סינוסיטיס

מהי סינוסיטיס?

סינוסיטיס היא דלקת ברירית הסינוסים.

הסינוסים הם חללים בתוך עצמות הפנים שהדפנות שלהם מצופות ברקמת רירית של תאי אפיתל קשקשיים אשר מייצרים רירית בהתאם לצורך. ברקמת הרירית ישנם גם ריסים זעירים שעוזרים לדחוף את עודפי הרירית אל פתחי הניקוז הזעירים של הסינוסים אשר מובילים אל חלל האף.

כמות עודפת של רירית שיוצאת החוצה דרך האף ביחד עם חומרים נוספים נקראת נזלת.

התסמינים האופייניים לסינוסיטיס הם:

• כאבים בסינוסים.
• אפשרות שהאף ייסתם.
• נזלת מוגלתית (ירוקה או צהובה).
• ירידה בחוש הריח.
• חום גבוה(לא בסינוסיטיס כרונית).
• תסמינים נוספים אפשריים לפי הרפואה המקובלת הם: ריח רע מהפה, עייפות, כאב שיניים, שיעול, תחושה שהאוזניים סתומות או כאב אוזניים.

סינוסיטיס לפי הרפואה החדשה

נתחיל הפעם מהשורה התחתונה ובהמשך נפרט ונסביר:

לפי הרפואה החדשה סינוסיטיס היא סימפטום של שלב ריפוי מקונפליקט שפגע ברירית הסינוסים.

סינוסיטיס כרונית היא ביטוי למצב של “ריפוי תלוי“, כלומר, מצב בו האדם חווה מדי פעם טריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט שפגע בסינוסים והשפעות חוזרות אלה לא נותנות לגוף להשלים את תהליך הריפוי הטבעי.

מהו הקונפליקט שפוגע ברירית הסינוסים?

הקונפליקט קשור לריח, והוא יכול להחוות ב-3 צורות עיקריות:

1. ריח שהאדם חווה אותו כמשהו שקשור לצרות או למשהו שעלול לאיים עליו. למשל ריח שמזכיר לו אויב או מתחרה, או יריב בעבודה, במשפחה, בזוגיות וכו’.
2. סירחון.
   ברמה הפיזית הפשוטה – ריח פוגע או ריח מאד לא נעים שקשה לסבול אותו.
   ברמה המשלבת ריח ממשי ומשהו סימלי, הקונפליקט יכול להתעורר כאשר יש ריח של משהו שמעורר אצל האדם תחושה של סכנה. למשל – אדם שמאמין שעשן של סיגריות גורם לסרטן ריאות, עלול לחוות קונפליקט כזה כאשר הוא מוצא את עצמו במצב שמעשנים סביבו ואין לו אפשרות להתרחק מהמעשנים.
   ברמה הסימלית – מצבים שהאדם חווה אותם כמצבים מסריחים. כגון:
   “עשו לי תרגיל מסריח”
   “הכל פה מסריח, לא נקי. כולם משקרים”
   “נמאס לי מזה”
3. קונפליקט של פרידה. למשל:
   ריח של אדם שמעצבן אותנו, אנחנו לא סובלים אותו ורוצים להיפטר ממנו.
   או להיפך: ריח של אדם שמאד אהבנו ופתאום הוא לא בקרבתנו ואנחנו לא מריחים אותו (זה כנראה יותר רלוונטי אצל תינוקות).

הקונפליקטים האלה הם גם אותם קונפליקטים שפוגעים ברקמת הרירית של האף.

מה קורה בשלב הפעיל של הקונפליקט?

כל עוד הקונפליקט פעיל, לא פתור, יש אובדן של תאים ברקמת רירית הסינוסים, בתהליך של התכייבות.

ככל שהקונפליקט יותר חזק, קצב אובדן התאים גדול יותר.

ככל שהקונפליקט יותר חזק ויותר ממושך, אובדים יותר תאים.

הסימפטומים בשלב זה הם כאבים בסינוסים בעוצמה שיכולה לנוע בין חלשה עד חזקה, בהתאם לעוצמת הקונפליקט.

כמו בכל קונפליקט, כל עוד הוא לא נפתר, האדם נמצא תחת השפעה דומיננטית מתמשכת של מערכת העצבים הסימפתטית, כלומר שהוא נמצא בסטרס כלשהו. מידת הסטרס תלויה בעוצמת הקונפליקט, במבנה אישיותו של האדם ובדברים אחרים שמשפיעים עליו באותו זמן.

מה קורה בשלב הריפוי?

ברגע שהקונפליקט נפתר, במודע או שלא במודע, יש היפוך חשמלי בגוף, מערכת העצבים הפארא-סימפתטית הופכת להיות הדומיננטית ומתחיל שלב הריפוי (שנקרא גם שלב התיקון).

בחלק הראשון של שלב הריפוי יש ייצור מהיר של תאים חדשים במקום התאים שאבדו בשלב הפעיל של הקונפליקט.

תהליך שיקום הרקמה מחייב גם הבאה של יותר נוזלים מהרגיל לצורך הובלת חומרי בניה והוצאת חומרי פסולת. זה גורם לנפיחות ולתסמינים של גודש בסינוסים, כאבי ראש פועמים (כאבי ראש של הסינוסים) וכאבים בפנים. הכאבים בפנים נגרמים בגלל הנפיחות והגודש בסינוסים, דבר שגורם ללחץ על הרקמות השכנות. כאבים אלה עלולים להימשך עד סוף שלב הריפוי.

בחלק מהמקרים הגוף מפתח דלקת בשלב הריפוי. מטרתה של הדלקת היא להאיץ את תהליך הריפוי. דלקת בסינוסים נקראת סינוסיטיס והיא כאמור סימפטום ברור של שלב הריפוי.

משבר הריפוי:

בשלב הריפוי יש גם תהליך ריפוי של המרכז במוח אשר שולט על רקמת הרירית של הסינוסים. מרכז זה נמצא בחלק הקדמי של קליפת המוח (הקורטקס), באזור שנקרא הקורטקס הסנסורי הפרה-מוטורי. יש מרכז אחד באונה הימנית של המוח ואחד באונה השמאלית.

בחלק הראשון של שלב הריפוי המוח מייצר בצקת מקומית באותו אזור שנפגע, כדי לאפשר את תהליכי השיקום של הנוירונים שנפגעו באותו מרכז.

ברגע שהמוח מזהה שהוא לא צריך יותר את הבצקת הוא מייצר סיגנל חזק של מערכת העצבים הסימפתטית, כדי לכווץ את כלי הדם ולדחוף את הבצקת אל מחוץ למוח.

זה מה שנקרא משבר הריפוי והוא נמשך זמן קצר, בד”כ בין מספר שניות למספר שעות. בהתאם לעוצמתו של משבר הריפוי יכול האדם להרגיש בזמן המשבר סימפטומים כמו:

• הפרעות בזרימת הדם
• סחרחורות
• תחושה של על סף אובדן הכרה או אובדן הכרה מלא לזמן קצר
• נפילה זמנית ברמת הסוכר בדם

לאחר משבר הריפוי חוזרת שוב השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפארא-סימפתטית ונמשך החלק השני של שלב הריפוי עד השלמת תהליך הריפוי, אם אין טריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט.

סיבוכים אפשריים

1. סינוסיטיס כרונית:
   זהו למעשה מצב של “ריפוי תלוי” בגלל טריגרים שהאדם חווה, אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט המקורי ולא נותנות לגוף להשלים את תהליכי הריפוי הטבעיים.
2. פוליפים בסינוסים:
   פוליפים יכולים להתפתח במצב של “ריפוי תלוי” ואם מצבים אלה מתמשכים הרבה זמן, הרבה פעמים ובעוצמה מספיק חזקה הפוליפים עלולים להגיע לגודל בו הם חוסמים לגמרי את המעברים לחלל האף.
3. “הסינדרום“:
   אם בזמן תהליך הריפוי בסינוסים יש גם אצירת נוזלים בגוף בגלל קונפליקט שפגע בצינוריות האיסוף בכליות. עודף הנוזלים שנאגר בגוף הולך בעדיפות ראשונה למקום המתרפא וזה מחריף מאד את הנפיחות והגודש בסינוסים המתרפאים.

כיצד להתרפא מסינוסיטיס?

מכיוון שהסינוסיטיס היא סימפטום של שלב הריפוי, הדבר העיקרי שצריך לעשות הוא למצוא כל דרך שתעזור להימנע מהשפעות חוזרות של הקונפליקט שגרם לבעיה במקור.

לשם כך חשוב מאד לגלות במדוייק ככל האפשר מה היה הקונפליקט המקורי וכן לגלות במדוייק ככל האפשר מהם הטריגרים שמעוררים אצל אותו אדם השפעות חוזרות של הקונפליקט. למי שלא מצליח לזהות בעצמו את הקונפליקט ואת הטריגרים, מומלץ להיעזר במטפל שמכיר את הרפואה החדשה.

הידע, ההבנה והמודעות הם חיוניים לריפוי, אך הניסיון מראה שבמקרים רבים זה לא מספיק, ואז כל מטפל מוסיף לטיפול כלי עזר נוספים בהתאם למה שהוא מכיר.

למשל, מזונות שונים, ובעיקר מאכלי חלב, עלולים להיות טריגרים. אפשר על ידי הפסקת אכילת מזונות ספציפיים למשך שבועיים-שלושה לראות אם הם אכן משפיעים או לא.

בהרבה מקרים מומלץ לעשות שינויים בחיים, לפעמים אפילו שינויים משמעותיים, בנוסף לשינויים בתזונה.

מכיוון שיש דברים שמציאות החיים לא תמיד מאפשרת לנו לעשות אותם כפי שהיינו רוצים, חשוב לזכור את התובנה הזאת:
כאשר אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות שגורמת לנו למחלה, מה שנשאר לנו לעשות הוא לשנות את ההתייחסות הפנימית שלנו למציאות זו.

זוהי למעשה עבודה ממשית של התפתחות אישית.

דברים נוספים שיכולים לעזור להתרפא מסינוסיטיס יכולים להיות למשל:

• פעילות גופנית
• שהייה בטבע
• שיפור איכות השינה
• תוספי תזונה מתאימים
• מעבר לסביבת מגורים אחרת או מקום עבודה אחר
• ועוד

פורסם לראשונה ב-24.8.2022
עידן סער

……………………………………………………………………………………………………..

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.