דלקת כבד – הפטיטיס

דלקת כבד לפי הרפואה המקובלת (מתוך ויקיפדיה)

דלקת כבד (בלועזית: הֶפָּטִיטִיס,Hepatitis ) היא מחלה של מערכת העיכול. הגורמים לדלקת הכבד כוללים נגיפים, צריכה מוגזמת של משקאות חריפים, פגיעה על ידי תרופות ורעלים, הפרעות מטבוליות והפרעות אוטואימוניות.

הפטיטיס מתבטאת בתסמינים הבאים: בעייפות, חולשה, כאבי פרקים, כאבי בטן, הקאות ואובדן תיאבון. השתן עשוי להיות כהה יותר, עשויים להופיע חום, הגדלה של הכבד וכן צהבת .ההופעה הקלינית של צורות כרוניות של דלקת הכבד עשויה להיות עדינה, והסימנים שהוזכרו יופיעו רק כאשר הדלקת גרמה להרס והחלפה של חלק משמעותי של רקמת הכבד ברקמת חיבור – שחמת הכבד. במקרים של דלקת כבד חמורה, שלב מתקדם של שחמת הכבד, או דלקת חריפה חמורה (פולמיננטית) עשויה להופיע אנצפלופתיה – פגיעה מוחית שמתבטאת בשינויים באישיות, פגיעה אינטלקטואלית עד לירידה במצב ההכרה.

הפטיטיס נגיפי אחראי ליותר ממחצית המקרים של הפטיטיס חריפה. 95% מהדלקות הנגיפיות של הכבד נגרמות על ידי אחד מנגיפי ההפטיטיס A,B,C,D או E. חמשת האחוזים האחרים נגרמים על ידי נגיפים כמו אדנווירוס, CMV ועוד.

הבנות לפי הרפואה החדשה

הערה:
ההתייחסות כאן לדלקת כבד היא רק לדלקות בדרכי המרה (כולל כיס המרה), שהן רב מקרי דלקות הכבד.

מה גורם לפגיעה בדרכי המרה?

הקונפליקט העיקרי שפוגע בדרכי המרה הוא קונפליקט של כעסים טריטוריאליים.
אלה כעסים על או בהקשר לאנשים או דברים שנחשבים אצל האדם במודע או שלא במודע כחלק מהטריטוריה שלו.

בחלק מהמקרים הפגיעה בדרכי המרה היא כתוצאה מקונפליקט של זהות.
באופן כללי קונפליקט של זהות קורה במצבים בהם האדם מרגיש שהוא לא הצליח למקם את עצמו, לבסס את מעמדו או שהוא לא נמצא במקום המתאים לו. זה יכול להיות במשפחה, בעבודה, בקהילה, בישוב, במדינה וכו’.
הקונפליקט יכול להיות גם קונפליקט של החלטות, כגון: לא יודע במה לבחור או מה להחליט.

הערה: הקונפליקטים הנ”ל יכולים להשפיע גם על העיקום הקטן בקיבה, הפילורוס ותחילת התריסריון וגם על צינורות הלבלב.

התהליכים הפיזיולוגיים

בשלב הפעיל של הקונפליקט

כל עוד הקונפליקט לא פתור, יש אובדן של תאים בדפנות הפנימיים של חלק מצינורות המרה ו/או של כיס המרה. תהליך זה מלווה בד”כ בכאבים וכן בסטרס שקשור לקונפליקט.

ככל שהקונפליקט יותר חזק, אובדן התאים יותר מהיר והכאבים יותר חזקים.

המטרה הביולוגית של אובדן התאים היא כנראה להרחיב באופן זמני את הקוטר הפנימי של צינורות המרה, כדי לאפשר זרימה רבה יותר של מיצי המרה לתריסריון כל עוד נמשך הקונפליקט. זה משפר את העיכול, מאפשר מטבוליזם טוב יותר ובכך נותן לגוף יותר אנרגיה במשך הקונפליקט.

בשלב הריפוי

ברגע שנפתר הקונפליקט (במודע או שלא במודע) מתחיל שלב הריפוי עם תהליך של שיקום הכיבים (האזורים בהם היה אובדן של תאים) הכולל ייצור מהיר של תאים והובלת נוזלים למקומות  המתרפאים. זה גורם לנפיחות של האזורים האלה ועלול לגרום לנפיחות בכבד כולו. התמונה הקלינית שמתקבלת במקרים רבים היא של כבד מוגדל. הגדלת הכבד גורמת למתיחה של רקמות הכבד וזה עלול לגרום לכאבים שעשויים להימשך עד קרוב להשלמת תהליך הריפוי. אלה כאבים שונים מהכאבים שמרגישים בשלב הפעיל ובמשבר הריפוי.

במקרים רבים מצטרפת לתהליך הריפוי גם דלקת כבד (הפטיטיס) שמטרתה היא להאיץ את תהליך הריפוי הטבעי. הדלקת יכולה להיות מלווה בחום גבוה.
כשיש הפטיטיס יש בד”כ עליה משמעותית באנזימי הכבד.

בחלק מהמקרים עלולה הנפיחות בתהליך השיקום של צינורות המרה לגרום לחסימה זמנית של אותם צינורות. זה גורם להצטברות של נוזל מרה בצינורות והתוצאה הנראית לעין היא הופעה של צהבת.

אם הקונפליקט שגורם לפגיעה בצינורות המרה או בכיס המרה חוזר שוב ושוב, נוצרים בכל פעם כזאת תנאים המאפשרים היווצרותן של אבני מרה. תנאים אלה כוללים היווצרות של מיקרו כיבים בשלב הפעיל וחסימות חלקיות או מלאות בשלב בשלב הריפוי. החסימות גורמות להאטה בזרימת נוזל המרה ולפעמים עצירה מלאה וזה מאפשר לחומרים שבנוזל המרה לשקוע לכיבים ולהתגבש לחומרים מוצקים. כ-80% מאבני המרה הן למעשה התגבשויות של כולסטרול והיתר הן התגבשויות בעיקר של סידן ובילירובין.

אם יש באותו זמן גם את “הסינדרום“, כל הסימפטומים יוחרפו:

• הגדלה נוספת של הכבד
• כאבים יותר חזקים
• סיכוי גבוה יותר לחסימות בדרכי המרה והתפתחות צהבת
• עליה רבה יותר של רמת אנזימי הכבד בדם

במקרה כזה שיש את “הסינדרום” חיוני לטפל בעדיפות ראשונה בקונפליקט שפגע בצינוריות האיסוף בכליות.

משבר הריפוי:

משבר הריפוי שקשור לכיס המרה יכול להימשך בין מספר שניות ועד כ-30 שעות.
משבר ריפוי זה מופיע זמן קצר אחרי שמתחילה ירידה ברמת אנזימי הכבד.

הסימפטומים:

• התקפים של כאבים ועוויתות בדרכי המרה ו/או כיס המרה.

משבר הריפוי מלווה במקרים רבים בשתי תופעות בולטות נוספות:

1. אבסנס – אובדן הכרה חלקי ולפעמים גם אובדן הכרה מלא שיכול להתמשך בין מספר שניות ועד כ-15 דקות או קצת יותר.
2. נפילה חדה ברמת הסוכר בדם.

כאן יש סכנה מסויימת בה עלול האדם שאיבד את ההכרה להיכנס למצב מסוכן הנקרא “תרדמת כבדית” (liver coma או hepatic coma), שהיא ביטוי לנפילה מסוכנת של רמת הסוכר בדם.

החלק השני של שלב הריפוי

לאחר משבר הריפוי חוזר תהליך הריפוי שכולל הצטלקויות באותם מקומות בדרכי המרה בהם היה אובדן של תאים ושיקום.

אם התהליך מתקדם ללא הפרעות, ללא טריגרים או קונפליקטים חדשים, תהליך הריפוי מסתיים תוך מספר שבועות והאדם חוזר לתפקוד רגיל.

דלקת כבד כרונית

אם המחלה הופכת לכרונית זה מצביע על כך שאותו אדם מושפע מדי פעם מטריגרים אשר מעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט ולא מאפשרות לגוף להשלים את תהליך הריפוי. זה מצב שנקרא “ריפוי תלוי”.

במצב זה, כל-פעם בחלק השני של שלב הריפוי נוצרות עוד הצטלקויות וזה מה שגורם לשחמת כבד שהולכת וגדלה בכל פעם שיש השפעה חוזרת של הקונפליקט ותהליך ריפוי נוסף. ככל שהשחמת גדולה יותר היא פוגעת יותר בתפקוד הכבד.

התייחסויות לדברים נוספים הרשומים בויקיפדיה

א. וירוסים

לפי הרפואה החדשה וירוסים לא גורמים בשום אופן להופעת המחלה ואם מוצאים וירוסים אצל אדם עם הפטיטיס, זה אומר שהוירוסים באו לעזור בתהליך הריפוי.

לפי הוירולוג הגרמני ד”ר סטפן לנקה, לא הצליחו עד כה להוכיח בצורה מדעית טהורה את קיומם בגוף האדם של וירוסים שנחשבים כמחוללי מחלות וגם לא הצליחו להוכיח שיש קשר כלשהו בין מחלה כלשהי לוירוס שנחשב כמחולל את אותה מחלה.

אם אכן נכונות התגליות של הרפואה החדשה, של ד”ר לנקה ושל מדענים נוספים הטוענים ומראים שוירוסים אינם גורמים למחלות, אחת המשמעויות של זה היא שהחיסונים נגד הפטיטיס הם חסרי היגיון וחסרי תועלת. הבעיה היא חמורה עוד יותר, כי מחקרים שונים מצאו שחיסונים אלה יכולים לגרום לנזקים בעייתיים.

מאמרים נוספים של ד”ר לנקה או עליו אפשר למצוא בקישורים האלה:

ד”ר לנקה ומיתוס הוירוסים

ד”ר לנקה – הישג משפטי בעל משמעות היסטורית

וירולוגיה: האם זה מדע, או מדע בכאילו?

הטעות הגדולה של הוירולוגיה

ב. כאבי מפרקים

אלה הם סימפטומים של תוכנית ביולוגית אחרת אשר נגרמת מקונפליקט אחר. אדם שיש לו גם כאבי מפרקים וגם הפטיטיס נמצא בשלב הריפוי (לפחות באופן זמני) מהקונפליקט שפגע בדרכי המרה ובשלב הריפוי (לפחות זמני) מהקונפליקט שפגע במפרקים.
מידע רב על דלקות מפרקים יש במאמר הזה:
דלקת מפרקים – לפי ההבנות של הרפואה החדשה

ג. עייפות

עייפות היא סימפטום אופייני לשלב הריפוי במרבית סוגי המחלות.

ד. כאבי בטן, הקאות ואובדן תיאבון

אותם קונפליקטים שמשפיעים על דרכי המרה, יכולים להשפיע גם על רקמת הרירית בעיקום הקטן של הקיבה, כולל הפילורוס ותחילת התריסריון.
כאבי בטן, הקאות ואובדן תיאבון הם סימפטומים אופייניים למשבר הריפוי בקונפליקט שפגע בעיקום הקטן של הקיבה או בפילורוס ותחילת התריסריון.

ה. אנצפלופתיה – פגיעה מוחית

חשוב לזכור: בכל מקרה של קונפליקט ביולוגי יש פגיעה במוח אותה ניתן לראות בצילום CT של המוח בצורה של ה-HH.

בשלב הריפוי מתבצע תהליך תיקון גם של הפגיעה במוח ובתהליך זה יכולים להופיע סימפטומים נוספים:
1. בחלק הראשון של שלב הריפוי מתפתחת בצקת במוח במרכז ששולט על דרכי המרה. ככל שהקונפליקט היה חזק יותר וממושך יותר הבצקת תהיה גדולה יותר והיא יכולה לגרום ללחץ פנימי וכאבי ראש.

2. משבר הריפוי נועד להוציא את הבצקת אל מחוץ למוח.
   משבר הריפוי יכול לגרום להחרפה זמנית בכאבי הראש, לסחרחורות, בחילה והקאות.
   במשברי ריפוי בקונפליקטים שפוגעים ברקמות הקשורות לשכבת הנבט אקטודרם ונשלטות מאחד האזורים הסנסוריים בקליפת המוח, עלולה להיות תופעה של אבסנס – מצב של אובדן הכרה חלקי או מלא.
3. המשך תהליך הריפוי במוח לאחר משבר הריפוי נעשה ע”י ריכוז של תאי גליה באותו מקום בו הופיע ה-HH ואח”כ הבצקת. אם הקונפליקט היה מספיק חזק ומספיק ממושך, יהיה צורך בכמות כזאת של תאי גליה שזה יאובחן בצילום CT או MRI של המוח כגידול במוח.
4. המרכז במוח ששולט על רירית דרכי המרה נמצא באונה הרקתית הימנית.
   אחת התגליות המעניינות של הרפואה החדשה מראה שכל קונפליקט אשר פוגע באונה הרקתית הימנית גורם גם לירידה ברמת הטסטוסטרון בדם ביחס לאסטרוגן וגם לדיכאון. עוצמת הקונפליקט קובעת את מידת הדיכאון ומידת ירידת הטסטוסטרון.
   אם באותו זמן בו יש קונפליקט פעיל שפגע במרכז ששולט על דרכי המרה מופיע גם קונפליקט אחר שפוגע באחד המרכזים באונות הרקתיות, זה יכול לגרום להפרעות נפשיות שונות נוספות כגון מאניה-דפרסיה, בולימיה, אנורקסיה ועוד.

לסיום

דלקות כבד בדרכי המרה נגרמות כתוצאה מקונפליקטים ביולוגיים אשר במרבית המקרים הם קונפליקטים של כעסים טריטוריאליים.

הדלקות עצמן מתפתחות רק בשלב הריפוי כדי להאיץ את תהליכי הריפוי.

הדבר העיקרי שצריך לעשות בזמן המחלה הוא למצוא כל דרך אפשרית שתעזור לנו לא להיות מושפעים מהשפעות חוזרות של הקונפליקט.

משמעות הדבר היא שרצוי מאד לגלות ולהבין מה היה הקונפליקט שגרם להתפתחות המחלה ומהם הטריגרים שעלולים לעורר השפעות חוזרות של הקונפליקט.

טיפול להחלשת הדלקת יש טעם לעשות רק במקרים קיצוניים בהם יש סיבוכים והדלקת עלולה להוות סכנה.

פורסם לראשונה ב-10.5.2022
עידן סער

……………………………………………………………………………………………………..

כותב מאמר זה אינו רופא MD, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.

…………………………………………………………………………………………………….