גידול במוח – עדות

מובאת כאן עדות של מטפל אירופאי המספר על חברו שאובחן עם גידול גדול במוח. המטפל הכיר היטב את הרפואה החדשה ועזר לחברו להתרפא לחלוטין.

העדות המקורית נכתבה בגרמנית במכתב שנשלח להלמוט פילהאר מאוסטריה, שהוא תומך נלהב של ד"ר האמר ויש לו אתר אינטרנט בגרמנית עם מידע רב הקשור לרפואה החדשה.

הטקסט שכאן הוא תרגום לעברית של התרגום לאנגלית, אשר מופיע באתר של ד"ר קרוליין מרקולין.

……………………………………………………………………………………………………

הייתי היחידי שכל הזמן אמר: 'הוא לא הולך למות!'

 מאת ל.ש.

9 באוקטובר 2006

מר פילהאר היקר,

ראשית הרבה תודות על האימיילים שאתה ממשיך לשלוח לי על הנושא של ד"ר האמר. במשך שנים השקעתי את עצמי בתגליות שלו. יש לי הרבה מה לעשות בחיי עם אנשים חולים, בתי חולים ורופאים. לאורך השנים עקבתי איך לא ניתן לעזור לאנשים עם מחלות קשות ואיך הם מתים מוות אומלל. יש לי כישורים שאיתם אני יכול לעזור לאנשים להקל על החסימות הרגשיות שלהם.

השנה התבקשתי ע"י קבוצה של מטפלים לעשות פרזנטציה על עבודתו של ד"ר האמר. במאי אושפזתי בבי"ח למשך 4 ימים. ב-12 למאי יצאתי מביה"ח וב-13 למאי נתתי הרצאה זו של שעתיים וחצי.

כולם השתכנעו וגילו עניין רב מאד בנושא.

סיפרתי את הנ"ל רק כדי להסביר את ה"למה" של מה שהולך להיות בהמשך.

בתחילת שנה זו, שמעתי פתאום שמכר יקר שלי (אשר לצערי עבר לגור בעיר אחרת) עומד לעבור "ניתוח מוח". האבחון היה: "יש לך 3 חודשים בלבד לחיות. ארגן את חייך ותן לעצמך עוד מספר ימים מאושרים".

אך לי זה נודע רק באפריל. שני אונקולוגים ביקרו אותו בביתו והפצירו בו לקבל טיפול בהקרנות. זה היה הרגע בו אני נכנסתי לתמונה.

לא בזבזתי דקה ונסעתי אליו מייד. מצב הרוח סביב הבית היה כה עגום, שאפשר היה להגיד שהדבר היחידי שהיה חסר שם היה שכולם ילבשו שחור. ה"גידול במוח" היה ממוקם מלפנים, קצת מעל היכן שמתחיל קו השיער, מעל האף.

הדבר הראשון שהוא רצה לדעת היה האם הטיפול בהקרנות יכול להועיל במשהו. ובכן, לקחתי על עצמי את המטלה לתת לו סקירה על עיקרי תורתו של ד"ר האמר.

אחרי ששוחחתי עמו 3 שעות נפרדתי ממנו. הצלחנו להגדיר מה היה הקונפליקט. סיכמנו להיפגש פעם בשבוע כדי לעבוד על פתרון מלא של הקונפליקט שלו.

נפגשנו מספר פעמים. אחרי הפעם השניה קראה לי אשתו ושאלה מה עשיתי עם בעלה. לפי דבריה הוא היה יושב בגינה שלו, שורק לעצמו מנגינה, עסוק בשתילת הפרחים שלו.

המשפחה כולה היתה במהומה. כל אחד חשב רק מי יוכל להגיע להלוויה שלו ומי לא, בגלל חופשות הקיץ המתקרבות.

אני הייתי היחידי שאמר כל הזמן: "הוא לא הולך למות!"

כשהגיע הקיץ שאלתי אותו: "מתי אתה הולך לבדיקה שלך, מה בדיוק הם עושים אתך בבית החולים?"

תשובתו: "למעשה – שום דבר. הם רק שואלים אותי איך אני מרגיש ואז אני יכול שוב ללכת."

הצעתי לו ללכת לעשות צילום של המוח ואמרתי: לפחות אז הם ידעו על מה אתה מדבר ואתה תדע היכן אתה נמצא."

צילום ה-CT של המוח בוצע בשבוע שעבר.

מה היו התוצאות?

כל המחלקה היתה מבולבלת, כי לא היה מה לראות ב"זירת התאונה"!

"ובכן, מה יש לנו כאן!" אמר הרדיולוג. "פתאום יש לך הרבה יותר שנים לחיות. איזה צירוף מקרים!"

"אבל", הוסיף הרדיולוג, "הגידול יכול להתחיל לגדול מחר שוב. אל תהיה כל-כך בטוח בעצמך."

עזרתי לחברי להתגבר גם על קטע זה.

לאט לאט הוא התחיל להכיר בכך שיש, אחרי הכל, מידה מסויימת של אמת בתגליותיו של ד"ר האמר.

האם זה לא פנטסטי?

מה שאני לא מבין זה, שלחברי לא היו סימפטומים אחרים בגוף, לא היו איברים חולים – רק ריכוז של תאי גליה במוח. אם יש הסבר לכך, אשמח מאד לשמוע אותו. **

עם ברכותי הטובות ביותר,

בכבוד רב,

ל.ש.

…………………………………………………………………………………………………..

** הסבר של ד"ר קרולין מרקולין:

לפי ד"ר האמר, יתכנו מצבים בהם לא שמים לב לסימפטומים באיבר הרלוונטי, במיוחד אם אין באותו זמן אצירת נוזלים בגוף.

…………………………………………………………………………………………………..

תוספות של עידן:

1. גידולים של תאי גליה במוח (גליומות) קורים בחצי השני של שלב הריפוי (אחרי משבר הריפוי), בכל סוג של קונפליקט. הגידול מתפתח במוח באותו מקום בו נמצא ה-HH. בחצי הראשון של שלב הריפוי תהיה באותו מקום בצקת, ולאחר משבר הריפוי יתפתח באותו מקום ריכוז של תאי גליה, שמטרתם להשלים את תהליך הריפוי הטבעי במוח.
    
2. את המקום בו יופיע ה-HH (וגם מקום הגידול במוח) קובע סוג הקונפליקט. ה-HH יופיע באותו מרכז או ממסר במוח השולט על האיבר או הרקמה בגוף שבה מתפתחת המחלה האופיינית לאותו סוג קונפליקט.
    
3. במרבית המקרים הגידולים במוח אינם בעייתיים והאדם לא מרגיש סימפטומים כלל או שהוא מרגיש סימפטומים לא משמעותיים.
    
4. לאחר השלמת תפקידם, מפזר המוח את הריכוז של תאי הגליה והגידול למעשה נעלם.
    
5. הגליומות מתפתחות מהחוץ כלפי המרכז, בשונה מגידולים סרטניים המתפתחים מהמרכז כלפי חוץ.
    
6. בחלק מהמקרים האדם מחליט (או שמחליטים בשבילו) ללכת לבדיקת הדמיה של המוח לאחר מקרה לא מוסבר של אובדן הכרה ו/או התקף אפילפטי.
   מהרפואה החדשה אנחנו יודעים שאובדן ההכרה וכן ההתקף האפילפטי הם סימפטומים אופייניים של משבר הריפוי בחלק מסוגי הקונפליקטים. לאחר משבר הריפוי מתחיל החצי השני של שלב הריפוי, שבו באופן טבעי נוצרות הגליומות כחלק מתהליך הריפוי.
   כלומר, אובדן ההכרה או ההתקף האפילפטי קורים לפני הופעת הגידול במוח ולא בגלל הגידול, כפי שנהוג לחשוב.

למידע נוסף על גידולים במוח מומלץ לקרוא את המאמרים האלה (בעברית)
אין סרטן במוח:

גידולים במוח – הבנות ותגליות מפתיעות לפי הרפואה החדשה

…………………………………………………………………………………………..

פורסם לראשונה בעברית ב-9.1.2015
תורגם ע"י עידן סער

 

הערה: מתרגם מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.