ניסיון להבין את בהלת האבולה – חלק ב’

כדי להקל על הכניסה המחודשת לנושא זה, מופיע כאן בהתחלה אותו חלק שקשור לרפואה החדשה אשר הופיע בחלק א’ של מאמר זה ובהמשכו אנחנו מתקדמים הלאה בניסיון להבין עד כמה שאפשר את מגיפת האבולה.

התייחסות לפי הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מראה שמחלות נגרמות ע”י קונפליקטים ביולוגיים ולא ע”י מיקרובים למיניהם. לכן הדרך של הרפואה החדשה להבין מחלה מסויימת היא לפי הסימפטומים, לפי תשאול החולה ולפי צילומי CT  של המוח.

מכיוון שבמקרה זה אין לנו צילומי CT  של מוחות החולים, ואין לנו את סיפוריהם האישיים, נוכל להתייחס כאן בעיקר לסימפטומים וקצת לאפיונים הכלליים של תנאי החיים באזורים בהם התגלו עד כה מרבית החולים.

א. התייחסות לפי הסימפטומים:

• חום מעל 38.6 מעלות צלזיוס:
  טמפרטורות אלה אופייניות למחלות ברקמות הקשורות למזודרם של המוח החדש ולרקמות הקשורות לאקטודרם.
  רקמות הקשורות למזודרם של המוח החדש הן בעיקר אלה:
  עצמות, סחוסים, לימפה (בלוטות וצינורות), רקמות חיבור, טחול, שרירים, רצועות, גידים, כלי הדם, הפרנכימה של הכליות, רקמות שומניות, שחלות ואשכים.
  הקונפליקטים הפוגעים ברקמות הקשורות למזודרם של המוח החדש הם בעיקר קונפליקטים של יע”ע (ירידת ערך עצמי).
  השחלות והאשכים נפגעים מקונפליקטים של אובדן.
  הפקעיות בנפרונים של הכליות נפגעות מקונפליקטים הקשורים לנוזלים.
  בשלב הפעיל של הקונפליקט יש אובדן של תאים ובשלב הריפוי יש תהליך של שיקום שבסופו הרקמה אמורה להישאר חזקה יותר ממה שהיתה לפני הופעת הקונפליקט.
  
  רקמות הקשורות לאקטודרם נמצאות בין היתר באיברים האלה:
  צינורות הלוע, סימפונות, כלי הדם הכליליים, קיבה, תריסריון, צינורות המרה וכיס המרה, צינורות הלבלב, אגן הכליה, מערכת השתן, עור (אפידרמיס), צינורות החלב בשד, אף, פה, ושט, עיניים, צינורות בלוטת התריס, רקטום, ואגינה, צוואר הרחם.
  
  את הקונפליקטים המשפיעים על הרקמות הנ”ל (הקשורות לאקטודרם) ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים של קונפליקטים:
  א. קונפליקטים טריטוריאליים
  ב. קונפליקטים של פרידה
  בשלב הפעיל של הקונפליקט יש אובדן של תאים ובשלב הריפוי יש תהליך שיקום הרקמות.
   
• כאבי ראש חזקים:
  מופיעים בד”כ בחצי הראשון של שלב הריפוי (בצקת במוח) ובמשבר הריפוי ומוחרפים מאד כתוצאה מ”הסינדרום” (מצב בו יש במקביל לתהליך הריפוי גם אצירת נוזלים בגוף).
  אצירת הנוזלים בגוף נגרמת כתוצאה מקונפליקטים של סכנה קיומית, נטישה, בדידות גדולה, אשפוז, גירוש ועוד. היא מגדילה מאד את הבצקת במוח, מחריפה את כאבי הראש ויכולה גם להחריף מאד את הסימפטומים של משבר הריפוי.
  מידע על “הסינדרום” יש בטיפים האלה: אצירת נוזלים בגוף, הסינדרום, ריענון בנושאים בסיסיים – חלק א’.
   
• כאבי שרירים:
  מופיעים בשלב הריפוי מקונפליקט קל עד בינוני של יע”ע .
   
• חולשה:
  סימפטום אופייני לשלב הריפוי.
   
• שלשולים:
  סימפטום אופייני לשלב הריפוי בקונפליקט של “משהו” (פיזי או לא פיזי) שהיה קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול. זה יכול לכלול גם זיהומים שונים האופייניים למי השתיה והמזון במקומות עניים כמו באותם אזורים באפריקה בהם התפרצה האבולה.
   
• הקאות:
  סימפטום אופייני למשבר הריפוי בקונפליקטים של כעסים טריטוריאליים ובקונפליקטים של “משהו” (פיזי או לא פיזי) שהיה קשה לעיכול או בלתי ניתן לעיכול.
   
• כאבי בטן (קיבה):
  סימפטום אופייני בשלב הפעיל ובמשבר הריפוי בקונפליקט של כעסים טריטוריאליים.
   
• שטפי דם שלא ניתנים להסבר (חיצוניים או פנימיים):
  ראה התייחסות בהמשך.
   
• אתר האינטרנט של ארגון הבריאות העולמי (WHO) מוסיף גם את הסימפטומים האלה (הפירושים כאן הם לפי הרפואה החדשה):
• כאבי גרון:
  סימפטום אופייני לשלב הריפוי בקונפליקט של פחד-בהלה.
   
• פריחות:
  כאשר זה מופיע בשכבת האפידרמיס (השכבה החיצונית) של העור – זה סימפטום אופייני לשלב הריפוי מקונפליקטים של פרידה.
   
• הפרעות בתפקוד הכליות (לא מפורט מה נפגע בכליות):
  יכול להיות אחד או יותר מהקונפליקטים הבאים:
  – קונפליקט נטישה משמעותי, עמוק
  – קונפליקט קיומי (אדם שחש שאיבד הכל או שהוא עלול לאבד הכל)
  – קונפליקט אשפוזי (פחד מאשפוז בבי”ח או בבית)
  – פליטים (צורך לעזוב את המדינה, בית, עבודה וכו’)
  – תחושה של בדידות מוחלטת- תחושה של להיות מנושל או מוקצה
  – תחושה שלאף אחד לא אכפת ממני או שיותר מדי אכפת להם ממני
  – תחושה של להיות לבד במדבר (פיזית או פיגורטיבית).
  – בעיה עם נוזלים (חוסר שתיה, מבול, הצפה, כמעט טביעה ובו’)
  – אי יכולת לסמן את הטריטוריה או להגדיר את גבולות הטריטוריה
   
• הפרעות בתפקודי כבד:
  קשור לאחד או יותר מהקונפליקטים האלה:
  – חוסר יכולת לדאוג לעצמנו או לאלה שאנחנו מרגישים אחראים להם.
  – פחד (מודע או לא מודע) מרעב, פחד שלא יהיה מזון.
  – כעסים טריטוריאליים.

האתר הנ”ל של ארגון הבריאות העולמי מציין שרק בחלק ממקרי האבולה יש שטפי דם ודימומים, פנימיים או חיצוניים. הוא מביא רק שתי דוגמאות, כך שאין לנו פירוט מלא של סוג שטפי הדם האופייניים, דבר שהיה יכול לעזור מאד בהבנה טובה יותר של המחלה.

אלה שתי הדוגמאות לדימומים שמובאות באתר:

1. דימום מהחניכיים:
   – אי יכולת “לנשוך” בחזרה
   – אי יכולת להכניס לפה משהו שרוצים או אי יכולת להוציא מהמפה משהו שרוצים להיפטר ממנו.
   הערה: החניכיים מדממים יותר בקלות באופן יחסי לאיברים אחרים, בגלל ריבוי בהם של כלי דם נימיים.
2. דם בצואה:
   בד”כ ביטוי לשלב ריפוי מקונפליקט של “משהו” שהיה קשה או בלתי ניתן לעיכול.

ב. כיצד נדבקים במחלה?

לפי האתר של ארגון הבריאות העולמי, וירוס האבולה עבר לבני האדם דרך מגע ישיר עם דם, הפרשות, איברים או נוזלי גוף אחרים של חיות שהיו נגועות כמו שימפנזה, גורילה, עטלפי פירות, קופים, אנטילופות יער וקיפודים או דורבנים.

ההדבקה מאדם לאדם נעשית דרך מגע ישיר (דרך עור סדוק או ממברנות ריריות) עם דם, הפרשות, איברים או נוזלי גוף אחרים של אנשים נגועים, וכן עם משטחים או חומרים (כגון כלי מיטה, בגדים וכו’) שהזדהמו בנוזלים אלה.

השאלה ההגיונית שמתבקשת כאן היא: מדוע אם כך לא התפרצו באותם אזורים מגיפות כאלה לפני כן? האם בתחילת 2014 נדבקו יותר אנשים מאשר לפני כן מחיות היער והדביקו יותר אנשים אחרים?

עד כמה שידוע לי, אין עדיין לרפואה תשובה על שאלה זו.

לפי החוקים הביולוגיים שמצאה הרפואה החדשה, הוירוסים אינם גורמי המחלה, אלא הקונפליקטים השונים שחווה החולה. במידה ואדם הנמצא בעיצומה של תוכנית ביולוגית (=מחלה) נחשף לוירוסים או מיקרובים אחרים, שאינם חלק מסביבתו הטבעית, עלולים המיקרובים להגביר את הסימפטומים של שלב הריפוי לעוצמה גדולה בהרבה מהרגיל.

השאלה ההגיונית שמתבקשת כאן היא: האם בתחילת 2014 נוצר מצב שגרם לכך שמספר גדול בהרבה מהרגיל של תושבי אותן מדינות אפריקה המערבית, חוו קונפליקטים כאלה שגרמו להם למחלות עם אותם סימפטומים המיוחסים לוירוס האבולה?

אין לי עדיין תשובה לשאלה זו, וסביר להניח שלא נעשה עד כה מחקר מדעי על כך.

אך על סמך הסתכלות ומחקרים על מגיפות שהיו בעבר, יש לקחת בחשבון גם את ההסבר הבא:

מסיבה שעדיין אינה ידועה לנו בוודאות, חלה עליה בולטת באזור מסויים באפריקה בכמות החולים במחלה (או מחלות) שאחוז התמותה בה הוא כ-50%.

כל מוות של אדם צעיר יחסית עלול לגרום לקונפליקטים שונים אצל קרוביו ומכריו. כל אחד מהקונפליקטים האלה עלול להתפתח למחלה, עם הסימפטומים האופייניים לקונפליקטים הרלוונטיים.

אם המוות נגרם כתוצאה ממחלה מסתורית, נוסף גם פחד מהלא ידוע. וכאשר מתים יותר אנשים מהרגיל, עולים בהרבה הסיכויים להתפתחותם של קונפליקטים חזקים של פחד עם התוכניות הביולוגיות (מחלות) שהם מעוררים, כגון:

• פחד מוות > סרטן בנאדיות הריאה (שחפת ריאות, דימום מהפה, בשלב הריפוי)
• פחד מאובדן טריטוריאלי > דלקת סמפונות/דלקת ריאות/סרטן בסמפונות.
• תחושה של סכנה קיומית > סרטן באבוביות הכליות/אצירת נוזלים בגוף.

משמעות הדבר היא, שיותר ויותר אנשים מצטרפים למעגל החולים במגיפה, אך אצל רבים מהם, ואולי אף אצל רובם, המחלות הן תוצאה של הקונפליקטים הקשורים למוות שהתרחש ומתרחש סביבם ולא בהכרח מהגורם (או הגורמים) המקורי שגרם למותם של ראשוני החולים באותה מגיפה.

כאן צריך להוסיף לפאזל גם את העובדה שמדובר באזרחים של מדינות עניות, ללא תשתית רפואית מתאימה, רמת סניטציה והיגיינה נמוכה, עם מנטליות שונה לחלוטין מהמנטליות המערבית ועם חוסר אמון רב בתרבות המערבית (כולל ברפואה המערבית) שהפכה אותם בעבר לעבדים ומנצלת אותם כלכלית עד היום.

להערכתו של הביולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה, הגורם המקורי להתפרצות מגיפת האבולה ב-2014 היא חשיפת יתר לחומרים רעילים (על ד”ר לנקה ניתן לקרוא בטיפ מס’ 149).

חשיפה לחומרים רעילים יכולה להיגרם משני מקורות עיקריים:

1. חומרי הדברה שונים המגיעים למזון ולמים
2. תרופות וחיסונים.

בליבריה, לפחות אדם אחד נתפס כשהוא שופך בכוונה פורמלדהיד למקור המים מהם שתו אלה שאח”כ הופיעו אצלם הסימפטומים. להלן שני קישורים (מתוך רבים) עם מידע על כך:

Ebola Conspiracy

Ebola: Hoaxing It Up

הפורמלדהיד רעיל לגוף וחלק גדול מהסימפטומים שהוא יוצר בגוף זהים לסימפטומים שהופיעו אצל חולי ה”אבולה”.

במאמר בשם “Is Ebola Real” מה-27.10.14 מציין ד”ר סירקוס שיש מספר סוגים חדשים של אנטיביוטיקה אשר פוגעים באחד ממרכיבי קרישת הדם ומעלים אל הסיכוי לדימומים אצל המטופלים בעשרות אחוזים. הוא כותב במפורש שכל חולה אשר נפטר תוך כדי הקאות של דם, יכול להיות מטופל שמת למעשה כתוצאה מהטיפול הרפואי שניתן באפריקה לחולי אבולה.

ג. אבחון:

מכיוון שהסימפטומים של האבולה דומים לסימפטומים של מחלות אחרות, יש קושי רב באבחון מדוייק של המחלה ללא בדיקות דם במעבדה ועזרים נוספים.

אלה הן הבדיקות לאבחון כפי שמפורט באתר של ארגון הבריאות העולמי: 

•  antibody-capture enzyme-linked immunosorbent assay (ELISA)
• antigen-capture detection tests
• serum neutralization test
• reverse transcriptase polymerase chain reaction (RT-PCR) assay
• electron microscopy
• virus isolation by cell culture.

לקיחת דגימות דם מהחולים נחשבת במקרה זה כבעלת סיכון גבוה במיוחד לאנשי הרפואה שעושים זאת, והם מחוייבים לנקוט באמצעי הגנה מירביים.

בראיון שפורסם ב-26.9.14 טוען ג’ון רפופורט ששיטת האבחון המקובלת לחולי אבולה היא בלתי אמינה לחלוטין ושהרבה אנשים המאובחנים כחולים באבולה, חולים למעשה במחלות אחרות.

ג’ון רפופורט הוא עיתונאי-חוקר אמריקאי הכותב מזה כ-30 שנה על פוליטיקה, רפואה ובריאות, ואינו חושש להביע דעות ועובדות המנוגדות למקובל.

ד”ר לנקה טוען, שכמו במקרה של ה-HIV (אשר נחשב עד לפני מספר שנים כמחולל מחלת האיידס), גם במקרה של האבולה, לא הוכח עדיין בצורה מדעית טהורה קיומו של וירוס זה אצל אנשים הנחשבים כחולים באבולה.

המקרה של שפעת החזירים פגע גם הוא באמינות הדיווחים של רשויות הבריאות. במקרה של שפעת החזירים, לאחר שהיא הוכרזה ע”י ה-CDC האמריקאי כמגיפה, ולאחר שפורסם בקיץ 2009 שאובחנו כבר עשרות אלפי חולים במחלה, ושלפי ההערכות ישנם כ-22 מיליון אמריקאים שנדבקו בה, הפסיק לפתע ה-CDC לפרסם את מספרי הנדבקים במחלה. לאחר תחקירים נוקבים של עיתונאים, פורסמו נתוני האמת אשר הראו שרק אחד מכל 14 אנשים שהוכרזו כחולים במחלה, נמצא באמת חולה בה! בדיעבד הסתבר שה-CDC  הפסיק לפרסם את מספרי החולים, כי בדיקת דגימות הדם של החולים שנחשבו כחולי שפעת החזרים, הראתה שאצל אחוז משמעותי מהם לא נמצא הוירוס…

פרופורציות:

מובאת כאן טבלה המשווה בין הסימפטומים של מחלת האבולה למחלות אחרות.כמו-כן מציגה הטבלה את מספר החולים הממוצע בשנה בכל אחת מהמחלות האלה וכן הערכה של מספר המתים כל שנה מכל אחת מהמחלות.

המספרים הם לא בהכרח מדוייקים, ולא תמיד מעודכנים, אך הם נותנים סדרי גודל שמאפשרים לראות את התמונה הגדולה בפרופורציות יותר אמיתיות.

ניתן לראות בטבלה זו שכל הסימפטומים המיוחסים לאבולה יכולים להופיע בצורות שונות גם במחלת הטיפואיד (טיפוס), וחלק מהסימפטומים האופייניים לאבולה יכולים להופיע גם אצל חולי בילהרציה, מלריה, שפעת או הפטיטיס B. ישנן עוד מחלות רבות אחרות שלא הוכנסו לטבלה הנ”ל, וגם בהן יכולים להופיע חלק מהסימפטומים האופייניים לאבולה.

מספרי החולים והמתים מאבולה שמופיעים בטבלה הנ”ל מתייחסים לשנת 2014 והם מעודכנים ל-17.12.2014.

ניתן לראות מהטבלה שבפועל, כמות החולים והמתים מאבולה זניחה לעומת החולים והמתים מהמחלות האחרות, לפחות בשלב זה.

הבהלה מהאבולה קיימת בגלל אחוז התמותה הגבוה המיוחס למחלה זו ובגלל התפשטותה המהירה יחסית של המחלה במערב אפריקה בשנת 2014, והחשש שהמחלה תצא משליטה ותתפשט בכל העולם.

אחד הדברים שמעניין לעקוב אחריהם הוא אחוז התמותה מהמחלה.

הדיווח של ארגון הבריאות העולמי מ-8.9.14 מראה שיעור תמותה של כ-54% מהחולים.

הדיווח של ארגון הבריאות העולמי מה-17.12.14 מראה שיעור תמותה של כ-37%.

חשוב לציין שהדיווחים של ארגון הבריאות העולמי כוללים גם מקרים של חולים החשודים כנגועים באבולה, אך אין וודאות שהם אכן היו חולים במחלה.

סיכום ביניים:

1. כל עוד לא הוכח בצורה מדעית טהורה קיומו של וירוס האבולה, לא ניתן להוכיח שהמגיפה המתחוללת כעת במערב אפריקה נגרמה בגלל וירוס זה.
   מצד שני, גם לא הוכח עד כה שהגורם למגיפה איננו וירוס האבולה.
    
2. כל עוד אבחון החולים מתבסס על תהליכים לא מדוייקים, לא ניתן לדעת בוודאות מה גרם למחלתם, ולא ניתן לסמוך באופן מלא על הפרסומים המתייחסים לחולים אלה כאל חולים באבולה.
    
3. לא מן הנמנע שהמחלה אצל רבים מהחולים שאובחנו או נחשדו כחולי אבולה התפתחה כתוצאה מאחד או יותר מהגורמים הבאים:
   – אחד או יותר מהקונפליקטים המפורטים למעלה
   – זיהום מי השתיה ו/או המזון בחומרים רעילים
   – תנאי היגיינה וסניטציה גרועים
   – רעב, מחסור בחלבונים, תזונה גרועה
   – זיהומים רעילים כתוצאה מחיסונים ו/או תרופות שונות
   
   אנשים שנשחקים ונחלשים במשך שנים כתוצאה מעוני, מלחמות, תברואה לקויה ועוד, נעשים בד”כ הרבה יותר פגיעים לקונפליקטים שונים ולזיהומים שונים (רעלים, תרופות, חיסונים או מיקרובים).
    
4. לגבי אנשים מצוותי הרפואה שחלו תוך כדי עבודתם עם חולי “אבולה”, יש לבדוק כל מקרה לגופו. אנשים אלה עלולים לחוות לקונפליקטים של פחד מוות, פרידה, אובדן, סכנה קיומית, כעסים, קושי או אי-יכולת לעכל את המצבים שהם חווים, ועוד.
   מלבד הקונפליקטים השונים יש גם קושי ממשי בעבודה בחום של אפריקה עם החליפות האטומות שהם לובשים. חליפות אלה גורמות לכך שהמשתמש בהן מאבד כמות גדולה מאד של נוזלים תוך זמן קצר יחסית ויש סכנה של התייבשות.
    
5. מחלות ומוות מוסיפים קונפליקטים לקרובי החולה או הנפטר ואף מעצימים אותם. במצב הקיים באפריקה המערבית, בו יש חוסר אמון של בני השבטים ברפואה המערבית ובשלטון המרכזי, נוצרים מאבקים וקונפליקטים נוספים בהקשר לדרכי הטיפול בחולים ובנפטרים, דבר שעלול להגביר בהרבה את מימדי הבעיה.
    
6. לא ברור בשלב זה מה באמת גרם לכך שבסוף 2013 ובמשך 2014 חלה עליה משמעותית במספר החולים עם הסימפטומים המיוחסים לאבולה וביחס ישר לכך במספר המתים מבין חולים אלה.
    
7. למרות פרסומים מפחידים המופיעים באמצעי התקשורת, ההערכות של מרבית המומחים, גם מצד הרפואה המקובלת וגם מצד הרפואה ההוליסטית הן, שהסיכויים להתפשטות המחלה בארצות המפותחות נמוכים ביותר ושואפים לאפס.

היבט אזוטרי

כדור הארץ והאנושות נמצאים בתקופה של שינוי דרמטי שלא היה כמותו אי-פעם.

תהליך זה הוא חלק מתהליכי שינוי אדירים הקורים ברחבי היקום, והאנרגיות המגיעות לכדור הארץ מהיקום הולכות ומתעצמות, ביחד עם האנרגיות האלקטרומגנטיות תוצרת בני-האדם (טלפונים סלולריים, תחנות רדיו וטלויזיה, מכשירי רדאר, קווי מתח גבוה וכו’ וכו’).

ישנה הבנה האומרת שוירוס הוא למעשה ביטוי פיזי להשפעה אנרגטית שיש בה אינטליגנציה כלשהי.

אין לי את הכלים למדוד עד כמה משפיעה ההתעצמות האנרגטית על אנשים שונים, אך ההיגיון הפשוט אומר שככל שהאדם נמצא במצב אנרגטי, פיזי, רגשי וחיסוני חלש יותר, כך הוא גם פגיע יותר לאנרגיות חדשות המשנות את האיזון העדין בו הוא חי.

אחת הדרכים של אנרגיות עם אינטליגנציה כלשהי להשפיע על בני אדם היא להיכנס אל גוף האדם במעטה של וירוס.

האם יתכן שגורם זה הוא אחד מאלה שהשפיעו על התפרצות המגיפה דווקא עכשיו?

אין לי תשובה על כך, אך לא נבון יהיה לשלול זאת על הסף, ובהחלט יש מקום להכניס גורם זה לרשימת הגורמים האפשריים שתרמו להתפרצות המגיפה הנוכחית.

לסיום

התקשורת היא אחד הגורמים המזינים את בהלת האבולה, מאחר שהיא זקוקה כל הזמן ל”סקופים” ולדברים חדשים.

כפי שכבר יש הרבה פחות כותרות בתקשורת המערבית על 200-100 אנשים שנהרגים כל יום בקרבות בסוריה ועירק, כך מרבית האנשים בעולם המערבי לא רוצים לשמוע כל יום על עוד 2000 או 3000 אנשים שמתו ממלריה, 2000 שמתו מהפטיטיס B, עוד 600 עד 1300 שמתו משפעת וכו’.

האבולה זה משהו חדש, מסתורי, מאיים שמאפשר יותר כותרות ויותר פרסום.

בדיוק כפי שעריפת ראשו של אמריקאי אחד בעירק או סוריה יוצרת כותרות ענק בכל כלי התקשורת במערב.

מאמר זה נכתב בספטמבר 2014, כשאז נושא האבולה תפס מקום נכבד בכותרות של התקשורת היומית. מסיבות שונות דחיתי את פרסומו, ובעת כתיבת שורות מסכמות אלה לקראת סוף דצמבר 2014, כמעט ולא שומעים בתקשורת על נושא האבולה.

יש להניח שבעוד מספר חודשים או מספר שנים תתבהר האמת. עד אז טוב יהיה ללמוד את העובדות ולבחון את הפרסומים השונים בצורה ביקורתית ושקולה.

במידה ויגיע אלי ידע חדש בנושא האבולה, אשתדל לעדכן אתכם.וכרגיל אשמח לקבל מכם ידע נוסף או שונה מהכתוב כאן, תובנות שונות וגם דעות שונות.

……………………………………………………………………………………………………..

עדכון מתאריך 22.1.2015, כפי שהופיע באתר וואלה:

גורמי בריאות אמריקנים הודיעו היום (חמישי) הם יתחילו בקרוב טיפול בתרופה ניסיונית לנגיף האבולה בליבריה. מוקדם יותר היום הודיע ארגון הבריאות העולמי כי מגפת האבולה במערב אפריקה מתחילה לדעוך.

מנתונים חדשים שהוצגו היום עולה כי כעת מדווחים שמונה מקרים חדשים בשבוע של אבולה במדינה, זאת לעומת 509 מקרים חדשים בכל שבוע עם התפרצות המגפה.

בגינאה ירדו כמות המקרים החדשים של אבולה בשבוע מ-292 ל-20 ובסיירה לאון מדווחים 117 מקרים חדשים בשבוע לעומת 748 בעבר.

בשבוע שעבר דיווחה ליבריה כי עד סוף חודש הבא המדינה תהיה נקייה לגמרי מהנגיף.

…………………………………………………………………………………………..

עדכון מ-2018:

כתב אמריקאי שהיה בסיור באפריקה ב-2016 קיבל מידע מוירולוג של ה-CDC שהיה איתו באותו סיור, שהאבולה שהתפרצה באותה שנה ב-3 מקומות שונים בקונגו היא למעשה תוצאה של וירוס שיוצר באופן מלאכותי במעבדות ושוחרר כנראה בטבע בכוונה.

אין לי אפשרות לדעת עד כמה מדוייק מידע זה. זה הקישור למקור המידע הנ”ל:

CDC admits EBOLA VIRUS…Manufactured & Deployed

פורסם לראשונה ב-26.12.2014
עידן סער

…………………………………………………………………………………………..

הערה: 

כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.

בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.