תרמוגרפיה רפואית

פורסם לראשונה ב-24.12.2010

הנושא הפעם אינו קשור ישירות לרפואה החדשה אך הוא משתלב יפה ברוח הרפואה החדשה.

על רקע הפרסומים השונים שהופיעו בכלי התקשורת בשנים האחרונות, וכן מסמך עמדה שהוציא משרד הבריאות בשנת 2008 לגבי הסכנות הבריאותיות שיש בבדיקות עם קרינה מייננת, כולל בדיקות ממוגרפיה לגילוי סרטן השד, טוב לדעת שקיימת גם בישראל שיטת בדיקה אמינה וטובה ללא כל קרינה.

שיטה זו נקראת תרמוגרפיה והיא מבוססת על מצלמה אינפרה אדומה הקולטת ומצלמת את פליטת החום מהגוף.

מהם יתרונות התרמוגרפיה?

ההתקדמות הטכנולוגית של השנים האחרונות הביאה לכך שרמת האמינות והדיוק של התרמוגרפיה בבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד דומה לזו של הממוגרפיה ואולי אף עולה עליה, ובנוסף לכך יש לתרמוגרפיה מספר יתרונות משמעותיים:

1. המצלמה אינה משדרת קרינה כלשהי אלא רק קולטת את קרינת החום של הגוף, כך שאין בה סיכון מכל סוג שהוא (הממוגרפיה המקובלת משתמשת בקרינת רנטגן שהיא קרינה מייננת אשר עלולה לגרום נזק. ישנם חוקרים הטוענים שכ-12% מסה”כ מקרי סרטן השד כיום הם תוצאה של השפעת הקרינה של הממוגרפיה על הנבדקות).
    
2. הבדיקה נעשית ללא מגע בגוף הנבדקת, ללא כאבים וללא אי נוחות כלשהי.
    
3. הבדיקה מתאימה לנשים בכל גיל ורמת דיוקה נשארת גבוהה גם בבדיקת נשים עם רקמת שד צפופה כמו אצל נשים צעירות או נשים מבוגרות הלוקחות הורמונים.
    
4.  בדיקה זו מתאימה גם לנשים לאחר ניתוח שד או נשים שעברו השתלות שד.
    
5. הבדיקה התרמוגרפית כוללת גם את האזורים שבסביבת השד, בעיקר מתחת לבתי השחי והיא יכולה לגלות בעיות בבלוטות הלימפה באותם אזורים. זוהי בדיקה שהממוגרפיה לא יכולה לעשות.

האם התרמוגרפיה מחליפה את הממוגרפיה?

התרמוגרפיה היא שיטה מצויינת המצטרפת לשאר השיטות המשמשות לגילוי ואבחון מוקדם. אף אחת מהשיטות הנ”ל אינה נותנת פתרונות מלאים, וכדי להגיע לרמת דיוק מירבית מומלץ לשלב בין השיטות בהתאם לצורך.

ההבדל העיקרי בין תרמוגרפיה לממוגרפיה הוא בכך שהממוגרפיה מראה מבנים אנטומיים בשד, בעוד התרמוגרפיה מראה תהליכים פיזיולוגיים. כל גידול בגוף זקוק לאספקת דם. במקום בו יש זרימת דם מוגברת יש גם עליה בטמפרטורה. המצלמה התרמוגרפית רגישה מאד לשינויים הקלים האלה בטמפרטורה ולכן ישנם מקרים בהם היא יכולה לגלות חשד לגידול סרטני עוד הרבה לפני שהגידול הגיע לגודל כזה שניתן יהיה לזהותו בממוגרפיה או באולטרה-סאונד.

היתרונות של התרמוגרפיה עושים אותה לשיטה המועדפת לבדיקות השנתיות השוטפות.

כאשר מתגלה בבדיקה תרמוגרפית חשד כלשהו לסרטן בשד, אז מומלץ לעשות בדיקות נוספות כגון ממוגרפיה, אולטרה-סאונד או MRI כדי לאמת או לשלול את החשד.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

מערכת הדמיה דיגיטלית אינפרה-אדומה (DITI) כוללת מצלמה א”א איכותית ומחשב. לפני הצילומים הנבדקת מקבלת הסבר על תהליך הבדיקה, היא מתפשטת בחצי גוף עליון וממלאת שאלונים הכוללים פרטים אישיים ופרטים רפואיים. מפעילת המערכת מצלמת את אזור החזה מ-5 זוויות שונות. הצילום נעשה ממרחק של כ-1 מטר מהנבדקת. לאחר הצילומים מפעילת המערכת שומרת את הצילומים במחשב ומעבירה אותם דרך אתר אינטרנט מאובטח לרופא מומחה לצורך פיענוח. האבחון נעשה ע”י רופאים שהוסמכו לכך ע”י ה- ACCT (הקולג’ האמריקאי לתרמולוגיה רפואית –  American College of Clinical Thermology) והנבדקת תקבל את התוצאות באימייל תוך מספר ימים.

איזה בדיקות נוספות ניתן לעשות בעזרת תרמוגרפיה רפואית?

התרמוגרפיה מצויינת לבדיקת הדברים הבאים:

• בעיות בכלי הדם
• בעיות במערכת העצבים
• בעיות בשלד ובמפרקים
• כאבים
• דלקות מכל הסוגים
• פגיעות ברקמות רכות, כולל בשרירים
• ניטור ההתקדמות של תהליכי ריפוי ושיקום.

התרמוגרפיה בישראל

השימוש בבדיקות תרמוגרפיות רפואיות לא נכנס עדיין למערכת הבריאות בארץ, והבדיקות בשלב זה נעשות באופן פרטי, ללא השתתפות קופות החולים בעלויות הבדיקה.

מידע בעברית על תרמוגרפיה בישראל ניתן למצוא באתר שכתובתו:

 www.thermomed.biz

מידע רב באנגלית על תרמוגרפיה של השד ניתן למצוא בקישור הבא:

 Infrared Imaging of the Breast — An Overview

מידע רב על תרמוגרפיה רפואית בכלל (באנגלית) ניתן למצוא באתר של חברת Medithem

תוספת חשובה מזוית הראייה של הרפואה החדשה:

ישנה חשיבות קריטית לכך שאישה העושה בדיקת שד לא תיכנס לפאניקה, גם אם התגלה ממצא חשוד, וזאת כדי למנוע התפתחותה של מחלה נוספת.

כפי שהוסבר במאמר על סרטן השד (טיפ מס’ 3), כ-80% ממקרי סרטן השד הם בצינורות החלב, שם מתפתחים הגידולים רק בשלב הריפוי. זה אומר שבמרבית המקרים אין שום צורך אמיתי בטיפולים כימותרפיים, בטיפולים הורמונליים או בהקרנות.

גם באותם מקרים בהם הגידול מופיע בשלב הפעיל של הקונפליקט (סרטן בבלוטות החלב), סיכויי ההחלמה גבוהים מאד, במיוחד אם האישה מכירה את הידע של הרפואה החדשה בנושא זה.

…………………………………………………………………………………………..

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.