בעיות פוריות אצל נשים

פורסם לראשונה ב-10.11.2017

בעיית פוריות מוגדרת ברפואה כמצב בו זוג לא מצליח להיכנס להריון מקיום סדיר של יחסי מין במשך שנה ללא אמצעי מניעה.
הסטטיסטיקה הרפואית מראה שכ-45% מבעיות הפוריות הן אצל הגברים, כ-35% אצל הנשים ובכ-20% מהמקרים מקור הבעיה אינו ברור.

מטרתו של טיפ זה היא לנסות ולהבין את הגורמים העיקריים לבעיות הפוריות הנפוצות אצל נשים, בעזרת הידע וההבנות של הרפואה החדשה.

…………………………………………………………………………………………………..

מה גורם לפגיעה בפוריות האישה?

הבעיות העיקריות הקשורות לפגיעה בפוריות האישה הן:

1. ירידה משמעותית בייצור אסטרוגן
2. בעיות שקשורות לביוץ
3. חסימות בחצוצרות
4. אנדומטריוזיס
5. בעיות בצוואר הרחם
6. בעיות ברחם
7. סיבות אחרות

1. הגורמים לירידה בייצור אסטרוגן

אלה הם לפחות חלק מהגורמים לירידה בייצור האסטרוגן:

א. קונפליקט של אובדן:
לפי התגליות של הרפואה החדשה, פגיעה משמעותית בייצור אסטרוגן בשחלות נגרמת כתוצאה מאחד או יותר מהקונפליקטים האלה:

• קונפליקט עמוק של אובדן של מישהו קרוב/אהוב
• קונפליקט עמוק של פחד מפני אובדן של מישהו קרוב/אהוב
• בגידה או חוסר נאמנות מצד בן/בת זוג, שותף או חבר

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש בד”כ אובדן של תאים ברקמה התפקודית של השחלה וזה גורם לירידה בייצור אסטרוגן.

ככל שהקונפליקט יותר עוצמתי ויותר ממושך, כך נעשית הירידה בייצור האסטרוגן יותר משמעותית וזה יכול להגיע עד כדי מצב של חוסר פוריות, לפחות כל עוד הקונפליקט לא נפתר.

בשלב הריפוי מתחיל תהליך שיקום של הרקמות שנפגעו בשחלה וזה כולל גם התפתחות של ציסטה בשחלה שנפגעה. לוקח לציסטה כ-9 חודשים להגיע לבשלות מלאה ואז היא מתחילה לייצר כמויות גדולות של אסטרוגן.

לגבי ציסטות בשחלה מומלץ לקרוא את המאמר הזה:

שחלות פוליציסטיות – לפי התגליות של הרפואה החדשה

 בחלק מהמקרים של הקונפליקטים הנ”ל, בשלב הפעיל של הקונפליקט מתפתחת בשחלה טרטומה, והיא מפורקת בשלב הריפוי ע”י חיידקים ו/או פטריות (במידה והם לא חוסלו ע”י אנטיביוטיקה או כימותרפיה).

תהליכי התפתחות הטרטומה ופירוקה פוגעים כנראה גם כן בייצור האסטרוגן.

התוכנית הביולוגית שקשורה להתפתחותן של טרטומות היא תוכנית קדומה מבחינה אבולוציונית והיא אינה מתאימה כלל למודל של האדם המודרני כפי שהוא מוכר לנו. לא ברור לגמרי מדוע עדיין קיימת תוכנית ביולוגית זו, כי כיום היא רק גורמת לנזק.

הערה: רגשי אשמה לגבי פרידה או מוות של אדם קרוב מפריעים לפתרון הקונפליקט.

ב. קונפליקטים אחרים שפוגעים בייצור ההאסטרוגן:

הרפואה החדשה מצאה שכל קונפליקט אשר פוגע באונה הרקתית השמאלית של המוח גורם (לפחות זמנית) לירידה בייצור ההאסטרוגן. הקונפליקטים העיקריים שיכולים לגרום לפגיעה כזאת (בהתאם למספר תנאים) הם: 

• פחד עם בהלה
• קונפליקט מיני
• קונפליקט של זהות
• אי יכולת לסמן את הטריטוריה או להגדיר את גבולותיה

קונפליקטים נוספים שאינם קשורים לאונות הרקתיות אך יכולים גם כן לגרום לירידה באסטרוגן הם: 

• קונפליקט של חוסר אונים
• קונפליקט של פחד מלווה בגועל

ג. טיפולים רפואיים שפוגעים ביכולת השחלות לייצר תאי אסטרוגן:

• תרופות שונות, בעיקר כימותרפיה.
• הקרנות על אזור ההשחלות

ד פגיעה ברמת האסטרוגן בגלל עודף סוכרים בתזונה:

זוהי תגלית שאינה קשורה לרפואה החדשה.

ידוע שכאשר עולה רמת הסוכר בדם, עולה גם רמת האינסולין שדואג להכניס את הסוכר לתאים כדי למנוע רמה גבוהה מדי של סוכר בדם.

מסתבר שכאשר רמת האינסולין עולה אצל נשים, יש במקביל עליה באנזים שנקרא lyase 17 20 אשר הופך חלק מהאסטרוגן לטסטוסטרון.

זה גורם לכך שאותן נשים הופכות להיות יותר זכריות מבחינה הורמונלית.

אין במקרה זה פגיעה בייצור האסטרוגן, אך רמתו בדם יורדת. זה בפני עצמו אינו גורם לעקרות, אך ביחד עם גורמים נוספים עלולה להיות לו השפעה משמעותית.

 (לגבי השפעות הסוכר על האיזון ההורמונלי מומלץ לקרוא כאן: השפעת רמת הסוכר בדם על איזון הורמונלי.

2. בעיות הקשורות לביוץ

שיבושים בתהליך הביוץ הם הגורם הנפוץ ביותר לבעיות פוריות אצל נשים. שיבושים  בביוץ יכולים לנבוע מהגורמים הבאים: 

• בעיות בשחלות. בד”כ בגלל קונפליקטים של אובדן
• יתר פרולקטין בדם. הגורם: קונפליקט של “אי יכולת להזין את הילדים או המשפחה”. זה גורם בשלב הפעיל לגידול בבלוטת יותרת-המוח (היפופיזה) של תאים המגבירים את ייצור הפרולקטין.
• ייצור יתר או חסר בהיפופיזה של ההורמונים LH ו-FSH אשר שולטים ומווסתים את תהליכי הביוץ. הקונפליקט שמשפיע על התאים בהיפופיזה שמייצרים הורמונים אלה הוא: “אני לא מספיק בוגרת” או “אני לא מספיק בשלה”. השיבושים קורים בעיקר כאשר הקונפליקט נמשך זמן רב או כאשר ישנן השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט.
• בעיות בהיפותלמוס. הגורם בד”כ הוא קונפליקט של נטישה עצמית טוטאלית. תחושה חזקה של רצון למות.
• בעיות מטבוליות כתוצאה ממחלות הקשורות לבלוטת התריס, מחלות כבד, מחלות כליה, השמנת יתר, עודף באנדרוגנים.
• מחלות כרוניות קשות כגון סרטן או איידס.

3. חסימות בחצוצרות:

חסימה בחצוצרה עלולה לקרות באופן זמני כתוצאה מאחד הקונפליקטים האלה: 

• הפלה (טבעית או מלאכותית)
• לא מצליחה להיכנס להריון
• קונפליקט מכוער על רקע מגדרי. בד”כ עם גבר.
  פגיעה מצד גבר בתחושת המיניות הנשית הטבעית. כגון:השפלה מצד גבר, התעללות ע”י גבר (פיזית, מינית, רגשית),יחס של חוסר כבוד מצד גבר (בן-זוג,שותף, גרוש, גבר בעל סמכות וכו’).
• קונפליקט הקשור באי-הבאת ילדים לעולם.
  למשל – אחד מילדיה של האישה לא יכול או לא רוצה להביא ילדים.

החסימה יכולה לקרוא בשלב הפעיל של הקונפליקט אם מתפתח שם גידול מספיק גדול, או בשלב הריפוי אם הנפיחות שנוצרת בתהליך הריפוי היא מאד גדולה.
חסימה כזאת עלולה למנוע מהזרע להגיע לביצית או למנוע מהביצית המופרית להגיע לרחם.

4. אנדומטריוזיס

לפי הרפואה החדשה, אנדומטריוזיס נגרמת כתוצאה מהתפוצצות של ציסטה בשחלה.

למידע יותר מפורט על אנדומטריוזיס מומלץ לקרוא את המאמר הזה: אנדומטריוזיס

5. מחלות בצוואר הרחם

הקונפליקט שפוגע בצוואר הרחם הוא קונפליקט מיני. כל עוד הקונפליקט לא פתור יש אובדן של תאים בצוואר הרחם ואם הקונפליקט מספיק חזק, הוא יכול לגרום להפסקה במחזור החודשי. מידע יותר מפורט על סרטן בצוואר הרחם יש במאמר הזה: סרטן צוואר הרחם לפי התגליות של הרפואה החדשה

6. בעיות ברחם

הבעיה העיקרית ברחם שנחשבת כמפריעה להריון היא התפתחותם של שרירנים (מיומות).

הקונפליקט שגורם להתפתחותם של שרירנים הוא:

“אי יכולת להחזיק את העובר“, או “אי יכולת להביא ילדים לעולם“.

המטרה הביולוגית של השרירנים היא לשפר את יכולת הרחם להחזיק את העובר, אך אם הקונפליקט מתמשך מאד או שיש השפעות חוזרות ונשנות של הקונפליקט, עלולים השרירנים לגדול יותר מדי, עד לכדי מצב שהם באמת מפריעים להתפתחות ההריון.

סרטן ברירית הרחם גם הוא עלול למנוע הריון, לפחות באופן זמני. הקונפליקטים שגורמים לסרטן זה זהים ברובם לקונפליקטים שפוגעים בחצוצרות ומטרתה של התוכנית הביולוגית כאן היא לשפר את יכולת ההשרשה של הביצית המופרית.

המצב עלול להפוך לבעייתי מבחינת כניסה להריון או שמירת ההריון כאשר הקונפליקט נמשך זמן רב או שישנן השפעות חוזרות ונשנות שלו.

7. גורמים נוספים שיכולים לפגוע בפוריות

• שימוש ממושך בתרופות כגון אספירין או איבופרופן.
• שימוש בסמים קשים כגון קוקאין

וסביר להניח שישנם גורמים נוספים.

נשמח לקבל מכם כל מידע נוסף ותובנות נוספות.

………………………………………………………………………………………………………….

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.