כמו במרבית הנושאים, גם לגבי מחלות מין ההבנות של הרפואה החדשה שונות מאד מההבנות המקובלות.
המטרה במאמר זה היא להציג חלק מההבנות של הרפואה החדשה לגבי חלק ממחלות המין הנפוצות.
מהן מחלות מין לפי הרפואה המקובלת?
זהו ציטוט מתוך האתר של קופ”מ מכבי:
“מחלות מדבקות המועברות באמצעות מגע מיני ונגרמות על ידי חיידקים, נגיפים וטפילים. קיימים למעלה מעשרים סוגי מחלות המועברות במגע מיני לרבות קלמידיה, זיבה, עגבת, שלבקת (הרפס), איידס, נגיף הפפילומה וטריכומוניאזיס.
לרוב נשים סובלות מסיבוכים משמעותיים יותר מגברים הנדבקים במחלות המועברות באמצעות מגע מיני. אישה הרה החולה במחלה המועברת במגע מיני עלולה להדביק את תינוקה ולגרום לבעיות בריאות חמורות אצלו.
גורמי סיכון להדבקות במחלות המועברות במגע מיני כוללים קיום יחסי מין בלתי מוגנים, ריבוי שותפים מיניים ושימוש בסמים ובאלכוהול. אוכלוסיות סיכון נוספות כוללות נערים ונערות מתבגרים ותינוקות.”
מחלות מין לפי הרפואה החדשה
גם מחלות המין, כמו שאר מרבית המחלות שלא נגרמות כתוצאה מרעלים או קרינות מייננות, הן מחלות שנגרמות כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים ומתפתחות לפי החוקים הביולוגיים שגילה ד”ר האמר.
מחלות המין לא נגרמות כתוצאה מוירוסים או חיידקים. המיקרובים שמעורבים במחלות אלה נכנסים לפעולה ובאים לידי ביטוי רק בשלב הריפוי, מאחר ותפקידם הוא לעזור בשיקום הרקמות שנפגעו בשלב הפעיל של הקונפליקט.
להלן התייחסויות למחלות המין העיקריות:
מחלות מין המתפתחות באפידרמיס (השכבה החיצונית של העור)
לפי הרפואה החדשה, כל המחלות המתפתחות באפידרמיס, בין אם הן מוגדרות כמחלות עור או מחלות מין, נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה.
קונפליקטים של פרידה יכולים להיות כאלה שמשפיעים על כל הגוף או כאלה שיש להם השפעה מקומית בלבד.
קונפליקטים של פרידה יכולים להיות אחד או יותר מהסוגים האלה:
- פרידה פתאומית, אובדן פתאומי ולא צפוי, של מגע פיזי רצוי
- פרידה כואבת
- פחד מפרידה או פחד לאבד מגע פיזי רצוי
- רצון עז להשתחרר ממגע פיזי לא רצוי
כל עוד האדם נמצא תחת השפעה פעילת של קונפליקט כזה, יש אובדן מיקרוסקופי של תאים באפידרמיס באותו אזור בגוף שהושפע מהקונפליקט.
ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך שיקום באותם מקומות בהם היה אובדן של תאים.
תהליך השיקום כולל בהתחלה ייצור מהיר של תאים חדשים וריכוז גדול מהרגיל של נוזלים באותו אזור כדי לעזור בהבאת חומרי בניה והוצאת חומרי פסולת.
תהליך הריפוי יכול להיות מלווה בשלפוחיות, פצעונים, כאבים, גרד, רגישות יתר באותו אזור ולפעמים גם דימום (שקורה בעיקר במשבר הריפוי).
אם מוצאים בשלב זה חיידקים או וירוסים, זה מחזק את הידיעה וההבנה שאותו אדם נמצא בשלב הריפוי, כי המיקרובים מצטרפים רק בשלב הריפוי כדי לעזור בתהליך.
מחלות המין העיקריות שמתפתחות באפידרמיס הן אלה:
- הרפס וגינלי
- קונדילומות (יבלות באיברי המין)
- דרמטיטיס וגינלי
לפי הרפואה החדשה, המחלות הנ”ל נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של פרידה בהקשר מיני. קונפליקטים כאלה יכולים להיגרם במצבים כגון:
- אובדן או עזיבה או פרידה פתאומית של בן או בת הזוג ליחסי מין
- אי יכולת של בן/בת הזוג לקיים יחסי מין
- בגידה של בן/בת זוג, או חשד לבגידה או פחד מבגידה
- רצון עז להיפטר (להיפרד) מקיום יחסי מין לא רצויים
קונדילומות נגרמות בד”כ במצב של ריפוי תלוי, כלומר – מצבים חוזרים ונשנים של קונפליקט של פרידה מינית > התחלת ריפוי > השפעה חוזרת של הקונפליקט > שוב התחלת ריפוי, וחו”ח.
אם אדם מאובחן עם מחלת מין “מדבקת”, עצם ההימנעות מקיום יחסי מין בגלל החשש להידבק, יכולה לגרום לקונפליקט של פרידה בהקשר מיני אצל בן/בת הזוג, מה שעלול להתבטא אצלם בשלב הריפוי גם כן עם סימפטומים של מחלת מין.
מחלות מין שמתפתחות בדרמיס (שכבת העור השניה)
ישנם שני סוגים עיקריים של קונפליקטים שיכולים לפגוע בשכבת הדרמיס של העור:
- קונפליקט של התקפה (על אותו אזור בגוף בו התפתחה המחלה).
- קונפליקט של משהו מכוער, מלוכלך, דוחה, מגעיל וכד’.
מחלות שנחשבות כמחלות מין המתפתחות בדרמיס נגרמות בד”כ ממשהו בהקשר לסקס שמבחינת החווייה של האישה או הגבר זה היה מלווה בתחושה של אחד או יותר מהדברים האלה:
- מטונף
- מזוהם
- מלוכלך
- מגואל
- דוחה
החווייה היא, שהעור באותו אזור בא במגע עם משהו או מישהו שהוא בעינינו מגעיל, מגואל, מטונף, דוחה וכד’.
בשלב הפעיל של הקונפליקט יש ריבוי של תאים באותם מקומות שהושפעו מהקונפליקט.
בשלב הריפוי יש פירוק של התאים העודפים האלה ע”י חיידקים ו/או פטריות.כמעט כל הסימפטומים שמאובחנים כמחלות מין מופיעים בשלב הריפוי.
לתהליך הריפוי מצטרפים בחלק מהמקרים גם אותם חיידקים מפורסמים הנחשבים כגורמי מחלות המין הנפוצות כגון:
- זיבה (גונוריאה). החיידק המעורב הוא ניסריה גונוריאה ( Neisseria Gonorrhea), שמכונה גם גונוקוקוס (Gonococcus).
- כלמידיה. החיידק המעורב הוא כלמידיה טרכומטיס.
- עגבת (סיפיליס). החיידק המעורב הוא טרפונמה פאלידום (Treponema pallidum).
החיידקים הנ”ל יכולים כנראה להיות מעורבים בתהליכי ריפוי גם ברקמות אחרות שאינן שכבת הדרמיס בעור.
מחלות ברירית צוואר הרחם
לפי הרפואה המקובלת, מחלות ברירית צוואר הרחם, כולל סרטן צוואר הרחם, נגרמות בעיקר ע”י וירוס הפפילומה (HPV) וזה אחד הצידוקים מבחינת רשויות הבריאות לתת חיסונים כנגד וירוס זה.
לפי הרפואה החדשה, מחלות ברירית צוואר הרחם, כולל סרטן צוואר הרחם, נגרמות כתוצאה מקונפליקטים של תסכול מיני.
הסברים מפורטים יש במאמר הזה:
סרטן צוואר הרחם – לפי התגליות של הרפואה החדשה
לפי הרפואה החדשה, החיסון כנגד וירוס הפפילומה הוא מיותר לחלוטין וחסר כל תועלת.
ישנם כיום יותר ויותר מחקרים המראים שהגרדסיל, שהוא החיסון הנפוץ כנגד ה-HPV, מכיל כנראה הכי הרבה חומרים רעילים מבין החיסונים השונים והוא גורם נזקים רבים למתחסנים, כולל מקרים לא מעטים של מוות.
איידס
איידס היא תסמונת.
לפי הרפואה החדשה, מצב שמכונה תסמונת, הוא בד”כ ביטוי לשילוב של יותר מקונפליקט אחד.
לפי הרפואה המקובלת, מחלת האיידס נגרמת ע”י נגיף ה-HIV.
מסתבר שלמעשה לא הצליחו עד היום להוכיח לפי הקריטריונים המדעיים המקובלים, את קיומו של וירוס ה-HIV (למרות שאחד “המגלים” זכה על כך בפרס נובל) !
אם הוירוס באמת קיים והוא באמת הגורם למחלת האיידס, מדוע לא הצליחו לפתח חיסון כנגדו?
על מידע יותר מפורט לגבי מחלת האיידס מומלץ לקרוא באיידס.
הפטיטיס B
זוהי דלקת כבד שמתפתחת בצינורות המרה.
לפי הרפואה המקובלת, הגורם למחלה הוא וירוס ממשפחת ה-Hepadnaviridae, שעובר מאדם לאדם בעיקר בדרכים הבאות:
- מגע מיני
- שימוש במחט משומשת (כגון מחטי קיעקוע, מחטים להזרקת סמים וכו’)
- העברה מאם נשאית לתינוק בזמן ההריון או בלידה
- עירוי של דם נגוע
ההנחה שאמא נשאית יכולה להעביר את הוירוס לעובר בזמן ההריון או לילוד בזמן הלידה, היא ההסבר שנותנות רשויות הבריאות כדי להצדיק את הנוהל הקיים כיום לפיו נותנים חיסון נגד הפטיטיס B לתינוק ביום לידתו.
למרבה הצער הרבה יותר קל לרשויות הבריאות לתת חיסונים לכל ילוד חדש (בלי להתחשב בנזקים שזה גורם לתינוק), מאשר לבדוק כל אישה בהריון אם היא נשאית (כביכול) של הוירוס.
לפי הרפואה החדשה, הגורם העיקרי להפטיטיס B (וגם לדלקות אחרות בצינורות המרה) הוא קונפליקט של כעסים בהקשר טריטוריאלי.
בחלק מהמקרים הגורם הוא קונפליקט של זהות.
הסימפטומים של הדלקת מופיעים רק בשלב הריפוי, והוירוסים (אם הם באמת נמצאים שם) מופיעים רק בשלב הריפוי, כדי לעזור בתהליך שיקום הרקמות שנפגעו בשלב הפעיל של הקונפליקט.
הערה כללית לתזכורת:
דלקת היא מנגנון טבעי של הגוף לצורך האצת תהליכי ריפוי.
התייחסויות נוספות
הנושא של יחסי מין הוא מטבעו אחד הגורמים הנפוצים (והנפיצים) ביותר ליצירת קונפליקטים, כמעט בכל הגילים ובכל התרבויות, גם אצל גברים וגם אצל נשים.
מה שקובע אם קונפליקט מסויים שקשור ליחסי מין יגרום למחלת מין או למחלה אחרת, הוא לא מה היה האירוע מבחינה אובייקטיבית, אלא איך הגבר או האישה חוו את האירוע מבחינה סובייקטיבית. או במילים אחרות: כיצד האירוע התפרש בתת המודע דרך הפסייכי של אותו אדם.
חלק גדול מהסימפטומים שמייחסים לסיבוכים שונים במחלות מין הם למעשה סימפטומים של קונפליקטים נוספים שחווה אותו אדם, בין אם כתוצאה מהבושה שקשורה לאבחון מחלת מין, או כתוצאה מהסימפטומים הלא נעימים של המחלה (שמופיעים בשלב הריפוי) או כתוצאה ממשהו אחר לגמרי.
מכיוון שהמיקרובים מופיעים ופעילים רק בשלב הריפוי, הדגש בטיפול צריך להיות על הבנת הקונפליקט ומציאת כל דרך אפשרית למנוע או לנטרל או לפחות למזער השפעות חוזרות של הקונפליקט כתוצאה מטריגרים.
לגבי מחלות המין שנחשבות ויראליות, אין בד”כ שום צורך אמיתי לתת תרופות כשהמחלה כבר קיימת וגם אין שום משמעות לנסות למנוע מחלות אלה ע”י מתן חיסונים, כי החיסונים לא יעילים והם גורמים להרבה יותר נזקים מתועלת.
זה כולל בעיקר את המחלות האלה:
- הרפס סוג 1 ו-2
- נגיף הפפילומה האנושי – HPV
- הפטיטיס B
- איידס (וירוס ה-HIV)
לגבי המחלות שבהן מעורבים חיידקים (במחלות מין זה מתייחס בעיקר לכלמידיה, זיבה ועגבת), הגישה של הרפואה החדשה אומרת, שלהשמדת החיידקים ע”י מתן אנטיביוטיקה יש הצדקה רק במקרים קיצוניים של סכנת חיים.
פורסם לראשונה ב-29.3.2019
עידן סער
………………………………………………………………………………………………………….
הערה: כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.