הגישה ברפואה המקובלת אומרת שמסת העצם מגיעה לשיאה בסביבות גיל 30 ואח"כ יש ירידה מתמדת בצפיפות העצם, שלא ניתן למנוע אותה, אלא רק אולי להאט את התהליך.
לפי גישה זו, ההאצה בקצב דלדול העצמות אצל נשים אחרי המנופאוזה היא כתוצאה מהירידה החדה ברמת האסטרוגן בדם.
התגליות של הרפואה החדשה מראות שדלדול עצמות קורה כתוצאה מקונפליקט או טראומה שגרמו לאדם לתחושה חזקה של ירידת ערך עצמי (במודע או שלא במודע).
קונפליקט כזה מפעיל תהליך ביולוגי שמטרתו הסופית היא להביא לכך שהעצמות תהיינה יותר חזקות.
כל עוד אנחנו תחת השפעה של קונפליקט הפעיל – יש דלדול בעצם אחת או מספר עצמות, בהתאם לסוג הקונפליקט. ברגע שהקונפליקט נפתר – מתחיל תהליך של שיקום וחיזוק העצמות.
המשמעות העיקרית של תגלית זו היא, שהטיפול האמיתי כנגד אוסטיאופורוזיס הוא חיזוק תחושת הערך העצמי של החולה! משמעות נוספת היא, שלא בהכרח נגזר עלינו שעצמותינו יתדלדלו, ושישנה אפשרות לשקם עצמות מדולדלות ולהגביר את צפיפות העצמות גם ללא תרופות.
מניסיוני אני יכול להעיד על לפחות שתי נשים בנות 60 + אשר טיפלו בעצמן בדרכים טבעיות והביאו לשיפור ברמת צפיפות העצמות שלהן בתוך פחות משנה, ממצב שנחשב כאוסטיאופורוזיס קל למצב שנחשב לא אוסטיאופורוזיס.
מדוע אוסטיאופורוזיס נפוץ יותר אצל נשים לאחר המנופאוזה?
אכן יש קשר גם לירידה ברמת האסטרוגן, אך קשר זה הוא עקיף.
התהליכים שעוברות נשים בגיל המעבר ולאחריו, ובמיוחד הירידה ברמת האסטרוגן בדם, גורמים לרבות מהן להרגיש פחות יפות, פחות מושכות, פחות סקסיות, פחות נחוצות.
במקרים רבים זהו גם הגיל בו הילדים גדלו ועוזבים את הבית, וחלק מהנשים עלולות להרגיש שכבר אין בהן צורך ממשי. אצל רבות יש ירידה (לפחות זמנית) בדימוי העצמי ובתחושת הערך העצמי. ככל שתחושה זו של ירידה בערך העצמי חזקה יותר, כך תהליך דלדול העצמות יהיה חזק יותר.
האסטרוגן גורם לכך שלאישה יהיה מראה צעיר יותר ושהיא תהיה מושכת יותר. נשים אשר מקבלות טיפול הורמונלי חליפי, חוזרות להיראות ולהרגיש כמו לפני גיל המעבר, הדימוי העצמי משתפר, ולכן גם דלדול העצמות פוחת או נעצר. אך הטיפול ההורמונלי החליפי אינו מומלץ לפחות לחלק מהנשים, לאחר שהסתבר שהוא גורם לעתים לבעיות ותופעות לוואי שונות.
למידע נוסף:
- מידע מפורט ניתן למצוא במאמר אוסטיאופורוזיס – הבנות מפתיעות לפי הרפואה החדשה
- כאן אפשר ללמוד לעומק על התוכנית הביולוגית בעצמות והמפרקים ועל קונפליקטים של ירידת ערך עצמי
פורסם לראשונה ב-24.9.2010
עידן סער
הערה: כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.