פריקרדיטיס – דלקת קרום הלב – לפי התגליות של ה-GNM/GHK

פריקרדיטיס – דלקת קרום הלב – לפי התגליות של ה-GNM/GHK

מהו קרום הלב?

קרום הלב הוא שק דק בעל שתי שכבות העוטף את הלב, מגן עליו ומחזיק אותו במקומו בתוך בית החזה. בין שתי השכבות הללו נמצאת כמות קטנה של נוזל סיכה המונע חיכוך בזמן שהלב פועם.

 

מהם הסימפטומים העיקריים כשיש דלקת בקרום הלב?

הסימן המובהק ביותר של פריקרדיטיס הוא כאב בחזה:

  • סוג הכאב: לרוב כאב חד ודוקר (כמו דקירת סכין). לפעמים כאב עמום או כאב לחץ.
  • מיקום: מאחורי עצם החזה או בצד שמאל של החזה. תיתכן הקרנה לחלק התחתון של עצם השכמה.
  • החמרה והטבה: הכאב נוטה להחמיר בזמן שאיפת אוויר עמוקה, שיעול או שכיבה על הגב. הוא משתפר משמעותית כאשר רוכנים קדימה או יושבים זקוף.
  • תסמינים נוספים: הזעות חזקות בלילה (בעיקר בשעות הקטנות), חום נמוך (בד"כ לא יותר מ-38.5 מעלות), דופק מהיר, קוצר נשימה קל ותחושת חולשה.

 

מה גורם לדלקת בקרום הלב לפי הרפואה החדשה?

כפי שהוסבר בהרבה מקומות באתר זה, דלקת היא מנגנון טבעי שמופעל ע"י הגוף כדי לזרז תהליכי ריפוי ושיקום. כלומר, שדלקת היא תמיד סימפטום של שלב הריפוי/שלב התיקון.

במקומות רבים באתר זה הוסבר גם שמרבית המחלות נגרמות כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים. דלקת קרום הלב מופיעה בשלב הריפוי מקונפליקט ביולוגי שפגע בקרום הלב.

 

הקונפליקט הביולוגי שמשפיע על קרום הלב הוא קונפליקט של התקפה, שהאדם חווה אותה כהתקפה כנגד הלב או נגד אזור הלב.

להלן מספר דוגמאות של דברים אשר יכולים לגרום לאדם לחוות קונפליקט של התקפה על הלב או אזור הלב:

  • דקירה או מכה נגד הלב
  • דחיפה או מכה בפלג הגוף העליון במהלך קטטה או תאונה
  • מילים "חדות" (עלבונות מילוליים) יכולות להיתפס כ"דקירה בלב"
  • ניתוח לב כמו ניתוח מעקפים או החלפת מסתם עשוי להיחשב כפגיעה בשלמות האיבר
  • הכרזה על ניתוח לב והדימוי המנטלי של "חיתוך" כבר יכולים לעורר את הקונפליקט
  • אבחנה של "מחלת לב" או הערות של רופא כמו "הלב שלך לא עובד כראוי", "תוצאות האק"ג שלך חריגות", או "לחץ הדם שלך גבוה מדי", הקשורות לסיכון להתקף לב, עלולות בקלות לעורר פחד בהקשר ללב
  • הקונפליקט יכול להתרחש גם בהקשר למישהו אחר, למשל, כאשר אדם אהוב עבר התקף לב.
  • קונפליקטים של התקפה על הלב יכולים לקרות גם בגלל כאבים בחזה כשיש תעוקת חזה או במהלך התקף לב

 

השלב הפעיל של הקונפליקט

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש התרבות של תאי קרום הלב באזור בקרום בו הגוף חווה את הקונפליקט. קצב גידול התאים תלוי בעוצמת הקונפליקט.

מבחינת הטבע, המטרה הביולוגית של גידול התאים היא לעבות ולחזק את קרום הלב כנגד התקפות חוזרות על אותו אזור.

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, שגשוג התאים באותו אזור מתפתח לגידול שטוח או גושני (בולט).

ברפואה הקונבנציונלית, עיבוי קרום הלב מאובחן כסרטן מסוג מזותליומה של קרום הלב.

בשלב הפעיל של הקונפליקט אין סימפטומים והגידולים מתגלים רק במהלך בדיקה שגרתית או בדיקת מעקב או בשלב התיקון לאחר שהקונפליקט נפתר ומופיעים חלק או כל הסימפטומים הנ"ל.

 

שלב התיקון (שלב הריפוי):

לאחר שהקונפליקט נפתר (במודע או שלא במודע), תאי הגידול כבר לא נחוצים והגוף דואג לפרק אותם בעזרת חיידקים ממשפחת השחפת ו/או פטריות.

תסמיני שלב התיקון הם כאב מאחורי עצם החזה והזעות חזקות מהרגיל בלילה, בשינה (בעיקר בשעות הקטנות) וכן שאר התסמינים שפורטו למעלה.
תהליך הריפוי כולל נפיחות שנוצרת באזור המתרפא והכאב בחזה נגרם בעיקר בגלל הלחץ שנוצר מהנפיחות.

החיידקים שמפרקים את תאי הגידול צורכים הרבה חלבונים ולכן חשוב מאד לדאוג לכך שהמטופל לא יצום בשלב הזה ויאכל מספיק חלבונים.

אם המטופל השתמש באנטיביוטיקה באותו זמן או קצת קודם, יתכן שהמיקרובים הדרושים לפירוק תאי הגידול הושמדו. במקרה כזה אין לגוף דרך לפרק את תאי הגידול ובמקום תהליך של פירוק הגידול עובר תהליך של התכמסות (אינקפסולציה) בו הוא עוטף את עצמו ברקמה דקה והופך לגידול שפיר.

 

דלקת קרום הלב

דלקת קרום הלב מתרחשת בשלב התיקון ומטרתה היא להאיץ את תהליכי הריפוי הטבעיים.
בתהליך הריפוי יש צורך לרכז יותר נוזלים במקום המתרפא, אך בד"כ קרום הלב סופג את עודף הנוזלים.

סיבוכים בתהליך הריפוי

אם באותו זמן שבו קרום הלב נמצא בתהליך הריפוי יש גם את הסינדרום של צינוריות האיסוף בכליות, מצטברים בגוף יותר נוזלים מהרגיל (אצירת נוזלים בגלל הקונפליקט שפגע בכליות). הגוף מתוכנת במקרה כזה להוליך את עודף הנוזלים בעדיפות ראשונה למקום המתרפא (קרום הלב במקרה זה).

במקרה כזה, חיוני לטפל מיידית גם בקונפליקט שפגע בכליות כדי למנוע או להקטין ככל האפשר את הסיבוכים שעלולים להיגרם בגלל "הסינדרום".

כאשר הגוף כבר לא מסוגל לספוח את עודף הנוזלים שמגיעים לקרום הלב, עודף נוזלים זה הולך ומצטבר במירווח שבין שני קרומי הלב.

מצב זה של הצטברות עודף נוזלים בקרום הלב נקרא "תפליט קרום הלב" (תפליט פריקרדיאלי).
אצל אדם בריא, כמות הנוזלים הרגילה שבין קרומי הלב היא כ-50-15 מ"ל.
במצב של תפליט קרום הלב, כמות הנוזלים יכולה להגיע לליטר ואף יותר!

זה קורה לעתים קרובות בזמן אשפוז לאחר ניתוח לב.

הצטברות מהירה יחסית של נוזלים בקרום הלב יכולה לגרום לתסמינים שלפעמים הם קשים:

  • קוצר נשימה (במיוחד בשכיבה)
  • תחושת לחץ או מלאות בחזה
  • דופק מהיר
  • שיעול יבש

הסכנה העיקרית במצב זה היא טמפונדה לבבית.

טמפונדה לבבית היא הסיבוך המסוכן ביותר של תפליט פריקרדיאלי. כאשר הלחץ של הנוזל שמצטבר בתוך השק של קרומי הלב עולה על הלחץ שיש בתוך חללי הלב. זה גורם לבעיות האלה:

  1. הלב לא מצליח להתרחב כדי להתמלא בדם.
  2. כמות הדם שיוצאת מהלב לגוף צונחת.
  3. התוצאה : ירידה קריטית בלחץ הדם, הלם וסכנת חיים מיידית.

 

כפי שהוסבר למעלה, כאשר יש תפליט של קרום הלב בו מצטברת כמות רבה של נוזלים, זה בד"כ מצביע על כך שיש במקביל גם קונפליקט שפגע בצינוריות האיסוף של הכליות, אשר גרם לאצירת נוזלים בגוף ולהתפתחות "הסינדרום". במקרה כזה חיוני לפתור מהר ככל האפשר את הקונפליקט שפגע בכליות. פתרון הקונפליקט שפגע בצינוריות האיסוף בכליות יפסיק את אצירת הנוזלים בגוף ויאפשר לקרום הלב להשתחרר מעודפי הנוזלים.

במקביל חיוני כמובן לטפל גם בקרום הלב. אם הצטברות הנוזלים בקרום הלב הגיעה למצב של טמפונדה לבבית או שיש סכנה שתתפתח טמפונדה לבבית, יש הכרח בהתערבות רפואית לנקז לפחות חלק מעודפי הנוזלים בלי לחכות לפתרון הקונפליקט שפגע בכליות.

חשוב שהמטופל יבין ככל האפשר את המצב, את הגורמים למצב שנוצר, את משמעויות הסימפטומים ואת דרכי הטיפול האפשריות.

הדרך הנפוצה בה משתמשים הרופאים לניקוז החוצה של עודפי הנוזלים היא ע"י ניקור – מחט ארוכה חלולה מוחדרת לקרום הלב באזור עם הנוזלים ודרכה שואבים את עודפי הנוזלים.

אם המטופל לא מכין את עצמו כראוי לתהליך הזה, הגוף עלול לחוות את החדרת המחט לקרום הלב כעוד התקפה על אזור הלב. זה עלול לעצור זמנית את תהליכי הריפוי הטבעיים ולגרום להתפתחות של "תיקון תלוי".

 

לסיכום

פריקרדיטיס (דלקת קרום הלב) מופיעה בשלב הריפוי מקונפליקט שהאדם חווה כהתקפה על הלב או אזור הלב.

כל עוד הקונפליקט פעיל מתפתח על קרום הלב גידול מסוג מזותליומה.

ברגע שהקונפליקט נפתר מתחיל שלב הריפוי בו מיקרובים (אם הם לא הושמדו ע"י אנטיביוטיקה) מפרקים את תאי הגידול.

תהליך הריפוי מלווה בד"כ בנפיחות שגורמת לכאבים ובדלקת שנועדה להאיץ את תהליכי הריפוי הטבעיים. תהליכים אלה גורמים לסימפטומים לא נעימים.

סיבוכים בשלב הריפוי קורים בעיקר אם יש בגוף באותו זמן גם את "הסינדרום של צינוריות האיסוף בכליות". הסינדרום יכול לגרום לתפליט של קרום הלב, שעלול להתפתח לטמפונדה לבבית, שהיא מסכנת חיים ומחייבת התערבות רפואית מיידית.

 

 

פורסם לראשונה ב-16.1.2026
עידן סער

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

 

עגלת קניות
מצב יום/לילה
Scroll to Top

הירשמו לניוזלטר* שלנו וקבלו במתנה, ללא עלות,
את סדרת הסרטונים:

 

מחלה זה משהו אחר

סדרת 8 הסרטונים הקצרים הללו, מציגה את חמשת החוקים הביולוגיים הטבעיים של הרפואה החדשה(GHk/GNM). במהלך צפייה בת שעה תוכלו לקבל מושג כללי ראשוני על נקודת מבט חדשה זו המסבירה בריאות וחולי בדרך חדשנית ומראה כי מחלות מכל הסוגים מתחילות כתגובה להלם המהווה קונפליקט ומתנהלות בדרך ברורה והגיונית המאפשרת החלמה כפי שהתכוון הטבע.

הירשמו – קבלו – צפו – והשכילו!

* ניתן להסיר עצמך מתפוצת הניוזלטר בכל שלב בהמשך.