיים) המראה שהעדויות שיש לגבי רמת הבטיחות והיעילות של החיסונים נגד שפעת לגילאי 65 ומעלה הן באיכות נמוכה מאד.
ב-2012 יצא פרסום של Cochrane הטוען שלגבי ילדים מתחת גיל שנתיים, החיסונים הקיימים כנגד שפעת אינם יותר יעילים בצורה משמעותית מאשר אפקט פלסבו.
74. בדף המוצר של החיסון נגד שפעת Flulaval מופיע גם המשפט הבא:
“…לא נעשו ניסויי מבוקרים המראים בצורה מספקת ירידה במחלת השפעת לאחר חיסון ב-Flulaval”.
75. ב-2012 נעשה ניסוי אחד מבוקר בחיסון נגד שפעת בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו. הממצאים הראו שאכן המחוסנים נדבקו פחות בשפעת באותה שנה, אך מצד שני, בקבוצת המחוסנים היו פי 5-4 מקרים של זיהומים ויראליים שאינם שפעת, חלקם מאד לא קלים.
76. ידוע שהכספית היא מוטגנית (גורמת לשינויים גנטיים). למרות זאת, מרבית החיסונים, כולל החיסון לשפעת שמכיל תימרוסל, לא נבדקו לגבי המוטגניות שלהם ולגבי הקרצינוגניות (האם הם גורמים לסרטן) שלהם.
77. ב-2003 הוציאו את התימרוסל מ-3 סוגי חיסונים. אך באותה שנה התחילו להמליץ לנשים בהריון להתחסן כנגד שפעת, בחיסונים שמכילים כמויות גדולות יחסית של תימרוסל. כך שאין הבדלים משמעותיים בכמויות הכספית שנכנסו לגופם של תינוקות שנולדו אחרי 2003 לעומת אלה שנולדו לפני 2003.
78. מחקר שפורסם ב-2012 מראה שאצל נשים בהריון שקיבלו חיסון נגד שפעת יש עליה משמעותית במולקולות דלקתיות של מערכת החיסון. נמצא שמולקולות אלה מהוות גורם מקדים בהפרעות סכיזופרניות, הפרעות פסיכיאטריות ואוטיזם.
79. ישנם סוגי חיסונים המכילים תימרוסל שאסור לזרוק סתם לפח האשפה בגלל רעילותם. אם אמפולה של חיסון כזה נופלת לרצפה ונשברת, החוק בארה”ב מחייב להוציא את כל האנשים מהבניין ולהזמין צוותי טיהור מיוחדים לטהר את המקום. חומר רעיל זה שכה מפחדים ממנו הוא אותו חומר שמזריקים לתינוקות או לנשים בהריון.
80. ב-2009 היתה הבהלה משפעת החזירים. הרבה אנשים קיבלו אז חיסונים גם נגד שפעת החזירים וגם נגד שפעת רגילה. ישנן עדויות שזה גרם לעליה משמעותית בבעיות בכליות אצל המחוסנים.
81. באתר של ה-CDC עצמו מודים כיום שהחיסונים כנגד שפעת ב-10 שנים האחרונות לא היו יעילים בלפחות 50% מהמקרים, והיו שנים (כגון 2014) בהן יעילות החיסון היתה אפס (0). כ-75% מהמחוסנים לא מוגנים מהידבקות בשפעת והם עדיין יכולים להדביק אחרים בשפעת.
82. מרבית הסימפטומים שיש לאנשים בחורף (“עונת השפעת”) כגון שיעול, נזלת, חום, לא קשורים בכלל לשפעת מסוג A או B. רק 20% מהמקרים קשורים לשפעת A או B.
ישנן עדויות המראות שילדים אשר חוסנו כנגד שפעת צפויים יותר לחלות במחלה כשיש מגיפה מאשר אלה שלא חוסנו. זה מה שקרה ב-2009.
83. ישנם הרבה סוגי וירוסים של שפעת ובכל שנה עלול להופיע סוג אחר של וירוס כזה. כדי לחסן מראש צריכות רשויות הבריאות לדעת מהו סוג הוירוס שצפוי להגיע. בחלק מהשנים ניתנו חיסונים אשר בדיעבד הסתבר שהם לא היו מתאימים לוירוס שהגיע באותה שנה.לפי ה-CDC, החיסון יעיל ב-60-50% כאשר הוא ניתן כנגד הוירוס שבאמת הגיע.
היעילות בפועל היא כנראה בסביבות 40-30%, כאשר ניתן החיסון המתאים.
84. מחקר שפורסם בקנדה בשנה שעברה השווה בין אנשים שקיבלו כל שנה חיסון נגד שפעת לבין כאלה שלא חוסנו. הסתבר שאלה שלא חוסנו היו הרבה יותר עמידים לזנים חדשים של וירוס השפעת מאשר אלה שחוסנו כל שנה.
85. מחקר שפורסם ב-Science בנובמבר 2016, מראה שהמפגש הראשון של תינוק עם וירוס השפעת יקבע את דפוס התגובה החיסונית שלו למחלה אח”כ במשך כל חייו. אנשים שפגשו את המחלה בגיל צעיר ללא החיסון, היו הרבה פחות פגיעים לה בבגרותם.
86. ידועים מקרים של אחיות בבתי-חולים שפוטרו מעבודתן כי סרבו להתחסן כנגד שפעת. וידוע על לפחות מקרה אחד של אחות שמתה בעקבות החיסון.
87. מרבית הרופאים לא מתמצאים במדע שקשור לחיסונים ובנתונים הספציפיים על החיסונים, והם סומכים בעיניים עצומות על ההמלצות של ה-CDC.
88. חברות הביטוח נותנות לרופאים בונוסים אם הם מקפידים לחסן את מטופליהם בהתאם לתוכנית של ה-CDC. מצד שני, רופאים שלא מקפידים לחסן את מטופליהם לפי תוכנית ה-CDC נפגעים קשה מבחינה כספית.
רופאי ילדים אשר דאגו לחסן באופן מלא לפחות 63% מהתינוקות עד גיל שנתיים המטופלים אצלם, מקבלים בונוס של $400 על כל תינוק מהתינוקות שמטופלים אצלם.
ד”ר פאול תומס הוא רופא ילדים שראה את ההשפעות השליליות שהיו לחיסונים על מטופליו התינוקות והוא בנה תוכנית חיסונים הרבה יותר מדוללת ופחות מסוכנת מזו המומלצת. בקליניקה שלו רשומים כ-13,000 מטופלים ולפי חשבון גס הוא הפסיד יותר ממיליון דולר בונוסים על כך שהוא לא עומד בקריטריונים המומלצים.
89. עצם הזרקת חומרי החיסון לגוף יוצרת בעיה רפואית, כי היא מחייבת את הגוף ליצור תגובה דלקתית ולדחות את חומרי החיסון.
ציטוט מדבריו של ג’ורג’ אורוול:
“ככל שחברה נסחפת רחוק יותר מהאמת, כך היא תשנא יותר את אלה שמדברים את האמת”.
ציטוט מדברי אן לנדרס:
“האמת העירומה תמיד טובה יותר מהשקר שלבוש הכי טוב”
חלק מס’ 3, האחרון בסדרה זו, יופיע בטיפ הבא, מס’ 227.
למידע נוסף:
מידע רב ומפורט בנושא החיסונים עם קישורים להרבה מקורות יש ב”חיסונים – בעד ונגד“
…………………………………………………………………………………………..
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.