פיברומיאלגיה – לפי ההבנות של הרפואה החדשה

מהי פיברומיאלגיה

משמעות המילה פיברומיאלגיה היא כאב בשרירים ורקמות חיבור (בעברית דָאֶבֶת).
המחלה היא למעשה תסמונת (צרוף של תסמינים שונים) המתאפיינת בכאב כרוני מפושט בחלקים שונים של הגוף ומלווה בד"כ גם בעייפות.

בהרבה מקרים חווים החולים תסמינים נוספים כגון:

• קשיים בשינה (הכוללים קשיי הירדמות ויקיצות מרובות)
• כאבי ראש וסחרחורות
• חרדה
• דיכאון
• יתכנו קשיי ריכוז וזיכרון
• לפעמים גם כאבי בטן ובעיות עיכול (שלשול ועצירות לסירוגין)
• לעיתים יש צורך בהטלת שתן תכופה

ועוד

לפי הסטטיסטיקה הרפואית, פיברומיאלגיה מאובחנת לרוב בין גיל 20 ל- 50, סובלים ממנה בין 2% ל- 4% מהאוכלוסייה (יש מקורות הטוענים שאחוז הסובלים מהמחלה מגיע ל-8%), ואחוז הנשים הסובלות ממנה גבוה בין פי 2 לפי 8 מאחוז הגברים.

לרפואה המקובלת אין עדיין תשובות ברורות לשאלה מה גורם לתסמינים.
הגורמים האפשריים לפי התיאוריות וההשערות השונות ברפואה המקובלת הם גנטיקה משפחתית, לחץ נפשי, חבלות פיזיות ומיקרובים מזהמים.

מהלך המחלה מתאפיין בהתפרצויות והטבות. ההתפרצויות נקשרות בעיקר למצבי סטרס, פרידה או מוות של היקרים לנו, מחלות או ארועי איום על החיים והמחייה.

אבחנת פיברומיאלגיה מתבססת בעיקר על התרשמות הרופא המאבחן. התרשמות הרופא נגזרת לרוב משלילה של מחלות דומות אחרות. אין בדיקה או סט בדיקות המאפשרות אבחון ברור של התסמונת.

הקריטריונים העיקריים לאבחון המחלה הם אלה:

• כאב מפושט באזורים שונים (ומשתנים) בגוף, הנמשך לפחות 3 חודשים
• היעדרה של דלקת קלינית (הניתנת לזיהוי בבדיקות)
• שלילת גורמי כאב מוכרים אחרים

הטיפול בפיברומיאלגיה ברפואה המקובלת מתרכז בניסיון להעלים את התסמינים או להחלישם עם תרופות ושינוי התנהגות ואורח חיים.

 

 

פיברומיאלגיה לפי הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מצאה דרך לא רק לגלות מהם הגורמים למרבית סוגי המחלות, אלא גם להוכיח זאת בצורה מדעית. ניתן לקרוא על כך במאמר הזה:
"המודל המדעי של הרפואה החדשה לאבחון גורמי מחלות"

מבחינת הרפואה החדשה, פיברומיאלגיה היא תסמונת, או אוסף של תסמינים, אשר נגרמים כל אחד מקונפליקט או קונפליקטים מסויימים, ונחווים בשלבים שונים של התוכנית הביולוגית.

המשותף לחולי פיברומיאלגיה הם כאבים מפושטים בגוף, אך התסמינים יכולים להיות שונים מאד בין אחד לשני בסוגי הכאבים, עוצמת הכאבים, האזורים בגוף בהם מורגשים הכאבים וכן תסמינים נוספים שאצל חלק מהחולים הם מופיעים ואצל חלק לא, כגון עייפות כרונית, מחלות ריאומטיות, זאבת, אנדומטריוזיס, הפרעות שינה וכו'.

ברפואה החדשה אנו מתייחסים לתסמינים עצמם. לכן, לשם הרפואי של המחלה אין לרוב משמעות רבה, מאחר ומדובר באוסף של תסמינים השונים מחולה לחולה, גם אם אבחנת המחלה זהה. לכן, כדי שנוכל לעזור לחולה בפיברומיאלגיה להתרפא, חשוב לגלות בהתחלה את הדברים האלה:

• מהם התסמינים שקורים אצל החולה.
• מהם הקונפליקטים שמשפיעים עליו עכשיו.
• מה גרם לקונפליקטים האלה.
• מהם הטריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט ומונעים מהגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.
• באיזה שלב נמצאת כל אחת מהתוכניות הביולוגיות אשר מעורבות בתסמונת אצל החולה הספציפי.

את זה מגלה הרפואה החדשה לפי התסמינים, תשאול המטופל ולפי הממצאים הרפואיים שהתגלו בבדיקות הרפואיות שעשה המטופל.

 

אין במאמר זה יומרה להקיף את כל הנושא. נתייחס כאן בעיקר לכאבי שרירים, אך נוסיף מספר הבנות גם לגבי חלק מהסימפטומים האחרים האופייניים לפיברומיאלגיה.

מידע מקיף יותר על פיברומיאלגיה לפי הרפואה החדשה יש בחוברת דיגיטלית, שניתן יהיה לרכוש אותה (כנראה בקרוב) אונליין באתר שלנו.

 

כאבי שרירים כרוניים – לפי התגליות של הרפואה החדשה

ההתייחסות כאן היא לשרירים משורטטים הקשורים לשכבת הנבט מזודרם חדש.
שם המחלה פיברומיאלגיה, מתייחס לכאבי שרירים וזהו גם התסמין הנפוץ ביותר אצל החולים.
לפי התגליות של הרפואה החדשה, כאבי שרירים הם תסמין אופייני לתהליכי ריפוי של שרירים, אשר נפגעו בשלב הפעיל של קונפליקט קל עד בינוני של יע"ע (ירידת ערך עצמי).

כדי להבין יותר על קונפליקטים של יע"ע, מומלץ לקרוא את המאמר על מחלות הנגרמות כתוצאה מקונפליקטים של ירידת ערך עצמי באתר שלנו.

יכולים להיות מצבים רבים ומגוונים שיגרמו לפגיעה בהערה העצמית שלנו, כגון:
אנחנו לא מספיק טובים, לא היינו בסדר, פישלנו, טעינו, פגענו, גרמנו נזק וכו'. מצבים כאלו עלולים לגרום לנו לחוות קונפליקט של יע"ע.
כאשר הפגיעה היא בשרירים, לפחות בחלק מהמקרים יש בתחושת ירידת הערך העצמי משהו שגם קשור לתפקיד שממלאים אותם שרירים ספציפיים.

השלב הפעיל של הקונפליקט נמשך כל עוד לא נמצא פתרון לקונפליקט. במהלך שלב זה  יש אובדן של תאים באותם שרירים שהקונפליקט קשור אליהם, דבר  הגורם לחולשה בשרירים אלו. חולשת השרירים תהיה משמעותית יותר ככל שהקונפליקט חזק יותר וממושך יותר.

ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שלב הריפוי הכולל ייצור מהיר של תאים חדשים.
תהליך זה דורש נוזלים רבים במקומות שמתרפאים והדבר גורם לבצקות ונפיחויות באותם מקומות בגוף.

נפיחות זו שקורית בשלב הריפוי היא זו שגורמת לכאבי השרירים.

הערה: השרירים המשורטטים (הרצוניים) שייכים למשפחה שלמה של איברים ורקמות אשר מתוכנתים כך שבסוף תהליך הריפוי הטבעי הם יהיו יותר מעובים, יותר חזקים ומתפקדים יותר טוב ממה שהיו לפני הופעת הקונפליקט.

 

מדוע הכאבים הופכים לכרוניים?
אם אנחנו חווים השפעה חוזרת של הקונפליקט לפני שתהליך הריפוי מסתיים, הדבר גורם לכך שהתוכנית הביולוגית תתחיל מחדש, ותביא שוב לשלב פעיל. מכיוון שיש לנו כבר את המכניזם הפנימי שיודע לפתור את הקונפליקט (לפחות באופן זמני) אז מהר יחסית אנחנו חוזרים שוב לשלב הריפוי עם הכאבים.
תהליך זה עלול לחזור על עצמו פעם אחר פעם. כלומר, אם אתם סובלים מכאבים כאלה לאורך שנים, זה אומר שאתם חווים מדי פעם השפעות חוזרות של הקונפליקט, הגורמות להפעלה חוזרת ונשנית, שוב ושוב, של התוכנית הביולוגית.

השפעות חוזרות אלה נגרמות בד"כ בגלל טריגרים. זה מצב שנקרא "ריפוי תלוי" (הנקרא לפעמים גם "תיקון תלוי"). כל "מחלה כרונית" היא למעשה מצב של ריפוי תלוי.

עוצמת הכאבים תלויה בעיקר בעוצמה בה חווינו את הקונפליקט ובמשך הזמן שהקונפליקט היה בשלב פעיל.

 

כאבים כרוניים ברקמות אחרות

מרבית הכאבים הכרוניים האחרים המופיעים אצל חלק מחולי פיברומיאלגיה הם כאבים שנוצרים ברקמות אחרות הקשורות גם הן לשכבת הנבט המזודרם החדש ומושפעות גם הן מקונפליקטים של יע"ע (ירידת ערך עצמי):

• קונפליקטים חזקים של יע"ע משפיעים על העצמות.
• קונפליקטים של יע"ע בעוצמה קלה או בינונית יכולים לפגוע בשרירים וכן ברקמות חיבור, גידים, רצועות, סחוסים, כלי דם, לימפה ורקמות שומניות.

בכל המקרים בהם קונפליקטים של יע"ע פוגעים ברקמות הנ"ל, יש בשלב הפעיל של הקונפליקט אובדן של תאים באותן רקמות שנפגעו, וברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שלב הריפוי שעיקרו תהליך של שיקום, עיבוי וחיזוק של אותן רקמות. תהליך זה הוא הגורם לכאבים שמגיעים מחלק מהרקמות הנ"ל.

הכאבים החזקים ביותר הקשורים לקונפליקטים של יע"ע באים מהעצמות. הסיבה לכך היא שהעצמות עטופות ברקמה שנקראת פריאוסטאום (קליפת העצם), שהיא מעוצבבת בצפיפות ורגישה מאד. ברגע שהעצם נמצאת בתהליך ריפוי היא מתעבה. זה גורם למתיחה של הפריוסטאום ומתיחה זו גורמת לכאבים שיכולים להיות חזקים מאד, עד כדי בלתי נסבלים.

כאן חשוב לציין שברקמת הפריאוסטאום יש שכבה נוספת של עצבים המושפעת מקונפליקטים של "פרידה ברוטאלית" ומי שסובל מקונפליקט כזה חווה כאבים חזקים מאד בפריאוסטאום כל עוד הקונפליקט לא פתור.

 

עייפות ותשישות כרונית

עייפות מתמשכת היא סימפטום כרוני של שלב הריפוי.
מכיוון שמרבית הכאבים הכרוניים אצל חולי פיברומיאלגיה הם סימפטומים של שלב הריפוי (במצב של "ריפוי תלוי"), ניתן להבין מדוע רבים מחולי הפיברומיאלגיה סובלים גם מעייפות או תשישות כרונית.

התחושה הכי חזקה של עייפות מתמשכת מופיעה בשלב הריפוי מקונפליקט חזק של יע"ע אשר פגע בעצמות.

 

כיצד ניתן להתרפא מפיברומיאלגיה?

מכיוון שהמחלה היא כרונית (כלומר שהיא נמשכת יותר מ-4-3 חודשים), המפתח לריפוי הוא למצוא דרכים כיצד לא להיות מושפע מהטריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי ובכך לא מאפשרים לגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.

כדי למצוא את הטריגרים צריך בד"כ לגלות מה היה הקונפליקט (או הקונפליקטים) המקורי שגרם למחלה.
כדי לגלות מה היה הקונפליקט המקורי, מחפשים מה יכול היה להיות האירוע או המצב שגרם לנו לירידת ערך עצמי בתקופה שבין מספר שבועות למספר חודשים (ולפעמים אפילו מספר שנים) לפני שהופיעו לראשונה הסימפטומים של כאבי השרירים או כאבי רקמות החיבור.

כשמגלים מה היה הקונפליקט המקורי, זה עוזר לגלות מהם הטריגרים אשר מעוררים אצלנו שוב ושוב את התחושה של ירידת הערך העצמי שלנו.

כשמצליחים לגלות מהם הטריגרים, הצעד הבא הוא למצוא כל דרך אפשרית לחזק את ההערכה העצמית שלנו ולהגיע למצב שנהיה הרבה פחות מושפעים מאותם טריגרים. זוהי למעשה עבודה ממשית של התפתחות אישית וישנן גם טכניקות שונות לעבודה עצמית שניתן להיעזר בהן.

להרבה אנשים קשה לעשות לבד את כל התהליך הזה ואז מומלץ להיעזר במטפלים ורצוי במטפלים שמכירים גם את הרפואה החדשה.

המטפלים יכולים לעזור למטופל גם לפתור קונפליקטים נוספים שהמטופל חווה אשר הופיעו בגלל הפיברומיאלגיה או בגלל דברים אחרים.

ישנן שיטות עזר רבות שיכולות לעזור לפתור את הקונפליקטים ולהתחזק בצורה כזאת שהטריגרי פחות ישפיעו, כך שניתן יהיה להתרפא לגמרי מהמחלה.
חלק מהשיטות הן כאמור טכניקות לעבודה עצמית של המטופל וחלקן הן שיטות של טיפול רגשי בהן נעזר המטופל במטפלים.
בנוסף לשיטות העוסקות בטיפול רגשי ישנן גם שיטות עזר נוספות כגון הילינג, שטיפה אנרגטית, מגנטותרפיה ויש גם תוספי תזונה אשר יכולים להעלים את הכאבים לחלוטין או כמעט לחלוטין, ללא תופעות לוואי.

אחת הדרכים שיכולה לעזור בחלק מהמקרים היא תגלית מעניינת של הרפואה החדשה.
תגלית זו מראה שישנם מקרים בהם חלק מהחלומות שאנחנו חולמים מהווים טריגרים ואז אנחנו כלל לא יודעים שאלה הם הטריגרים שמפריעים לגוף להתרפא.

החלק הנוסף של התגלית הוא, שישנם קטעי מוזיקה אשר אם משמיעים אותם ברצף כל הלילה במשך לפחות 4 לילות רצופים, עשויים לנטרל לפחות חלק מאותם חלומות שמהווים טריגרים.

על התגלית ועל 3 קטעי מוזיקה שנמצאו כמתאימים ניתן לקרוא במאמר הזה:
"מוזיקה לריפוי – 2 תגליות מפתיעות".

 

לסיכום

הגורם העיקרי לפיברומיאלגיה הם קונפליקטים של ירידת ערך עצמי הפוגעים בשרירים המשורטטים ובחלק מהמקרים גם ברקמות אחרות המושפעות מקונפליקטים של ירידת ערך עצמי כמו רקמות חיבור, גידים, רצועות, כלי דם, סחוסים ועצמות.

הכאבים מופיעים תמיד בשלב הריפוי ומכיוון שהמחלה היא כרונית, זה מצביע על כך שהחולה נמצא במצב של "ריפוי תלוי", כלומר, שהוא מושפע שוב ושוב מטריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט ולא מאפשרים לגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.

אפשר להתרפא מהמחלה בדרכים טבעיות והמפתח לריפוי הוא להגיע למצב בו החולה לא מושפע, או הרבה פחות מושפע, מאותם טריגרים.

ניתן לעשות זאת בעבודה אישית ובמרבית המקרים כדאי גם להיעזר במטפלים אשר מכירים את הרפואה החדשה ויודעים גם לעזור בשיטות נוספות.

 

פורסם לראשונה ב-28.1.2023
עידן סער

……………………………………………………………………………………………………..

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

…………………………………………………………………………………………………….