מלנומה בעור

מלנומה לפי הרפואה המקובלת (מתוך ויקיפדיה)

מֶלָנוֹמָה (Melanoma) היא סוג של סרטן העור הנגרם כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים. אמנם רוב גידולי המלנומה מתחילים בעור, אך גידולים סרטניים ראשוניים של מלנומה עלולים להופיע גם בעין, בפה ובגרון, במערכת העיכול, בכבד, במוח, במערכת הלימפה ומתחת לציפורניים.

גורמי הסיכון הם חשיפה לשמש – בעיקר בחשיפה שאינה קבועה אלא חשיפה לפרקים (אינטרמיטנטית). בנוסף, הסיכוי למלנומה גבוה יותר אצל בהירי שיער, עור ועיניים. נוכחות של שומות שונות מעלה אף היא את הסיכוי להתפתחות מלנומה, בעיקר במצבים בהם יש שומה מולדת (נבוס קונגניטלי).

מלנומה מהווה את רוב מקרי סרטן העור במדינות המפותחות.

 

הערה:
גם לפי ויקיפדיה וגם לפי מקורות אחרים, סרטן העור השכיח ביותר הוא סרטן תאי בסיס (BCC – Basal Cell Carcinoma), שהוא סרטן לא מסוכן אשר מהווה כ-95% מסה"כ המקרים של סרטן העור.

 

מלנומה לפי הרפואה החדשה

גידולי מלנומה מתפתחים בשכבת הדרמיס של העור, שהיא השכבה שמתחת לשכבת העור החיצוני (שנקראת אפידרמיס).

שכבת הדרמיס קשורה לשכבת הנבט המזודרם של המוח הישן. בכל רקמה הקשורה למוח הישן (אנדודרם או מזודרם של המוח הישן), כאשר מופעלת בה תב"מ (תוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות) כתוצאה מקונפליקט, יש גידול של תאים בשלב הפעיל של הקונפליקט ובשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט נפתר, מפורקים תאי הגידול ע"י חיידקים ופטריות.
.

מהם הקונפליקטים שיכולים לגרום למלנומה בעור?:

א. קונפליקטים של התקפה:

1. התקפה ממשית כנגד העור (כגון תקיפה פיזית, תאונת דרכים, ניתוח, ביופסיה, זריקות, נשיכת כלב וכו').
2. התקפה פיגורטיבית, התקפה מילולית, האשמת שווא וכו'.
   זה יכול להיות על רקע גזעי, סקטוריאלי, מיני או כל דבר אחר.
3. כאבים דוקרים או חודרים.

ב. קונפליקטים של לכלוך, טינופת, כיעור:

1. תחושה שהמראה שלנו הושחת, התכער, עוות. מרגיש מכוער במקום מסויים בגוף, כגון אחרי ניתוח (לדוגמא: כריתת שד – אם האישה מרגישה כיעור במקום הניתוח).
2. מרגיש מטונף, מזוהם, מלוכלך, מגואל (העור בא במגע עם משהו שהוא בעינינו מגעיל, מטונף, דוחה. לדוגמא: צואה, קיא), או שנגע בנו מישהו דוחה (לדוגמא: שיכור, או אדם ש"נדבק" במחלה כלשהי).

 

דוגמאות:

• ניתוחים עלולים לגרום למלנומה, אם הגוף מפרש את הניתוח כהתקפה כנגדו, או שהמנותח מרגיש שגופו הושחת או התכער באזור המנותח.
• חגורת הבטיחות פגעה חזק בבטנה של אישה בזמן תאונת דרכים. במקום הפגיעה בבטן התפתחה מלנומה.
• בשיחת טלפון הותקפה האישה מילולית לגבי משהו שקשור למורשת שלה. לאחר השיחה הופיעו אצלה שינגלס באותם מקומות בהם נגעה שפופרת הטלפון בפניה.
• כאשר מופיעה מלנומה מתחת לגובה המותניים, הגורם יכול להיות העלבה או תקיפה בנושאים מיניים, סקס כפוי וכו'.

 

הערה:

קרינת UV מהשמש יכולה לגרום לנזק לעור אך לא לסרטן.
קרמים להגנה נגד השמש אינם מגינים על העור מפני סרטן, אך הם מפחיתים את הפחד מפני סרטן העור…

במקרים רבים המלנומה מתפתחת במקומות שלא היו חשופים כלל לשמש. התיאוריה שקשורה לקרינת UV גם לא יכולה להסביר מדוע לפעמים הגידול מופיע רק בצד ימין או רק בצד שמאל, למרות שהחשיפה לשמש היתה בשני הצדדים.

 

 

מהי התב"מ (התוכנית הביולוגית) שמופעלת בשכבת הדרמיס בעור?

השלב הפעיל (כל עוד הקונפליקט לא נפתר):

באזור בו הגוף חש שהוא מותקף או חווה כיעור, גועל, השחתת צורה וכד' מתפתח גידול של תאים והיווצרות מלנומה קומפקטית.
יכולים להיווצר גם גידולים ללא פיגמנטים, כגון: מלנומה ללא פיגמנטים, שינגלס, אקנה ועוד.

 

לפי ההבנות של הרפואה החדשה, זוהי תוכנית ביולוגית עתיקה מבחינה אבולוציונית, מהתקופה שלבני ההאדם לא היתה עדיין את שכבת האפידרמיס (שכבת העור החיצונית). על רקע זה, ההבנה של הרפואה החדשה היא שמטרתה של תוכנית ביולוגית זו היתה לחזק את שכבת הדרמיס וליצור שכבת הגנה כנגד התקפה נוספת מאותו סוג באזורים שנפגעו.

 

הערה צדדית:
בימינו תב"מ זו עושה לבני האדם יותר צרות מתועלת, אך כל עוד לא שודרגו תוכנות אלה בבני האדם, גופנו מגיב לקונפליקטים הנ"ל לפי תב"מ עתיקה זו.

 

במקביל להתפתחות הגידול/ים, המוח נותן פקודה לחיידקים ו/או פטריות להתרבות, אך בשלב זה הם רדומים, לא פעילים. תפקידם של חיידקים ופטריות אלה הוא לפרק את הגידולים בשלב הריפוי, לאחר שהקונפליקט ייפתר. הם מתרבים בהתאם לקצב התרבות תאי הגידולים, כך שבכל רגע נתון יהיה בדיוק את מספר המיקרובים הדרוש לפירוק הגידול/ים.

 

שלב הריפוי –לאחר שהקונפליקט נפתר:

המלנומה מפורקת ע"י חיידקים ו/או ע"י פטריות.

הסימפטומים בתהליך זה יכולים להיות כאלה:

• שינוי הטקסטורה של המלנומה – היא נעשית יותר ספוגית.
• שינוי צורה – יותר רחבה, פחות סימטרית וקצוות לא חלקים.
• אפשרות לדימום (תאי הגידול מכילים דם וכשהם מפורקים יש דימום).
• סוג החיידקים העיקרי שמפרק מלנומות הוא חיידקים ממשפחת השחפת. אם הגידולים שהיו מתחת לאפידרמיס מפורקים ע"י חיידקי שחפת ופורצים את האפידרמיס, יהיה ריח מסריח האופייני לפעילותם של חיידקים אלה.
• כאשר המלנומה מפורקת ע"י פטריות, זה יכול להתבטא בפטרת העור.

 

אם יש טריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט – הגידולים ימשיכו לגדול.

אם אין את המיקרובים הדרושים לפירוק הגידולים (בד"כ בגלל שימוש באנטיביוטיקה שגרמה להשמדתם) – הגידולים יישארו כגידולים שפירים.

 

מלנומות יכולות להופיע בצורות וגדלים שונים ולכן תהליך הריפוי יכול להתבטא בסימפטומים שונים נוספים המאובחנים בשמות כגון:

• פורונקלים או קרבונקלים (חלק מסוגי הפרונקלים או קרבונקלים)
• שינגלס (שלבקת חוגרת, הרפס זוסטר) – זוהי למעשה "מלנומה אזורית"
• פטריית שמש (Tinea versicolor)
• לופוס וולגריס (שחפת של העור)
• צרעת

 

פירוק המלנומות ע"י חיידקי שחפת יוצר לפעמים מצבים המאובחנים כ"שחפת של העור".

שומות הן בד"כ שאריות של מלנומה שרופאה.

 

התייחסות טיפולית

כל עוד הקונפליקט לא פתור והגידול ממשיך לגדול, העדיפות הראשונה היא לגלות מה היה הקונפליקט ולפתור אותו בכל דרך אפשרית.

ברגע שהקונפליקט נפתר (ולא משנה אם במודע או שלא במודע), העבודה העיקרית היא ללמוד כיצד להימנע ככל האפשר מהשפעות חוזרות של הקונפליקט או כיצד לנטרל השפעות כאלה או לפחות למזער אותן.

זוהי עבודה ממשית של התפתחות אישית!

בנוסף אפשר להיעזר בשיטות שונות של הרפואה האלטרנטיבית וישנם מקרים (בעיקר במצבים קיצוניים וקשים) בהם יהיה נכון לקבל טיפולים של הרפואה המקובלת.

 

פורסם לראשונה ב-20.4.2022
עידן סער

……………………………………………………………………………………………………..

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

…………………………………………………………………………………………………….